אוגי סוף עונת המבחנים

13 10/2007		סוף עונת המבחנים
		תגיות: טכניון, אופטימי

אפשר לחזור לשגרת יום-יום, לשאוף קצת אוויר לריאות, להסדיר את הנשימה, ללכת לישון בלי לחשוב מתי אני הולך לקום בבוקר כי צריך לנצל את היום עד תום, לדעת שאני לא הולך ליפול לתהומות הלחץ, שמכניס ומוציא מדיכאון באותה מהירות, להפסיק להיות פקעת עצבים מנותקת מהעולם ולראות את הדברים כמו שבאמת צריך לראות. אפילו להתפנק עם דיסק חדש (הסליחה ואני של אפרת גוש, קנוי) ופיקניק קטן של שבת בבוקר. סוף עונת המבחנים.

טוב, עוד לא ממש הסוף. עדיין יש מועדי ב’; שאני מתכוון לגשת אליהם, 2 ציונים שעוד לא פורסמו (נו, טוב, אחד מהם היה ממש ביום חמישי האחרון) והתלבטות גדולה שתיכף נחזור אליה. לגשת למועדי ב’; זה לא כל כך נורא, אלא אם ממש חייבים לגשת ואז מפלס הלחץ עולה (וזה כבר קרה לי במהלך התואר, בדיוק לפני שנה). אני חושב שיותר קל ללמוד למועדי ב’;, כי החומר ברובו כבר מאורגן ולא יצא לגמרי מהראש, וכל מה שצריך זה לראות איפה פיקששתי במועד הראשון, לנסות ולתקן ולהבין את הטעויות ולדעת איך להתמודד עם החומר הבעייתי. אומנם יש פחות לתרגל, כי את הרוב שרפתי לקראת מועד א’;, אבל אפשר להסתדר ולנסות להבין שוב את הדברים מחדש. דווקא המבחן הראשון שיש לי ביום שישי הבא, בא אחרי שעברו כבר יותר מחודשיים מאז מועד א’;, אז לך תזכור. זה גם הציון הכי נמוך שלי עד עכשיו, אז בטח שיש מוטיבציה לגשת שוב ולהוציא במבחן הזה ציון שיותר מתאים לי, כי את רוב הנושאים הבנתי, פרט לכמה נושאים שהפילו אותי. ביום ראשון אני חוזר צפונה ומסתער על החומר מחדש אחרי יומיים וחצי של לא לגעת בשום דבר של לימודים, לפחות כזה של הסמסטר החולף. התארגנויות לסמסטר חורף לא נחשבות, מתישהו הייתי צריך לפתוח תיקיות חדשות במחשב ואפילו לארגן לי את המערכת בצורה מסודרת בלוח השנה שלי, זה ברשת וזה על הדסקטופ. להתחיל לארגן את הדברים כמו שצריך ולקוות שתהיה שביתה בשביל ללמוד כמו שצריך לעוד מועד ב’;, אם כי רוב הסיכויים שפשוט יזרקו למרצים סוכרייה וביום שני הבא נטפס כולנו במעלה ההר, אל עבר בניין אולמן, לכיתות שסוף סוף חוזרות להיות כיתות לימוד ולא כיתות בחינה עם דודות מציקות.
וכאן נכנסת ההתלבטות הגדולה של מועדי ב’;, ואני כבר צריך להחליט. ביום ראשון הבא, רגע לפני תחילת הסמסטר צפוי לו יום הכוון, ושוב התקבלתי להיות מדריך. הכסף שאני אמור לקבל כאן לא ממש עניין כי זה גרושים. הבעיה היא שבדיוק בזמן הזה נופל לי מועד ב’; בגנטיקה ועכשיו אני צריך לבחור ביניהם. קיבלתי 80 במועד א’; וזה בהחלט אחד הציונים הגבוהים שלי עד עכשיו בתואר, אבל תחושת הבטן שלי אומרת שאני יכול יותר, שדווקא בקורס הזה אני מסוגל להוציא הרבה יותר, וכשטיפסתי באותו יום בשביל להיבחן אמרתי לעצמי שהפעם אני הולך להוציא את הציון הכי גבוה שלי בתואר, שאני שואף לציון הכי גבוה שאפשר בכלל לקבל ולא נקודה אחת פחות. 80 יכול לאכזב, למרות שהציון הזה גבוה מעל הממוצע בקורס ובהתחשב בעובדה שהמבחן היה קשה יותר מהמצופה והחברים למסלול קיבלו 20 נקודות פחות ממני, הסיכון נראה גדול מדי. צריך להפיל את הפור ולהחליט כמה שיותר מהר, בשביל להודיע לאנשים שאחראים על היום הכוון, במיוחד אחרי שיש הרבה ביטולים של מדריכים אחרים, בגלל המבחנים. לאן אני נוטה כרגע? איפשהו באמצע, כרגע יותר בכיוון של לגשת, אבל זה יכול להשתנות עד הבוקר (ולא לשכוח שלפני זה יש לי מבחן ביום שישי שהרבה יותר חשוב לי, מה שמצמצם את זמן ההכנה למבחן בהרבה). רק צריך להחליט, וזה קשה.

ועוד כמה אנקדוטות קטנות לסיכום היום:

פייסבוק
טוב, אז גם לי יש עכשיו. יותר מדי אנשים מסביבי אמרו לי שכדאי להצטרף, ובהתחלה לא ממש רציתי, אחרי החוסר עניין המשווע במקושרים, סוג של מקבילה ישראלית. שעמום היום ומייל שנשלח לפני כמה ימים (ונדחה בגלל המבחן שהיה בכימיה אורגנית, ומספיק ללחוץ בטעות על = ולחשוב על קשר כפול) גרמו לי לעשות את זה. בינתיים נחמד, אפילו חביב, אבל לא משהו שיסחוף אותי יותר מדי, לפחות בהתחלה. אבל יש פוטנציאל, לפחות יותר מהניסיון הקודם עם רשתות חברתיות.

בלוג
צריך כבר לעבור מתיחת פנים. עוד שבוע מתחיל הסמסטר ובתחילת השבוע התאריך ההיסטורי שבו בדרך כלל שיניתי בבלוג דברים (גם ציון של 6 שנים לגיוס ו-3 לשחרור). יש מספיק זמן עכשיו לשבת ולעבוד, וכבר יש רעיון מגובש. הפינה הקטנה שלי צריכה שינוי, והיא תקבל אותו.

נבחרת
מעניין מי חשב לשים את התוכנית החדשה של יצפאן דווקא מול המשחק של הנבחרת בקרואטיה. לכל אחד מהם יש פוטנציאל להרבה רייטינג והרבה אנשים ישברו את הראש במחשבה מה לראות. מצד שני, התחושה הכללית היא שהולך להיות ביזיון גדול, במיוחד אחרי מה שהיה בלונדון. מזל שהמשחק מתחיל קודם, ככה אנשים יזפזפו ליצפאן עוד לפני המחצית (והלוואי שאני אוכל את הכובע אחר כך). מזל שאין ליגה בסוף השבוע, טוב להעביר סוף שבוע בלי להרגיש מבוזה שוב (בעצם, לכו תדעו מה הנבחרת תעשה).

הסליחה ואני
הפסקול של הפוסט הזה. שמיעה ראשונית מהנה מאוד.

לב
שוב הפכת לכתף. יאללה, הלאה.

24 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של פנטזיונרית קריזיונרית ב-20/10/2007 14:35
לקטע הקודם לקטע הבא לבלוג המלא