אוגי שדים

25 12/2007		שדים
		תגיות: מסעותיי עם עצמי, יוצא אל האור

הם כאן כל הזמן, והם כל הזמן בפנים, מחכים לרגע המתאים להתפרץ החוצה, לסחרר ולהשפיע. הם מחכים בשקט לרגעי החולשה, לרגעים הקשים ואז הם דואגים להפוך אותם לקשים יותר, מסובכים ומתוסבכים יותר. הם דואגים לעוור ולעוות את המציאות כרצונם, ולגרום למחשבות לא נכונות ולא מוצדקות (ולפעמים גם למעשים). הם השדים שלי, שיודעים טוב מאוד איך לאכול כל פינה טובה בפנים.

שד פנימי נוצר כשהנפש נפגעת, והוא ניזון מהפחד להיפגע שוב באותה דרך. הוא יוצר חוסר ביטחון, עצבות ודכדוך ולפעמים גם כעסים, שיוצאים החוצה. יש לי שד שסופר כמה זמן עבר מאז שדיברתי עם אנשים מסוימים וקופץ ברגע שהוא מחליט שפתאום נוצר מרחק כלשהו ואז הוא לוחש לי לאוזן סיבות שונות ומשונות למה נוצר פתאום מרחק. הוא מזכיר איך פעם אנשים התרחקו אחרי שנמאס להם, מכניס לראש את אותה הרגשה מאוסה של מרדף אחרי אנשים ולפעמים אפילו מנסה לגרום לי להתרחק בכוונה מאנשים, תוך כדי שהוא לוחש שהם לא יתקרבו בחזרה ואז הוא מכניס אותי לחוסר שקט ולאכזבה, בעיקר מעצמי. לרוב המקרים יש הסבר הגיוני, אבל לא אפשר לעצור ולחשוב ולהבין מה באמת קורה שם, כי תמיד יש הסבר הגיוני. אותו שד לא נותן להבין שהמציאות היום שונה מבעבר, והאנשים שסובבים אותי היום נמצאים מסביבי מרצון שלהם בניגוד לעבר.

חבר טוב שלו זה השד שיוצר מחנק פנימי כל פעם שתחושת הלבד גוברת. הוא אפילו מסוגל לגרום לשיתוק כמעט כללי ולרצון לעזוב על הכל ולכעוס על הכל, ורק גורם להסתגר עמוק בפנים. הוא לא נותן ליהנות מדי פעם מאותו לבד, להרגיש שאפשר לעשות הכל בלי שאף אחד יסתכל ובלי לחשוב על כל צעד כי אחרים, קרובים ורחוקים, רואים. זה, אגב, תחום אחריות של שד אחר, שמונע ממני להיות יותר משוחרר ומרוב מחשבות ותכנונים, אני כבר הפסדתי הזדמנויות רציניות וטובות. לפעמים נראה שאם הייתי פועל מתוך אינסטינקט הייתי מגיע הרבה יותר רחוק מהמקום שאני נמצא עכשיו, ומשיג הרבה יותר. אני אפילו לא רוצה להתחיל לחשוב מה היה קורה אילו, כי אז זה רק ייתן לו עוד חומרי בערה וישרוף אותי מבפנים.

אני רוצה להכריז עליהם מלחמה, לגמד אותם, אולי אפילו להעלים אותם מהחיים שלי. זו מלחמה שרק אני יכול להילחם בה כי אף אחד לא יכול להילחם בהם בשבילי ולעזור לי להביס אותם. אני לא מוכן יותר לתת להם להשתלט לי על המחשבות, לגרום לי לשקוע ולהרוס לי את החיים. הם מסוגלים להרוס לי חברויות טובות, הם פגעו קשה (ואפילו אנוש) בניסיונות שלי לייצר קשרים רומנטיים ומנעו ממני לא מעט הנאות וניצחונות קטנים וגדולים. היו לי בשנה החולפת לא מעט ניצחונות עליהם, אבל גם היו הפסדים כבדים, והמאזן הזה צריך לנטות לכיוון שלי. זו מלחמה שלא לוקחים בה שבויים, ונלחמים בה עד טיפת הדם האחרונה, כי הפסד יגרום לי לאבד את עצמי וכל מה שאני מנסה להשיג בחיים שלי. הפסד ירחיק ממני אנשים שאכפת להם ממני וירחיק אנשים שאני יכול להסתייע בהם להשיג את מטרת העל שלי בחיים והיא פשוט להיות בן אדם טוב יותר. בלי הניצחונות האלו אני לא אצליח להתקדם בחיים ולבנות לעצמי את החיים האלו שאני שואף אליהם, ובשביל זה אני צריך למצוא עכשיו את הכוח הפנימי בתוכי לעשות את זה. הוא נמצא שם, ולמרות שהם שומרים עליו, אני יכול להגיע אליו. הגיע הזמן לשלוף את כלי הנשק ולהסתער.

2 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של og211 ב-25/12/2007 11:55
לקטע הקודם לקטע הבא לבלוג המלא