אוגי מחשבות מתחת למים: פוסט פתיחת החודש [יוני 2007]

12 6/2007		מחשבות מתחת למים: פוסט פתיחת החודש [יוני 2007]
		תגיות: מסעותיי עם עצמי, פתיחת חודש, אופטימי

בזמן האחרון אני מוצא את עצמי יותר ויותר מתחת למים. התחלתי להשקיע בעצמי יותר, ולכן אני פוקד שוב ושוב את הבריכה המקומית ומשייט לי על פני המים בין שני צדדי הבריכה. 3-4 פעמים בשבוע (תלוי בעומס הלימודים ובמחויבויות שלקחתי לעצמי), בינתיים כ-20-30 בריכות בכל פעם בהתאם לאיך שאני מרגיש, ולאט לאט מתחילים להרגיש טוב יותר. נכון שזה מעייף וקצת קשה לחזור לריכוז אחרי ששוחים בבוקר (מה שיכול כנראה להוביל לשנ"צ כל יום שלישי, לא שיש בזה שום דבר רע), אבל התחושה אחרי שאני מסיים לשחות היא מצוינת, במיוחד אחרי הג'קוזי, הסאונה והמקלחת הטובה לניקוי כל הכלור מהגוף.

כשאני לא מחשב באיזה בריכה אני עכשיו, וכמה אני צריך לשחות בשביל שאני אהיה מרוצה מהאימון, אני פשוט חושב. כשנמצאים מתחת למים אפשר כמעט להתנתק מהסביבה (בעיקר כשאין זקנות במסלול ששוחות גב ומונעות ממני לעקוף אותן) ולתת לעצמי לסדר את כל הדברים בראש. אני לא חושב יותר מדי לימודים אלא על כל מה שמסביב ומנסה להבין ולסדר דברים. מאז ומעולם אני נמצא בתוך סוג של מרדף אחרי הדברים שאני באמת רוצה ותמיד מוצא את עצמי חושב איך אני משיג אותם, איך אני מנסה להסביר את הדברים האלו. דווקא עכשיו, כשהלימודים חוזרים לנגוס בזמן הפנוי, השחייה נותנת לי את השקט להתנתק לקצת זמן מהכל ולנסות להבין דברים מחדש.

הימים לא פשוטים, הם אף פעם לא היו. תמיד זה היה כל כך פשוט להיאחז במשהו שיזרוק אותי גבוה למעלה, ואחרי 5 שניות להתרסק בחזרה למטה, מאוכזב או פגוע. הטלטלה הזו מעיקה עליי ולא נותנת לי לארגן את החיים שלי בצורה שאני באמת רוצה שהם יהיו, לא נותנת לי פשוט ליהנות מהם. דווקא בזמן שאני שוחה והגוף פעיל, המוח מוצא זמן לנוח ומצליח להגיע לתובנות חדשות בחיים. מבחינתו, הגיע הזמן עכשיו באמת ליהנות מהחיים, למצוא חוויות חדשות, ריגושים חדשים ולא לתת לעצמי להרגיש רע אם משהו לא קורה כמו שבאמת רציתי. עד עכשיו הייתי עושה מזבובים פילים ומצליח להגיע לרמות של קיצוניות מטורפת, אבל עכשיו אני כבר מבין שפשוט צריך ליהנות מהדברים ולהראות את זה כלפי חוץ. זה לא אומר רק לשנות את המראה החיצוני שלי (גידלתי לי זקן צרפתי), אלא לשמור על האופטימיות ולהאמין שבאמת מה שצריך לקרות, פשוט יקרה והחיים יסתדרו בסוף כמו שצריך. אני יכול להתלונן עד אין קץ על הפאקים שלי, על הרצון שאנשים יכירו אותי בצורה אמיתית וכמו שאני באמת הייתי רוצה ועל המחסור באהבה אמיתית, אבל זה לא שווה את זה. במקום זה פשוט צריך לחיות, לתת לחיים לסחוף לכיוונים אחרים וטובים, ליהנות וללמוד מכל רגע ולהיות בן אדם טוב יותר, בדיוק כמו שאני רוצה להיות.

זה לא הכלור שעלה לי לראש, זה ההרגשה שהחיים באמת הולכים להשתנות לטובה, ולמרות הקשיים שכבר צצים, יהיה פשוט טוב.

והיה גם יריד תעסוקה, שבו ניסיתי בפעם הראשונה גם לחלק קורות חיים. היו כמה חברות שהסכימו לקבל, היו אחרות שעיקמו את האף לנוכח הממוצע שלי והסמסטר שלי, מאחרים השגתי מתנות (פנס USB למחשב, כדור לחץ, מחברות ועטים, אטבי נייר ומימיה מעפנה), ובעיקר שיזוף מהיום השמשי שהיה. לא בניתי יותר מדי על עבודה, אבל יש לאן לשאוף בהמשך, כי בינתיים עוד לא סיימתי אפילו חצי תואר.

והיתה גם נסיעה משפחתית לסוף שבוע באילת לכבוד סבתא שלי שחגגה 80 לפני חודש. המלון היה מעולה, מושלם בשביל להירגע לפני שצוללים בחזרה למבחנים, המופע WOW היה מעולה ומלהיב וכמובן היה מדהים לראות את מכבי לוקחת אליפות יחד עם החלק הצהוב של המשפחה. למרות שסבתא שלי התגלתה כפולניה לא קטנה (והיא בכלל מרומניה), כולם סימנו את הנסיעה כמוצלחת ביותר.

והיו גם בחירות לאגודת הסטודנטים, ועכשיו אני נציג סמסטר, עם לא מעט חששות וכאב ראש לא קטן שמתחיל לו, אבל עם הרבה רצון לתרום, לשנות ובעיקר להראות לעצמי כמה אני מסוגל לעשות את זה בצורה הכי טובה שיכולה להיות. גם זאת חוויה לא קטנה.

33 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של og211 ב-15/6/2007 16:59
לקטע הקודם לקטע הבא לבלוג המלא