היום + Srteet Spirit + יום הבלוגים הבינלאומי.

הייתי היום בים.

כלכך הרבה זמן לא הייתי שם..

ראיתי כלכך הרבה מים בחודשיים האחרונים, אבל לא היה להם ריח, לא היו גלים מעצבנים כמו של הים, לא היה את הריח המלוח, ואת חול הים הזה שנעים לנו בכפות הרגליים, אבל נכנס לכל חור בפלאפון ולא יוצא משם.

האמת, לא עשה לי טוב.

הריח המלוח הזה, שאני בד"כ אוהב, שבד"כ הרגיע אותי, הכניס אותי למתחים.

ממולי היו גלים סוערים, ובאופק היה רק שחור. זה הכניס בי לחצים.

סיימתי את הסיגריה שלי, וחזרתי אל המשפחה.

זו המשפחה של שמוליק. אבי החורג.

מרוקאים, מאוד פרמיטיביים ושמנים.

לידם הרגשתי אדם משכיל, שנראה מעולה.

שם, כשישבתי עם עצמי, חשבתי הרבה על אפשרויות שלי בעתיד, ובצה"ל.

בצה"ל יש שני דברים שאני רוצה לעשות.

1. לעבוד עם מחשבים. זה מה שאני עושה כל היום, למה שלא אעשה את זה גם בצה"ל?

2. גלי צה"ל. זה נשמע מדהים, ומופרח באותו הזמן. מה הסיכויים שאתקבל?

יש לי צו ב10.9, שם אני אלך לעשות בדיקות דם(בדקו לי כבר איידס, אני לא יודע מה עוד רוצים.) וצריך לראות קב"ן.

אני מאוד רוצה לעבור קורס צלמים. הבעיה שלי היא מה שאני אעשה עם זה אח"כ?

זה תחביב, מה הסיכויים שזה יהפוך למקצוע רווחי?

חשבתי גם להרחיב בביו-טכנולוגיה. שזה מדעי העולם, ביולוגיה, כימייה, פיזיקה, הכל ביחד.

תאחלו לי בהצלחה.

מקודם יצאתי החוצה לעשן.

שמתי לב לכמה שאני לא מרגיש טוב.. :\

שמתי לב כמה שאני רגיש לריחות פתאום.

לחולשה בגוף, לרגישות, לפחדים..

כשהלכתי שם, ברחוב, הסתכלתי על החתולה שלא התייחסה אלי, והסתכלה למקום אחר.

נבהלתי בשניה שהיא רק זזה.

נבהלתי שבעטתי בעלה ברצפה.

נבהלתי כשאוטו עבר לידי.

לא יודע מה קורה איתי.

זה התחיל מלפני יומיים, או שלושה..

כששכבתי שם, מת, לא מגיב, ולא זז.

כשהחולשה בגוף הופכת להרגשה שאי אפשר לתאר. להרבה יותר ממטרד.

כשלא יכלתי לנשום, כשלא יכלתי לבלוע, כשלא יכלתי לפתוח את העיניים..

לא ידעתי מה לעשות, לא יכלתי יותר להקשיב לצחוק של בג ובירה, הוא רק עשה את ההרגשה גרועה יותר ואני לא יודע למה.

שמתי את האוזניות באוזניים, הדלקתי את האייפוד ובחרתי לשמוע את Radiohead.

הגוף שלי פשוט התחבר למוזיקה.

זה לא רק ששמעתי ונהנתי.

ברגע שהיה רעש, הרגשתי רע, ולחוץ, וברגע שהיה שקט, נרגעתי, והרגשתי טוב.

זה היה מדהים, אבל לכל אורך הקטע הזה, עד שנרדמתי, הרגשתי רע, עדיין הייתה את החולשה והתחושה הרעה בגוף.

שמעתי הרבה את השיר Street Spirit.

יש לשיר הזה בעיני ערך אדיר.

את ראדיוהאד הכרתי דרך אימא שלי.

מה שאומר שגדלתי עליהם.

וסטריט ספיריט הוא מאז ומתמיד השיר שלהם שהכי אהבתי.

כש"חקרתי" קצת, על השיר, ועל מה שמסתתר מאחוריו, נתקלתי במשהוא מאוד מאוד מסקרן ומפתיע.

אני אעתיק לכם את זה.

זה מה ש    Thom Yorke, סולן הלהקה, אמר על השיר:

Street Spirit is our purest song, but I didn't write it. It wrote itself.
We were just its messengers; its biological catalysts. Its core is a complete mystery to me, and, you know, I wouldn't ever try to write something that hopeless.
All of our saddest songs have somewhere in them at least a glimmer of resolve. Street Spirit has no resolve.
It is the dark tunnel without the light at the end. It represents all tragic emotion that is so hurtful that the sound of that melody is its only definition.
We all have a way of dealing with that song. It's called detachment. Especially me; I detach my emotional radar from that song, or I couldn't play it.
I'd crack. I'd break down on stage. That's why its lyrics are just a bunch of mini-stories or visual images as opposed to a cohesive explanation of its meaning.
I used images set to the music that I thought would convey the emotional entirety of the lyric and music working together.
That's what's meant by 'all these things are one to swallow whole'. I meant the emotional entirety, because I didn't have it in me to articulate the emotion. I'd crack...
Our fans are braver than I to let that song penetrate them, or maybe they don't realise what they're listening to. They don't realise that Street Spirit is about staring the fucking devil right in the eyes, and knowing, no matter what the hell you do, he'll get the last laugh.
And it's real, and true. The devil really will get the last laugh in all cases without exception, and if I let myself think about that too long, I'd crack.
I can't believe we have fans that can deal emotionally with that song. That's why I'm convinced that they don't know what it's about.
It's why we play it towards the end of our sets. It drains me, and it shakes me, and hurts like hell every time I play it, looking out at thousands of people cheering and smiling, oblivious to the tragedy of its meaning, like when you're going to have your dog put down and it's wagging its tail on the way there.
That's what they all look like, and it breaks my heart. I wish that song hadn't picked us as its catalysts, and so I don't claim it. It asks too much.
I didn't write that song.catalysts, and so I don't claim it. It asks too much. I didn't write that song.

לא מדהים?
הוא נשמע אדם מדהים, מה שהוא אומר נאמר בצורה יפה, מסקרנת, מרתקת.
ואולי זה רק אני, בגלל האהבה האדירה שיש לי אל הלהקה ואל השיר.
אני מקווה שכולכם קראתם, והבנתם.
אני משתדל להרגיש את מה שנאמר פה בכל פעם שאני שומע את השיר.
לדמיין תמונת מצב כלשהיא, להקשיב  טוב טוב לכל הצלילים, להפנים את המילים..
זהו הקליפ לשיר:




אני מפחד.
אני לא יודע למה, אני לא יודע ממה, אני פשוט מפחד.
פחד כזה שמקשה עלי להרדם, מקשה עלי לצאת מהבית, מקשה עלי לדבר.
ובנוסף להכל, אני עדיין חושב עליה.
אני לא יודע למה.
לא דיברנו מאז החזרה שלנו לישראל.

לסיום, רק אודה לכם על התגובות בקטע הקודם.
אחרי הכל, אם לא הייתי מחפש את זה, הייתי כותב למגירה שלי, ולא לכם.
הקטע הקודם קיבל הרבה יותר תגובות ויחס ממה שציפיתי שיקבל.
מאוד מעריך את זה.
רותם(בא לי לבכות, ואני לא יודע למה, או מה לא בסדר).



הא, רק דבר אחד.
לרגל יום הבלוגים הבינלאומי, חמש בלוגים שאני ממליץ עליהם:

1.) בראשית ברא אותי אלוהים. אבל אז התחרט - של Holy_Senia. בלוג לא רע בכלל. מבדר לפעמים, רציני לפעמים..
2.) אוסף ההגיגים של זרובבלה - של זרובבלה. אחד הבלוגים האהובים עלי, בגלל הכתיבה.
3) And then the clouds will open for me - של Slackerbitch. הכתוב בו הוא בעצם דברים פשוטים שמועברים בכתיבה יפה. אני פשוט אהבתי.
האמת שאני לא מצליח לחשוב על עוד..

לילה טוב.

לבד.

לא יודע מה קורה לי.
מאז שהגעתי לישראל, אני מרגיש ממש בודד, והצורך ליהיות נאהב כבר עלה על כל גבול.
מאז האקסית היחידה שלי, לא הייתה לי אף חברה, אבל את מספר הבחורות שעברתי אני כבר לא יודע.. אני יכול רק לנחש.
את השמות אני לא זוכר, אפילו איך הן נראו.
אולי אני זוכר אם הציצים היו גדולים, אולי איך היה הגוף, אבל לא פנים, לא מגע, לא קול, אני לא זוכר את מה שהרגשתי באותו זמן, את העיניים, את השפתיים..
וכמה שאני צריך את ההרגשה של לקבל טלפון מחברה שלי, שאומרת שהיא אוהבת אותי, ורק רצתה להגיד לילה טוב, כי היא חשבה עלי..
או לשמוע שהיא מחכה לראות אותי, ולשבת איתה, ולבלות, ולשתות, ולשכב, ולצחוק, ולחיות.
אבל אני לא רואה את זה קורה אי פעם.
לפחות לא בדרך טובה ומענגת.
תמיד יהיה מישהוא יותר טוב ממני, יותר יפה, תמיד יהיו בגידות, אני תמיד אקנא, תמיד יהיה משהוא שיהרוס.
וגם אם לא, מתישהוא זה יגמר, וכשזה יגמר, זה יכאב והרגשה של מת פשוט תחזור.
אני רוצה משהוא אחד.
דבר אחד לבקש, אבל זה פשוט יותר מידי.
להרגיש חי.
להרגיש נאהב מבחורה יפה, שאני אוהב את איך שהיא ניראית, מדברת, זזה..
לא מזמן זה היה נראה לי קרוב, בגלל זה כולי ככה התעוררתי.
בחורה שבאמת.. הכל היה נראה לי טוב אצלה.
זה היה יותר מידי, שכבר ניסיתי למצוא מה דפוק..
ברור שהיא לא חשבה כמוני, וזה קורה.. זה.. זה קורה, נכון? :\
אבל הנושא המרכזי הוא לא הבחורה ההיא כרגע, אלא מה שאני רוצה לעצמי, לשם שינוי.
אני דואג לכל העולם.
דואג לאימא שלי, דואג לאבא שלי, לאבא החורג, ולסבא וסבתא שכבר מזדקנים, ולדוד שעבר תאונה, ולאחים שרבים, ולחברים..
הייתי כלכך טוב לכולם, שאיפשהוא, בדברים הגדולים, שחכתי את עצמי.
אני לא יודע איך הפוסט הזה נראה, ואני לא יודע איך הוא נשמע.
אני לא מתכוון לנסות לכתוב בעברית גבוהה, ולדאוג שזה יהיה קריא ומסודר.
אני לא מתכוון לקרוא את הפוסט אח"כ כדי לתקן שגיאות.
לשם שינוי, כמו שהייתי עושה פעם, אני כותב בחופשיות, כשמה שאתם קוראים פשוט זורם לי מקצות האצבעות אל המסך דרך המקלדת.
אני צריך להרגיש חי, אני צריך להרגיש נאהב, ואני לא יכול יותר ליהיות לבד.
האם יש בחורה שאני רוצה כרגע?
כן.
והאם לפני חודש הייתה?
כן.
והאם חודש הבא תיהיה?
כן.
 
אבל זה לא אומר שאני רוצה אותה ליותר מסקס, או מן קשר לא רשמי לשבוע או חודש, כמו כל השאר.
רק היום, שמעתי מיותר מבחורה אחת שהיא מחכה לשכב איתי.
גם אתמול שמעתי את זה, וגם לפני.
אבל אני לא מרגיש נאהב.
מן צעצוע מין כזה.. שעל הדרך אני פורק גם את הצרכים שלי.
 
עכשיו בוקר.
כל הבית מתעורר כרגע, ואני עדיין ער ולא נרדם, שומע מוזיקה, כותב לכם, מזיע מחום, ונמצא במין.. סערת רגשות כזו, ממש כמו בחורה במחזור.
בידכאון, בעצבים, בחוסר סבלנות.
אתם יכולים לבקש מליון דברים, ותקבלו.
אולי אני אפילו אוכל לתת לכם את הרוב.
אבל דבר אחד, לא תקבלו מאף אחד.
סביר להניח שגם לא מעצמכם.
 
היום שמעתי שאח של הדוד(זה לא ממש אח של אימא, אבל אנחנו משפחה מספיק קרובה) שלי שהתאבד, חזר בתשובה, ומתחתן השבוע.
עושה חתונה דתית, מפריד בין גברים לנשים, הולך לישיבות, שומר נגיעה..
לחזור בתשובה זו סתם עוד דרך כדי לחפש חיים אחרים, שאולי יהיו טובים יותר.
אחת מהסיבות למכת הדיכאון שהכתה את העולם בעשור או שתיים האחרונים, היא ההתרחקות מהדת.
כאשר יש לבן אדם מושיע, ומישהוא להתפלל אליו, ולחכות שיעשה משהוא, ויתן לו, הוא מאושר יותר, ושמח.
כל זה קורה בתת מודע, כשבעצם, אחרי שאתם שומעים את זה, זה ברור יותר מכל דבר אחר בדת.
חבל שאני לא מספיק מטומטם בשביל לעשות את זה גם, אבל ממ.. :\
 
אז החיים ממשיכים.
בחורות באות והולכות, אהבות נשארות, ובאות, פנטזיות משתנות, למרות שכבר כמה שנים אני על אותה פנטזיה, שבה אני רואה את עצמי, עם הבחורה הכי יפה בעולם, שאוהבת אותי, בדירה לא קטנה בלונדון, עם חדר שינה שיש בו חלון שמתפרס על כל הקיר, עם מיטה ענקית, ודרך החלון, אפשר לראות את הנוף.
מלא ירוק, עננים אפורים, שקט.. ומהצד השני, את חיי העיר, איפה שאנחנו מחפשים להתפרק, ולא להרגע.
אני במרחק גדול מזה.
עוד אסיים לימודים, אתגייס לצבא, אלמד באונ', ומי יודע אם עד אז עוד אהיה לבד?
 
בתוך הפוסט הזה, אני מוצא עצמי תלותי.
ואולי זה בעצם צורך אנושי שיש לכולנו?
אולי אצלי זה מוגזם?
אולי אני פשוט בבעיות דיכאון קשים וחייב כבר לקבל מרשם לכדורים חדשים?
 
לבד לי פה, בארץ.
חם, לא נוח, לא כיף.
אני פה סה"כ שלושה ימים, כבר ראיתי עשרות פרצופים מוכרים, כבר "איבדתי פכחות", כבר חלמתי, עשיתי, רציתי, ואז.. שמתי לב שגם סיננו.
ובאותו יום, מאוחר יותר, נפגשתי במקרה בשלוש ידידות שלי.
אחת, נתנה לי חיבוק כלכך גדול, כלכךכלכך גדול, שלא רציתי לעזוב אותה.
האחרת, הותיקה שאמורה ליהיות הטובה מבינהן, עשתה את זה מתוך מחויבות, וחוסר נעימות, ולא מקרבה.
והשלישית..? להגיד תודה שהיא בכלל פתחה את הפה לכיוון שלי בשביל להגיד לי שחם לה ובגלל זה היא במרחק 10 צעדים ממני.
היא לא סובלת אותי, כי פעם, כשהייתה ביננו תקופת יזיזות, היו לי גם אחרות.
אולי אני הייתי היחיד מבין שתינו שלא הרגיש כלום, והיא כן הרגישה משהוא?
אולי אני פה יוצא בן זונה בלי לדעת?
אם כן, אני ממש לא אשם, ומוריד את זה מכתפיי. לא מעניין אותי איך זה נשמע, כי הייתי מספיק נחמד, וגם גבר מספיק בשביל להרשות לה לתת לי כאפה כדי להעלות לה את הביטחון, ולתת לה להרגיש משוחררת יותר. זה אכן עזר לה.
"בחורות...."
זה שיר, שפירסמתי באחד מהפוסטים הקודמים, כשכתבתי מקנדה, כשעוד.. הרגשתי.. אתם יודעים.. מה שדיברתי עליו עד עכשיו.
גם עכשיו, כשאני קורא את זה כמה ימים אחרי שזה נכתב, זה עדיין נשמע יפה, ויכול ליהיות עוד יותר יפה.
זה ממש.. נכתב בהשראת בחורה. :\ נקווה שהיא לא קוראת פה, אבל אילנה, שהכרתי בקנדה.
זה נכתב עם קצת.. לקחתי את זה יותר רחוק ממה שהרגשתי, בשביל שיצא יותר יפה.
 

im in the dark.
im waiting for you.
waiting for you to come back to my arms.

The stars will shine tonight.
they will light your way to bed, to me, to my arms, once again.

im here, waiting for you.
the stars are going to be alive tonight for you.
everytime i close my eyes i see you in my mind.
don't be in pain, i will bleed for you.

The stars will shine tonight.
they will light your way into bed, to me, to my arms, once again.

everytime i close my eyes i see you in my mind.
come to me, or else i will in pain forever.
tonight, i dont want to sleep alone.
i miss your hair in my face, i miss the smell around your neck.

The stars will shine tonight.
they will light your way to bed, to me, to my arms, once again.

I can't just forget her.
her beautiful eyes, her touch, her beautiful voice, with a lips of an angel.
you are so beautiful, no matter what you think.

lets sing it loud.
lets sing it out loud so everyone can hear.
lets sing it loud.
lets sing it out loud, so everyone can hear us.

The stars will shine tonight.
they will light your way to bed, to me, to my arms, once again. tonight.

lets sing it loud.
lets sing it out loud so everyone can hear us.
lets sing it loud.
lets sing it out loud, so everyone can hear the love that you don't have for me.

i can't just forget her. i don't know why, i can't let go.
Too bad you're beautiful.

אני עכשיו סובל מצרבת, אני לא יודע למה, אבל בישראל הדפוקה, אין בית מרקחת פתוח ביום שבת בשביל לקנות כדורים נגד צרבת.
גם אין מאיפה לקנות סיגריות..

מאבד תחושת זמן..
ממש כאילו אני שיכור, או מסטול.
שוקע במחשבות, בטח כבר כתבתי מגילה שלא נגמרת, ורק העמסתי עליכם.
לא אכלתי כלום היום, לא ישנתי, אם נסתכל על הצד החיובי, לפחות קצת צחקתי היום.
אני לפחות מחייך לאנשים, ולא נותן להם פרצוף זיפת שיגרום להם להתרחק ממני.
אני מרגיש מסריח, ואני אחרי מקלחת.

אוקיי, אז אני אפסיק כאן כי אני יכול להמשיך במשך שעות.
מחר.. כבר נראה אם אני אשאר תקוע בבית שוב או לא.
אני חייב כבר לעבוד.. אני משתגע.
שמור   בטל

בחזרה בישראל, אחרי זמן ארוך בקנדה.

זה אמנם עבר לי מהר, ולא כתבתי יותר מידי פוסטים, אבל התקופה בהחלט הייתה ארוכה.

פגשתי באילנה בשדה התעופה, אמרתי שלום, ואח"כ כבר ראיתי אותה כשהמתנו לטיסה שלנו לציריך, שבשווייץ.

ביקשתי מאחי שיעבור למקום שלה, בשביל שהיא תוכל לשבת לידי קצת, וממ.. לא דיברנו יותר מידי(כמעט בכלל. אני לא יודע למה. ונראה לי שאני היחיד שהרגיש מתח מסוים.)

כשירדנו מהמטוס, וחיכינו ביחד כמעט ארבע שעות בציריך, עד הטיסה לישראל היה נחמד. צחקנו הרבה, שתינו רדבולבולים, היא שתתה קפה מתוק(זה קפההה זה צריך ליהיות לא מתוק!)

בלילה של לפני בקושי ישנתי, ובטיסה מקנדה לציריך, שארכה שבע שעות, לא עצמתי עין.

לקראת סוף הטיסה, כשכבר הייתי צריך ניקוטין וכמות עצומה של קפאין, התחילתי להתעצבן ולהזיע.

הייתי קפצני, חסר סבלנות, וממש ממש עצבני.

כשירדנו, הרגשתי הקלה.

מהמזגן שעובד על אויר ממוחזר מהמטוס, לאויר הצח של שוויץ!

הטמפ' שם היתה בסביבות 15 מעלות.

המקום הזה כלכך יפה. רק חבל שלא יכלתי להשאר שם לכמה ימים, לפני שבאים לישראל.

אבל בלית ברירה, חיפשתי משקה אנרגיה כלשהוא. כמה שיותר חזק - יותר טוב.

השוויצרים הטיפשים, מחזיקים רק רדבול, אין נו פיר או משהוא. אז בלית ברירה, קניתי 2, ושתיתי להנאתי.

ניהיתי קופצני והיפראקטיבי לקראת הטיסה, ואחרי שעתיים על המטוס, נרדמתי לשעה בערך.

הטיסה הייתה נוראית. מטוס הAirbus של חברת התעופה של שווייץ לא היה במצב טוב במיוחד, מלא דתיים, ותינוקות בוכים.

נחתנו בישראל, ונחתנו, הסתבר לי, גם על מכת חום של 33 מעלות.

מקנדה - 20 מעלות, לציריך - 15 מעלות, לישראל 33 מעלות!

רואה את המשפחה, נפרד מאילנה, מחבק את כולם, ונוסעים הביתה.

חלק גדול מהמשפחה ישר בא להגיד לנו שלום, כשכל מה שאני רוצה זה זמן לעצמי ולהרגע.

ישר כשהגעתי הביתה, הכה בי דיכאון חזק במיוחד.

לא הרגשתי בבית.

אני הרגשתי בארץ זרה, בה מדברים עברית שגויה, בה חם ולא נוח, בה המנטאליות ארורה, בה תקועה המשפחה שגדלה אותי, והחברים שליוו אותי.

אחרי קצת זמן של דיכאון ופרצוף מריר בבית, יצאתי החוצה לסיבוב סיגריה, וראיתי לפחות 20 פרצופים מוכרים תוך רבע שעה.

זוהי יבנה הקטנה, שלוחית, חמה, בה כולם מכירים את כולם...

מיד כשאר יכלתי, שלחתי סמס לבירה, הידידה שלי, ומיד קיבלתי בחזרה!

קבענו להפגש, וכעבור זמן קצר, אכן נפגשנו.

היא ניראית טוב.

כלכך חמודה, תפסתי אותה בדיוק מתי שהיא הייתה צריכה לפרוק קצת קיטור(כן כן בשביל זה אני קיים! )

אז אנחנו מדברים, וצוחקים, ומספרים, ופתאום אני קולט כמה היא הייתה חסרה לי.

היא עשתה לי חיוך על הפנים, וקבענו להפגש גם מחר :)

היא קצת מדאיגה אותי, עדיין, כי גם היא כרגע, או גם היא הייתה במן מסע קטן כדי לברוח מהמציאות.

וזו לא בירה. פשוט לא.

קבענו להפגש גם מחר, כמובן.

מחר בטח נשב עם שאר החבורה. אני גם אפגש עם דנצי, שהתגייס לצה"ל בזמן שהותי בקנדה.

אז מוזר לי לכתוב לכם מהבית.

מהמחשב שלי, שנחשב מחשב תותח על לעומת מחשבי הפנטיום 4 שהיו בבית של אבא.

המקלדת הישנה והמסריחה שלי, העכבר הישן והרעוע..

אני מזמין מחר מחשב חדש. אבזבז עוד כמה אלפים על עוד פיסת טכנולוגיה שתעשה לי את החיים טובים יותר.

ילד טכנולוגי, אני.

5 מחשבים מעולים וחדשים בבית, פלאזמות גדולות בסלון ובחדרים, אייפוד, פלאפון שאמור להשתדרג בקרוב, וכ'ו.

זה בטח נשמע כאילו שאני מנגב את התחת בכסף, אבל זה לא נכון.

ההורים במינוס גבוהה. יש לנו פשוט סטייה לטכנולוגיה חדישה.

כמובן, הכל התחיל ממני, ועבר בצורה עדינה, יחסית, אל הוריי.

אני, לדוגמא, הייתי מוציא 10,000 על מחשב.

ההורים שלי גג 6-7. (שזה בהחלט מספיק, ואני מודה מאוד, לא חושב בכלל בכיוון של לבקש יותר מזה)

אני אקנה מצלמה דיגיטאלית ב5-6,000 שקל, אבל ההורים שלי לא. גג 2,000-3,000. שוב, מצלמה 6MG תספק אותי כשאין ברירה אחרת.

בימים הקרובים ארשם למכון כושר, אתחיל ללמוד נהיגה על אופנוע, ועוד.

אני לא מרגיש שייך לישראל.

אני מרגיש פה זר.

בחנות, אני שואל דברים בדולרים, וכשאני פונה למוכר, אני אומר "excuse me?"

בחוץ, הייתי עם הסיגריה, ובקנדה אסור לעשן בשום מקום.

אני חיכיתי לסיים את הסיגריה מחוץ לבניין, מתוך הרגל.

פתאום, מהפרארי, פורש, ועוד עשרות חברות יוקרה מוכרת שהסתובבו לי ללא-הספקה מול העיניים ברחובות קנדה, למאזדה 3, הרבה פג'ו ישנות, ועוד מאות רכבים מביישים.

מדירת גן, עם כלב, מרתף, שלושה חדרי שינה בכל קומה + סלון ושירותים בכל קומה, טמפ' כייפית ומדהימה, האוכל של אבא שלי, והפוטיאק שלו, לדירה שלי.

דירה בבניין, ללא כלב, ללא מרתף, עם 5 חדרים, וסלון אחד(טוב נו, יש 2 שירותים..), לאוכל של אימא, והמיצובישי קאריזמה השנואה עלי שלנו.

אני לא מוצא את עצמי כאן, וזה מדכא מאוד.

אני כרגע כותב לכם כשבאמת אין עלי הרבה בד, ומזיע.

בקנדה, הייתי צריך לכתוב לכם וללבשות חולצה+סווט-שירט+גרביים שעוטפים ברכות ונוחות את גופי.

קשה לי לספר לאימא שאני מתכוון לעבור לגור בקנדה למשך שנה לפחות, אחרי שאסיים את השירות שלי בצה"ל.

אני לא מתכוון לדבר באויר, אני רק עכשיו עולה לכיתה יב', אבל זה התכנון.

מצידי גם ללמוד שם באונ', אם ארצה להרחיב בנושא מעניין.

אני משווה כל דבר מהארץ לקנדה.

אפילו את ההתנהגות של האחים!

אני מתמקד בעיקר בחוקים. בחוקים של ישראל, לעומת החוקים של קנדה.

לדוגמא: בארץ, לאף אחד לא אכפת עם סקייטר, או בייקר(אחד שנוסע על אופניים) יהיו בלי קסדה.

שם - זה דו"ח שמן.

פה לזרוק סיגריה ברחוב זה דבר שלא חושבים עליו בכלל, אבל שם - זה קנס של 750$

פה, שמו פחי מחזור, וכל מי שמתחשק לו, עושה דבר טוב למען כדה"א. שם - אם ימצאו בזבל שלכם קרטונים, בקבוקי פלסטיק וזכוכית, ועוד הרבה דברים שניתן למחזר, תקבלו דו"ח!

אלו דברים נוקשים, אבל שלא דורשים מאיתנו הרבה אנרגיות כלל.

פשוט אל תזרוק את הסיגריה שלך ברחוב, תמחזר את הזבל שלך, ותשים קסדה!

אלו, הם, בין היתר, דברים קטנים שעושים את קנדה למדינה טובה יותר.

ולמה אנחנו לא לומדים מאחינו הגדולים, שחיים כמו מלכים לעומתנו?

אני הולך להשלים פרקים של "האלופה" ו"הבורר" מהחודשיים האחרונים, ולשתות קפה למוות.

לילה טוב :)

תשובות לשאלון שכתבתי לקוראים שלי:

1.) מה המאכל האהוב עלי?

א. צלעות חזיר

ב. קובה

ג. כנפיים

ד. ספגטי  

2.) מה הפרי האהוב עלי?

א. דובדבים ואננס

ב. תפוח ג. מנגו

ד. אבטיח ומלון  

3) בכמה הופעות נחכתי?

א. אני לא סופר, אבל לפחות 30.

ב. אני לא סופר, אבל לפחות 20.

ג. 10 ד. ממש לא זוכר  

4.) הלהקה האהובה עלי?

א. Lamb Of God + All Shall Perish

ב. Aborted + Decapitated

ג. אין

ד. Lamb Of God

5.) על איזו גיטרה אני מנגן?

א. Jackson

ב. Peavey

ג. Gibson

ד. Bc Rich  

6.) מה הגיטרה הבאה שאני מתכוון לקנות?

א. Jackson

ב. Peavey

ג. Gibson

ד. Bc Rich  

7.) אני ימני או שמאלי?

א. ימני

ב. שמאלי.  

8.) כמה חברות היו לי?

א. אחת

ב. שתיים

ג. חמש

ד. לא היו  

9.) כמה אנשים יש לי במשפחה(כולל אותי)?

א. בישראל 7, בקנדה 8

ב. בישראל 8, בקנדה 7

ג. בישראל 5, בקנדה 5

ד. בישראל 4, בקנדה 5  

10.) מה הגיל של הבחורה הכי מבוגרת שהתחלתי איתה?

א. 19

ב. 21

ג .23

ד. 25  

11.) כמה עגילים יש לי?

א. 10

ב. 13

ג. 5

ד. 15  

12.) מה אורך הרגל השלישית שלי(נו מה שמתנופף לי בין הרגליים)?

א. 15

ב. 17

ג. 18

ד. 20  

13.) כמה שירים אני יודע לנגן?

א. בסביבות 100

ב. 200 (לפחות..)

ג. בסביבות 50

ד. בסביבות 300  

14.) מה מספר הימים הגבוהה ביותר שהצלחתי להשאר בלי אוכל?

א. ארבעה ימים (כמעט חמישה ימים, אבל כמעט זה לא נחשב)

ב. חמישה ימים

ג. שישה ימים

ד. שלושה ימים.  

15.) מס' הבחורות הגבוהה שהייתי איתן ביום אחד?(אני יודע שזה מגעיל זה היה חד פעמי, ולא בשביל לצאת גבר חחחח)

א. שתיים

ב. ארבע

ג. חמש

ד. שש  

16.) מספר הפעמים הגבוהה שעשיתי סקס באותו יום?

א. ארבעה פעמים

ב. שבעה פעמים

ג. שישה פעמים

ד. תשעה פעמים.  

17.) האיברים בהם ננשכתי?

א. ביד, בשפתיים, באף, באוזניים, בין הרגליים(כן שם), בפיטמה, בצוואר, באצבעות, בסנטר, בבטן.

ב. ביד, ברגל, בשפתיים, באף, ובפיטמה.

ג. בצוואר, בשפתיים, בפיטמה, בבטן.

ד. בין הרגליים, בצוואר, בשפתיים, באצבעות, בפיטמה, באוזניים, ובעורף.  

18.) נגן המוזיקה שלי?

א. נגן MP3 פשוט וזול.

ב. אייפוד נאנו.

ג. אייפוד 30 ג'יגה

ד. קריאייטיב 80 ג'יגה.

ה. אייפוד 80 ג'יגה

ו. אין לי.  

19.) כמה GB(מקום לשים דברים במחשב) יש לי במחשב?

א. 80

ב. 120

ג. 250

ד. 410

ה. 500

ו. 160  

20.) ההתמכרויות שלי?

א. גיטרה, בירה, נסקפה, סיגרות, מחשב(שכולל מוזיקה), סקס, צילום, והופעות.

ב. גיטרה, בירה, סקס, סיגריות, והופעות.

ג. מחשב, נסקפה, סקס, וצילום.

ד. גיטרה, בירה, מחשב, סקס והופעות.  

21.) איפה עשיתי סקס?

א. בשירותים, במקלחת, במטבח, בסלון, בחדר השינה של ההורים, בחדרים של האחים, בחדר הפרטי, באויר הפיתוח, ועל הרצפה.

ב. על הרצפה, במטבח, במחסן, בסלון, במרפסת, במקלחת, בחדר הפרטי, ועל הרצפה.

ג. בסלון, במטבח, על הרצפה, בחדר הפרטי, בחדר ההורים, בחדר של האחים, בשירותים, ובמקלחת.

ד. בחדר הפרטי, בשירותים, ועל הרצפה.  

22.) מספר כוסות הנסקפה הגבוהה ביותר ששתיתי ביום?

א. חמישה

ב. עשרה

ג. חמישה עשר

ד. עשרים  

23.) מספר ההופעות שנכנסתי אליהן בחינם באותו ערב?

א. אחת.

ב. אף פעם לא נכנסתי להופעה בחינם.

ג. שתיים.

ד. ארבע.  

 24.) מס' הימים הגדול ביותר שהחזקתי בלי מין?

א. שבוע

ב. חודש

ג. חודשיים (השיא הכי גדול בחיים שלי)

ד. שלושה שבועות.  

25.) מי עשה קעקוע שהשתתפתי בעיצוב שלו?

א. אחת האקסיות שלי

ב. אימא שלי

ג. הידידה הקרובה שלי

ד. החבר הקרוב שלי  

26.) כמה אנשים בחיים שלי התאבדו?

א. אף אחד

ב. שניים

ג. שלוש

ד. אחד  

27.) כמה כדורים שונים נגד דיכאון \ חרדות עברתי?

א. לי? בעיות דיכאון וחרדות? אין.

ב. שניים (בנתיים..)

ג. ארבעה

ד. שמונה

28.) כמה תרופות הרגעה עברתי?

א. רק אחת, בנתיים.

ב. שלושה

ג. חמישה

ד. שבעה

29.) הבירה האהובה עלי?

א. קארלסברג

ב. באדווייזר

ג. קורונה

ד. הייניקן

30.) איך אני שותה את הנסקפה שלי?

א. 3 כפתיות סוכר, כפית נסקפה, חצי חלב, וחצי מים.

ב. כפית מלאה של נסקפה, כפית סוכר, וחלב מלא.

ג. שותה אותו שחור, עם כפית נסקפה, וסוכרזית אחת.

ד. שותה אותו שחור, עם כפית נסקפה, וכפית אחת סוכר.

היום(היום שאחרי הטיסה), קמתי בשעה 8 של ישראל, מאחר ולא ניסיתי לסדר את שעות השינה שלי, והתעכבתי בלילה קצת.

לא עשיתי ביד או משהוא, קצת חשבתי..

יאללה, ערב טוב :) בוקר טוב לי(ממש כאילו אני עדיין בקנדה)

מקנדה: הרבה אלכוהול ולרונד.

הפוסט הזה נכתב במשך יומיים, ובמשך היומיים האלה הייתי שיכור.
הפוסט כתוב בצורה מזעזעת. תיקנתי מה שראיתי. שגיאותת כתיב, כתיבה לא ברורה, וכ'ו.
מי שלא מעוניין לקרוא הרבה, או לראות אותי עושה צחוק  ומבייש את עצמי, מוזמן ללחוץ על האיקס ההוא בצד ימין.(או שמאל:)


חזרנו מ- La Ronde, שבפוסט הקודם כתבתי, זה כמו הלונהפארק, רק פי כמה יותר גדול.
אילנה, בטובה, נתנה לי כרטיס כניסה מוזל שקיבלה. הכרטיס עלה 10$, במקום משהוא בסביבות 50$.
היה באמת נחמד שם.
קיבלתי מן מכת דיכאון בשלב מסוים, והתחלתי לטחון סיגריות אחת אחרי השניה, בלי הספקה.
ממתקן למתקן אני מעשן סיגריה או שתיים בעצבים כשהגוף שלי רועד והראש שלי במחשבות.
היה באמת נחמד, החבר'ה, כולם צוחקים, נהנים, התעעלתי ביגאל באחד המתקנים.
ישבנו אחד מול השני, ותוך כדי שהמתקן בלופ, הכנסתי לו תרגל שלי לביצים, והשארתי אותה שם.
הוא, מסכן, צועק, ואני צוחק. לא באמת התכוונתי להכאיב לו, אבל לא היה לי רגש, בגלל הלחץ שפעל על הגוף בזמן ההיפוך.
כמובן, התנצלתי אח"כ.
כל היום הייתי מהופנט.. חח :\
מאילנה.
הטריף אותי ליהיות לידה כל היום ולא לנשק.
לא יכלתי להפסיק להסתכל עליה :\ על העיניים.. על השפתיים..
בטח ניראיתי כמו איזה ווירדו.
סיימנו את היום הארוך והלא רע, למרות הדיכאון, בלרונד, ורצתי הביתה, הייתי חייב נסקפה, וכדורים.
נכנסתי, וההזעקה מתחילה לצפצף, ונותת לי כמה שניות אחדות לנטרל אותה.
אני, בתומי, לא יודע את הקוד לאזעקה, והיא התחילה לצווח לי מעל האוזן, ולהחריש אותי במשך כמה דקות.
ניסיתי להתקשר, אבל משום הטלפון של אבא לא צלצל, וקלי לא עונה בפלאפון שלה.
מה עושים? חיפשתי פלאפון בבית, אבל לא מצאתי.
ממשיך לחשוב מה עושים, כי בנתיים, סביר להניח, המשטרה מודעת לאזעקה, ומי יודע? אולי הם בדרךלשווא?
האזעקה צווחת וצורחת לי באוזן כבר ומחרישה אותי כמעט 10 דקות.
ופתאום הכלב מהחצר האחורית קופץ על הדלת ונובח את נשמתו הקטנה החוצה.
הכנסתי אותו לבית כשאני לחוץ ומזיע, חייב את הקפאין, והאלכוהול בגוף, והוא רץ, נובח, ומנסה לשחק איתי.
מאוד התאמצתי להשיב לו, אבל הוא לא הפסיק.
עד שבשלב מסוים, אמרתי לו פשוט קווייט!(הכלב מבין רק אנגלית. קנדה, מן הסתם..) והוא, לא היה מוכן לקבל את זה, ורצה להמשיך לשחק.
הייתי צריך ממש לצעוק עליו, מסכן.
כל זה קרה כשאני רועד, מזיע ומסוחרר.בסוף, נזכרתי שהבאתי איתי טלפון ישראלי לפה, ודרכו התקשרתי לאבא שלי, שענה, ואמר לי את הקוד לאזעקה.
אז סוף סוף ניטרלתי אותה.
מיד אחרי זה, פתחתי את המקרר, הוצאתי את החלב והנסקפה במהירות כשעדיין רועד, מזיע, ומסוחרר.
שם 3 כפיות מלאות של נסקפה, כפית אחת של סוכר, ממלא את הכוס בחלב, שנשפך על כל השיש, כי פיספסתי את הכוס מרוב שלא הייתי מרוכז ורועד, וישר שלחתי את הכוס למיקרו-גל, ל80 שניות, שיתחמם.
עומד במקום, קופץ, משתגע, עד שעברו ה80 שניות, שלפתי את הכוס החוצה, ובשלוק אחד, העלמתי הכל.
מיד אח"כ, טיפה יותר ברוגע, מכין לי עוד כוס, עם אותה כמות של נסקפה, ויוצא החוצה עם הכלב, ועם סיגריה, כדי לנשום את האויר הצח והנקי של קנדה, ולהרגע.
בהחלט נרגעתי.
נכנסתי הביתה, התיישבתי על הסלון, נאנח, ורואה את החולצה של הלהקה Lamb Of God שרציתי, מונחת לידי, עם נעלי Airwalk חדשות, וחגורה, עם סוגר של אותה להקה, הלהקה האהובה עלי ביותר! מאוד יפה.
מיד התקשרתי לאבא להודות לו, ומגלה שקנו לי עוד דברים.
מאוד מאוד שמחתי, ומאוד מאוד הודתי.
אמרתי לאבא שאני צריך לצאת עם חברים, והצטערתי על זה שלא יצא לו לראות אותי היום בכלל, בהתחשב בעובדה שבעוד יומיים או שלוש אני חוזר לארצנו הקדושה והמקוללת, ישראל.
הוא אמר שזה בסדר, ואני, שמח, סוףסוף הולך להשתכר! סוףסוף הולך להדפק! אני לא מסוגל להשאר כלכך הרבה זמן פיקח ושפוי!
אני צריך את ההתפרקות, את החוסר מודעות.
בין אם זה מאלכוהול, או דברים אחרים.
צריך לברוח מהעולם שלי לקצת זמן.
סגרתי את הטלפון ומיד נכנס בי הצורך לפיינקילרס, וכדורים נגד צינון. בעודי הופך היפראקטיבי ומזיע, אני רץ למטה, לוקח בירה מהמקרר, עולה במהירות, ומחליק במדרגות מסחרור, מיד פתחתי את הבירה, ואיתה, החלקתי לתוך גרוני את ארבעת הכדורים.
מאוחר יותר, אחרי כמה דק', אני מקבל טלפון שמודיע לי שהתכנון התבטל, ולא שותים.
החלטתי שזה לא יהרוס לי את התכניות שלי, הוצאתי עוד בקבוקי בירה מהמקרר, ושתיתי.
מיד אח"כ, מזגתי לי עוד כמה כוסות וודקה, והלכתי לראות את החבר'ה כשאני קצת מתנדנד.
בדרך, לקחתי עוד בירה בשביל לשתות בדרך, והבאתי עוד 3 בירות, שיהיו להמשך, אבל כולם נפלו ונשברו לי בדרך.
לכן הגעתי מאוד עצבני ולחוץ. אין אלכוהול! מה עושים1? מה עושים??????????????????
איך שהגעתי, אילנה ואלינה הלכו.
עולים אל רון, ואני מחזיק אותו מהכתפיים, וצועק עליו, יש לך אלכוהול!? יש!?!??
והוא ענה לי בשלילה.
מיד נאנחתי והורדתי את הראש למטה, הרגשתי שאני עומד להשתגע.
יצאתי למרפסת שלו, ועישנתי בשרשראות, כשאני לחוץ, שוב רועד, מזיע, חושב על מליון דברים באותו הזמן, ומאוד, מאוד, מאוד, מאוד, מאוד עצבני.
אז אנחנו יושבים, ופתאום מקבלים טלפון מולדה.
היא סיימה לעבוד, וקפצה אלינו. איתה בא פאשה, והחבר הצמוד שלו.
מדברים, אפילו אוכלים טיפטיפה(אני זה שאכלתי את הטיפת אוכל), ואני, כרגיל, בתוכי, עצבני בצורה שאי אפשר לתאר, אבל משתדל שלא יהיה גלוי לעין, עד כמה שניתן.
מאוחר יותר, אחרי שולדה הלכה, מגלים בקבוק מרטיני, אבל רון לא רצה שנגמור, כי זה של ההורים.
לפני שהלכתי, ביקשתי שימזוג לי כוס, כי אני אשתגע אם לא.
עד הזמן הזה, הספקתי כבר להכנס לדיכאון שלי.
שתיתי את כוס המרטיני בכמה שלוקים.
בלי שום זפיבון, או בולשיט אחר. זה גם ככה רק 17%-18% אלכוהול. כמו יין..
שותה, ומלווה את יגאל אל תחנת האוטובוס, מחכה איתו שם, ואז חוזר הביתה.
כרגע, אני כאן, כותב לכם, כשאני עם סחרחורת, שותה בירה, והכנתי לי את בקבוק הוודקה כאן, לידי.
כל יום אני שותה אלכוהול, ומקבלל את הסחרחורת כל יום, אבל לא ממש משתכר.
האם אני מפתח תלות מסוימת באלכוהול? האם אני מתמכר?
טוב, זה לא, זה בטוח.
אני לא שותה בד"כ וודקה, וויסקי, יינות, וכל האחרים, אבל עדיין.. יש תלות מסוימת? זה לא טוב :\
כשאני אחזור לארץ, אני אראה איך אסתדר.
אסור לי להדרדר לתלות באלכוהול. גם לא בסמים.
נסקפה, מילא.. סיגריות, מילא..
אבל לא דברים שמזיקים לגוף ולמוח בצורה משמעותית וחזקה..
מדהים אותי, שאני כותב לכם כרגע, כשאני חצי שיכור, מתנדנד, שומע מוזיקה, הראש שלי כבד, והאצבעות שלי בקושי רצות על המקלדת.
כל מילה אני מוחק ורושם פעמיים, כדי שלא יהיו טעויות, ועדיין ממשיך להכניס אלכוהול לגופי.
מה שמפחיד אותי, הוא שאני מתמכר לכל דבר שעושה לי טוב.
מתמכר מהר מאוד, בלי לשים לב.
בישראל כבר נראה מה יהיה.
 
מאוד התבאסתי כשראיתי שאילנה ואלינה הולכות ישר כשהגעתי, אבל פתאום, תוך כדי שאני קצת מתנדנד ומרגיש את ההשפעה פגה ונחלשת לאט לאט, קיבלתי מן בום לראש, והבנתי!
אז לוקח לי זמן להבין רמזים קטנים, אם בכלל.
ואולי רמזים בולטים וגדולים, אני עדיין עלול לא להבין.
אבל כשזה מול הפנים שלי, אני מבין ברור מאוד, ומתנהג בהתאם.
 
אני כרגע שומע את הלהקה The Haunted.
מטאל-דיכאון בשבילי.
נמרח פה, על השולחן, וכותב לכם בלי הפסקה.
לא מסוגל להפסיק לכתוב.
רוצה לכתוב בברוטאליות, עם עצבים ותיאורים, רוצה לכתוב במהירות, ולספר לכם הכל.
אבל נזהר. אף פעם לא צריך להגיד יותר מידי. נכון?
 
מחר אלך עם אבא לדוג.
אני מקווה שיהיה זמן לעוד קניות.
יש איתי פה כמה מאות דולרים, ואני מתכוון לבזבז הכל ביום אחד.
חולצות, מכנסיים, אלבומים, פוסטרים, דגלים, גולגולות, מאפרות, נעליים, כל דבר שרק אפשר, סיגריות, אלכוהול, ועוד הרבה.
 
כשאני אחזור לישראל, אני אסדר עניינים עם צה"ל.
אני עוד צריך ללכת לקב"ן, ולקבל פרופיל, ולראות מה אני עושה עם עצמי שם.
אני לא רוצה לצאת על נפשי או אי התאמה, אבל לא רוצה לעבוד שם קשה.
 
האנשים שהכרתי פה ממש חמודים.
בעיקר בעיקר יגאל.
דואג כזה.. תמיד מברר מה קורה.
לא שהשאר לא בסדר, הוא פשוט במיוחד.
היום בלרונד, אחרי כמה שעות שאנחנו שם, הוא שם לב שהפנים שלי האדימו, ושאני ישנוני, לא מדבר, ועם הראש למטה.
הוא היחיד שדאג לברר מה שלומי, ושאל כל 10 דקות, וכל פעם אני נותן לו תשובה שהכל בסדר, לפעמים גם עם חיוך, תמיד מודה לו אחרי התשובה.
שיקרתי, אף פעם לא יהיה מצב שהכל בסדר, אבל צריך ללמוד לחיות עם דברים.. גם אם לא רוצים.
 
אוקיי, הולך להשתין בירה וחוזר :)
וואו איזו סחרחורת! טוב אני פה..
עשיתי לי בראש רשימה של דברים שאני צריך לעשות כשאחזור לישראל.
אז הנה מה שאני זוכר(חייב לרשום, שאזכור לאט לאט הכל):
קודם כל, קעקוע מהצוואר, עד המרפק של יד ימין. להשאיר אותו פתוח, למקרה שארצה לעשות שרוול על כל היד, ואולי להמשיך אותו לבטן ולגב. ואם אימא, לא תתן לי את הכסף כמו שהבטיחה, אחזיר לה בדרך שלי. לא על זה שלא קיבלתי, על זה שהיא הבטיחה ולא קיימה. אני לא מהמתבגרים המורדים, אבל לא מוכן שיזיינו לי תשכל, יתנו לי ציפיות, וינפצו לי אותם אח"כ.
דבר שני, ניתוח בפלסטיק באף. אני לא אוהב אותו.
דבר שלישי, לחורר את עצמי כמה שאוכל.
סלחו לי, הבירה נגמרה, אני הולך להביא איזה מיץ לוודקה, כי לא בא לי להקיא.
פאק, הוודקה הזו חזקה!
דבר רביעי, לעבור קורס מתכנטי מחשב.
דבר חמישי, לעבור קורס צלמים.
דבר שישי, להרחיב את המקצוע טכנולוגיה, או ביו-טכנולוגיה, ככה הוא מוכר, ל5 יחידות.
דבר שביעי, להרשם למכון כושר.
אני שוב צריך להשתין, חכו.
אממ עע :\ נעצמות לי העיניים.
כבר 2:30 בלילה כאן, אתמול בלילה ישנתי רק 3 שעות.
רוב הזמן שקעתי  במחשבות, שלא אפרט עליהן.
 
אני שותה ונרדם תוך כדי כתיבה.
רואה הכל מטושטש, רועד, ומדבר על יגאל. חחחחחח
 
בעע
נרדמתי
.טוב, אני כומר דווקדקה והולך לישון.
לילטלל טוב.
 
מאז הפוסט, המשכתי והמשכתי לשתות.
יצאתי החוצה, עישנתי בשרשראות, והמשכתי לשתות.
עד שנרדמתי ברחוב, מחוץ לבית, עם וודקה ביד.
קמתי כעבור זמן-מה, בגלל המוזיקה, ואז כבר שפכתי את הוודקה לקיור, והלכתי לישון.
 
כמה עצוב זה?
 
 
 
 
היום, יום אחרי מה שכתבתי למעלה, השתכרתי שוב.
הפעם, זה לפחות לא היה לבד, אלא עם חברים.
רציתי להשתכר בגלל דיכאון, אבל כשהשתכרתי, הייתי מצד הכי שמח בעולם, ומצד שני מתוסכל.
קנינו בירות באדווייזר של ליטר וחצי, או 1.7, שתינו 3 אנשים, והשתכרנו פשוט.. ובניגוד למה שקורה לי כשאני מתמסטל, אני כן זוכר מה עשיתי.
הרבה דברים עצובים ומצחיקים כמו לירוק לעצמי על הנעל, לשיר בצעקות, ליפול, לחבק ולנשק מכוניות, להתפשט(גם מכנסיים), להרדם, ללכת עקום, לחבק אנשים, לשכב על אנשים, לתת ל5 אנשים, שבינהם מישהוא שוקל 115 קילו לשכב עלי, ועוד הרבה.
פלא שלא צחקתי ובכיתי באותו הזמן.
שתינו רק בירות, אבל אכלתי כל היום רק תירס אחד, בגלל זה כלכך השתכרתי.
עכשיו אני עייף, כבד, מטושטש קצת, ושותה נסקפה שחור כי אין חלב :\
לילה טוב.
העדכון הקרוב, כנראה, יהיה האחרון שלי מקנדה.

שמור   בטל

מקנדה: צ'יינטאון + יציאות וקניות + תמונות.

ראיתי בשיחות שלא נענו, שיגאל התקשר.
התקשרתי אליו בחזרה, והוא קרא לי לצאת, אמר שהם בחוץ.
יצאתי, וראיתי את יגאל ואילנה בחוץ, הוא יושב, היא שוכבת ומעשנת.
כיף\לחיצת יד ליגאל, ונשיקה על השפתיים לאילנה.
אז העברנו את הזמן, דיברנו..
בחוץ היה ממש קר. עשן יצא לי מהפה כשנשמתי.
הרגשתי קצת אאוטסיידר היום.
קצת הרבה מאוד.
בקושי יצא לי לדבר עם אילנה.
היא עכשיו הלכה להתקלח, חח.
 
היום היה לי ממש נחמד.
יצאנו, ראינו סרט, הסתובבנו בדאוןטאון, באולד מונטריאול, קצת קניות..
ראינו את הסרט the invasion. אין לי עצבים וזמן לתת סקירה על הסרט, אני אדחה את זה לפעם הבאה.
קיוויתי שהיום, לצאת קצת, לקנות דברים, לבלות.. קיוויתי שזה ישפר לי את המצב רוח, וההרגשה.
וזה באמת עשה אותי שמח, אבל לזמן קצר. רק עד שחזרתי הביתה.
קניתי את הגולגולת שרציתי, ב50$.
גולגולת אנושית, עם קרניים מעוגלות, ולשון מתפצלת.
גולגולת לא קטנה, אבל גם לא גדולה מידי.
עכשיו יהיו לי שתי גולגולות בחדר.
אחת אמיתית, של שור, והשניה תיהיה זו שקניתי היום.
 
נכון שחלק גדול מאיתנו כותבים שירים, אבל משאירים אותם לעצמם, או פשוט זורקים אותם אחרי כמה ימים?
אז מה אתם יודעים.. גם אני כזה.
אני לא מאלה שכותבים למגירה, אבל אני מאלה שלא ממש אוהבים את מה שיוצא מהם, ומעדיף לא לפרסם.
בכל מקרה, הנה שיר שהחלטת כן לפרסם.

im in the dark.
im waiting for you.
waiting for you to come back to my arms.

The stars will shine tonight.
they will light your way to bed, to me, to my arms, once again.

im here, waiting for you.
the stars are going to be alive tonight for you.
everytime i close my eyes i see you in my mind.
don't be in pain, i will bleed for you.

The stars will shine tonight.
they will light your way into bed, to me, to my arms, once again.

everytime i close my eyes i see you in my mind.
come to me, or else i will in pain forever.
tonight, i dont want to sleep alone.
i miss your hair in my face, i miss the smell around your neck. T

he stars will shine tonight.
they will light your way to bed, to me, to my arms, once again.

I can't just forget her.
her beautiful eyes, her touch, her beautiful voice, with a lips of an angel.
you are so beautiful, no matter what you think.

lets sing it loud.
lets sing it out loud so everyone can hear.
lets sing it loud.
lets sing it out loud, so everyone can hear us.

The stars will shine tonight.
they will light your way to bed, to me, to my arms, once again. tonight.

lets sing it loud.
lets sing it out loud so everyone can hear us.
lets sing it loud.
lets sing it out loud, so everyone can hear the love that you don't have for me.

i can't just forget her. i don't know why, i can't let go.
Too bad you're beautiful.

יכול ליהיות שזה יראה ככה, אבל השיר לא נכתב על אקסית, או משהוא..
אני מאוד אימו ביומיים האחרונים. חח
דיכאון..
אבל אני כבר רגיל, מי כמוכם יודע?
אחד מהדברים הראשונים שאני מתכוון לעשות כשאני אחזור לישראל זה לחדש מרשם לכדורים.
כבר אמרתי את זה כמה פעמים..


זה פוסט שכתבתי אתמול:
יצאתי החוצה כדי לעשן.
הטמפ' הייתה 15 מעלות או פחות.
עד עכשיו דיברתי עם אילנה, ואחרי שחזרתי, עדיין ממשיכים.
בחוץ.. רועד מקור, לובש גופיה, מעשן, שומע A perfect circle, וחושב, ומדמיין דברים.
ברא שלי דברים טובים, ורעים.
משמחים, ומדכאים.
אני לא שמח בזמן האחרון, אבל למדתי לייצב את עצמי.
 
להיום, הזמינו אותנו חברים לברביקיו.
פשוט לעשות על האש..
התפריט השתנה, אבל זה היה בסדר גמור, האוכל היה טעים.
אז צחקנו, דיברנו, והיה ממש נחמד.
אני שתיתי כמה בירות, מרגריטות, ויין, ככה שהשתכרתי.
כולם צחקו עלי, ואני, מתוך אי נעימות בגלל אבא שלי, הכחשתי.
הביאו לי גיטרה, וניגנתי את השיר Theory of a deadman - santa monica ושרתי, וצחקו, אבל אמרו שאני מנגן נחמד, אז יצאתי מבסוט :)
תמיד כיף לקבל מחמאה על דבר כזה.
את השיר אתם יכולים לשמוע כאן בבלוג.
בפלייליסט השלישי, מבין ה3 שיש ברשימות.
אז היה ממש נחמד..
אכלתי כמו חזיר, כי האוכל היה טעים, וג'יין, האישה מהזוג שהזמינו איתנו, התעניינה במה שאני ואביב נעשה כשנחזור לישראל.
בי, בצבא, בעבודה ובלימודים.
זה היה באמת נחמד שלשם שינוי מישהוא באמת מתעניין, ושואל מה איתי, ומה אני מתכוון לעשות עם עצמי.
 
עכשיו אני בסדר..
קצת מבואס, אבל יהיה טוב.
שומע מוזיקה, כרגיל, חושב בלי הפסקה.

You might be just what I need
No I would not change a thing
Been dreaming of this so long
But we only exist in this song
The thing is, I'm not worth the sorrow
And if you come and meet me tomorrow
I will hold you down, fold you in
Deep, deep, deep in the fiction we live
I break in two over you
I break in two
And if a piece of you dies
Autumn, I will bring you back to life
Of course I see you
I do. 
Too bad you're beautiful.

אתם בטח מופתעים לקרוא למעלה "נשיקה על השפתיים לאילנה".
מאיפה זה בא? מתי כתבתי על זה?
חח אממ.. ידוע לכם הקוראים הקבועים שהתחלתי לכתוב פוסטים ישר אחרי שקרה מה שקרה, כדי שיהיה כמה שיותר אמיתי, אז עדיין לא הספקתי לעדכן, ואני מעדכן עכשיו, עם מה שקרה גם היום, ואתמול.


זה הפוסט עלי ועל אילנה, ועל צ'יינטאון לפני כמה ימים:

הולכים לסיבוב סיגריה..
רק שתינו.
בכוונה ביקשתי ממנה לבוא איתי, כדי ליהיות קצת לבד איתה, לשם שינוי.
אז הולכים, מדברים על סאדו, קשירות, זקנים, ודברים כאלה..
בנקודה מסוימת, כששמתי לב שהזמן כבר עובר, ואנחנו כמעט חוזרים למקום, לאן שכולם ישבו, עצרתי אותה, ביקשתי ממנה להתקופף, בגלל שהיא לבשה מגפיים שעשו אותה בגובה של ג'ירפה או משהוא, ונישקתי אותה.
אז.. מתנשקים, והשפתיים היפות שלה מרגישות טוב.
הידיים שלי על הגוף שלה, ואני, תוך כדי, צוחק לעצמי בראש על הפרשי הגובה בגלל המגפיים.
עוצרים, הפנים שלנו צמודות, ואני עדיין מחזיק אותה.
היא אומרת: אני לא בלונדינית, ואני לא יותר גדולה ממך. אז מה אתה מוצא בי שאתה אוהב?
ולא הצלחתי לענות לה, אני לא יודע למה. בראש שלי עבר "אוח תשתקי. את כלכך יפה!"
והמשכנו להתנשק,
מגיעים לאן שכל החברים ישבו, ורואים את השוטר שנראה כמו אלוויס.
הוא השוטר הראשון שאני אוהב. ממש חמוד.
הוא אמר שהוא בעצם מציל אותנו מדו"ח, כי אסור היה לשבת באותו פארק מ11 בלילה.
ניפף לי לשלום דרך חלון האוטו, ונסע. חח
מאז, שוטטנו לנו ממדרכה למדרכה, מספסל לספסל, מלובי ללובי, מחפשים איפה לשבת בנוח.
בסוף, פשוט ישבנו על הספסלים מחוץ לבית של אילנה ואלינה, מדברים.. צוחקים.. מספרים..
בנקודה מסוימת כולם הלכו. אני והיא יושבים לבד, היא מסתכלת לתוך הבניין דרך החלון, ואני מסתכל עליה.
שוב על השפתיים שלה.
לא יכלתי להתאפק, ושוב נישקתי אותה.
חמודה :)
 
בצ'יינטאון היה נחמד.
ישר, כשיצאנו מהמטרו, אני רואה שלטים בסינית, ומלא אסייתיים.
אני לא מת על אסייתיים, אבל התעלמתי.
באוטובוס חזרה מצ'יינטאון היו סינים, ואחד מהם ממש הצחיק אותי.
הפנים שלו היו כלכך שטוחות, עד שהעיניים שלו בלטו.
העיניים שלנו לא בולטות, ושוקעות בתוך הפנים מסיבה מסוימת.
להגן על העיניים. כמה פעמים *כמעט* פגע לכם משהוא בעין? אבל בסוף פגע ליד..
דמיינו איך זה היה אם העיניים שלכם היו בולטות. זה מגביר את הסיכויים שהעין תפגע.
הגוף שלנו בנוי בצורה מושלמת!
אבל הסיני ההוא.. זה מוזר.
הגוף שלהם בגלל לא מושלם.
פנים שטוחות, זין קטן.. אנשים מוזרים.. חח.
 
כשאני ואילנה חיכינו בחוץ למילקשייק, ישב קרוב לאילנה איזה כושי, שנראה שהוא לא בסדר.
אוכל את הציפורניים, מחייך ומגחך, ומתנדנד תוך כדי.
הוא אמר לה
I wanna eat you
you are beautiful meat.
ואז היא סיפרה לי על כמה שאנשים זרים ומשוגעים אוהבים אותה :)
שתינו את המילקשייק שהיא אוהבת, עם Tea-bubbles, שעשה לשלושתינו(לי, לאילנה, ולאלינה) פיפי.
ישבנו במין.. אנלא יודע.. מקום עם מזרקה וספסלים. איך קוראים למקום כזה? חח
בשלב מסוים, המון אדי מים יצאו מהרצפה והמזרקה, מה שנראה כמו עשן, ואש שבערה על המים במזרקה.
אני עד עכשיו מנסה להבין איך האש בערה בעיגול כלכך מדויק.
ידוע לכולנו שדלק, בנזין, נפט, שמן, וכל אלה, צפים.
ככה האש יכולה לבעור על המים, אבל איך לעזאזל זה היה בעיגול??

אולי לאבא שלי תיהיה תשובה.

הנה התמונות:
זו המזרקה שהייתה מולנו:


זו אילנה:  


המזרקה כשה"עשן" התחיל לצאת ממנה:


המזרקה כשגם אש התחילה לצאת ממנה:




אילנה ואלינה בלי פלאש, עם ה"עשן". חח. לא רואים אותן:


תמונה גרועה של אלינה ויקיר. את שתיהם תפסתי בפוזות שונות ולא מוצלחות :) שימו לב יקיר נראה מרובע. פיזית.
בחור חביב :) אני אוהב שם את כולם:


אז שאלתי את אבא שלי על האש, ומה הוא חושב.
הוא אמר שלדעתו זה גז.
אוקיי, הגיוני, הרבה הרבה יותר ממה שאני חשבתי.
משחררים את הגז מקרקעית המזרקה והוא פשוט צף למעלה.
איך מציתים אותו? מספיק להביור קטן שיוצא מאחד הפסלים\אבנים שם ליד, בשביל לשמור על האש.

וזו קורי, אחותי הקטנה.
את התמונה צילמתי היום, אין קשר ליציאה, מן הסתם:
 
היום הייתי צריך להפרד מקורי וסאם.
אימא שלהם ואבא שלי גרושים, ואתם יודעים.. מתחלקים בילדים שבוע-שבוע, וכבר לא יצא לי לראות אותם.
היא הייתה אמורה לקחת אותם ב5 בצהריים, אבל באה ב3:45 ודרשה את הילדים.
אבא שלי, כמובן, לא הסכים, והיא התקשרה למשטרה, והביאה אותם אלינו הביתה.
אבא שלי הראה להם מסמכים מבית משפט שמראים שעל פי החוק הם יהיו אצלו עד 5, וצעקו עליה כשהיא התווכחה.
ולחשוב שרק אתמול הם היו בבית משפט על הנושא הזה..
זה בסדר, כי זה משחק נגדה.
היא מתלוננת עליו כל הזמן, בלי הפסקה.
שנה שעברה, לפני שעזבנו, היא אמרה שהוא זרק עליה תיק, כשהוא לא זרק אותו עליה, אלא בצד, בשביל לא להתקרב אליה, וחוקר היה צריך להתקשר אלי הביתה, לישראל, בשביל לברר, ובזכות העדות שלי אבא שלי יצא מזה, לשמחתי.
והשנה.. עושה את הבלגאן הזה.
שנה שעברה, אחרי שעזבנו, היא אמרה שאבא שלי אנס את קורי.
הילדה הקטנה והחמודה הזו שאתם רואים בתמונה למעלה.
ברור שהוא לא, אבל תחקרו אותו, ובדקו את הילדה הקטנה לסימני אונס, וכשהתברר שאבא שלי לא עשה דבר כזה, איימו על האימא שיקחו ממנה את הילדים.
מסתבר שהיא לא מפסיקה, הזונה הזו..

אוקיי, מחר הולכים ל LARONDE.
זה כמו הלונהפארק, רק תכפילו ב7 את הגודל והאיכות.
יהיו תמונות.

אה, וזה השאלון שכתבתי לקוראים.
לא קיבלתי מספיק תשובות, ואני רוצה עוד. חח
יש מידע בפוסט האחרון, ברשימות, בתמונות, ובפוסטים מפעם.
אז אשמח מאוד אם תענו על השאלון, גם אם בד"כ אתם לא מגיבים, ורק.. תעשו לי טובה..
כשאתם עונים, תכתבו את מספר השאלה, עם כל התשובה, ולא המספר, כדי שיהיה לי קל לקרוא.
ובשבוע-השבועיים האחרונים מין לא יצא לי מהראש, ככה שתצפו לזה בשאלון. (פאק אני חייב לעשות משהוא עם עצמי!)
באימא שלכם, תענו גם אם אתם לא חושבים שאתם יודעים הכל.
אני סקרן לדעת מה אתם יודעים עלי. בשבילי..
חח גם מי שלא קבוע מוזמן לענות על מה שהוא הצליח להבין.

1.) מה המאכל האהוב עלי?
א. צלעות חזיר
ב. קובה
ג. כנפיים
ד. ספגטי
 
2.) מה הפרי האהוב עלי?
א. דובדבים ואננס
ב. תפוח
ג. מנגו
ד. אבטיח ומלון
 
3) בכמה הופעות נחכתי?
א. אני לא סופר, אבל לפחות 30.
ב. אני לא סופר, אבל לפחות 20.
ג. 10
ד. ממש לא זוכר
 
4.) הלהקה האהובה עלי?
א. Lamb Of God + All Shall Perish
ב. Aborted + Decapitated
ג. אין
ד. Lamb Of God
 
5.) על איזו גיטרה אני מנגן?
א. Jackson
ב. Peavey
ג. Gibson
ד. Bc Rich
 
6.) מה הגיטרה הבאה שאני מתכוון לקנות?
א. Jackson
ב. Peavey
ג. Gibson
ד. Bc Rich
 
7.) אני ימני או שמאלי?
א. ימני
ב. שמאלי.
 
8.) כמה חברות היו לי?
א. אחת
ב. שתיים
ג. חמש
ד. לא היו
 
9.) כמה אנשים יש לי במשפחה(כולל אותי)?
א. בישראל 7, בקנדה 8
ב. בישראל 8, בקנדה 7
ג, בישראל 5, בקנדה 5
ד. בישראל 4, בקנדה 5
 
10.) מה הגיל של הבחורה הכי מבוגרת שהתחלתי איתה?
א. 19
ב. 21
ג .23
ד. 25
 
11.) כמה עגילים יש לי?
א. 10
ב. 13
ג. 5
ד. 15
 
12.) מה אורך הרגל השלישית שלי(נו מה שמתנופף לי בין הרגליים)?
א. 15
ב. 17
ג. 18
ד. 20
 
13.) כמה שירים אני יודע לנגן
א. בסביבות 100
ב. בסביבות 200
ג. בסביבות 50
ד. בסביבות 300
 
14.) מה מספר הימים הגבוהה ביותר שהצלחתי להשאר בלי אוכל?
א. ארבעה ימים
ב. חמישה ימים
ג. שישה ימים
ד. שלושה ימים.
 
15.) מס' הבחורות הגבוהה שהייתי איתן ביום אחד?(אני יודע שזה מגעיל זה היה חד פעמי, ולא בשביל לצאת גבר חחחח)
א. שתיים
ב. ארבע
ג. חמש
ד. שש
 
16.) מספר הפעמים הגבוהה שעשיתי סקס באותו יום?
א. ארבעה פעמים
ב. שבעה פעמים
ג. שישה פעמים
ד. תשעה פעמים.
 
17.) האיברים בהם ננשכתי?
א. ביד, בשפתיים, באף, באוזניים, בין הרגליים(כן שם), בפיטמה, בצוואר, באצבעות, בסנטר, בבטן.
ב. ביד, ברגל, בשפתיים, באף, ובפיטמה.
ג. בצוואר, בשפתיים, בפיטמה, בבטן.
ד. בין הרגליים, בצוואר, בשפתיים, באצבעות, בפיטמה, באוזניים, ובעורף.
 
18.) נגן המוזיקה שלי?
א. נגן MP3 פשוט וזול.
ב. אייפוד נאנו.
ג. אייפוד 30 ג'יגה
ד. קריאייטיב 80 ג'יגה.
ה. אייפוד 80 ג'יגה
ו. אין לי.
 
19.) כמה GB(מקום לשים דברים במחשב) יש לי במחשב?
א. 80
ב. 120
ג. 250
ד. 410
ה. 500
ו. 160
 
20.) ההתמכרויות שלי?
א. גיטרה, בירה, נסקפה, סיגרות, מחשב(שכולל מוזיקה), סקס, צילום, והופעות.
ב. גיטרה, בירה, סקס, סיגריות, והופעות.
ג. מחשב, נסקפה, סקס, וצילום.
ד. גיטרה, בירה, מחשב, סקס והופעות.
 
21.) איפה עשיתי סקס?
א. בשירותים, במקלחת, במטבח, בסלון, בחדר השינה של ההורים, בחדרים של האחים, בחדר הפרטי, באויר הפיתוח, ועל הרצפה.
ב. על הרצפה, במטבח, במחסן, בסלון, במרפסת, במקלחת, בחדר הפרטי, ועל הרצפה.
ג. בסלון, במטבח, על הרצפה, בחדר הפרטי, בחדר ההורים, בחדר של האחים, בשירותים, ובמקלחת.
ד. בחדר הפרטי, בשירותים, ועל הרצפה.
 
22.) מספר כוסות הנסקפה הגבוהה ביותר ששתיתי ביום?
א. חמישה
ב. עשרה
ג. חמישה עשר
ד. עשרים
 
23.) מספר ההופעות שנכנסתי אליהן בחינם באותו ערב?
א. אחת.
ב. אף פעם לא נכנסתי להופעה בחינם.
ג. שתיים.
ד. ארבע.
 
24.) מס' הימים הגדול ביותר שהחזקתי בלי מין?
א. שבוע
ב. חודש
ג. חודשיים
ד. שלושה שבועות.
 
25.) מי עשה קעקוע שהשתתפתי בעיצוב שלו?
א. אחת האקסיות שלי
ב. אימא שלי
ג. הידידה הקרובה שלי
ד. החבר הקרוב שלי
 
26.) כמה אנשים בחיים שלי התאבדו?
א. אף אחד
ב. שניים
ג. שלוש
ד. אחד
 
27.) כמה כדורים שונים נגד דיכאון \ חרדות עברתי?
א. לי? בעיות דיכאון וחרדות? אין.
ב. שניים
ג. ארבעה
ד. שמונה

28.) כמה תרופות הרגעה עברתי?
א. רק אחת, בנתיים.
ב. שלושה
ג. חמישה
ד. שבעה

29.) הבירה האהובה עלי?
א. קארלסברג
ב. באדווייזר
ג. קורונה
ד. הייניקן

30.) איך אני שותה את הנסקפה שלי?
א. 3 כפתיות סוכר, כפית נסקפה, חצי חלב, וחצי מים.
ב. כפית מלאה של נסקפה, כפית סוכר, וחלב מלא.
ג. שותה אותו שחור, עם כפית נסקפה, וסוכרזית אחת.
ד. שותה אותו שחור, עם כפית נסקפה, וכפית אחת סוכר.
שמור   בטל

מקנדה:עדכון+שאלון שכתבתי לקוראים שלי

היא הוסיפה אותי לרשימה שלה במסנג'ר, אחרי שהגיבה לי בבלוג.
מסתבר שזו היא! ההיא שפעם "הלכנו מכות"(סתם הצלפנו אחד בשניה עם כאבל חשמל[אין לי מושג למה] עוד לפני שהספקנו להכיר)
מסתבר שהיא חמודה.
לא כמוני, אבל עדיין.. חמודה.
יצאתי לי לעשן בשלב מסוים, וכשאני פותח את הדלת, מולי, אני רואה קורי עכביש עם 2 עכבישים לא קטנים בכלל.
התקופפתי ויצאתי בזהירות, כדי לא להרוס את הקורים, וראיתי מעל הראש שלי 40 עכבישים, לפי הספירה שלי.
הרגשתי כמו באחת מההזיות שהיו לי פעם, רק שהפעם זה היה אמיתי.
עם מצב רוח טוב, שפחות בנאדם אחד בעולם שונא אותי(לא חסרים כאלה), כשבאוזניים שלי מתנגנת הלהקה Bush.
Bush היא להקה שגדלתי עליה, מאז שאני זוכר את עצמי.
הדוד, שהיה האהוב עלי, ארז, הכיר לי אותם.
בכל מקרה, המוזיקה סחפה אותי, והעלתה לי הרבה מחשבות לראש, והמשכתי ללכת למשך חצי שעה - 40 דק', ולעשן כל הזמן.
יצאתי עם חולצה קצרה, וג'ינס.
הולך מצומק ומקופל בגלל הקור שהיה בלילה, עם יד אחת בכיס(נו ביד השניה הייתה סיגריה חח), והיד השניה דבוקה לגוף, כשהראש למטה.
פתאום, משהוא זז בחושך.
זה היה כלכך קרוב אלי, עד שכמעט בעטתי, או דרכתי על זה. נורא נבהלתי.
ואז, בגלל התזוזה של היצור הזה, ראיתי 2 פסים לבנים. הבנתי מיד שזה בואש, ועוד יותר נבהלתי, בגלל הריח שלו!
בשביל להוציא ריח של בואש מהגוף, צריך לעשות מקלחת עגבניות, ולקוות שזה יוציא את כל הריח(בשיא הרצינות.)
ראיתי שהוא ברח אל מתחת לאוטו, והמשכתי פשוט ללכת, בתקווה שאני לא אריח את הריח המזוויע שלו(אם אתם חושבים שלעבור עם האוטו ליד לולים וארוות זה מסריח, תחשבו שוב.)
חזרתי הביתה, המשכנו לדבר, ורצו משפטים כמו:
"נותנים לך את הכיפה, רוצה את כל המוט"
או "כשעברתי ניתוח אחים שלי דחפו אותי עם הכיסא גלגלים לתוך הקיר"
או "כבר חשבתי שלא אקבל סייבר הלילה"
או "מה סושי? תתפשטי!"
(כל מי שמכיר אותי יודע שאני צוחק תמיד עם משפטים כאלה :)
וככה השיחה רצה, עד ששתינו היינו פשוט עייפים מידי. חח
שורה תחתונה, התיידדנו.
 
אתמול קיבלתי טלפון מאילנה(כן נו, ההיא שהכרתי :), שפוקד עלי לצאת מהבית!
מאוד רציתי, אבל היה לי  קצת בלגאן.
מדבר עם שארלוט, אבא צריך אותי, אביב קורא לי, הקטנים לידי בוכים, וגם הייתי צריך להתקלח.. זה שיגע, הטריף.
אמרתי לה שכן, בשמחה אצא, אבל, כצפוי, התעקבתי קצת.
לא ראיתי אותה ליותר מידי זמן כי אלינה, הבת דודה שלה, אמרה שהיא צריכה אותה ב12 בבית.
ישבתי אח"כ עם דוד, יגאל, ויקיר, שהכרתי שם.
אחלה אנשים :) עשו אותי שמח, כולם.
חזרתי הביתה, ראיתי הודעה מאילנה, אבל הייתה מנותקת.
ואני, בעודי, עייף מת, הולך לספה שלי(כן נו, שם בחרתי לישון כמעט חודשיים שלמים!), שמתי בDVD את הסרט The Forgotten(בפוסט הבא אתן סקירה על הסרט הזה, ועל הסימפסונס), ונרדמתי לי בכיף .
אבל! חח
מיד קמתי, וכיביתי את הDVD והטלויזיה.
מתכסה לי עם חיוך, ועוצם עיניים.
אז, כבר לא הצלחתי להרדם.
חשבתי על אילנה למשך חצי שעה לפחות, ואז שוב, נרדמתי עם חיוך :)
היום נצא לצ'יינטאון, היא הזמינה אותי למילקשייק חחח
אני אקח מצלמה, ככה שיהיו פה תמונות בפוסט הבא.
 
ולסיום, שאלון שכתבתי לקוראים שלי :)
מאוד סקרן לדעת מה הקוראים שלי יודעים עלי.
יש מידע בפוסט האחרון, ברשימות, בתמונות, ובפוסטים מפעם.
אז אשמח מאוד אם תענו על השאלון, גם אם בד"כ אתם לא מגיבים, ורק.. תעשו לי טובה..
כשאתם עונים, תכתבו את מספר השאלה, עם כל התשובה, ולא המספר, כדי שיהיה לי קל לקרוא.
ובשבוע-השבועיים האחרונים מין לא יצא לי מהראש, ככה שתצפו לזה בשאלון. (פאק אני חייב לעשות משהוא עם עצמי!)
 
1.) מה המאכל האהוב עלי?
א. צלעות חזיר
ב. קובה
ג. כנפיים
ד. ספגטי
 
2.) מה הפרי האהוב עלי?
א. דובדבים ואננס
ב. תפוח
ג. מנגו
ד. אבטיח ומלון
 
3) בכמה הופעות נחכתי?
א. אני לא סופר, אבל לפחות 30.
ב. אני לא סופר, אבל לפחות 20.
ג. 10
ד. ממש לא זוכר
 
4.) הלהקה האהובה עלי?
א. Lamb Of God + All Shall Perish
ב. Aborted + Decapitated
ג. אין
ד. Lamb Of God
 
5.) על איזו גיטרה אני מנגן?
א. Jackson
ב. Peavey
ג. Gibson
ד. Bc Rich
 
6.) מה הגיטרה הבאה שאני מתכוון לקנות?
א. Jackson
ב. Peavey
ג. Gibson
ד. Bc Rich
 
7.) אני ימני או שמאלי?
א. ימני
ב. שמאלי.
 
8.) כמה חברות היו לי?
א. אחת
ב. שתיים
ג. חמש
ד. לא היו
 
9.) כמה אנשים יש לי במשפחה(כולל אותי)?
א. בישראל 7, בקנדה 8
ב. בישראל 8, בקנדה 7
ג, בישראל 5, בקנדה 5
ד. בישראל 4, בקנדה 5
 
10.) מה הגיל של הבחורה הכי מבוגרת שהתחלתי איתה?
א. 19
ב. 21
ג .23
ד. 25
 
11.) כמה עגילים יש לי?
א. 10
ב. 13
ג. 5
ד. 15
 
12.) מה אורך הרגל השלישית שלי(נו מה שמתנופף לי בין הרגליים)?
א. 15
ב. 17
ג. 18
ד. 20
 
13.) כמה שירים אני יודע לנגן
א. בסביבות 100
ב. בסביבות 200
ג. בסביבות 50
ד. בסביבות 300
 
14.) מה מספר הימים הגבוהה ביותר שהצלחתי להשאר בלי אוכל?
א. ארבעה ימים
ב. חמישה ימים
ג. שישה ימים
ד. שלושה ימים.
 
15.) מס' הבחורות הגבוהה שהייתי איתן ביום אחד?(אני יודע שזה מגעיל זה היה חד פעמי, ולא בשביל לצאת גבר חחחח)
א. שתיים
ב. ארבע
ג. חמש
ד. שש
 
16.) מספר הפעמים הגבוהה שעשיתי סקס באותו יום?
א. ארבעה פעמים
ב. שבעה פעמים
ג. שישה פעמים
ד. תשעה פעמים.
 
17.) האיברים בהם ננשכתי?
א. ביד, בשפתיים, באף, באוזניים, בין הרגליים(כן שם), בפיטמה, בצוואר, באצבעות, בסנטר, בבטן.
ב. ביד, ברגל, בשפתיים, באף, ובפיטמה.
ג. בצוואר, בשפתיים, בפיטמה, בבטן.
ד. בין הרגליים, בצוואר, בשפתיים, באצבעות, בפיטמה, באוזניים, ובעורף.
 
18.) נגן המוזיקה שלי?
א. נגן MP3 פשוט וזול.
ב. אייפוד נאנו.
ג. אייפוד 30 ג'יגה
ד. קריאייטיב 80 ג'יגה.
ה. אייפוד 80 ג'יגה
ו. אין לי.
 
19.) כמה GB(מקום לשים דברים במחשב) יש לי במחשב?
א. 80
ב. 120
ג. 250
ד. 410
ה. 500
ו. 160
 
20.) ההתמכרויות שלי?
א. גיטרה, בירה, נסקפה, סיגרות, מחשב(שכולל מוזיקה), סקס, צילום, והופעות.
ב. גיטרה, בירה, סקס, סיגריות, והופעות.
ג. מחשב, נסקפה, סקס, וצילום.
ד. גיטרה, בירה, מחשב, סקס והופעות.
 
21.) איפה עשיתי סקס?
א. בשירותים, במקלחת, במטבח, בסלון, בחדר השינה של ההורים, בחדרים של האחים, בחדר הפרטי, באויר הפיתוח, ועל הרצפה.
ב. על הרצפה, במטבח, במחסן, בסלון, במרפסת, במקלחת, בחדר הפרטי, ועל הרצפה.
ג. בסלון, במטבח, על הרצפה, בחדר הפרטי, בחדר ההורים, בחדר של האחים, בשירותים, ובמקלחת.
ד. בחדר הפרטי, בשירותים, ועל הרצפה.
 
22.) מספר כוסות הנסקפה הגבוהה ביותר ששתיתי ביום?
א. חמישה
ב. עשרה
ג. חמישה עשר
ד. עשרים
 
23.) מספר ההופעות שנכנסתי אליהן בחינם באותו ערב?
א. אחת.
ב. אף פעם לא נכנסתי להופעה בחינם.
ג. שתיים.
ד. ארבע.
 
24.) מס' הימים הגדול ביותר שהחזקתי בלי מין?
א. שבוע
ב. חודש
ג. חודשיים
ד. שלושה שבועות.
 
25.) מי עשה קעקוע שהשתתפתי בעיצוב שלו?
א. אחת האקסיות שלי
ב. אימא שלי
ג. הידידה הקרובה שלי
ד. החבר הקרוב שלי
 
26.) כמה אנשים בחיים שלי התאבדו?
א. אף אחד
ב. שניים
ג. שלוש
ד. אחד
 
27.) כמה כדורים שונים נגד דיכאון \ חרדות עברתי?
א. לי? בעיות דיכאון וחרדות? אין.
ב. שניים
ג. ארבעה
ד. שמונה

28.) כמה תרופות הרגעה עברתי?
א. רק אחת, בנתיים.
ב. שלושה
ג. חמישה
ד. שבעה

29.) הבירה האהובה עלי?
א. קארלסברג
ב. באדווייזר
ג. קורונה
ד. הייניקן

30.) איך אני שותה את הנסקפה שלי?
א. 3 כפתיות סוכר, כפית נסקפה, חצי חלב, וחצי מים.
ב. כפית מלאה של נסקפה, כפית סוכר, וחלב מלא.
ג. שותה אותו שחור, עם כפית נסקפה, וסוכרזית אחת.
ד. שותה אותו שחור, עם כפית נסקפה, וכפית אחת סוכר.
 
רותם, מקנדה.
פה השוטרים נראים כמו אלוויס, פה יש שוטרים על אופניים, פה יש הרבה ישראלים, פה כל מטר יש עץ מייפל, פה קר באוגוסט.