2/2008
חוסר אחריות
יש לי נטיה כזאת לשמור את כל הקופסאות של הדברים הקצת-יותר-מיוחדים שאני קונה. יש לי עדיין את הקופסאות של העכבר והמקלדת האלחוטיים, את הקופסה של הנוקיה (שלוש קופסאות של שלוש נוקיות, ליתר דיוק) ועוד אי-אלו אריזות אחרות. שלכולן, מיותר לציין, אני מכניסה את תעודת האחריות והקבלה.
לפני שבועיים קניתי משהו. לא יקר, אמנם, אבל עם אחריות לשנה. חשבתי לעצמי שהרי בינתיים עוד לא יצא לי אף פעם להשתמש לא באחריות ולא בקופסה, ופעם אחת לא יזיק לי לזרוק אותם מיידית. וכך עשיתי.
אז כן, ניחשתם נכון. היום - אחרי הפעם השניה בלבד שהשתמשתי בו, נשבר חלק חשוב. אין לי אחריות, אין לי קבלה, אין לי אפילו את הקופסה של המכשיר. ולמרות שזכרתי שהחלטתי לזרוק, חיפשתי אותם בכל מקום אפשרי רק בשביל הסיכוי שאולי בכל זאת שמרתי. אז לא, לא שמרתי.
אני לא יודעת להגדיר את התחושה (אין ספק שהמילה "תסכול" על שלל הטיותיה אמורה להיכלל בה) אבל אני כן יודעת שזה לא מפתיע אותי. זה מקרה שתואם להפליא להרגשה הכללית.
אוף.
דפים: 1
החודש הקודם (1/2008) החודש הבא (3/2008)