הוסף לקבועים

ישראבלוג 



 

אז ככה באמת נראים החיים האמיתיים שאחרי התואר. דירה שכורה רק לעצמי, אוטו מהעבודה ומשכורת מכובדת.
העיר הגדולה קוראת לי, עכשיו נראה לאן ממשיכים מכאן.
אוגי, 41, תל אביב.

 

לעידכונים במייל:

הצטרף בטל מנוי          שלח

טבעות:
« טבעת בודדה. » ±
« צהוב/ה » ±


מיקרו אוגי


שכנים
Symphony
NineLives
Suki da yo
מקליין
צבובה
אראמיס
בימבה
יובל
פ(י)לו
סימבה
האחת

הקוראים האחרונים

אמילי1212
Pillow
Violetsun
רוג_
Kaia Girl
שמחת זקנתי
LIL_WHO
Suga Mama
קמיל ה
Yuval's Studio.


 
ארכיון:


חיפוש טקסט בקטעים:

חפש


8/2008


 

28
8/2008

  מכת חשמל
תגיות: טכניון

אני תיכף סוגר 3 שנים במוסד הזה, ועוד לא הרגשתי כל כך חוסר אונים לילה לפני מבחן. אין, אני פשוט הולך להיכשל מחר ואין שום דרך שאפשר למנוע מהגורל הזה לקרות, אפילו לא פקטור עצבני במיוחד. אני פשוט לא יודע שום דבר ואין לי דרך להשלים את הכל ב-13 שעות הקרובות.

אני ופיזיקה אף פעם לא היינו חברים טובים. בנקודה מסוימת בתיכון חלה קריסה והציונים שלי פשוט צנחו. היה לי כבר ברור עוד מלפני זה שאני לא אגביר ל-5 יחידות והמוטיבציה הלכה לה. המפגש הבא עם הפיזיקה היה רגע לפני הלימודים בטכניון, עם מבחני הסיווג. חודשיים ישבתי וניסיתי ללמד את עצמי פיזיקה תיכונית, רק בשביל להגיע למבחן ולגלות שאני בעצם לא יודע כלום. החלק הראשון של מכניקה היה קטסטרופה (ואחר כך התרחש הנס בסוף הסמסטר הראשון) ואת החלק השני של חשמל עברתי במפתיע, בלי להבין כמעט כלום. אחר כך כבר הגיע הקורס הראשון האמיתי, ואיתו כבר ממש לא הסתדרתי. שילוב של הרבה מזל הוביל אותי ל-55 חלק יומיים לפני שהתחילה המלחמה, ואני נשבעתי שאני לא אגע בדבר הזה יותר. את הקורס השני החלטתי לדחות לסמסטר יותר נוח.

ואז פרצה שביתת המרצים ובעקבותיה הגיעו העוברים הבינאריים ואין הזדמנות טובה מזו לקחת את פיזיקה 2ממ (העודף מ’; במקור). אני מבין חלק מהתיאוריה, אבל לא מספיק ברמה של לפתור תרגילים לבד. ההשקעה בקורס הזה הייתה מינימלית (גררו אותי לעשות שיעורים, וכשלא פשוט רפרנסתי בלי לנסות להבין) וזה היה די צפוי בסופו של דבר. פשוט אין לי את המוטיבציה הדרושה בשביל ללמוד את הקורס הזה כמו שצריך ולהבין אותו לעומק. נכון שאני מנסה לשכנע את הפקולטה לוותר על המקצוע הזה כמקצוע חובה לכולם, אבל כרגע זה עוד רחוק ולא בטוח שאני אוכל ליהנות מזה (למרות שבקצב הזה, סיכוי טוב שאני אשאר כאן מספיק זמן בשביל זה).

חוסר האונים הזה מתבטא לראשונה בסוג של חרדת בחינות, דבר שלא היה לי מאז שהתחלתי ללמוד כאן ובטח לא היה לי בתיכון. מאז יום שני בבוקר הבטן שלי החליטה להזכיר לי שהיא קיימת ולהריץ אותי פעם אחרי פעם לשירותים. זה מגיע למצבים שאני פשוט מאבד את הריכוז שלי בגלל זה ואחר כך לך תמצא אותו שוב. הקלקול קיבה הזה, שהמקורות שלו לא ברורים (ושמלווה לפעמים בכאבי ראש), רק גורם לי להעצמת החרדה והחוסר חשק המוחלט מהמבחן הזה. בטח ביום שישי בבוקר, כשאני כבר אלמד למבחן הבא, הכל יהיה בסדר ואני כבר אתחיל לשכוח את כל מה שכתוב בגיליונות של בלייזר שמונחים בשירותים בדירה בדיוק בשביל המטרות האלו.

אני לא היחיד שחושש. אני יודע על כמה שלא ניגשים, ועל אחרים שפשוט פוחדים מהמבחן הזה. המרצה האחראי של הקורס ידוע בתור אחד שנותן מבחנים בלתי פתירים בעליל, והוא הוסיף שהמבחן הפעם יהיה פתוח לגמרי (לא אמריקאי כמו בדרך כלל) עם חומר פתוח, וזה אחרי שבוחן האמצע בוטל והמשקל של תרגילי הבית הוא זעום (רק 10%). כל זה רק גורם לתיאוריות הקונספירציה לעבוד שעות נוספות כאילו הפקולטה לפיזיקה עושה הכל כדי שאף סטודנט לא יוכל לקחת עובר בינארי על הקורס הזה.

אני באמת שלא יודע מה לעשות. בפעם הראשונה היו לי מחשבות לא לגשת למועד הזה, פשוט לוותר למרות שבזבזתי זמן יקר כל השבוע בגלל זה (זמן שהייתי יכול לנצל בנסיעה הביתה). מצד שני, אולי אני כן אדע משהו ואז יש סיכוי לתפוס 40 נקודות פקטור ולעבור. נראה לי שאני בכל זאת אגש, רק בשביל ההימור וניסיון להבין מה הולך, ואז כל חופשת הקיץ ה"ארוכה" תוקדש בעיקר ללמידה וחרישה כדי לנסות ולהבין את זה. בשביל זה צריך להתאמץ ממש חזק ולהצליח גם במבחן האחרון (ברוב חוכמתי גרמתי לכך שמועדי הב’; יתנגשו), ולקוות שמעבר הדירה (יום לפני מועד ב’;) יעבור חלק ומהר כדי שיהיה אפשר להצליח.

מוכן לעשות הכל תמורת 55. לא צריך יותר מזה.


17 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של ב-11/9/2008 00:47
לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא     



 

אוגי 2011, כל הזכויות שמורות
29,378 כניסות
Site Meter