אוגי לחץ אמצע-סוף סמסטר

19 7/2007		לחץ אמצע-סוף סמסטר
		תגיות: טכניון, מסעותיי עם עצמי, שחרור קיטור

איך יודעים שהשבוע היה ממש, אבל ממש קשה? כשיוצאים הביתה ויודעים שהמנוחה היחידה שתהיה לי היא בתליית הכביסה שהבאתי איתי אחרי 3 שבועות (יש לציין שלא היה לי זמן אפילו ללכת ולכבס אותה במעונות).

אמצע הסמסטר ידוע בתור הזמן הכי עמוס אבל לפעמים אפשר לשבור שיאים. אומנם יהיה קשה להשוות למה שהלך באמצע סמסטר אביב הקודם, אבל עדיין היו לי כמה שבועות לא קלים. עכשיו יש קצת רגיעה, אבל היא קצרה, לקראת השבוע האחרון של הסמסטר שאחריו יגיע המבחן הראשון ואז טיפה חופש וזמן לאגור כוחות לבחינות בחגים (שוב פעם בחינות בספטמבר, מוי כיף). זה לא פשוט שבכל הקורסים שלי יש לי שיעורי בית, חלקם כבדים, חלקים מסובכים ולאחרים פשוט אין לי זמן להגיע מרוב שיש שיעורים אחרים שתופסים את כל הזמן שלי. לקינוח, התווסף לו בוחן אמצע, ואז מה אם נשארו עוד שלושה שבועות בלבד לסוף הסמסטר. הרי בטכניון, אמצע זה אמצע.

השבועות האחרונים התאפיינו בעיקר בתרגיל הבית במערכות הפעלה, שאיים לכלות את הלילות שלי ושל השותפים שלי. צוות הקורס סיפק לנו מערכת הפעלה משלו שאנחנו צריכים להריץ על תוכנה מיוחדת, אחרת כל הניסיונות שלנו להבין מה בדיוק רוצים מאיתנו לא יצליחו. זה לא רק שהמטלה עצמה לא היתה ברורה, גם הקובץ FAQ שצוות הקורס פרסם לא הועיל, וכשסטודנטים ניסו לשאול שאלות בפורום הסטודנטים, מנהלי הפורום איחדו את כל השרשורים שנפתחו שם לשרשור אחד גדול, וזה קצת קשה לנסות להבין מה רוצים ממני כשאני צריך לנסות ולהבדיל בין 6 שרשורים שונים שהפכו לאחד (בצורה כרונולוגית). כבר מההתחלה היה ברור שמסגרת הזמן לא תספיק, ובסופו של דבר הצלחתי להשיג דחייה של 4 ימים שכמעט ולא הספיקו לנו. רק בערב האחרון עלינו על כמה באגים, הצלחנו לסיים את החלק היבש של התרגיל ובבוקר ההגשה הלכתי לי עם מעטפה חומה עבה שבתוכה היו כל חלקי העבודה המודפסים (הקבצים שכתבנו הוגשו ערב לפני). את העבודה החדשה, שצריכה להיות מוגשת בסוף הסמסטר בעוד שבועיים עוד לא התחלנו. פשוט עוד לא מצאנו את הכוחות והזמן.

רק אחרי שיכולתי להגיד נגמר על התרגיל במערכות הפעלה, הצלחתי להתפנות לתרגיל באלגוריתמים. בגלל התרגיל הזוועתי בהפעלה, פניתי למספר מתרגלים וביקשתי מהם לדחות את מועד ההגשה של התרגילים בכמה ימים בגלל העומס הרב, אבל הקורס היחידי שסירב לדחות היה הקורס שאני לוקח בעצמי. את סוף השבוע האחרון "ביליתי" בניסיונות לדלות אינפורמציה מ-1001 מקורות מידע שונים בניסיון להעמיד פתרונות הולמים לתרגיל. גם עבודות הבית בקורס הזה, כמו כמעט רוב תרגילי הבית בפקולטה, נעשות בזוגות. הבעיה אצלי, שבשביל למצוא בן זוג הייתי צריך להפוך עולמות ובסוף מצאתי מישהו שאיתו אני מגיש את העבודות. הבעיה היא, שבזה מסתפקת האינטראקציה בינינו. דיברנו פעמים ספורות בטלפון, אנחנו שולחים אחד לשני מיילים, וזהו. אין לי מושג מי הוא או איך הוא נראה ועל תרגילי הבית כל אחד מאיתנו ישב בעצמו על החלקים שלו (או ריפרנס, בחלק מהמקרים). זה מעצבן אותי, כי זה מוציא את כל הפואנטה של העבודה בזוגות, וזה לא תמיד קל. אני משתדל לשבת מדי פעם עם אנשים אחרים או לשבור את הראש עד שאני מצליח לעלות על הפתרון בעצמי. זה עובד, אבל מאוד לא אידיאלי ולקראת סמסטר חורף שיבוא עלינו לטובה (ההרשמה כבר החלה, אני יכול להירשם מיום שלישי) אני מתכוון לסגור מראש עם שותפים ולא לחכות לרגע האחרון עם כל העניין הזה. עדיף לעשות עם מישהו מוכר שעוד אפשר קצת לבטוח בו, מאשר עם מישהו שזו הפעם הראשונה שאני נפגש איתו (אם אני בכלל נפגש איתו).

הקורסים הביולוגיים והכימיים עוברים בינתיים בסבבה. התרגיל בית בגנטיקה עשה סימנים של הרגזה, אבל הלחץ הכללי מנע ממני לקרוא בין השורות ולהבין שהוא לא כזה קל, אפילו בחלקים מסוימים קל (ותודה למי שעזר לי להבין את מה שלא הבנתי). כימיה אורגנית, לעומת זאת, מתחיל להציק. מילא לעשות שיעורי בית שחוזרים על עצמם, אבל אחר כך אני אצטרך לזכור את כל התגובות האלו, וזה די מעצבן (וזה גם המבחן האחרון, אי שם בחול המועד סוכות). במקום מבחן האמצע שבוטל בגלל השביתה, יתנו לנו 4 תרגילי בית עם ציון לחופש, להגשה ביום המבחן. אני לא בטוח עד כמה זה טוב, אבל לפחות זה אחד הדברים שיישמרו אותי צלול בחומר לקראת המבחנים (החומר של תרגילי הבית האלו לא יהיה לבחינה הסופית). בביוכימיה של חלבונים חיכה לי השבוע הבוחן. לצערי, לא למדתי כמו שצריך ובכלל לא ידעתי מה בדיוק היה צריך ללמוד. הם אמרו לנו שלא צריך לזכור דברים, אבל בסופו של דבר היינו צריכים לזכור את המבנה המדויק של כל חומצות האמינו, וזה לא הדבר הכי אידיאלי שאפשר ללמוד, במיוחד תחת כל העומס של הסוף שבוע האחרון. זה חבל, כי הייתי יכול להוציא בבוחן הזה ציון טוב יותר אם רק הייתי לומד טוב יותר והיה לי יותר זמן. נחכה לציון ונקווה שהבוחן בסוף לא ייגן עליי.

בגזרת הפעילות הציבורית העניינים מתקדמים כסדרם. ביום ראשון השבוע ויתרתי על שעתיים הרצאה באורגנית (לא כזה קריטי) בשביל ללכת לסדנה אקדמית מטעם הוועדה האקדמית. הם לא חידשו לי הרבה אבל נתנו כמה כלים וכמה הצעות שכדאי לחשוב עליהן לקראת המשך הפעילות שלי. בינתיים אני מתמקד בכיבוי שריפות קטנות כמו דחיית שיעורי בית, פתרון בעיות קטנות ברישום לסמסטר הבא או ניסיון ללכת ראש ראש עם המתרגל שהחליט לפרסם פתרון לתרגילי בית דווקא על הקיר מול המזכירות ולא באתר הקורס (בינתיים אמרו לי לרדת מהרעיון להשיג בדרכים לא דרכים את מה שכתוב שם ולפרסם בעצמי). אני גם מנסה לשכנע מרצים ומתרגלים שייתנו שיעורי חזרה בווידיאו במקום פרונטלית, וככה גם להם יהיה יותר קל וגם לסטודנטים, שיוכלו להגיע בזמנם ה(לא)פנוי ויראו את ההקלטה. בינתיים שני מתרגלים הסכימו וכל מה שנותר זה לסגור על מועד הקלטה. היום היתה לי ישיבת ועד שבה תכננו הפנינג פקולטי לקראת סוף הסמסטר, ביחד עם יריד חוברות. אחרי אינסוף ויכוחים הגענו להסכמה וכבר מחר ייתלו ברחבי הקמפוס שלטים שיזמינו את מי שרוצה לחגיגה הקטנה שלנו (והיה לי חלק לא מבוטל בעיצוב הכרזות).

ועכשיו צריך להעביר כאן עוד סופ"ש, כי בשישי בבוקר מחכה לי הרצאת השלמה ואחריה כבר יהיה מאוחר מדי בשביל לנסוע הביתה. דווקא כשעכשיו אין כל כך הרבה לחץ כמו שיהיה ב-2 השבתות הבאות, אני אוכל לנצל את הזמן טוב יותר למנוחה, להתקדמות משמעותית בשיעורים ולארגון הבלגן שמצטבר לי כל פעם על השולחן. וכן, אולי לחזור לכתוב בצורה יותר מסודרת. הכתיבה של הפוסט הזה החזירה לי את התחושה שקצת חסרה לי בזמן האחרון, ויש לי עוד דברים לכתוב.

ועם או בלי קשר, דווקא בזמן האחרון יש תחושה כזאת באוויר שיש משהו שונה באוויר, שפתאום דברים נעשים בהירים יותר, טובים יותר. הייתי באמת רוצה להאמין שזו לא רק תחושת בטן, שאולי דברים באמת הולכים להשתנות. השבועות הקרובים ייקבעו.

12 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של og211 ב-24/7/2007 16:42
לקטע הקודם לקטע הבא לבלוג המלא