אוגי אין שכר, אין לימוד

17 11/2007		אין שכר, אין לימוד
		תגיות: טכניון

ביום רביעי, אי שם בשעות הצהריים, פעולת מחשב פשוטה ואוטומטית גרמה לכך שהתשלום השני של שכר הלימוד ירד לי מחשבון הבנק שלי (והכניס אותו זמנית למינוס). הדבר הביא לסיום של שבוע מעט הזוי, שבו האגודה ניסתה בכל כוחה (הדל) להפציר בסטודנטים לבטל את הוראת הקבע שלהם לתשלום שכר הלימוד. הטיעון המרכזי של ראשי האגודה היה שאנחנו פשוט לא מקבלים את המוצר שעליו אנחנו משלמים ממיטב כספינו ולכן אין טעם לשלם. הפגיעה אצלנו בסטודנטים היא כנראה החמורה מבין כל המוסדות האקדמיים בארץ ולמעשה מרבית הקורסים לא מלמדים. נוצר מצב שסטודנטים של שנה ראשונה לומדים כמעט כרגיל בגלל שהקורסים שלהם המוניים ולכן הסגל הזוטר מרצה ולא רק מתרגל, ואילו סטודנטים מסמסטרים מתקדמים גם כן לומדים כי יש להם מרצים מן החוץ שגם כן לא שובתים וכל אלה שבאמצע נדפקים. אני, למשל, לומד רק 3 שעות בשבוע ששייכות לקורס אחד בלבד כאשר הלימודים בששת הקורסים האחרים שלי נעצרו כליל (חלקם אפילו לא פתחו את שנת הלימודים). המצב עצמו תוקע אותי כי אני לא ממש לומד אבל לא יכול שלא להיות כאן כדי לא להפסיד חומר לימודי בקורס שממשיך לרוץ ולמעשה גורם לי להיות כאן כמעט כל השבוע (הרצאה ביום שני, תרגול ביום רביעי) ועוד מוסיף לכל הבלגן גם שיעורי בית, שהם פחות או יותר הדבר היחידי שיש לי לעשות כאן. באמצעות הביטול של הוראות הקבע האגודה ניסתה ליצור לחץ על הנהלת הטכניון שיילחץ על המרצים ויזרז את סיום השביתה.

אז למה אני לא ביטלתי בסוף? יכולות להיות לזה אין סוף סיבות, הסברים ותירוצים, אבל מעל הכל, כל הסיבוך שהמהלך הזה גורם, הבירוקרטיה של לבטל הוראת קבע ואחר כך להחזיר אותה, הרתיעו לא מעט סטודנטים. לכו תרדפו אחר כך אחרי הבנק בשביל לחדש את התשלומים כמו שצריך (ואני משלם כל חודש שכר דירה באותו האופן שאני משלם את שכר הלימוד שלי, ביטול הוראת הקבע תאלץ אותי לשלם גם למעונות בנפרד). כמובן שזה עולה כסף ושהטכניון יגזור גם הוא קופון מכל המהלך בצורה של קנסות לסטודנט שלא ישלם את השכ"ל שלו בזמן. אבל זה עוד בעיה קטנה לעומת הבעיה הבאמת גדולה של האגודה והיא שהסטודנטים לא ממש סומכים על הנשיאות וההנהלה עם כל המהלך הזה ולא מאמינים שהאגודה תעזור להם כשהם יצטרכו לריב עם חשבונות סטודנטים כשיגיע מועד הפירעון. כבר למעלה משנה (מאז המלחמה, ויש כאלו שטוענים שאפילו עוד לפניה) קיים משבר לא קטן בין האגודה לסטודנטים שהיא מייצגת, משבר שרק החריף בשביתה האחרונה. סטודנטים פשוט לא מאמינים להנהגה הנוכחית של האגודה ולא ממש מוכנים לבצע מהלך כל כך קריטי להם רק בשביל עשיית השרירים הזאת של האגודה, וקשה שלא להאשים אותם. חוץ מזה, כל המהלך הזה נעשה בצורה חפוזה מדי, בלי להתכונן יותר מדי ובלי להסביר לסטודנטים כמו שצריך את כל ההשלכות שלו. קשה להרים קמפיין שכנוע כזה תוך פחות משבוע ולנסות להסביר ל-9000 סטודנטים שזה המהלך הנכון לעשות, ויהיה מה שיהיה. מצד שני, אני לא חושב שאנחנו צריכים לשבת בשקט ולחכות שהבעיה תיפתר ואנחנו נוכל לחזור ללימודים בצורה רגילה, כי אין סיכוי שהסמסטר הזה יתקיים כמו שצריך (מתי היה כאן סמסטר שכן התקיים כמו שצריך?) כי השביתה הזאת לא מעניינת אף אחד, ורק הסטודנטים נפגעים ממנה. המרצים ממשיכים במחקרים שלהם, מקבלים משכורת (גם אם לא מלאה, האוצר בהתחלה רצה לתת רק 50%, האוניברסיטאות רצו לתת 90%) ולא נראה שהם ממש רוצים ללמד. טוב להם ככה, אז למה לא להמשיך? צעד של עצירת התשלום הוא צעד קטן מדי, ולדעתי לא אקטיביסטי מדי בשביל שישימו לב אליו. חוסר השכנוע של האגודה העובדה שהטכניון יודע שאת הכסף הזה הוא יקבל בסופו של דבר, די פגע בכל המהלך, וכנראה שהגיע הזמן למעשים יותר רציניים, כדי ללחוץ על כל הגורמים לסיים את השביתה. אני לא חושב שכדאי להתייצב לצד המרצים, כי גם אם הם התייצבו בצורה זו או אחרת לצד הסטודנטים בשביתה שלנו, עדיין נפגענו אחר כך בצורה חזקה מהם, וגם אם נעמוד לצידם עכשיו, ניפגע באותה צורה שוב. הלחץ צריך להיות גם על משרד האוצר וגם על המרצים, שיידעו שאף סטודנט לא מוכן ללכת מכות עם יס"מניקים בשבילם, אבל גם לא מוכן לתת להם לשבת במשרדים ובמעבדות שלהם ולהמשיך כרגיל בלי לעשות משהו ולפתור את המשבר הזה.
ולמרות העובדה שאני חושב שכל מהלך הביטול לא נכון, שמתי לי על הראש באמצע השבוע את הכובע של נציג האגודה וניסיתי לשכנע אנשים שזה המהלך הנכון לעשות. מה לעשות, אבל כשמייצגים ציבור, וכשמשמשים חוליה מקשרת בינו ובין הגוף שאמור להגן עליו ולייצג אותו מול הטכניון, צריך גם להירתם למען מטרות שאני לא חושב שהן מוצדקות, אבל ההחלטה עליהן התקבלה בישיבת ההנהלה בצורה דמוקרטית, גם אם אני לא השתכנעתי מהם באופן מלא. אז לא ביטלתי בעצמי, אבל אם זה יימשך (וממש לא רואים את הסוף של זה), אני כנראה אעשה את זה. היה נחמד קצת חופש ומנוחה אחרי הקיץ הארוך הזה, אבל ככה זה לא עובד. תנו ללמוד בשקט.

המכונה
כבר לא נמצאת לי מתחת לחלון. נגמר עשן הסיגריות, הרעש של המטבעות, האנשים שבועטים במכונה, הבחור שממלא אותה בזמן שהוא מדבר בקולי קולות בטלפון ומשאיר את המנוע דולק. ניצחתי.

פייסבוק
מרוב שטויות, חיות לליטוף, ביצים ובלוני מים שנזרקים, גלגלים והשד יודע עוד מה ימציאו, כבר קשה לראות שמתחת לכל זה החברויות שיש שם באתר הזה די שטחיות ולא ממש אמיתיות. אני מתקרב ל-50 חברים שם, אבל חושב שרק בודדים מהם אני באמת יכול להגדיר כחברים אמיתיים וקרובים. היתר ידידים, מכרים או במקרה הטוב, אנשים שפעם הייתה נגיעה לחיים שלי, ואז זה כבר הופך להיות קצת עצוב. מצד שני, יש שם את האפשרות לתת לאתר לנבור לי ברשימת אנשי הקשר במייל שלי ולהראות מי כבר פתח חשבון באתר. הבדיקה הזאת מוזרה, כי בין שלל האנשים שהוא שלה משם נמצאים גם מתרגלים, שקצת קשה לראות אותם כבני אדם אחרי 14 שבועות של תרגולים, אנשים שפעם קיבלתי מהם מייל ואין לי מושג אפילו מי הם ואפילו בלוגרים, שעד לאותו רגע ידעתי מי הם רק לפי הכינוי שלהם ולא מעבר לזה ופתאום נהפכו לשם עם פרצוף. מעניין כמה זמן ייקח עד שהשטות הזאת תדעך ותיעלם.

לב
כנראה שאתה צודק. יש דברים שכבר קשה מאוד להאמין בהם. סוג של השלמה עם המציאות.

19 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 1 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של בימבה ב-19/11/2007 19:46
לקטע הקודם לקטע הבא לבלוג המלא