אוגי מכניס לתמונה

21 10/2007		מכניס לתמונה
		תגיות: טכניון

אני זוכר איך זה היה לפני שנתיים. ערב לפני כן נכנסתי באופן רשמי לחדר החדש שלי במעונות וישנתי שם את הלילה הראשון שלי. בבוקר הלכתי עם השותף לדירה לטקס פתיחת השנה, שמענו נאומים מכל מיני אנשים חשובים, הלכנו לפקולטה (ובדרך החלקתי בגלל הגשם שירד), קיבלנו מנת הפחדה מסגן הדיקן ואחר כך יצאנו לסיור מודרך ברחבי הקמפוס עם מדריך שהראה לנו את רוב המקומות החשובים. הייתה אווירה של התרגשות באוויר, רגע לפני שהלימודים האקדמיים יתחילו.
מחר אני אעמוד מהצד השני של המתרס, הצד המדריך. בפעם השנייה, יש לציין, אבל הפעם זה שונה. זה לא תחילת סמסטר אביב עם 60 סטודנטים בסך הכל, אלא כבר מדובר בסביבות ה-300 סטודנטים שיתחלקו בין כל המדריכים ויצאו להכיר את הקמפוס שיהיה מנת חלקם ב-4 השנים הקרובות, אם לא יותר מזה (בהנחה שהם לא ייפלו בדרך). לכל זה מצטרפת ההתרגשות של פתיחת השנה שאופפת את כולם, ואחרי קיץ נוסף ארוך, שעדיין לא נגמר, יהיה אפשר לחזור ללמוד כמו שצריך.

טוב, לא כמו שצריך. נכון לשעת כתיבת שורות אלו איום ההשבתה של הסגל הבכיר עדיין עומד בעינו, ולמרות שבבי מידע שנמסרים בחדשות לגבי התקדמות, עדיין אי אפשר לדעת, ועד יום שני, כשהלימודים יתחילו באמת, הכל יכול להשתנות לפחות 5 פעמים. יכול להיות שהתרגולים יתקיימו, אבל קשה לקיים תרגול בלי הרצאה לפני, ובחלק לא מבוטל מהמקרים, מבטלים תרגולים שאמורים להתקיים לפני ההרצאה הראשונה. אף אחד לא יודע איפה דברים נופלים מלבד אלו שהחליטו לשבות והבלבול גדול. שלא תבינו אותי לא נכון, אני בעד השביתה הזו, ולא רק בגלל שזה ייתן לי עוד קצת זמן ללמוד לשני מועדי הב’; שנותרו לי. בשנתיים שאני לומד כאן ניתן לראות איך חוסר התקציב פוגע בצורה קשה במערכת, בעובדה שתרגילי הבית לא נבדקים בצורה הראויה, באיכות האנשים שבמערכת, בהתעמקות בחומר ובאיכות חלק מהכיתות. אני לא רוצה להיכנס כאן לוויכוח מאיפה צריך לבוא הכסף (ברובו לא מהסטודנטים) אבל אני בספק אם השביתה הזו, או כל שביתה אחרת נוספת (ויכול להיות שבאביב תהיה עוד אחת, גם של הסטודנטים) תצליח להביא לשינוי המיוחל. עד שלא יקום מישהו ויתחיל לנהל את המוסדות האקדמיים כמו שצריך, יהיה קשה לצאת מהמעגל הזה של חוסר כסף ושביתות.

מועדי ב’; כבר אמרתי? לחץ המבחנים לא יורד, והשבוע האחרון דאג להכניס אותי מדי פעם לפאניקות ורצון עז לצאת לאיזה חופשה קטנה, להתנתק מהכל ולא להתקרב ללימודים לאיזו תקופה. קשה להתרכז כל הזמן ולשמור על הריכוז הזה, וברגעים הקטנים שמצליחים לברוח, לא רוצים לחזור. בסוף המבחן היה מגעיל למדי וגורם לי לחששות לא קטנים מהציון שלו. אחת הבעיות המרכזיות שלו הייתה החלוקה שלו ל-2 חלקים, מנהג מגונה שהתחיל להיות מושרש בקורסים הפקולטיים בשנה האחרונה. מישהו למעלה החליט שבשביל למנוע מסטודנטים לצאת לשירותים בזמן הבחינה ולקרוא שם את הסיכומים שהם החביאו, יפצלו את הבחינה לשני חלקים, כל אחד באורך מקסימלי של שעה וחצי, וככה הסטודנטים יוכלו לצאת לשירותים רק בהפסקה בין החלקים. זה כמובן רק מגביר את אפקט הלחץ בגלל שעכשיו למעשה צריך להתמודד עם שתי בחינות קצרות יחסית, דבר שכמובן מגדיל את הלחץ. אותו לחץ משתחרר בהפסקה בין שני החלקים ונוצרת ירידת מתח, דבר שרע מאוד לקראת החלק השני. אם אני לא מסוגל ללמוד אחרי מבחן בגלל אותה ירידת מתח, תארו לכם איך זה להיבחן במצב הזה. זה פשוט טירוף והפקולטה החליטה להתעקש על השטות הזאת, ובאיזו שהיא צורה צריך לעשות לזה סוף.

אליפות
לא להאמין, אבל כבר יותר מ-3 שנים אני משתתף במשחק רשת. לא מאלו שצריך לשלם עליהם או להצטייד במחשב על בשביל הרזולוציה שלו, משחק רשת קטן ופשוט, טקסטואלי ברובו, שבו כל אחד מקבל לידיו קבוצת כדורגל וצריך לנהל אותה אל עבר הליגה העליונה והאליפות הארצית. תאמינו או לא, אבל יש קרוב למיליון איש ברחבי העולם שרשומים למשחק ומשחקים, ובארץ מדובר על כמה עשרות אלפים. מכובד בהחלט. כל משתתף מקבל לידיו קבוצה עם שחקנים (השמות שלהם נבחרים באופן רנדומאלי למדי, השחקן בוחר את השם של הקבוצה), דואג לאמן אותם וקובע הרכבים למשחקי הליגה. בארץ יש עכשיו 8 רמות של ליגה, החל מליגת העל העליונה ועד לתחתית, כאשר בדרך כלל האלופות של כל ליגה עולות לרמה הבאה.
אז למה אני מספר את כל זה? היום זכיתי בתואר האליפות הרביעי שלי. נכון שמדובר בתואר אליפות בליגה מהרמה השישית (גם שלושת התארים הקודמים היו מליגות ברמה השישית) ושני התארים הקודמים היו קלים במיוחד, אבל זה מוציא החוצה תחושה של סיפוק והצלחה אחרי 14 שבועות של עונה. אני חוזר למעשה לרמה החמישית אחרי 2 עונות לא פשוטות (בעיקר בגלל קבוצות מסוימות שעשו לי חיים קשים), בתקווה לתקוע שם יתד ולא לחזור לפינג-פונג שאפיין את הקבוצה שלי לפני כמה עונות. פשוט לא הייתי מספיק טוב בשביל הליגה החמישית, וטוב מדי לליגה השישית (לסיים עונה עם מאזן מושלם ויחס שערים של 93-6 נראה לי באמת מוגזם). עכשיו יש שבועיים של פגרה (בדיוק בשביל סוף השבוע הבא, בין שני מועדי הב’; שלי) ואחר כך להתחיל לתכנן את העונה החדשה.

פייסבוק
אני כבר עומד על קרוב ל-30 חברים, וזה עדיין מפתיע אותי כל פעם מחדש. יש גם סוג של חידוש קשר עם אנשים מהעבר היותר רחוק שלי, אבל אני עדיין סקפטי עד כמה זה יחזיק מעמד ואם זה יהיה יותר רציני מהעובדה שהשם שלי מופיע אצל אנשים מסוימים. חוץ מזה, צריך לא לגרום לעצמי להיכנס יותר מדי לשטות הזאת. יש מועד ב’; במערכות הפעלה ביום שישי, והוא בטח יותר חשוב מזה.

לב
Don’;t even think about this.

שנת לימודים אקדמאית מוצלחת לכולם, לאלו שמתחילים מחר (ראשון) ללמוד, לאלו שכבר התחילו ולאלו שיתחילו.

7 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של בורג ב-27/10/2007 10:54
לקטע הקודם לקטע הבא לבלוג המלא