מקדה: תמונות, קאמפינג, דאוןאטון, ועוד.

יש כלכך הרבה להגיד.

דברים טובים, ורעים.

שמחות ואכזבות.

אני כרגע פה לפני מקלחת, יושב עם כוס נסקפה מול המחשב.

כמעט לא לבוש. רק בוקסר. (זה בשביל שהבחורות שקוראות פה ירימו גבות ויעשו "ממממ". עבד?)

קודם כל, קבלו את התנצלותי על נטישת הבלוג לשבוע האחרון.

5 ימים הייתי בקאמפינג, על אי במקום שאין אפילו קליטה לפלאפונים.

ועוד יום, או יומיים של עיכוב, כי חיכיתי לתמונות שיצאו מפיתוח.

כמו שאמרתי בפוסט הקודם, המטען של המצלמה הדיגיטאלית נהרס בלי סיבה והתראה מוקדמת.

אני צריך להגיד תודה שיש את התמונות, ולא להתבכיין על האיכות.

אבא שלי משום מקום הוציא מצלמת פילם "ישנה ורגילה". מאוד מקצועית.

אבל לקח איתו פילם ישנים, הנגטיבים עצמם באיכות לא טובה.

לקחנו את התמונות לפיתוח, וביקשנו שאת כל התמונות ישימו לנו גם על דיסק, כדי שאני אוכל להעלות את זה לבלוג, ובכלל.. לשמור במחשב.

אוקיי, אז לעניין:

העמסנו את האוטו עם כל הציוד הדרוש, וגם הרבה ציוד עודף.

יש רשימה לא נורמאלית בפוסט הקודם.

לקחנו 2 סירות, למרות שהיינו יכולים להסתפק באחת.

חברים של אבא שלי וקלי(חברה שלו) היו אמורים לבוא, אבל בסוף לא באו.

התמקמנו במקום מעולה.

אבא הביא אלכוהול, אני הבאתי לי סיגריות, הדבר היחיד שהיה חסר לי שם זו בחורה שתיהיה איתי באוהל והבלוג. חח

זה היה ממש נחמד.

לשבת כולם מול המדורה כל לילה עד מאוחר, לדבר, לראות, לעשות..

עשינו מה שנקרא "סמורס". שזה מרשמלו מותך בתוך 2 בסקוויטים עם שוקולד.

אני לא מת על זה, אבל שיהיה..

לעשות פה, בקנדה, קאמפינג בלי סמורס, זה כמו ללכת להופעה בלי לעשות קרניים, או האדבאנגינג.

במשך היום היינו חוטבים עצים.

ממש הפלנו עצים בגובה של כמה מטרים מכובדים, וחתכנו את הגזע שלהם.

גרזן זה אחד מכלי העבודה היותר אהובים עלי, למרות שזה מתיש ברמות מדהימות.

אז אנחנו הבאנו את העצים מתוך היער וישבנו מסביב לבערה, כשבחוץ הטמפ' הייתה בסביבות 10 מעלות.

אל תשכחו, קנדה היא המדינה הכי קרובה לקוטב הצפוני.

והיינו הדרומי של צפון קנדה.

בחלק הצפוני הטמפ' היא מתחת לאפס גם בקיץ.

-

בלילות הסתכלנו על השמיים.

והיו אלפי כוכבים.

ראינו כל כוכב וכוכב בפלנטה, אני יכול להשבע לכם.

ראינו את גימל הדרום.

שזו קבוצת כוכבים בצורת "ג" שמורה על הדרום.

ראינו את הדובה הגדולה, הדובה הקטנה, חגורת אוריון, וכוכב  הצפון.

 למדתי לקרוא את הכוכבים סוףסוף.

-

הדייג שם היה על הפנים.

אבא שלי אמר שככל שהשנים עוברים הדייג פה בקנדה הולך וניהיה גרוע יותר.

"פעם הייתי זורק את הפיתיון למים, ועוד לפני שהספקתי לתפוס את החכה כמו שצריך ולהתסדר בנוח כבר דג היה נתפס.

היום, אפשר לשבת שעות על גבי שעות ולקוות שנרגיש נשיכה.

זה מאוד תלוי באיזה אגם או נהר נמצאים, אבל עדיין..

אבא שלי אומר שלדעתו זה בגלל התחממות כדור הארץ.

אני לא כלכך יכול לתת חוות דעת.

אני דואג להרחיב את הידע הכללי שלי, אבל אין לי שמץ של מושג לגבי החיים מתחת לפני המים.

אנחנו ננסה אגמים שעדיין לא ביקרנו בהם.

בקאמפינג קמנו על הבוקר..

5-7 בבוקר, כמעט כל יום, בשביל לדוג מוקדם מוקדם.

בשעות שהדייג טוב. דגנו בטמפ' של פחות מ10 מעלות, כשממש על פני המיים היה ערפל. ממש בגובה המים.

זה היה כלכך יפה.

זו מן תופעה שנוצרת כשטמפ' מחוץ למים נמוכה יותר מטמפ' המים.

זה מדהים. צילמנו תמונה או שתיים של זה, אני אשים.

אני ואבא שלי צחקנו על זה, והתחלנו לשיר "Smoke on the water"

-

הייתה לי בעיה רציני בקאמפינג, וזה הילדים.

אני לא מסוגל לסבול ילדים! סעמק!

אם פעם אמרתי שאנלא סובל אותם, היום עוד יותר!

יש את ג'ורדן, הבן של קלי, חברה של אבא שלי.

הוא לא מפסיק לדברררררר

והוא מדבר כלכך מהר

זה לא אנושי, וזה מעייף.

הגעתי למצב שאני צועק עליו ואומר "Will you SHUT UP?!?!?!"

כשהוא סה"כ מנסה לדבר איתי על משהוא.

הוא גם לוקח הכל בצחוק.

גם כשאני מדבר בשיא הרצינות, הוא חושב שאני צוחק איתו ומגיב לי בצחוק מתגלגל וחיוך.

מזל שלקחתי איתי חומר מרגיע. חחח

לא סמים.

משהוא להרגעה פשוט..

אתמול הייתה הופעה של דפטונס שלא יכלתי ללכת, והיום הם הופיעו פה שוב, ולאבא שלי לא היה כסף לתת לי.

זה כלכך מאכזב..

אבל אני מתנחם בזה שאני הולך לראות את

Dream Theater

Slayer

Marilyn Manson

Bleeding Through

As I Lay Dying

Poison The Well

Killswitch Engage

ועוד המון. הלהקות הנ"ל הם פשוט העיקריות, שבעיקר בגללן והשבילן אני הולך.

בנתיים הפסדתי הופעה של TOOL, ושתי הופעות של DEFTONES.

לא נעים :\

אז לתמונות מהקאמפינג?

בבקשה :)

פה אכלנו.

זה נקרא Screen Tent.

זה בעצם לא אוהל.. רק רשת, כדי שיהיה אפשר לשבת בפנים.

אין לכם שמץ של מושג כמה יתושים יש ביערות, וכל המקומות הדומים.

זה אחי הקטן.

יש לאחים שלי פה גיטרת צעצוע כזו..

הם ביקשו שאני אלמד אותם לנגן משהוא, ולעזאזל, מה אפשר ללמד אותם על גיטרת צעצוע?

אז לימדתי אותם איך לנגן את "יונתן הקטן", "Marry has a little lamb", "אוגי והמקקים"(למי שמכיר את הסדרה), ואת השיר של חג פורים.

כמובן שהכל על מיתר אחד. כי הם משחקים עם המפתחות של הגיטרה והכיוון אף פעם לא נשמר.

לידמתי גם את אחי הקטן, שבא איתי לקנדה.. אז הוא ישב בסירה, להרגע עם הטלטולים של הגלים, וניסה לנגן(שלא בהצלחה) יונתן הקטן.

זו קורי.

אחותי הקנדית הקטנה.

ברקע אפשר לראות אותי.

אני נראה כאילו אני רץ, אין לי שמץ של מושג מה עשיתי.

אני.

מתנער ממשהוא, ונחנק מעשן המדורה שבא לעברי.

משמאל לימין:

קורי, אחותי הקטנה, אני, סאם, אחי הקטן, ואדם, הבן של קלי, האח החורג, שותף כלים.

אפשר לראות את הגרזן הקטן(תקוע על אחד העצים שם, עם ידית כחולה) שעשה פלאים.

חייבים תמונה של כולם ביחד, נכון?

משמאל לימין:

אבא שלי, קורי, אחותי הקטנה, קלי, ג'ורדן, הבן שלה\אח חורג, אביב, אחי הקטן, פריזי, הכלב שלהם, אדם, הבן של קלי\אח חורג, אני, וסאם, אחי הקטן.

כלכך הרבה, הא?

תחשבו שיש לי עוד 2 הורים בישראל, ועוד 3 אחים, לא כולל האח שבא איתי לקנדה.

אני הבנאדם עם המשפחה הכי רחבה שאני מכיר חחח

(אל תתעסקו איתי כי לא תצאו מזה אח"כ :)

תמונה שלנו, שאבא לקח.

אני עוצם עיניים.. חח

התמונות עד לכאן הם תמונות שנלקחו מהמצלמה הדיגיטאלית.

מכאן והלאה, יהיו תמונות שצולמו במצלמה השניה.

רפסודה שבנינו:

סאם משחק ב"הארי פוטר", ואני סתם מתפנק עם הכלב ברקע.

שוב, הארי פוטר.

הילדים משחקים להם באגם.

אדם על הרפסודה:

ג'ורדן על הרפסודה:

שוב, אביב, אחי הקטן, עושה קולות של יונתן הקטן:

עוד לפני שיצאנו מהקאמפינג, קורי יושבת בפינת העונש, ליד הפסנתר.

ד"א, הנעליים שהכי קרובות אליה, הכחולות הדהויות, והמעוכות, אלו הן הנעליים שלי.

מקובל פה בקנדה להוריד נעליים בכניסה, ולהסתובב בבית יחפים.

בריכת הדגים של אבא שלי, בחצר האחורית.

היא גדולה הרבה יותר ממה שנראה.

תכפילו את כמות המים שאתם רואים ב4. הצמחים מסתירים..

לפני שיצאנו:

סאם משתעמם, ומתנדנד בנתיים על הנדנדה בחצר האחורית.

או שהוא מציק לפריזי?(הכלב)

קורי, אחותי הקטנה, התחפה לנסיכה ויצאה החוצה לשחק:

בחזרה מהקאמפינג, כל הילדים נרדמו.

אפשר לראות את הסירה נגגרת מאחורה.

ו.. משמאל לימין:

אדם, ג'ורדן, וסאם, אחי.

בקאמפינג:

קורי קברה את פריזי, והוא, האמת, נהנה מזה.

כי מתחת לאדמה קריר יותר.

כלב מסריח..

אני(שעוצם עיניים עוד פעם), עם כל האחים.

שוב אני(ששוב עוצם עיניים@#!!J#!M!!!), וכל האחים.

תודה לאבא שלי שלוקח כמה תמונות כל פעם.

נו מה?

קצת פוזה.

זה מה שמעלה חיוך :)

אני, כמובן, זה זה שעומד.

תמונה של סאם, שמאוד אהבתי.

לפני שיצאנו לקאמפינג, אבא שלי צילם אותי בהפתעה.

ד"א, אפשר לראות את עשרות השלפוחיות הקטנות שהיו על הכתפיים שלי אחרי שנשרפתי.

פה הגב היה בשלבי החלמה מתקדמים.

אנלא מאמין שאני עושה את זה לעצמי, ושם פה את התמונות האלו, אבל הנה..

נרדמתי בתוך הSCREEN TENT, עם יד בין הרגליים, ופה פתוח.

תמונה ברורה יותר של הזוועה:

תמונה מאוד מאוד יפה של קורי :)

והנה הערפל שדיברתי עליו.

פה הערפל מכסה את העצים, וקצת מהאגם.

אבא שלי יכל לקחת תמונות הרבה יותר יפות.

חבל..

בסדר. זה עדיין יפה :)

אז זה הכל במה שקשור לקאמפינג, לא שהיה כלכך הרבה מאז.

מה שכן - ואני באמת חייב לספר. חח

היום נסעתי באופניים מהבית שלנו פה, בMontrèal, עד לדאוןטאון, שם הסתובבנו לנו, וכשחזרנו הביתה מדאון טאון, המשכתי לנסוע עוד ועוד.

עד שהרגשתי את הרגליים כואבות.

בתוכנה Google Earth מדדתי את המרחק שעשיתי, וזה היה 30 ומשהוא ק"מ.

זה לא רע, נכון?

בדקתי את המרחק בישראל.

ז"א, בדקתי אם לאן הייתי יכול להגיע במרחק הזה מהבית שלי.

והופתעתי לגלות, שהמרחק שעשיתי, זה כמו לנסוע על האופניים מפתח הבית שלי(ביבנה) עד לת"א ובחזרה.

או לנסוע מהבית שלי לת"א, להסתובב שם, ולהמשיך עד לשדה התעופה "שדה דב".

או להגיע עד לפתח של הרצליה.

או לנסוע עד אשקלון.

תודו שזה הרבה. :)

אני גאה בעצמי.

מחר אני אקח יום מנוחה, ובעוד יומיים, אני ארכב מפה, עד להר הגעש שיש פה במונטריאול, ואעלה על ההר עם האופניים.

אח"כ גם יש לי את כל הדרך בחזרה.

אני מקווה שאני אשרוד את זה.

חוץ מזה אין עוד הרבה מה להגיד, רק דבר אחד.

תהיתם פעם איך נוצר כדור הארץ?

מאיפה הכל בא?

אם לא מאלוהים, אז מאיפה?

האם יהיה סוף לכדור הארץ?

הנה התשובות שלכם:

היווצרות - לידת כוכבים:

כוכב נולד מענן של גז ואבק כוכבים הנקרא ערפילית.

ערפיליות נפוצות בכל היקום ולא רק במקום מסוים, ישנה קריסה של חומר לתוך עצמו ונוצר כוכב, זאת בגלל, משקל-כוח המשיכה-ותלות במסה. ראו תמונת ערפילית אוריון המצורפת בזאת, הינה ערפילית מאוד מפורסמת. היא נקראת הציד על שום צורתה ורואים  בתמונה את תצורת הדמות עם הראש למעלה ובעצם מדברים תמיד על חגורת אוריון המכילה 3 כוכבים ועוד מספר כוכבים המיצגים את חלקי הגוף של הציד.

כוכב "חי" בין מליון ל- 20 מיליארד שנה, תלוי בגודלו ו"מת" לאחר מכן. שוב, המוות תלוי בגודלו, כוכב גדול ימות מוות אלים כדוגמת סופר נובה ולאחריה חור שחור וכוכב קטן כמו השמש שלנו ימות מוות "צנוע".

מנדה - תמונות + עדכון: יוצא לקאמפינג, מצב בריאותי, רשימת לעשות, ועוד.

היי :)
אממ
אני גמור, מותש, אבל חייב לעדכן לפני שאני יוצא.
מחר אני צריך לקום ב7:00 בבוקר, כי לא יהיה בבית אף אחד אחרי השעה הזו.
בשעה 8:00, או 8:30, אני צריך לקחת את סאם(אחי הקנדי הקטן), וקורי(האחות הקנדית הקטנה) מאימא שלהם(הבתזונה[אנחנו אחים מאותו אבא,  אבל מאימא שונה]).
ואז לחכות עד שעה 12:00 - 1:00, שאבא ואביב(אחי) יחזרו. אבא הולך להוציא לאביב ויזה לארה"ב.
כל שנה אנחנו לא הולכים רק בגללו.
השנה זה בגלל אימא שלי, כי הכלבה התמעמעה ולא עשתה לו ויזה בישראל.
עכשיו, פה, צריך לשלם 100$ בגללה.
עכשיו, בכל מקרה, אני די אומר שלום ל4 - 5 ימים הקרובים..
הולכים לקאמפינג! :)
ונחשו מה? נשארה אולי חצי בטרייה במצלמה, והמטען נדפק :\
לקחנו עוד מצלמה, דווקא מקצועית מאוד, אבל לא דיגיטאלית.
אז אני אביא כמה תמונות, וכמה שיהיו, יהיו.. מצטער אם לא יהיו הרבה.
יש לי עוד כמה תמונות מלפני כמה ימים, שעשינו פה בבית אחרי שחזרנו מדאוןטאון.
לא יכלתי להתפאק ושוב עשיתי פרצופים שונים ומשונים :)
בעצם, אני אשים כבר עכשיו:


 תראו איך אני מחזיק את הכוס, חחח:


אני אשמח אם תתעלמו מהדבר השחור שיש לי בשיניים בשתי התמונות הבאות, פשוט אכלתי דקה לפני:




אז מחר, אחרי שאבא ואביב חוזרים מהשגרירות של ארה"ב, פה, בקנדה, אנחנו אוספים את קלי מהעבודה, ונוסעים.
לקחנו:
 
ציוד לקאמפינג:

1. שתי סירות.
   
2. מעילי גשם.
   
3. חליפות הצלה(או איך שזה לא נקרא בעברית, באנגלית זה life jacket).
   
4. שקי שינה.
   
5. מזרונים ומשאבה.
   
6. אוהלים.
   
7. סככים.
   
8. גרזן ומסור.
   
9. בטריות.
   
10. ציוד לדייג(חכות, פתיונות, תולעים, GPS, סונאר, רשתות, משוטים, כל מה שאתם יכולים לחשוב עליו).
    
11. לפידים.
    
12. ערכת עזרה ראשונה.
    
13. ערכת עזרה שנייה.
    
14. גפרורים ומצית.
    
15. נעלי מים. (כאלה שלובשים כשנכנסים למים, או סתם ככה על האי שנהיה עליו, רק כדי לא ליהיות יחפים.
    
16. גריל, ברביקיו.
    
17. סירים, רשתות.
    
18. פנסים.
    
19. מצלמה.
    
20. שקיות עם סגירה אטומה.
    
21. כובעים.
    
22. נייר טואלט.
    
23. מגבות.
    
24. חבלים.
    
25. שקיות זבל.
    
26. סבון לכלים.
    
27. פותחן שימורים.
    
28. מצפן.
    
29. צלחות.
    
30. כוסות.
    
31. כיסאות.
    
32. שולחן.
    
33. ציידנית.
    
34. קרח יבש.
    
35. מסקינטייפ.

1. נעליים \ סנדלים.
   
2. תחתונים.
   
3. חולצות.
   
4. מכנסיים קצרים וארוכים.
   
5. חולצה אחת ארוכה.
   
6. שמפו + סבון לגוף.
   
7. משחה ומברשת שיניים.
   
8. ספרים, עיתונים..
   
9. כלי צביעה לילדים.
   
10. קרם למי שנשרף.
    
11. תרופות.

1. לקנות נעליים.
   
2. לעשות טיפוס על קירות.
   
3. לקנות את האלבומים החסרים של Lamb Of God כדי להשלים את אוסף שלי.
   
4. ללכת להופעות של: Deftones, From First To Last, Marilyn Manson, Slayer, Bleeding Through, Dream Theater, As I Lay Dying, Killswitch Engage, Poison The Well, ועוד כמעט 10 להקות לא מוכרות. כל זה זה בעצם 3 הופעות, ופסטיבל אחד.
   
5. לתפוס פה בחורה, או כמה ;) אני רוצה פה גם חברה, וגם סטוצים.
   
6. להכיר חברים.
   
7. לקנות חולצות, נעליים, בוקסרים, מכנסיים, גרביים, מצעים, פוסטים, דגלים, סטיקרים, ופאצ'ים של להקות. (זה כיף לאסוף, לא? חח)
   
8. להוסיף מפרטים לאוסף שלי.
   
9. להזמין את הפוסטר של ג'נה ג'יימסון בביקיני, מחזיקה גיטרה עם להבות של Jackson.
   
10. לקנות סטיקרים לגיטרה.

בנקדה - תמונות + אתמול

היי

אממ

האמת שאין הרבה מה להגיד, לצערי.

אבל בהחלט יש את אתמול!

אתמול הלכנו לדוג. זה היה ממש ספונטני.

החלטנו על זה בלילה, בבוקר קמנו, ונסענו לאגם\נהר שהיה לא רחוק.

אני, אבא שלי, ושניים מהאחים שלי, אביב(בן14) וסאם(בן 7), היינו על סירה אחת!

סירת אלומיניום כזו קטנה.. לא גדולה.

ואמורים לדוג על הסירה הזו רק 2 אנשים.

זה היה באמת סיוט, ולא נעים, אבל זה היה או זה - או כלום.

סאם עושה עם אבא שלי משחק כל הזמן; הראשון שתופס דג, מקבל פיתיון מתנה.

ישבנו שם שעות, שעות! ולא תפסנו כלום, הדייג פה הולך וניהיה יותר ויותר גרוע, בגלל התחממות כדור הארץ, סביר להניח.

כולם התייאשו.

אביב הפסיק לדוג, ומצא לו תנוחה נוחה על הסירה.

סאם הפסיק לדוג, והתחיל לאכול.

ויש לו חכה מעולה, הכי טובה שהייתה על הסירה. אז לקחתי לו אותה, עד שירצה לדוג שוב.

כשאביב הפסיק לדוג, זה היה משהוא כמו:

"טוב, די, נמאס לי. אנחנו לא דגים כלום, סתם יושבים פה. אני פשוט אנוח לי וזהו. לא צריך ללכת, תמשיכו לדוג, אני פשוט נח."

ורק אני ואבא היינו בעלי סבלנות וחיוך על הפנים, והמשכנו לדוג.

כמה דקות אחרי שאביב אמר את זה, אני זורק את הפתיון לתוך המים, ובום! משיכה חזקה!

"oh yeah! i got it baby! i got it!!! haaaaaaaahahahha"

זה הייתי אני, ברגע של שמחה ששבר את הקרח היבש והמשעמם שהיה על הסירה.

ועוד לפני שהספקתי להוציא את הקרס מהפה של הדג, אביב ישר אמר:"יו אבא, איפה החכה שלי?"

סאם, בשביל לנחם את עצמו, אמר שהדג נחשב שלו *טכנית*!

כי זה היה עם החכה והפיתיון שלו.

אז מגיע לו פיתיון מתנה.

חחחחחח

הנה התמונות:

שחף מתמתח.

שחף בתעופה:

אני(לפני שנשרפתי) עם הדג שתפסתי, ואני יודע שהשמנתי ):

אבא - יצא קשוח לאללה:

לאט לאט השמיים הלכו וניהיו יותר ויותר אפורים. פה, כבר התקפלנו הביתה, כי הייתה סקנת סופת ברקים, ואנחנו לא רוצים את זה, בטח לא כשאנחנו בתוך המים, נכון?

זה משהוא שחשבתי שתאהבו.

נכון יש את המטוסים שממריאים ונוחטים במים? :) הנה אחד מהם.

יש המון אנשים שככה, קונים בית על האגם, עם שטח ענק! המון מכוניות, במקרה הזה גם מטוס.

זה כזה.. בית של טחונים:

הנה עוד אחד:

בדרך הביתה, בחזרה למונטריאול!:

סאם, האח הקנדי הקטן שלי (:

וזה אבא, בתמונה הכיייי לא מוצלחת בעולם (:

השמש פה מאוד מאוד חזקה.

מסוכנת פי 3 יותר מבישראל.

זוכרים את החור באוזון? כבר לא עושים על זה סיפור כי הוא הולך ונסגר, אבל לא לשכוח, הוא עדיין קיים.

והוא מעל צפון אמריקה; קנדה, אלסקה, רוסיה, גרינלנד, והקוטב הצפוני. כל האיזור הזה..

קרני הUV גבוהים הרבה הרבה הרבה יותר מבישראל.

וזה אומר - גם כשיש גשם, גם כשיש עננים ושחור, גם אם יש שמשייה מעליי, אני עדיין אשתזף, ויכול להשרף!

זה עד כדי כך חזק.

ואני, שלא קלטתי עד כמה זה חזק, החלטתי שאני רוצה להשתזף הידיים שלי חומות, והגוף לבן, וזה מעצבן אותי.

אז הורדתי חולצה, ומהבוקר, עד אחרי הצהריים ישבתי על הסירה בשמש.

כרגע אני סובל.

קשה לי לזוז, אין לי מושג איך הצלחתי להרדם אתמול בלילה, זה היה מזל, אתם יודעים איך זה כשממש נשרפים.

הכל קשה.

טוב, צריך לזוז..

כולם מסביבי, ואני שקוע במחשב.. לא מתאים, ולא יפה.

אני אגיד לכם ערב טוב.

לילה טוב בישראל :)

בקנדה - אתמול + פגשתי מפורסם + מגהדת' - קליפים מההופעה + שאלון

קנדה חוגגת..

או שאני חוגג בקנדה.

חח

הפוסט הזה הולך ליהיות כלכך ארוך, אבל כלכך מושקע, וכלכך חשוב בשבילי...

תכינו את עצמכם.

אתמול, קמנו, אני ואחי, די מוקדם, בערך ב11. (כמה פסיקים..)

חסרי מעש, ועם בית ריק, לא ידענו מה לעשות.

אחי, אביב, שיחק קצת כדורסל, אני יצאתי לעשן ולקחתי את הכלב איתי, שינשום קצת.

נכנסו הביתה, וראינו את הסרט Little Man.

-ביקורת-

סרט שנכתב, ובכיכובם של האחים Wayans.

הם שיחקו במת לצעוק, White chicks, ועוד הרבה.

בסרט, המדובר, אחד מהם הוא גמד(ממממממשששש נמוך), שיצא מהכלא, וישר הלך וגנב יהלום ממש ממש יקר.

המשטרה רדפה אחריו, והוא שם את היהלום בתוך תיק של אישה שהייתה שם ליד.

אח"כ עקבו אחרי האישה הביתה, והתחילו לחשוב איך מוציאים את היהלום מהתיק, שהיה בתוך הבית שלה, מן הסתם.

 הגיעו למסקנה שצריך לחפש את הגמד לתינוק. אז הניחו אותו ממול הדלת, וצלצלו בפעמון.

הגמד לא הצליח לקחת את היהלום, ונשאר שם כל סוף השבוע כתינוק, ועבר הרבה דברים.

ההורים שקבלו אותו, נקשרו אליו כלכך, עד שגם הוא לא יכל לעזוב.

סרט ממש מצחיק, סרט ממש טוב. מומלץ :)

-סוף ביקורת-

אבא חזר הביתה, ואחריו קלי(חברה שלו) באה גם כן.

ניסינו לחשוב מה נאכל וזה וזה, ואבא החליט שהולכים למסעדה.

אז הלכנו למומסו'ס, הזמנו לכל אחד את הסאב-מארין. שזה 2 כריכים עם בשר, גבינה, סלט, הרבהההה חסה, פלפל, ואממ.. לא יודע.. ממה טעים:)

משם הלכנו לדאונטאון, ישבנו בפאב, ואחות של קלי, מלני, באה.

כל אחד הזמין לו משהוא.

אבא הזמין סמירנוף רוזבארי, קלי הזמינה סמירנוף אייס, מלני לא יודע, משו שנראה לא טעים, ואני קורונה. אביב, אחי הקטן מים :)

אבא שתה, התמסטל קצת, קלי לא השפיע עליה בכלל חח והבירה גם עלי לא.

אח"כ הזמנתי גם סמרנוף רוסבארי, כי זה היה ממש טעים, ואז התחלתי להרגיש את האלכוהול חחח

אז אנחנו הולכים, והולכים, ומשחקים, וצוחקים עד השמיים(זה היה האלכוהול, לפחות אצלי), ואז נתקלים בחברות של מלני.

הן בנות 22, היו 2 חברות.

אנחנו אומרים שלום, ורואים אותן נסערות כי יש סלב בתוך החנות BEN & JERRY'S

גלידת בן&ג'ריס, כמו בארץ..

מה שהיה מצחיק, זה שבאותו יום ראיתי סרט שלו.

זה היה Lochlyn Munro, שראינו.

הוא שיחק במת לצעוק, WHITE CHICKS, LITTLE MAN, ועוד הרבה :)

בעצם, בסרטים של האחים WAYANS, שדיברתי עליהם מקודם.

מהחברות, אחת חנונית כזו, לא הפסיקה לדבר על הלימודים אפילו לשניה. חסרת חיים כזו, שקוברת את עצמה בספרים, והשניה, הייתה איטלקייה נראה לי.

נגיד שהיא איטלקייה.

אז האיטלקייה לא הפסיקה להסתכל עלי, וקלטתי שהיא שאלה את מלני שאלות עלי.

אז שיחקתי משחק כזה, הסתכלתי עליה גם כן, הרבה.

כשהיה לי מה להגיד, התערבתי בשיחות חחח

היה בזה משהוא מוזר. תמים מאוד.. זה די עשה לי את זה.

זה כבר לא להתחיל עם מישהיא, ולפלרטט, זה אשכרה כמו שתי ילדים קטנים שרק מסתכלים. היה בזה משהוא.

לא זוכר את הגוף, אבל הפנים שלה היו יפות, והעיניים בכלל :)

אבא שלי נראה לי קלט משהוא, ואז כזה לקח אותה לצד, ואומר לה, come here for a minute sexy..

הוא אמר בשקט, אבל כולם שמעו וצחקו ממנו חחחח, גם קלי, חברה שלו :)

וואו כתבתי עליה הרבה.

אוקיי, אז זהו פחות או יותר, אח"כ חזרנו הביתה, זה כבר היה 11 בלילה.

בדרך חזרה, בנסיעה, עוד לפני שיצאנו מדאוןטאון, ראינו בפעם השלישית איזה 2 בחורות שנתקלנו בהם לפני זה.

ממש אחרי שיצאנו מהפאב, קלי גנבה לי את הקוקו, כדי שאני אלך עם שיער פזור, ונתנה את זה לאבא.

רצתי אחרי אבא, ואז הוא זרק את זה לתוך בית קפה כזה שהיה לידנו.

רק שהוא לא שם לב, שאפשר להכניס את היד מתחת לחלון ולקחת את הקוקו, זה נורא מצחיק כשאתה עם אלכוהול בדם.

אז זהו, אנחנו נכנסים לאוטו, והבנות רואות ואומרות, Hey! you're the guy with the rubber band!

ואז תוך כדי נסיעה נתקלנו בהן שוב. חחחח

הגענו, וקצת זמן אחרי, כשקטלתי שאין מה לעשות, בארץ זה היה לפנות בוקר וכולם ישנו, החלטתי לצאת החוצה לטייל ולעשן.

אנשים ככ נחמדים..

אבא שלי אמר לי לא להעלב אם שוטרים, או פקחים יעצרו אותי וישאלו שאלות.

כי אני פה, עם הפירסינגים וכ'ו, לא נתפס כבנאדם טוב.

פה, בקנדה, מי שמסתובב ככה היא פשוט קרימינל כזה, מורד, לא יודע..

יושבים ברחובות, מבקשים כסף, מעשנים סמים, משתכרים, לא אנשים שאוהבים, בקיצור.

לקחתי את זה בחשבון ויצאתי.

נפגשתי בחוץ בשתי מבוגרים שעשו הליכה, הם היו זוג.. הבחורה מחייכת אלי, ואומרת היי, וככה זה בין כולם.

זה כיף, המנטליות פה..  זה מיוחד :)

אז אני הולך לי, ומטייל, ובגינות של האנשים פה, אפשר לראות גחליליות בלילה.

זה כלכך יפה :)

ממש כמו בסרטים, פתאום רואים אור כזה באויר.

זהו, אין עוד מה להגיד ולספר..

אבא שלי הרגע חזר הביתה מהעבודה, וסיפר שמישהוא לקח את המספר של כרטיס האשראי שלו, והוציאו בטורנטו 750$.

אבל הבנק יודע שזה לא אבא שהוציא את הכסף, בגלל שאבא, ממש כמה שעות קטנות אחרי שילם במסעדה שיצאנו אליה אתמול, ובפאב.

ומטורונטו למונטריאול לוקח 6 שעות נסיעה.

התקשרו ישר להודיעו לו מה קרה וזה..

יחזירו לו את הכסף בתוך 10 ימים, אבל הוא לא יכול להשתמש בחשבון בזמן הזה.

לא להפקיד, לא להוציא, לא כלום.

האם יש לך יותר מורים ממין זכר או מורים ממין נקבה?
ברור שיותר מורות מאשר מורים..
יש מישהוא נורמאלי שזה ההפך אצלו?

מיהו המורה שאת הכי לא סובלת?
את שרית וביגלר, מכירים? :)

מיהו המורה המועדף עלייך?
בלהה, פזית, ותמיר.. מכירים? :)

היה לך ויכוח רציני עם מורה?
יש מישהוא שלא היה לו?

היה לך פעם מורה צעיר או זקן במיוחד?
כן, הייתה לי מורה בגיל של סבתא שלי.
ובכיתה ז', ח', לפני כמה שנים, הייתה לי מורה מבוגרת יותר.
תמניה, מרשרשת כזו...


האם יש לך מורים שגרים בישוב שלך?
כן, ברור..

האם התאהבת או נדלקת פעם על מורה?
חח לא :)

תמונות שצילמתי אתמול:

העכביש הזה חי מעל הדלת של הכניסה לבית.

הכניסה הקדמית, לא האחורית.

והנה, זוכרים את ההופעה האגדית של מגהדת'? :)

לא כתבתי על ההופעה, אבל הנה סרטונים..

היה כלכך מדהים.

אוקיי, אבא צריך את המחשב, אז אני אשים את הסרטונים, ואלך :)

לילה טוב לכם.

זה שיר שתמיד מזכיר לי את חבר שלי שהתאבד, ניב.

בסוף הפוסט אני אשים את המילים של השיר, ותבינו.

השיר הזה עושה לי צמרמורות ודיכאון שאי אפשר לתאר :\

אבל שיר כלכך יפה..

Meagdeth -  tout le monde

Megadeth - In My Darkest Hour

Megadeth - Reckoning day

Megadeth - Tornado of sould

Megadeth - Peace Sells P1

Megadeth - Peace Sells P2

ואחרון, השיר הכי טוב, והכי יפה של מגהדת', שזה גם השיר שאני הכי אוהב שלהם כאילו, הם נגנו אותו כ ה-שיר האחרון, בהדרן.

ד"א, אני יודע לנגן את השיר, לא כולל הסולואים חח

אני עדיין לא כזה תותח.

השיר הזה עושה לי צמרמורות!

בקיצור, אם יש שיר מכל אלה פה, שאתם צריכים לראות, זה זה!

Megadeth - Holly Wars P1

Megadeth - Holly Wars P2

Megadeth - Tout le monde

Don't remember where I was, I realized life was a game
The more seriously I took things, the harder the rules became
I had no idea what it cost, my life passed before my eyes
I found out how little I accomplished, all my plans denied

So as you read this, know my friends
I'd love to stay with you all
Please smile when you think of me
My body's gone, that's all

ְ tout le monde (To the world), א tout mes amis (To my friends)
Je vous aime (I love you all), je dois partir (I must leave)
These are the last words I'll ever speak, and they'll set me free

If my heart were still alive, I know it would surely break
And my memories left with you, there's nothing more to say
Moving on is a simple thing, what it leaves behind is hard
Though the sleeping feel no more pain, the living all are scarred

ְ tout le monde, A tout mes amis
Je vous aime, je dois partir
These are the last words I'll ever speak, and they'll set me free

So as you read this, know my friends
I'd love to stay with you all
Please smile, smile when you think about me
My body's gone, that's all

ְ tout le monde, A tout mes amis
Je vous aime, je dois partir
These are the last words I'll ever speak, and they'll set me free
ְ tout le monde, A tout mes amis
Je vous aime, je dois partir
These are the last words I'll ever speak, and they'll set me free

כרגע 8:10 PM(בערב) כאן, בקנדה.

אני עובד על הפוסט הזה מ1:10 PM(בצהריים) עם הפסקות.

בקנדה - היומיים האחרונים + הרבה תמונות.

ממש נחמד פה :)

הספקתי כבר לדוג, ללכת לדאוןטאון, לקנות, לעשות, לאכול, לראות(רק לזיין עדיין לא).

כרגע, 18 מעלות, 12:43 בלילה, כל הבית ישן, שומעים רק את הצרצרים בחוץ.

הגעתי הביתה לפני אולי חצי שעה בערך.

אבא העיר אותי בסביבות 10 בבוקר, והלכנו קצת לדאונטאון.

היום היה את ה JAZZ FESTIVAL המפורסם בעולם, פה בקנדה, ולמרות שזה היה יכול ליהיות נחמד, לא הלכנו.

אז טיילנו קצת, קניתי לי מגבר 10W צעצוע כזה שיהיה לי פה חחח

קניתי מטען לאייפוד, כי אני גאון ושחכתי את שלי בארץ.

אממ בגדול לא עשינו הרבה היום.

בעיקר טיילנו, אכלנו, ראינו, וכאלה..

קצת אחרי שחזרנו מבחוץ, זה היה עוד לקראת הערב, התחלתי לנגן לי וזה, ואז אבא קרא לי מהסלון במרתף, לבוא לראות את הסרטים שהוא דיבר עליהם.

ראינו 2 סרטים ברצף.

-מפה זה ביקורת, מי שלא מעוניין, שידלג-

אחד נקרא BLUE STREAK. עם מרטין לוראנס, הכושי הזה ששיחק בביג מאמא.

בסרט הוא בעצם גנב, שהחביא יהלום בתעלות מיזוג, שהיו באתר בנייה, ושם הוא נתפס ע"י המשטרה, בלי היהלום.

שנתיים אח"כ, כשהוא יצא מהכלא, הוא חזר לאותו רחוב, כדי לקחת את היהלום מתעלת המיזוג, והוא הופתע לראות שזה הפך לתחנת משטרה.

אז הוא זייף  מסמכים, עשה את עצמו שוטר, נכנס לתחנה, וקודם, וניהיה השוטר הכי טוב בתחנה, כשהוא בכלל גנב.

חמוד, מצחיק, ומומלץ (:

הסרט השני, נקרא NOTHING TO LOSE. גם הוא עם מרטין לוראנס, אבל הדמות המרכזית היא שחקן אחר.

הדמות הראשית, היא איש עם עבודה טובה, בית טוב, אוטו טוב, וכ'ו, שחשב שאשתו בוגדת בו, אז הוא, חצי קטטוני, נוסע ונוסע ונוסע, כשלפתע עוצר אותו מרטין לוראנס הגנב, ורוצה את המפתחות לרכב והארנק שלו.

האיש המאוכזב והמדוכא, שכבר לא פחד למות כי לא היה לו מה להפסיד, התחיל לנסוע מהר, ומרטין לוראנס נמרך על השמשה, וצעק, ועשה קולות ועיוותים כמו שרק הוא יודע לעשות. השחקן הראשי חשב שאשתו בגדה בו עם הבוס שלו, לכן הוא הלך ושדד אותו כנקמה, אבל בסוף הסתבר שהיא בכלל לא בגדה בו ואז הוא היה צריך להחזיר את הכסף, ולמנוע מהם לראות את קלטות האבטחה, ועוד.

ממש מצחיק, ממש מומלץ (:

אחרי שתי הסרטים האלה, ישר הלכנו לקולנוע, וראינו את הסרט מת לחיות 4. LIVE FREE OR DIE HARD 4.

בסרט מככב ברוס וויליס, בלש מנוסה.

יש מישהוא שהשתלט על המחשבים של ארה"ב, חיבל בתעבורה, חשמל, פשוט בכל דבר אפשרי.

הכל בסרט מבוסס על יריות, פיצוצים, לא להפצע ולשבור עצמות, והאקינג(פריצה למחשבים).

אני לא רוצה להרחיב יותר מזה, לא באלי.

אבל גם, מומלץ מאוד.

-סוף ביקורת-

הדייג היה ממש כיף.

תפסנו רק 3 דגים.

די מבייש, האמת, אבל קורא.

יצאנו מפה מאוחר מאוד מאוד, לא כמו שאמרתי שנצא.

אבא הזדקן. חחח

אז..

יצאנו מהבית, עברנו בתחנת דלק, למלא דלק באוטו, ולמנוע של הסירה.

בדרך:

"אבא, תעשה פרצוף!":

ברקע שומעים ZZ TOP:

וכמובן, שהנסיעה לא יכולה ליהיות מושלמת בלי הקפה האהוב עלי בקנדה, הקפוצ'ינו ונילה של TIM HORTONS

(זה עשה לי חשק מטורף. אני הולך להכין נסקפה וחוזר.)

אז מתחילים בנסיעה האמיתית, לכיוון טורונטו:

נסענו כלכך רחוק, אפילו עברנו את הגבול בין קוויבק לאונטריו(אפשר לראות את הנוסידקס שלי ליד השמשה. כדורים, למקרה שאצתנן. ישלי בעיה רצינית עם זה):

"אבא, תעשה משהוא מוזר!":

באותה דקה שהסירה ירדה למים:

הדקה הראשונה שבא התחלנו לנסוע, חברות ברווזים קטנה אמרה שלום:

זו ציפור שנקראת עגורן. ציפור מאוד פחדנית וזהירה,ומאוד גדולה, האיכות צילום היא כזו בגלל שהייתי חייב לעשות זום, והרבה:

שניה אחרי שלקחתי את התמונה הקודמת, העגורן בתעופה. תאמינו לי, הציפור הזו גדולה יותר ממה שהיא ניראית:


אני לא יכול בלי לקחת כמה תמונות נוף יפות:

ממ זהו פחות או יותר..

זה כבר כשירדנו מהסירה (אני היצור עם הצהוב. נראה רע, אבל על הזין שלי חח):

החליפה הייתה בשביל לא להרטב. היה קריר באותו יום, והיה גשם.

זהו.. אני חושב.

האגם שדגנו בו הוא אגם שמוביל למפלי הניגארה המפורסמים.

האמת, שכנראה שעברנו את הגבול לארה"ב על המים, מרוב שהלכנו רחוק חח

אממ

פעם שלישית: זהו.

אני אגיד שלום עם עוד 2-3 תמונות שלי :)

אני עם כיפה של נחמן מאומן, וזה אמור ליהיות מצחיק, אז תצחקו.

מי שהצחוק שלו יראה לי אמיתי, יקבל כוכב :)

אותי אני בטוח שמזהים, ובמראה, הדמות שמצד ימין, זה אדם. אח חורג:

השמנמן הזה, שלובש את החולצה הכחולה, הוא אחי הקטן, סאם:

אוקיי, עכשיו באמת זהו!

כבר 2 בלילה! חחח

ישבתי על הפוסט הזה ככ הרבה זמן!

מקווה שלא לחינם..

אה, כן, והתווסף ציטוט חדש.

אני: אבא, איך המברשות שיניים האלה? החשמליות?

אבא: ניסיתי, זה מה זה בולשיט. תאמין לי, לעשות ביד, הכי טוב.

לילה טוב לי :)

הולך לדוג :) (בקנדה)

אממ היי :) חח

כמו שאמרתי, אני הולך לדוג.

זה קצת התעכב, אבא שלי הזדקן המניאק, בל לא נורא.

הדיג היום יהיה טוב בכל מקרה.

יהיה גשם, הטמפרטורה פה היא 16 מעלות, מעונן, הכל משתלב טוב.

בערב שלנו (הלילה של ישראל), אני אחזור עם תמונות.

כדי לדעת מה השעה בקנדה וניו יורק, תספרו 7 שעות אחורה.

ז"א, אם השעה 2, תספרו 7 שעות אחורה, וזו השעה בקנדה.

אם הפוסט הזה לא יזכה לאף תגובה, אני אמחק אותו חחח

הבלוג הזה הולך ליהיות חצי בלוג, וחצי יומן מסע :)

ביי בנתיים. אני הולך לקרוא משהוא שאבא שלי כתב.