אוגי אוקטובר 07: לא שבר, משבר

4 10/2007		אוקטובר 07: לא שבר, משבר
		תגיות: פתיחת חודש, מסעותיי עם עצמי, טכניון

לתקופת מבחנים יש פוטנציאל כל כך גדול לשינויים תכופים במצב הרוח, למעלה ולמטה. זו התקופה שאליה כל התסכולים מכל השנה מתנקזים אליה וצפים אל פני השטח ואז הכל יוצא החוצה, וכל כך קל להגיע לנקודות שבירה. אפשר לשבת כל היום, לנסות למצוא את הדרך הטובה ביותר ללמוד, לשבת עם אנשים, להרגיש בטוח בחומר, אפילו להתפנק בסופו של יום לימודים מתיש עם איזה הליכה טובה ברגל עם השותף לדירה ופרק באיזו סדרה שנזכרתי שאני צריך לראות, ואז להגיע ליום של המבחן ולגלות שכבר אין לי כוחות לשום דבר. והמבחן עצמו? עדיף כבר לא לדעת.

אני זוכר את עצמי לפני הבגרויות, יושב, מסכם לעצמי את כל החומר, מארגן את הנקודות החשובות אחת אחרי השנייה, ואז יושב וקורא את זה שוב ושוב, מנסה להבין הכל, ואם צריך גם לתרגל אותו קצת. בבוקר של המבחן הייתי קם מוקדם, ולמרות זאת רענן, ויושב לקרוא שוב את הסיכום, קריאה רצינית אחרונה ואז יוצא אל בית הספר, קורא שוב רגע לפני המבחן את הנקודות החשובות ונכנס לבחינה, וגם מוציא ציונים טובים. 6 שנים חלפו מאז סיום התיכון ואיפשהו דברים התפקששו להם בדרך. אני עדיין מסכם לעצמי את הדברים, ואפילו מקבל פידבקים חיוביים מהסביבה על הסיכומים שלי (עד כדי תחושה של שמינית-סלב), אבל השבוע, אחרי שישבתי עם אנשים והרגשתי בטוח עם חלק מהדברים, קמתי בבוקר ורציתי ללמוד ופשוט נגמר לי הכוח. כל הניסיונות לקרוא את החומר בצורה טובה לא הצליחו ואיבדתי את הריכוז שלי פעם אחר פעם בניסיונות לקרוא ולהבין דברים אחרונים. אחרי זה הגעתי למבחן ופשוט לא ידעתי לענות על שאלות פשוטות, כאילו יש לי בלק-אאוט טוטאלי. הצלחתי לגרד הסברים, להיזכר, אבל התחושה הייתה לא טובה, כאילו יכולתי לעשות יותר, להוציא יותר מעצמי. זה מתסכל, כי תיכף אני מסיים חצי תואר ואני לא מצליח לעמוד בציפיות שלי ונשאר לדשדש בציונים עם קידומת 6, בעוד אנשים מסביב מתפארים בציונים גבוהים יותר, ואומרים כמה המבחן היה קל והוגן וטוב, וממש לא היה בעייתי. גם אני חשבתי שאני שולט בחומר, שאני מסוגל להראות שהבנתי, אבל משהו לא מסתדר בדרך.

אני כבר לא יודע מה אני יכול לעשות. אין לי ספק שאני לא לומד בצורה נכונה, שאני מוצא יותר מדי סיבות לברוח מהלימודים להתעסקויות בשעמום, שמגיעה שעה ביום שבה אני מכבה את המוח שלי ולא מאפשר לעצמי ללמוד שוב, להשקיע עוד יותר בדברים. מרגע שאני חוזר לדירה בערב, הלימודים נפסקים ואני כבר לא מסוגל להתרכז יותר בשום דבר. אני מתקלח וזה מעייף אותי, אני אוכל וזה מעייף אותי, ואז אני כבר לא מסוגל לאסוף את עצמי ולהתרכז שוב. אני מתחיל לקרוא טקסט ולנסות להבין אותו והעיניים נהיות כבדות והריכוז נעלם (וזה קורה לי לאורך כל שעות היום). כל זה רק מגביר את התסכול ורק גורם לי לחשוב שוב ושוב מה לעזאזל קורה ולמה אני לא מצליח להיות אותו תלמיד שהייתי אי שם בתיכון? נכון שגם שם לא הייתי עילוי והברקה (ביחס לשאר אנשי הכיתה), אבל הסתדרתי טוב והצלחתי להעמיד ממוצע ציונים טוב. כאן אני פשוט לא מצליח. התחלתי לשקול אם לבקש עזרה מקצועית כשיירד קצת הלחץ של תקופת המבחנים (וכל מבחן רק מאריך אותה), אולי רק ככה אני אצליח לאסוף את עצמי.

בתוך כל סיר הלחץ הזה אני מוטרד גם מהעובדה שאני מתחיל להתנתק קצת מהסביבה הקרובה אליי, מתעוור ולא שם לב לדברים שקורים לאנשים שחשובים לי. למשל, כבר שבועיים לא דיברתי עם ידידה ממש טובה וקרובה שלי, וזה מתסכל שאיפשהו יש משהו שעוצר אותי מלהרים טלפון ולדבר. יש לזה המון סיבות ואני ממש לא יכול להאשים את המבחנים בזה, אבל הניתוק הזה נוצר דווקא עכשיו, בזמן שאני באמת צריך שמישהו קרוב יניח את היד על הכתף ויגיד לי שהכל בסדר, שייתן לי תחושה שזה לא כל כך רע כמו שזה בראש שלי וייתן לי דחיפה קדימה. אני לא יכול לרדוף ולבקש ממישהו שיעשה את זה, אבל אני מרגיש שאני מתפרק מבפנים וצריך את זה. אני צריך מנוחה עכשיו, צריך להוריד מעצמי את הלחץ הזה, למצוא כוחות חדשים ולקפוץ מחדש למים, אבל צריך בשביל זה אוויר, ואין לי כרגע מושג איך להשיג בלון חדש (שלי כבר הספיק להזדהם).

ובתוך כל הבלגן הזה, הוא שוב מוצא דרכים לעשות את הכל יותר מסובך, גורם לחשוב מחשבות לא מציאותיות וכשהדברים נחשפים באמת, הוא מתנפץ ולוקח איתו הכל. הוא לא נותן לי את השקט שצריך, רק מוסיף עוד שמן למדורה שכבר ככה יש. אני מקווה שהוא סוף סוף הבין שבאמת צריך להתנתק, להבין שאין טעם ולהמשיך הלאה כי לא שווה לבזבז כוחות על דברים לא מציאותיים.

עכשיו רק נשאר לאסוף את עצמי, להאמין בעצמי ולגרום לעצמי להתעקש וללמוד ולא לוותר בכלל. אני חייב להוכיח לעצמי שאני מסוגל, שאני יכול לצאת עם הרגשה טובה, שאני אצליח לקבל את ההערכה ממני שאני הכי רוצה לקבל אותה. ממני.

1 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של mcclane ב-4/10/2007 09:07
לקטע הקודם לקטע הבא לבלוג המלא