פוטנציאל מבוזבז

"ראית מה היה מספר האוטובוס?"
(יעל דן למרואיין עיוור שהתלונן על התנהגותו של נהג אוטובוס כלשהו)

מיכל ואני נולדנו באותו יום בהפרש של כמה שעות. האמהות שלנו שכבו זו לצד זו בחדר לידה. אנחנו חברות טובות מכיתה ה'. למרות שבפועל היינו רק שנתיים באותה כיתה, החברות שלנו נשמרה עד לאוניברסיטה. יחד עם כמה חברות היינו נפגשות כל שבת בשעה 11:00, מרכלות על כל העולם ובעיקר מתפוצצות מצחוק.
ואז הגיעה עונת החתונות. קודם כל יערה התחתנה, אחרי חצי שנה גלי התחתנה אחרי חודשיים אני התחתנתי ואחרי שנה נעמה התחתנה. רק מיכל לא התחתנה. גלי בחרה לנתק קשר, אבל יערה, נעמה מיכל ואנוכי המשכנו להפגש. בהתחלה עוד היה לנו על מה לדבר, אבל ברגע שהתחלנו ללדת, מיכל התחילה להרגיש left out. ניסינו לשמור על נושאי שיחה ניטראלים, אבל מאוד קשה למנוע מ- 3 אמהות שנפגשות פעם ביובל לקשקש על הילדים שלהן. התחלנו לשים לב שמיכל מקצרת את המפגשים איתנו ונעלמת (בתירוצים שונים) לאחר 5-10 דקות, ואח"כ שמנו לב שבכל פעם שאנחנו קובעות פגישה, למיכל יש תוכניות אחרות. היה לנו חבל, אבל הבנו אותה.

כשחגגנו למספר 3 ברית מיכל הודיעה שהיא לא יכולה להגיע עקב התחייבויות קודמות. זה היה צפוי. בכל מקרה היא קפצה ביום שישי כדי להביא לי מתנה, וכמו יעל דן בשעתה כך גם אני התהלכתי לידה בעדינות הזהה לזו של פיל.
היא החמיאה ליופיו של מס' 3 וציינה שהגנים משתבחים מילד לילד, ואני אמרתי שדווקא שמעתי שככל שהאישה מזדקנת, כך המטען הגנטי שהיא נושאת בתוכה שווה פחות. בשיחזור לאחור אני חוששת שמרוב לחץ ונסיון לתקן את השטות שפלטתי הוספתי חטא על פשע וזרקתי את צמד המילים הזועתי "השחלות מזדקנות".
אח"כ הערתי למס' 2 שהסתובב לו עירום וחשף את מכמניו לעיניה של מיכל. ביקשתי ממנו שילך ללבוש תחתונים כי "מיכל לא רגילה לראות דברים כאלה". אההההההההההההה. שב תפסתי את עצמי דופקת פאדיחה. למה אני צריכה לנגן לה על מיתר הבתולין. ושוב בנסיון לתקן את השטות שפלטתי הוספתי חטא על פשע ומיהרתי לציין: "בכל אופן לא כאלה של ילד קטן" אם מקודם היה נשמע שהסתלבטתי על הבתולין שלה, אז עכשיו זה נשמע שאני עושה ממנה פרוצה וגם מסתבלטת על העובדה שאין לה ילדים.

שמישהו ירה בי ויחסל את הסבל הזה!!!
יש לי הרגשה שאני לא אשמע ממיכל או אראה אותה למשך זמן ארוך מאוד.שמור בטל

נכתב על ידי nina, 11/5/2004 21:29, בקטגוריות עושה פאדיחות
13 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של קיפוד כזה ב-4/6/2004 16:48

תמיד אישה
אהההההה... אני בהחלט אני צריכה לקבל.
פצעונים באזור ה-T, בולמוס של רעב (מי זוכר שרק לפני שבועיים התחלתי דיאטה?), בטן נפוחה (כ...ן זה רק בגלל הוסת. לעובדה שאני פרה שמנה אין שום קשר לזה), והתקפי עצבים.
זה המחזור החודשי הראשון לאחר ההריון. חיכיתי וחיכיתי, והנה הוא מגיע.
המוזר במחזור החודשי הוא שלמרות שלל הקיטורים שכל אישה תנפיק ברגע שהוא יתקוף אותה, בתכלס רובנו ממש קשורות אליו, ונכנסות ללחץ כשהוא נעלם או מתמהמה. החיים שלי בנויים במין שיגרה כזו שבה פעם בחודש (למשך שבוע) אני עסוקה בנשיות שלי, ובכל שאר החודש אני עסוקה בעיקר באחרים. כשמשהו נדפק בשיגרה הזו, מתגנבת תחושת חשש. חלקה נובע מחשש לתקלה מסויימת במערכת הפריון, וחלקה נבע סתם מהפחד שבשבירת השיגרה.
אחת הסיבות לפטירת נשים ממצות עשה שהזמן גרמן, היא העובדה שהנשים מודעות לזמן. הן אינן צריכות טקסים מיוחדים שיזכירו להן את המעגליות שבזמן (הסיבה השניה היא העובדה שהיהדות לא ממש מחשיבה נשים בכל הנוגע לטקסים שבה). בעבר זילזלתי בטענה הזו, אבל כשבגרתי הבנתי שיש בה משהו. אנחנו (אני לפחות) באמת חיות במין מעגליות כזו שגורמת למודעות חזקה מאוד לזמן.

נו, טוב... אני מתחילה להשמע כמו כל הפמניסטיות החדשות. עוד מעט אני אטען שעל הנשים להתחבר לנשיות שלהן ולטבע ולכן אסור להן להתקלח בזמן המחזור, ו/או לשים טמפונים ו/או תחבושות אלוויז.

למרות כל הליכלוכים שלי, גיסתי היא מלאך.
קודם כל היא מצליחה לסבול את גיסי במשך 9 שנים. חוצמזה הייתי היום די מגעילה לבת שלה (PMS...), והיא בכל זאת המשיכה להיות סופר נחמדה אלי.

יש לי הוכחה שאני פוטנציאל מבוזבז!
הבוס העביר לי בפקס טופס הערכת עובד שמילא לגבי, ושם כתוב שחור על גבי לבן כי "לעובדת יש פוטנציאל שאינו ממומש". האח הידד.
חוצמזה אני לא ממש עומדת בזמנים ולא מגלה מעורבות (מה לעשות, אני עומדת איתן בסרובי להחליף מעת לעת את שלל המזכירות שיש לנו בעבודה ולענות לטלפונים בזמן שהן עסוקות בלהתקשקש או בללכת לעשות קניות לשבת). למרות זאת אני עובדת ממושמעת, שמבצעת את עבודתה היטב.

המאסטר פלאן שלי קובעת כי עד גיל 35 אסיים את פרק הילודה בחיי, ובגיל 40 אתחיל לעשות קריירה. מארק מיי וורד. אם אהיה פה בעוד 9 שני אדווח על התקדמות התוכנית, ואז אולי גם אשקול לשנות את שם הבלוג.

חגים...חגים...חגים....חגים....חגים....חגים...חגים...

עקב קשים תקציביים לא התקימו בעירנו חגיגות יום העצמאות (אני מודעת לכך שאני מסתכנת כעת בחשיפת מקום מגורי, מכיוון שאנחנו כנראה העיר היחידה בארץ שלא קיימה חגיגות יום עצמאות.
אפילו זיקוקים לא היו.
היה די משעשע לראות גדודי ילדים בני 10 (פלוס-מינוס) מסתובבים עם ספריי קצף ביד ומבט אומלל בפרצוף ומחפשים על מי להשפריץ את כל הטוב הזה.

הערב הדלקנו מדורה. הראשונה שלנו כהורים. עד עכשיו הסתפקנו בלהסתובב עם הילדים במדורות של אחרים.
אפילו מס' 3 הגיע למדורה וחגג אל מול האש. (דפק בקבוק מטרנה, עשה גרעפץ וחזר לישון - הקטנים האלה יודעים איך לחגוג).
הנה מספר מסקנות לשנה הבאה:
1. מנגל!!! (היינו הפראירים היחידים בלי).
2. כסאות פלסטיק (אותו כנ"ל)
3. אולי גם שולחן.
4. מרשמלו
5. דלי עם מים.

שבועות מתקרב. אף אחד המשפחה שלי לא מת על מאכלי חלב, אבל מכיוון שאני היחידה שמכינה אותם בצורה סבירה שבועות הפך להיות הפרוייקט שלי. מתכונים לפשטידות לא יבשות ומרשימות במיוחד יתקבלו בשמחה.

ב-1/6 אני חוזרת לעבודה.
דקת דומיה לזכר חופשת הלידה שלי.
טוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
מעניין מה נשאר מהתפקיד שלי. לאחר חופשת הלידה הקודמת התפקיד קוצץ בחצי. מעניין איזה מטאמורפוזה הוא יעבור הפעם.

נכתב על ידי nina, 9/5/2004 00:59, בקטגוריות עובדת (?), יום העצמאות, הריון ולידה, אם השנה
14 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של nina ב-11/5/2004 21:24

בלוגים קרובים בר קבועים הוסף לקבועים שלי שלח המלצה לחבר הפורום משלוח תמונות לסלולר קישור ישיר לכאן דף כניסה
פוטנציאל מבוזבז אישה ואם בישראל. חברה במגזר הדתי. בשעות העבודה והפנאי נהנית לבהות במחשב.