הוסף לקבועים

ישראבלוג 



 

אז ככה באמת נראים החיים האמיתיים שאחרי התואר. דירה שכורה רק לעצמי, אוטו מהעבודה ומשכורת מכובדת.
העיר הגדולה קוראת לי, עכשיו נראה לאן ממשיכים מכאן.
אוגי, 41, תל אביב.

 

לעידכונים במייל:

הצטרף בטל מנוי          שלח

טבעות:
« טבעת בודדה. » ±
« צהוב/ה » ±


מיקרו אוגי


שכנים
Symphony
NineLives
Suki da yo
מקליין
צבובה
אראמיס
בימבה
יובל
פ(י)לו
סימבה
האחת

הקוראים האחרונים

אמילי1212
Pillow
Violetsun
רוג_
Kaia Girl
שמחת זקנתי
LIL_WHO
Suga Mama
קמיל ה
Yuval's Studio.


 
ארכיון:


חיפוש טקסט בקטעים:

חפש


4/2007


 

25
4/2007

  בוקר חדש
תגיות: יוצא אל האור, מסעותיי עם עצמי, אופטימי

החיים שלי תפסו לאחרונה כיוון לא טוב. התחושה הרעה הפנימית הזאת מקיפה אותי יותר מדי זמן וקשה לי עם זה. זה צץ כמעט כל יום, זה גורם לי לעשות דברים ולהגיד דברים שאני מרגיש רע מהם אחר כך (עד כדי גועל), וזה לא יכול להמשיך ככה. אני לא מוכן לתת לכל זה להמשיך ולתת לעצמי לטבוע בים הרוע הזה. במקום להסתכל על החלק הריק של הכוס, אני צריך להפנות את המבט שלי ולהסתכל על החלק המלא שלה. גם אם נראה שהוא תופס רק חלק קטן מהכוס, החלק הזה הרבה יותר מרוכז והרבה יותר מלא בטוב ממה שאני חושב כשרע לי. דווקא עכשיו אני רוצה לצלול פנימה ולראות בדיוק את כל הדברים שבאמת עושים לי טוב, ואז בפעם הבאה שאני ארגיש את הריקנות ושהכל רע, אני אזכר בפוסט הזה שיזכיר לי בדיוק את הדברים שעושים לי את היום, אלה שגורמים לי להרים את הראש ולהמשיך הלאה. לא אכפת לי אם זה יראה קיטשי לפעמים, אני רק רוצה להרגיש קצת יותר טוב.


יש לי 4 חברים טובים וקרובים, אמיתיים וכאלו שאפשר לסמוך עליהם באופן כמעט מוחלט.

התל אביבית שיודעת לחבק ולהתקרב, לזרוק מילה טובה וגם להתכוון אליה, שמסוגלת בכמה משפטים לשנות לי את המצב רוח מקצה לקצה, שתכניס בי מוטיבציה ושתעשה מספיק רוח במפרשים שלי.

החיפאית הקטנה שמכניסה לי הרבה פלפל לחיים, שלימדה אותי להיפתח ולהאמין באנשים, שהראתה לי שקיים דבר כזה כמו חברות אמיתית, שיודעת לתת עצה טובה ולהקשיב (אבל לא יודעת לשתוק...).

החבר מהיחידה שנותן כתף (ולפעמים יותר מזה) כשצריך, שלמרות שהוא נודניק לא קטן, הכוונות שלו תמיד טובות, אחד האנשים שהעשיר את העולם המוזיקלי שלי בהמון דברים (וזה אחד הדברים שמאוד חשובים לי).

החבר מהטירונות, שלמרות המרחק (הפיזי) והעובדה שהכרנו לזמן קצר מאוד (בסך הכל חודש באותה מחלקה), עדיין שומר איתי על קשר בחמש וחצי השנים האחרונות, והוכיח לי הרבה דברים. אחד שיודע להקשיב ולהביע דעה, ושגם הכיר לי כמה מקומות טובים מאוד בחיפה.

 

המשפחה שלי, שלמרות כל הקשיים של השנים האחרונות, עדיין מתפקדת ומוכיחה שאפשר להתגבר על הכל.

ועל אחי הקטן, שלפעמים מפתיע אותי ברצון שלו להיות כמוני (מההתעניינות הגוברת בספורט והידע הרחב מאוד שהוא צובר בכדורגל, ועד רצון ללמוד את אותם דברים שאני לומד...).

 

הלימודים שלי (למרות השביתה, שלא רואים את הסוף שלה), שבסמסטר הזה הפכו לבאמת מעניינים בכל אחד מהקורסים שלי, והציונים שלי מהסמסטר האחרון שעלו בצורה טובה מאוד, וגורמים לי להמשיך להאמין שבסופו של דבר יתנו לי ללמוד את הדברים שבאמת מעניינים אותי ושאני רוצה ללמוד אותם.

 

החברים ללימודים, שאם אני צריך עזרה בכל דבר קטן (משיעורי הבית ועד לפתרון בעיות עם המחשב) יבואו לעזור. בסופו של דבר, כולנו באותה צרה, ואם מישהו צריך מילה קטנה של עידוד, הסבר איך לפצח את האלגוריתם המגעיל מההרצאה או סתם טפיחה קלה על השכם, הוא יקבל אותה.

 

העובדה שבזכות האינטרנט ובזכות הבלוג יצא לי להכיר לא מעט אנשים, כשמתוכם יש אלו המעניינים, האמיתיים והטובים, שאיתם תמיד נחמד לפתוח בשיחה בלא מעט הזדמנויות אפשריות.

 

היכולת שלי בלחיצת כפתור קטנה על המחשב הפרטי שלי לשמוע את המוזיקה שאני באמת אוהב ומעריך, אחת כזאת שלא משנה מה יהיה המצב שלי וכמה אני ארגיש רע, תגרום לי לעצום את העיניים ולהתמכר לצלילים שנכנסים אל תוך הראש ופשוט להפעיל את הדמיון.

 

המדינה הזאת, שלמרות כל הדברים הרעים שקורים לה, ולמרות שהיא עדיין תחת איום, אני עדיין גאה להיות חלק ממנה ומוכן לעשות כל מה שיידרש בשביל לשמור עליה ובשביל להפוך אותה למקום טוב יותר לאחרים.

 

והאמונה הזאת, הפרטית שלי, שעוד יהיו לי ימים טובים יותר, שאני אצליח להשיג את כל מה שאני שואף אליו, שאני אמצא את האושר האמיתי. דווקא עכשיו, יותר מהכל, אני יודע מה אני רוצה מהחיים שלי, ויותר מזה, כמה אני לא מוכן להתפשר בשביל שבאמת יהיה לי טוב כמו שאני רוצה.


יכול להיות שיש עוד דברים טובים בחיים שלי, אבל כנראה יש דברים אחרים שחוסמים אותי מלראות אותם. מדי פעם אני אחזור לפוסט הזה ואעדכן אותו, בשביל לזכור את הדברים שבאמת טובים בחיים שלי ולגרום לי להרגיש הרבה יותר טוב, בדיוק כמו שקרה בזמן שכתבתי אותו.

ועכשיו, כל מי שקורא כאן, בין אם הוא קבוע ובין אם הגיע לכאן במקרה מוזמן לעשות את אותו דבר גם כן. אל תעשו את זה כי אני אמרתי (ובגלל זה אני לא "שולח" את זה לאף אחד), אלא בשבילכם, בשביל ההרגשה הטובה שתהיה לכם בפנים לקרוא את מה שכתבתם. לי, בכל אופן, זה יגרום להרגיש יותר טוב. תקראו לזה פרויקט, תקראו לזה איך שבא לכם. העיקר שתוכלו לראות קצת את הטוב.

 

יהיה טוב.

 

"מה אפשר לעשות מלבד לחכות

לחכות שיגיע בוקר חדש

מה אפשר לעשות מלבד לחכות

בשקט בשקט לבוקר חדש"

[בוקר חדש – רונה קינן]


14 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של og211 ב-27/4/2007 16:09
לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא     



 

אוגי 2011, כל הזכויות שמורות
29,378 כניסות
Site Meter