אוגי תואר ראשון בשביתה

15 5/2007		תואר ראשון בשביתה
		תגיות: טכניון, אקטואליה

חודש עבר מאז שהשביתה התחילה ועדיין לא ממש רואים את הסוף. נדמה שהסיכויים להציל את הסמסטר הנוכחי אוזלים מיום ליום, והוא בדרך להיהפך לסמסטר קיץ, וגם זה לא בטוח. בינתיים שובתים ושובתים, מפגינים פה, עושים קצת שרירים שם ובעיקר צועקים. כולם צועקים, ולא משנה הדעה.

ביום ראשון, אחרי שהשתתקו חגיגות יום הסטודנט בקמפוס, החליטה האגודה לכנס שוב את הוועידה שלה, ולפני זה לתת לסטודנטים לדבר עם הנציגים ושכולם ישמעו מה באמת קורה. ההתכנסות הראשונית היתה אצל כל פקולטה ובה לכל יו"ר ועד ניתנה הבמה להציג את עיקרי הדברים, לשמוע מה הסטודנטים אומרים ולתת גם לנציגי הסמסטר לדבר. שיטת הבחירות אצלנו שונה מהאוניברסיטאות האחרות. כל מסלול וכמעט כל סמסטר אמור לבחור מישהו שיהיה הנציג סמסטר שלו מול הטכניון ומול האגודה. כלל נציגי הסמסטר מהווים את וועידת האגודה שמחליטים החלטות ובוחרים את יו"ר האגודה. שאר התפקידים ניתנים במכרז (ועל זה יש גם ביקורות). בלי מפלגות ובלי אינטרסים חיצוניים, לפחות ככה אני מקווה.

בישיבה הזו קיבלנו סקירה בעצם מה קורה מסביב. בשבוע שעבר הגיעו להסכם מסוים שלמעשה קובע שיוחזרו כספים להשכלה הגבוהה (אבל לא אמרו כמה), יקפיאו את שכר הלימוד לכל אלו שלומדים עכשיו ושמסקנות הוועדה יוחלו רק על אלה שמתחילים ללמוד בשנה הבאה, הסטודנטים יוכלו להגיש את הערותיהם למסקנות הוועדה (או להגיש המלצות משלהם) ויתחייבו למלא אחר החלטות הממשלה (כלומר, לא לשבות לנוכח ההחלטות). על פניו, אפשר להגיד שההסכם סביר, אם כי עדיין בעייתי. מצד אחד נותנים לסטודנטים אופציה להציג לממשלה חלופה הולמת למסקנות, אבל מונעים מהם לשבות, מקפיאים לנו את השכר לימוד אבל פוגעים בכל מי שאמור להתחיל ללמוד, מה שכמובן יוצר הרגשה של דאגה רק לתחת שלנו. הוועידה אצלנו החליטה בשבוע שעבר לקבל את ההסכם הזה אבל בניגוד לפיאסקו שקרה שבוע לפני כן, ליישר קו עם ההנהגה הארצית. עם ההחלטה הזו יצא יו"ר האגודה לישיבת ההתאחדות הארצית, כשהוא יודע שגם בבאר שבע, בעברית ובעוד כמה מקומות החליטו לקבל את ההסכם. כשהישיבה התחילה, הם גילו שהיו"ר הארצי החליט לשנות את ההצבעה מהצבעת מנדטים (בה לכל נציג יש מספר קולות לפי כמות הסטודנטים שהוא מייצג, לטכניון יש 6 מתוך 100) להצבעת ידיים (לכל אחד יש קול אחד). הנציגים של האוניברסיטאות שתמכו בהסכם פרשו מהדיון (חוץ מהיו"ר של הטכניון) ובסופו של דבר החליטו לדחות את ההסכם, כאשר, לטענתו, הצביעו נגד ההסכם 6 מכללות שבכלל לא שובתות, מה שטיפה מוזר.

נושא נוסף שסיפרו לנו היה המכירה של איסתא, חברת הנסיעות של הסטודנטים. בלי להיכנס יותר מדי להיסטוריה שלה או לעניינים כלכליים, איסתא היא חברה שהסטודנטים מחזיקים במחצית מהמניות שלה, ובמהלך השביתה הם החליטו למכור חצי ממה שיש להם למנכ"ל החברה ולא במחיר של רווח. כל זה נעשה כמובן תחת השביתה וכל הבלגן שלה, ולא נתן לנציגים להתכונן כמו שצריך לישיבה ההיא, בלי שנזכיר ענייני שחיתות שהולכים בהתאחדות הארצית שנזרקו לאוויר במהלך הישיבה הפקולטית והכלל טכניונית שאחריה.

למעשה, עד תחילת השבוע הזה לא נוהל משא ומתן אמיתי בין הסטודנטים ונציגי משרד החינוך ומשרד ראש הממשלה. ההסכמים שהגיעו אליו היו בדיונים בין חלק מראשי האגודות ונציגי משרד רה"מ שבהם לא השתתפו ראשי המאבק. הם כנראה יותר מדי עסוקים בקריירה הפוליטית שלהם ולא ממש מתעניינים במצבם של הסטודנטים. בראיון בסוף השבוע האחרון אמר אותו איתי שונשיין שכל מה שמעניין אותו באמת זה הקריירה הפוליטית שלו והרצון לרוץ דווקא לראשות עיריית ראשון לציון. רק השבוע התחילו דיונים אמיתיים בין הצדדים, בתקווה שאולי ייצא סוף סוף עשן לבן מהם.

מה שכן, הוועידה שכונסה הראתה כמה באמת הסטודנטים מפולגים. יש את אלו שדואגים לתחת שלהם, שרוצים כבר לחזור וללמוד, שהם סמסטר אחרון ורוצים כבר להיפטר מהמקום הזה ומפחדים שיבטלו להם את הסמסטר, יש את אלו שמוכנים להמשיך ולשבות אבל לא במחיר הסמסטר הזה, ויש את אלו שרוצים להמשיך בלי תנאים והעיקר להוציא מהמאבק הזה כמה שרק אפשר. בכלל, לצאת עכשיו מהמאבק הזה אחרי חודש של שביתה בלי כלום זה בזבוז זמן נוראי ולהראות לכל העולם שאפשר לשבור אותנו בקלות. השאלה היא כמובן המחיר שאנחנו מוכנים לשלם. ביטול הסמסטר הוא צעד קשה מאוד כלכלית וארגונית (למוסד) וכנראה יחייב אותם להחזיר כספים. אני בטוח שאף אחד לא רוצה שזה יקרה, כולל ראשי האוניברסיטאות שניסו לאיים ולא ממש הצליחו. בינתיים מנסים למצוא כל מיני פתרונות למצב כמו ביטול מבחן אמצע או לתת פרקים ללימוד עצמי, אבל זה מחיר יותר נסבל.

קשה לשבת כל היום ולחכות להתפתחויות, מה גם שאף אחד לא יודע מה יקרה מחר ואי אפשר לתכנן. אני מנסה ללמוד. לחזור קצת על החומר ולהתקדם בו, אבל זה לא פשוט לחזור לראש של לימודים אחרי יותר מחודש של כלום. חזרתי לקמפוס בשביל שיהיה לי קצת יותר שקט, וקצת יותר בריכה וחדר כושר למקרה והריכוז יברח לו. בינתיים זה עובד, אבל זה גם לא המצב הכי אידיאלי. כולם רוצים שכל השביתה הזאת תיגמר ושנוכל ללמוד כמו שצריך עם כל הבעיות הנוספות שקיימות (אנחנו התחלנו שבועיים אחרי כולם, זה קצת מסבך את העניינים), ואם כבר שייגמר על הצד הטוב ביותר לסטודנטים. בלי הסכם נורמלי, אין סיבה לסיים את השביתה. עד שהיא תסתיים, אני לפחות יכול להרגיש יותר טוב אחרי שהסכימו לקבל אותי למסלול, גם אם זה על תנאי. זה כבר משהו.

20 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של og211 ב-23/5/2007 09:08
לקטע הקודם לקטע הבא לבלוג המלא