הימים החמים האלה עם הריח של החופש באוויר מתחילים יותר מדי להשפיע עליי. יותר ויותר אני מוצא את עצמי חושב מה יהיה ב-14 באוקטובר, היום הראשון של האזרחות, היום הראשון של חופש בלי מחויבות כלשהי לאף אחד. ומה יקרה יום אחר כך ושבוע וחודש ו... ו... ו...

ובדיוק על הראש הזה אימא שלי מתיישבת לי על הראש. הגנים הפולניים שלה מתחילים להשפיע ובזמן האחרון היא מנהלת יותר ויותר שיחות איתי על מה אתה הולך לעשות אחרי הצבא, איפה תעבוד והגיע הזמן שתעשה משהו אחרי ששלוש שנים ישבת בבית ולא עשית כלום.

גם ככה כל החיים שלי עכשיו בטירוף כללי עכשיו וזה בדיוק מה שחסר לי. אחד הדברים שאני רוצה עכשיו זה לקנות מחשב נייד בשביל עצמי. קטן כזה, מתחבר לכל מקום ושאפשר לעשות איתו הכל בלי להיות קשור למקום אחד (טוב, בשביל להתחבר לאינטרנט אני אצטרך). וגם זה נכנס בכל הקטע של הבחירות שלי בזמן האחרון. זה לא כל כך פשוט כמו שזה נראה לי בהתחלה וסכום כסף כזה זה בכל זאת השקעה שאני ממש לא רוצה לזרוק לפח לגמריי (ושום חזרנו לעניין העבודה, כי צריך כסף).

אפילו בחירות פשוטות כמו לתת קטעים בשביל הישרא-אוסקר עוד לא מצאתי זמן ואולי אפילו לא ממש בא.

וכל הבעיה היא שבכל הדברים האלו אני ממש לא יודע איפה להתחיל, מאיפה לצאת לדרך, איך לתכנן. אני דואג תמיד לתכנן כל פרט ופרט בכל דבר ובדברים האלה אני תקוע ולא יודע איך לצאת מזה.

ואולי, בעצם, החופש הזה שנראה מרחוק הוא לא ממש חופש. בלאגן בראש.