אוגי נקודת רתיחה

11 1/2008		נקודת רתיחה
		תגיות: טכניון, שחרור קיטור

זה היה צפוי שנגיע לרגע הזה, אבל זה עדיין מעצבן ומקומם. עוד יומיים יפקע אותו אולטימטום מוזר של ועד ראשי האוניברסיטאות בנוגע לביטול הסמסטר. מצד שני, עוד יומיים יתכנס בית הדין לעבודה להכריע בשאלה אם להוציא צווי מניעה למרצים ובכך להכריח אותם לחזור ללמד (אי אפשר להגיד להכריח אותם לחזור לעבודה, כי הם באים כל יום להמשיך במחקרים שלהם). כמו כל דבר במדינה שלנו, גם כאן הגענו לדקה התשעים, וביום ראשון אף אחד לא יידע מה הולך לקרות, אם יהיו לימודים או שלא. אנחנו אי שם בעיצומו של השבוע ה-12 בסמסטר, רגע לפני שהוא נגמר וכבר נגמר הכוח מלחכות ולראות מה יקרה.

חצי שנה לא התקיימו לימודים סדירים, מאז סיומו של סמסטר אביב בתחילת אוגוסט האחרון, ונדמה לי כבר שהתרגלתי לשגרה המוזרה הזו שאין לי כמעט לימודים. כדי לא להרגיש שאני לא עושה שום דבר כל היום, התנדבתי להצטרף לפורום השביתה של האגודה שמנסה לטפל במצב ע"י חבילת הפתרונות שהוצעה (כולל הכנסה של שינויים לאורך המצב בשטח שמשתנה מיום ליום או דרישות והצעות של סטודנטים) ומנסה לחשוב על דרכי מחשבה אחרים לפעולה, כולל אקטיביים. בשבוע שעבר התחילו דיונים מול הנהלת המוסד על החבילה ובינתיים יש התקדמות מסוימת, כשהצד השני מסכים לחלק לא מבוטל מהדרישות, אבל גם מסרב אפילו לדון בחלק מהם. הצלחנו להגיע להסכמה על מתווה ללוח השנה האקדמי החדש, תחת ההנחה שנראתה מאוד סבירה שביום ראשון נחזור ללמוד, ואפילו עדיין לשמור על סוג של חופשת קיץ קצרה של חודש-חודש וחצי. עוד לא הגיעו להסכמה על כמות המועדים האופציונליים שבהם יהיה ניתן להיבחן, כשהקורסים הבעייתיים הם אלו שדווקא כן נלמדים עכשיו, והמבחנים שלהם אמורים להתקיים בזמן הסמסטר המחודש, או אפילו במרחק של חודשיים ויותר ממועד סיום הקורס, דבר שהוא בכלל לא הגיוני. כך או כך, אנשים נדפקים, והמטרה הייתה לאפשר לגשת לשניהם ולפחות למועד נוסף (מועד ב'),כשכל סטודנט יוכל לבחור לאיזה שניים מבין השלושה לגשת.

מאז תחילתה, כמעט ואין סיקור תקשורתי. המרצים החליטו שהם לא רוצים ללכלך את עצמם והם יושבים בבית ומחכים שמישהו בכלל יסתכל לכיוון שלהם. רק בשבוע האחרון, כשבית הדין התחיל להתערב בנעשה וכשהתקשורת הריחה את הדם של הסמסטר, פתאום יש יותר כותרות ויותר דיבורים בנושא. הגענו כבר לנקודה שאי אפשר להעיר את הסטודנטים לצאת ולדרוש מכל הגורמים להגיע כבר להסכמה שתאפשר לימודים תקינים. כשמנסים לארגן הפגנה, קשה מאוד לצפות שהיא תהיה הפגנת המונים וגם ההפגנה אתמול שעשתה קצת רעש, הייתה בסופו של דבר הפגנה של 200-300 איש (סטודנטים וגם קצת מרצים ומתרגלים) שעשתה רעש רק בגלל שהיו שם כמה מעצרים (ותיכף אני ארחיב על זה). גם אם ננסה לחסום עכשיו את הקמפוס, אני בספק אם יגיעו יותר מ-200 סטודנטים שאולי יעשו קצת רעש, אבל לא להרבה זמן. באופן אישי, הייתי רוצה לקיים את הסמסטר, למרות שהוא צפוי להיות מקוצץ, רק בשביל להציל משהו ממה שעוד נשאר. ביטול סמסטר יכול להיות כל כך קטסטורפלי, ואם אני אסתכל על זה מהרמה האישית הקטנה והמצומצמת שלי, זה רק יפגע בי, בזמן שאני אמור לסיים את הלימודים או להתחיל לעבוד בעבודה נורמלית. אני כבר יודע שהתואר שלי ייקח יותר מארבע שנים, אין לי כוח להאריך אותו עוד יותר.

ההפגנה אתמול

נכון, אחת הסיבות שיצאתי להפגנה אתמול בתל אביב הייתה בשביל להגיע לתל אביב בחינם ואפילו קצת יותר מוקדם. אבל בניגוד לכמה אנשים שעלו על האוטובוס, נשארתי גם להפגנה עצמה עד שהחלטנו שמיצינו. כשהגענו לתל אביב כבר ראינו את הריכוז הראשוני של שוטרים ואמצעי התקשורת שכבר היו מוכנים לקראת ההפגנה. 15 הסטודנטים מהטכניון (ובראשם יו"ר וסיו"ר האגודה) הוזמנו ע"י היו"ר של תל אביב להיכנס פנימה ואחר כך להצטרף אליהם לתחילת ההפגנה (ויסלחו לי כל הסטודנטים של תל אביב על הבורות שלי כי אין לי ממש מושג למה התחלנו מאותו מקום...). אחר כך יצאנו מהקמפוס והתחלנו ללכת ברמת אביב, כשמסביבנו שוטרים וצלמים שמנציחים כל רגע. מסיבה שעדיין לא הבנתי, התחנה הראשונה הייתה דווקא הבית של שמעון פרס, שבה עצרנו, עמדנו על הכביש ועשינו קצת רעש. לא הבנתי למה אנחנו הולכים לשם, במיוחד שרוב הסיכויים שהוא לא נמצא שם בגלל הביקור של בוש (ולפי העיתון היום, גם בימים רגילים הוא לא שם).

משם המשכנו ללכת לכיוון הבית של יולי תמיר, אבל באמצע הדרך פתאום הופיע שוטר עם מגפון קטן והכריז שמה שאנחנו עושים לא תואם איתם ולכן מבחינתו ההפגנה אסורה ואנחנו נדרשים לפנות את הכביש או שיפזרו אותנו בכוח. זה לא עשה על אף אחד רושם והמשכנו בצעדה. הגענו לבית של יולי תמיר וגם שם עשינו קצת רעש. תוך שניות הופיעו במקום עשרות ניידות, אופנועים וג'יפים שמהם נשפכו יס"מניקים ומג"בניקים. אותו שוטר שוב חזר עם המגאפון הקטנטן שלו ודרש את פינוי הכביש ומיד אחר כך החברים שלו התחילו בביצוע. הם הרחיקו את כולם אל המדרכה, כשהם עוצרים כמה סטודנטים ובהם את יו"ר האגודה בתל אביב. אני עמדתי עם חלק מהאנשים שבאתי איתם בצד השני של הכביש, מסתכל על המפגינים שעדיין מנסים לצעוק סיסמאות ומולם חומה אנושית של מקררים (סליחה, מג"בניקים) שחוסמת מהם את הדרך לכביש. בשלב מסוים כמה מהאנשים שהיו איתי התחילו גם כן לצעוק, מה שגרם לכמה יס"מניקים להתנתק מהחומה האנושית ולצעוד לכיוון שלנו בצורה קצת מאיימת. כשהם הגיעו אלינו, אחד מהם עוד הספיק לפלוט "נו, את מי אני יכול לעצור כאן?". אחרי כמה דקות ההפגנה התחילה להתפזר והתחלנו במסע הרגלי חזרה לכיוון האוניברסיטה, רק לפני נסיעה הביתה.

עכשיו כל מה שנשאר זה לחכות ולראות מה יקרה ביום ראשון. אני באמת שכבר לא יודע מה יקרה.

6 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של og211 ב-14/1/2008 09:48
לקטע הקודם לקטע הבא לבלוג המלא