אוגי סודוקו מבחנים

8 3/2008		סודוקו מבחנים
		תגיות: טכניון, שחרור קיטור

אם יש מסקנה שאני מסיק מהשבוע האחרון זה שאני בטוח לא רוצה להיות מזכירה פקולטית ובמיוחד בתקופה הזו, רגע לפני שנפתחת ההרשמה לסמסטר הבא. אי אפשר לתאר כמה זה כאב ראש לתכנן מערכת שעות ל-8 מסלולים שונים פלוס קורסי בחירה, ואחר כך גם לתכנן לוח מבחנים. ככל שהפקולטה יותר גדולה, ככה צריך להתחשב בעוד פקולטות ובעוד סטודנטים ולנסות להבין למה לעזאזל אחת הפקולטות החליטה להזיז את המבחן שלה, ועכשיו צריך לשבור את הראש איך לשבץ את כל הסידור מחדש. סיימנו? בואו נעביר את זה לוועד הסטודנטים, שהם ימצאו עכשיו את הטעויות...

וכאן אני נכנסתי לתמונה. את לוח המבחנים קיבלתי על דף A3 ענקי, שנראה כמו לוח שנה ובו משובצים כבר אי אילו מבחנים. להסתכל על דף כזה מצריך ראייה מרחבית עמוקה כדי לזהות התנגשויות, מבחנים קרובים מדי, או סתם דברים מעצבנים. פתאום מגלים שלסמסטר 2 (כלומר, אלו שהולכים להיות בסמסטר שני) מצפה תקופת מבחנים כמעט בלתי אפשרית, עם מרווחים מאוד מצומצמים ובלגן לא קטן, שלא לדבר על סמסטר 4, שעומדים להיבחן ב-3 מקצועות לא פשוטים תוך שבוע. כמובן שקיבלתי לוח לא מלא עם לא מעט בחינות חסרות שצריך למצוא להם מקום ככה שלא יפריעו לאף אחד (והשאיפה שזה באמת לא יפריע לאף אחד).

אז חוזרים למזכירה ומתחילים לבקש ממנה להזיז את זה לפה ואת זה לשם, אבל רגע. את הקורס הזה צריך גם בחשמל, אז נתקשר למזכירה שם לריב איתה ולשכנע אותה שההזזה ביום טובה ולמה שיהיה לי באמת אכפת מהסטודנטים שלה יותר מהסטודנטים שלי. אחר כך צריך לריב עם המזכירה של מתמטיקה שטוענת שעם נזיז מבחן אחר, זה יתקרב בצורה רעה למבחן אחר שעושים במסלול המשותף (או בתואר הכפול, השד יודע באיזה מהם, אני כבר איבדתי את הצפון בקטע הזה), אז המזכירה שלנו מוציאה מהמחשב דו"ח שמגלה כמה סטודנטים לקחו את שני הקורסים במקביל בשני הסמסטרים האחרונים (הנוכחי והקודם). עכשיו צריך להסביר לאותה מזכירה ממתמטיקה שבשביל 3 סטודנטים אני לא הולך לוותר על הזזה של מבחן ל-150-200 סטודנטים אחרים. בסוף היא משתכנעת (כאילו שהייתה לה ברירה אחרת).

אחרי שדאגנו לכל קורסי החובה במסלולים השונים, צריך לשבץ גם מבחנים בקורסי הבחירה וכאן כולם מעופפים. חלק לא אמרו אם הם בכלל רוצים לעשות מבחן, אחרים רוצים את זה מאוחר כי יש להם כנס או שהם רוצים לבלות את אוגוסט עם הילדים, אחד שכבר נמצא ברשימה השחורה שלי הודיע שהוא יוצא לשבתון (בקושי הצלחתי להחניק בגרון קול של שמחה) וצריך לתאם מועד בשבילו ולא חסרות עוד סיבות. אני בטוח שמתישהו דבר כזה יופיע בתרגיל בית או במבחן, רק בשביל להתעלל מספיק טוב בסטודנטים.

הבעיה הגדולה שלי הייתה שהמערכת שלי לא ממש מותאמת לריצות אחרי המזכירה. קבעתי אותה אי שם בחודש יולי, הרבה לפני שחשבתי שאני אחזיק בתפקיד הנוכחי, ועם יותר מדי קורסים ומעט מדי זמן לרדוף אחרי הכל (כבר בחצי השני של הסמסטר). כבר הלכה לי שעה אחת של הרצאה במהלך השבוע כי יצאתי בהפסקה והלכתי למזכירה ולא שמתי לב שעברה כמעט שעה שלמה, רק בשביל לסיים את הדבר הזה. אני חייב ללמוד איך להתאפס ואיך לארגן לי את הזמן בצורה יותר מדויקת כי בלי זה אין לי סיכוי להצליח בכל מה שאני רוצה, בין אם זה בלימודים ובין אם זה לייצג את הסטודנטים בפקולטה כמו שהם ראויים להיות מוצגים.

ואם חשבתי שדברים הולכים להירגע, הפקולטה ממשיכה בהחלטות ההזויות שלה. באופן די תמוה הם החליטו לקדם מתרגל מסוים לתפקיד של מרצה (חס וחלילה מרצה אחראי) באחד מקורסי החובה. הוא כבר מתרגל סמסטר שני רצוף באותו קורס, אבל כל כך גרוע ברמות שזה מפחיד. הוא כותב לא מובן, לא יודע להסביר וכשהוא עושה קו על הלוח בשביל להפריד בין החלקים, הוא רושם איזה x קטן ומוזר. הוא היה מתרגל אחראי בשני קורסים שלקחתי בשנה שעברה, ובאופן לא מפתיע, בשניהם היו בעיות נוראיות עם המבחנים (חוסר משווע בזמן באחד, פקטור ענקי ועצבני למדי בשני).אז זה כבר הקרב הבא שלנו, במטרה לשנות את רוע הגזרה. קודם צריך לשכנע את סגן הדיקן להוראה בעניין ואם זה לא יעבוד, כבר מתוכננים צעדים נוספים (אתם לא מצפים שאני אכתוב הכל כאן, נכון?). בקיצור, אף פעם לא משעמם.

שבת בצפון

אם אני נשאר בצפון, יש לזה סיבה אחת והיא ללמוד. זה משהו שאני לא יכול לעשות בבית באותה כמות ובאותה איכות. בבית הרבה יותר מסיחי דעת והרבה יותר קל לי לאבד את הריכוז שהפך להיות מצרך יקר כל כך בשבילי. בצפון יש לי פחות מהלוקסוס הזה, ולכן יותר אפשרויות ללמוד כמו שצריך. אני כמובן שצריך פינה קטנה ושקטה, רצוי נטולת אינטרנט, ואז דברים זורמים הרבה יותר טוב. הבעיה היא שלהישאר שבת גורם לי לבלות כמעט יומיים רצוף בין ארבעת הקירות של החדר שלי, עם גיחות קטנות החוצה. גם אם נשארים שותפים בדירה, כל אחד קבור בדברים שלו, בחדר שלו כשהדלת סגורה, והחוסר הזה באינטראקציה יכול לשגע אותי. אני גם לא יכול לסמוך על אף אחד מבחוץ (כלומר מחוץ לדירה) שיתקשר וישאל מה קורה ואולי נעשה משהו (כי אף אחד לא יעשה את זה), וכל זה גורם לכוח הרצון שלי ללמוד לאבד מהעוצמה שלו וזה בכלל מסוכן.

אז מחר שבת ובשבת לומדים, בתקווה להתקדם ולסמן עוד וי על שיעורי בית. בהתחשב במה שמחכה לי בשבוע הבא, אני מקווה שאני אגיע בחתיכה אחת לשבת הבאה, שגם היא, בדיוק כמו זו, תהיה צפונית. רק שיהיה פחות חם, ויהיה בסדר.

5 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של Queen of Heaven ב-11/3/2008 22:10
לקטע הקודם לקטע הבא לבלוג המלא