אוגי אור ועוגיות

24 2/2008		אור ועוגיות
		תגיות: אוגי-מיוזיק

ימי הולדת של חברים יכולים להיות תמיד כאב ראש לא קטן, במיוחד כשצריך לבחור מתנה, לכתוב ברכה (ולהשתדל שתהיה כמה שיותר מקורית) ולחשוב מה עושים בשביל לחגוג. על החלק האחרון בדרך כלל אחראי חתן היום הולדת, אבל כשמדובר בחברה הכי טובה שלי אפשר קצת לחרוג מהמנהג ולהזמין אותה להופעה (אחרי שהיא הזמינה לסרט בדיוק חודש אחד קודם). הופעה היא הימור לא קטן, כי צריך להכיר את הבן אדם מספיק טוב בשביל לדעת אם הוא יאהב את המוזיקה, ואפילו יותר מסוכן מסתם לקנות דיסק שאחר כך ישכב על המדף ולא יראה אור לייזר לעולם.

אז ביום שישי החלטתי שאני רוצה לקחת את נ'; להופעה של דפנה והעוגיות. דאגתי לשריין מראש את היום ולהזכיר לה שאני רוצה לקחת אותה ורק בשביל הביטוח, כדאי לה לשמוע את הדיסק שלהם שנמצא באוסף האחרון שהכנתי לה (כמובן שלא היה לה זמן לזה). לפני חודש היא פסלה הליכה להופעה של רונה קינן ובמקום זה ראינו את הסרט על בוב דילן (ואני ניקרתי חצי מהסרט בגלל הבירה ששתיתי קודם), אבל הפעם הייתי חייב. לא רק בגלל שאני רציתי להיות בהופעה בעצמי, אלא גם בשביל שהיא תהנה. מגיע לה, בכל זאת.

הגענו למקום והתמקמנו ממש על הבמה. ישבנו קצת ופטפטנו על החיים עד שעלה אחד מחברי הלהקה לבצע חימום (!). הוא שר 3 שירים באנגלית שהיו טובים למדי, התיישבו טוב למדי על האוזן ופתח את התיאבון לדבר האמיתי שחיכה לנו אחר כך. לא לקח הרבה זמן (אבל בערך שעה משעת פתיחת הקופות, וזה תמיד מעצבן אותי מחדש) וכל הלהקה עלתה להופיע. מה אני אגיד לכם, אי אפשר להישאר אדישים לאף אחד מהשירים שלהם. גם השיר השקט ביותר שלהם יגרום לך לזוז מצד לצד עם המנגינה, ללמוד את המילים בשביל לדקלם אותן אחר כך בפזמון החוזר. האנרגיות שהתפרצו מהשנייה שהם ניגנו את התו הראשון ועד הסוף סוחפות ולא מפסיקות גם אחר כך. מצאתי את עצמי מחבב יותר גם את הרצועות בדיסק שהיו חלשות יותר בעיניי, וגם את השירים שלא שמעתי (כולל שניים חדשים). פשוט כיף טהור. הם אפילו הוסיפו הפתעה קטנה, כשפתאום הם שינו את המילים של "קובי" ל"יוני". בהתחלה זה נראה מוזר ולא מובן, אבל בשיר הבא, כשדפנה התחילה לשיר את "דפנה פיק", פתאום בקע קול שונה מהרמקולים, גברי יותר (אם אפשר לקרוא לזה ככה), עם ס'; שורקת. האסימון אצלי נפל די מהר, אבל אלו שמסביב הבינו מי זה, רק כשיוני בלוך עלה לבמה ושר מול כולם את המשך השיר (תוך כדי שהוא מקבל הצלפות מדפנה). בהדרן, דפנה סיפרה שכולם חשבו שהיא שרה שיר של יוני בלוך בפרסומת מסוימת (זו הייתה דנה ברגר), ואז היא ביצעה חלקים מאותו שיר בעצמה. בסוף קצת התאכזבתי, כי הם לא שרו בסוף את "יותר גדולה" שהיה אמור לנעול את ההופעה, ואני הפסדתי הזדמנות ללחוש לנ'; באוזן "זה בשבילך, קטנטונת".

והיא? התגובה הראשונה שלה אחרי שיצאנו לקור התל אביבי הייתה בפנים קורנות "מחר אני הולכת לשמוע את הדיסק שלהם"...

[קובי - דפנה והעוגיות]

והערה קטה ולא קשורה לסיום:
המשפט "אני חושב שאתה ראוי וצריך להיות היו"ר הבא של הוועד" הוא ללא ספק אחת המחמאות הכי גדולות שקיבלתי מאז שהתחלתי ללמוד, אבל גם כזה שמאוד מפחיד אותי.

29 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של לרכמתל ב-2/3/2008 23:07
לקטע הקודם לקטע הבא לבלוג המלא