אוגי חופש (?)

30 3/2007		חופש (?)
		תגיות: טכניון

סוף כל סוף התחיל לו חופש פסח. לחופש הזה אני מגיע עם הלשון בחוץ, אחרי מרתון לימודים מייגע עד הרגע האחרון, עד למבחן שהיה לי הבוקר. זו גם חופשת הלימודים הראשונה השנה (לא שבתנו, למדנו בחנוכה, ואצלנו בכלל חסרי חיים עד להודעה חדשה) ועכשיו אפשר לשכוח קצת מהכל לשבוע וחצי. טוב, לא ממש. אחרי שדאגתי לחסל כמעט את כל השיעורים הקטנים, נשארו לי שתי העבודות הגדולות שממתינות לאחרי הפסח בקורסים הפקולטיים. מה שכן, כבר סגרתי על שותפים ועכשיו המצב נראה הרבה יותר טוב. אפשר להתחיל להכין את התרגילים הכבדים האלו בראש קצת יותר שקט, ולהגיע לסוף החופש ולפגישה איתם כשיש משהו ביד.

חוץ מזה, ישר אחרי שהחג נגמר ממתינים לי שני מועדי ב' נוספים, בשני הקורסים עם הציונים הכי נמוכים שלי בסמסטר הזה, אחד מהם איכזב אותי במיוחד כי זה קורס שאני יכול וצריך להוציא בו לפחות 80 (ועד עכשיו לא היו ממש קורסים שיכולתי להגיד עליהם את הדבר הזה). המבחן השני שייך לקורס עם המבחן הזוועתי ממועד א', שעם כל הזוועה הצלחתי להוציא בו ציון עובר לא מספק ואני מתכוון ללמוד אליו כל החופש עד שהוא ייצא לי מכל החורים, העיקר להוציא בו ציון טוב ומספק. היום ניגשתי למועד ב' בביולוגיה, שהציון שהשגתי אחרי מועד א' היה הכי גבוה עד עכשיו. לא בסמסטר הזה, בכלל. היתה הרגשה שאני עושה משהו קצת פסיכי כי בכל זאת מדובר בציון שראיתי עד עכשיו רק בקורס אחד (וגם הוא אנגלית טכנית) והגיע הזמן לשבור את השיא הזה. כמנהג מועדי ב', היה מבחן יותר קשה כי כמעט ולא היו שאלות אידיוטיות ולמרות זאת, התחושה אחרי המבחן היתה שהלך טוב ושאפשר לשפר.

בכלל, אני לא רוצה לפתוח פה, אבל אני ברצף שיפורים לא קטן במועדי ב'. הסמסטר הראשון זכור כטראומתי במיוחד, כשניגשתי ל-3 מועדי ב' ובשניים מהם נפלתי. באחד מהם הנפילה היתה עד כדי כך כואבת שהייתי צריך לחזור על הקורס בגלל שנכשלתי בו. השיפור היחידי שהיה כמעט שנשכח בגלל אותו נכשל. באביב (שזה כבר היה אחרי ראש השנה) ניגשתי עם הרבה חששות לשני מועדי ב' כשאחד מהם הייתי חייב, ואת השני עשיתי כי עדיין היתה לי ההרגשה שאני יכול להוציא הרבה יותר באותו מבחן. טוב, אחרי 32 במבחן ו-55 בתור ציון סופי בזכות שיעורי הבית והבוחן היחידי שבאמת הגן עליי, הרגשתי שאם אני אלמד יותר טוב אני אצליח לשפר. השיפור כאן היה הרבה יותר מרשים, עם כמעט הכפלה של הציון במבחן וציון של 69 סופי (בהתחשב שלמעלה משליש הסטודנטים בקורס נכשלו, זה נתון מרשים). במועד ב' השני הצלחתי לתקן נכשל נוסף ולהתקדם במעלה סולם הציונים, לכיוון התקינות האקדמית. נכון לעכשיו, הספקתי כבר לגשת למועד ב' נוסף, בקורס שחזרתי עליו, אחד מהקורסים שנפלתי בהם בסמסטר הראשון. אחרי מועד א' קשה, ניגשתי למועד ב' בידיעה שאין לי יותר מדי מה להפסיד ושאני צריך לתת הכל כדי שהפעם הרביעית שאני ניגש למבחן תהיה הטובה מכולן. המבחן עצמו הלך הרבה יותר טוב ממועד א' ואחרי הרבה זמן היתה לי הרגשה טובה אחריו. הציון הסופי טיפה איכזב, אבל הוא עדיין היה הגבוה מבין כל המועדים, ככה שהשגתי את המטרה שהצבתי לעצמי.

התחושה הכללית בלימודים עכשיו היא שסוף סוף דברים מתחילים להסתדר. הממוצע לאט אבל בטוח צומח כלפי מעלה ואני כבר מעבר לרמה שהייתי בה אחרי מועדי א' של הסמסטר הראשון, בתקווה להמשיך ולשפר הלאה. הלימודים הרבה יותר מעניינים, הרבה יותר מאתגרים ויש רצון יותר גבוה להוכיח את עצמי בשביל להראות שהבנתי. אני לא מצטער לרגע על הבחירה שעשיתי, על המסלול שאני רוצה להתקבל אליו ובעיקר על העובדה שאני יכול להיתפס כסוג של אחד מוזר שלא הולך עם הזרם של כל הנדסאי התוכנה ששורצים מסביב ולא מבינים איך אני עושה קורס שקוראים לו ביוכימיה של חלבונים במקום אוטומטים ושפות פורמליות. תודו שמה שאני לוקח נשמע הרבה יותר מעניין והרבה פחות מאיים. עכשיו, כשיש סטודנט אחד פחות במסלול, אולי יהיה לי הרבה יותר קל להיכנס אליו למרות שהממוצע שלי לא עומד בקריטריונים שלהם. אם לא ייתנו לי עכשיו, יש לי עוד סמסטר אחד לקחת את הקורסים שלו לפני שיתחילו לעשות לי בעיות עם זה. נכון לעכשיו, הסמסטר הזה מעניין יותר והולך לי הרבה יותר בקלות. אני מודע לכך שזו האשליה של תחילת סמסטר ושתוך חודש אני אתחיל לקטר כמה הלימודים קשים ומעצבנים, אבל תנו לי עכשיו את האשליה הזו שעוד הכל מובן.

התחיל לו חופש, אבל לא ממש חופש מלימודים. היום אני מתכוון לנוח לי מהכל, לנוח מכל ירידת המתח הזו של אחרי מבחן, להשלים שעות שינה שחסרות (מי הגאון שדאג להעביר שעון בלילה שלפני מבחן??) ומחר לגשת לדברים הבוערים, לשיעורים ולסידור המחשבות בראש. אני כל כך צריך את זה.

5 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של og211 ב-1/4/2007 15:56
לקטע הקודם לקטע הבא לבלוג המלא