מיקרו אוגי

שכנים

Symphony
NineLives
Suki da yo
מקליין
צבובה
אראמיס
בימבה
יובל
פ(י)לו
סימבה
האחת

הקוראים האחרונים

אמילי1212
Pillow
Violetsun
רוג_
Kaia Girl
שמחת זקנתי
LIL_WHO
Suga Mama
קמיל ה
Yuval's Studio.

 

31 7/2009		מטריקה
		תגיות: ביומטרי, אקטואליה

זה מטריד כשיום אחד אתה פותח את דף הפייסבוק שלך ומגלה שהתמונה של דיקן הפקולטה שלך מעטרת אותו בכמה מקומות שונים, ולאו דווקא בהקשר של טקסי סיום. הדיקן פרסם מאמר ב-Ynet ואנשים פשוט החליטו לשתף אותו עם כולם. אז התעניינתי והלכתי גם לקרוא את הדברים שהוא כתב ואחרי זה חפרתי עוד קצת בעוד כל מיני מקומות ברשת בשביל להבין על מה כל הרעש, ויש הרבה רעש כי הנושא עולה מדי פעם באתרים ובבלוגים השונים שאני קורא.

לטובת אלו שמתעצלים ללחוץ על הלינק, נגיד רק שבימים אלו מקודם חוק ליצירת תעודות זהות חכמות חדשות שיכללו בתוכן מידע ביומטרי על המחזיק בהן. מידע ביומטרי זה סריקה של טביעת האצבע של אותו אזרח וסריקה של תווי הפנים שלו. הנתונים האלו לא רק אמורים להישמר על גבי התעודה, אלא גם במאגר כלל ארצי שבו ישתמשו משרדי הפנים, ביטחון פנים (המשטרה) והמשפטים. כאן, לטענת המתנגדים, טמונה הבעיה המאוד גדולה של כל הסיפור הזה (ולא רק בדרישה ההזויה מכל אזרח להירשם במאגר ומי שלא יעשה כן דינו שנה מאסר, דרישה שבינתיים נמחקה מהצעת החוק). מדובר במאגר מידע מאוד רגיש שמכיל פרטים מזהים על כל אזרחי המדינה ושיאפשר לזהות אותם באמצעות מצלמות אבטחה וסורקי טביעות אצבע בכל מקום בעולם. הוא יכול לשמש אותנו נגד עבריינים שהמשטרה לא יודעת איך לחפש אותם (בדיוק כמו במקרה הזה, ניתן לראות את הסרטון המלא כאן ואם אתם יודעים משהו - תפנו לגורמים המתאימים), אבל באותה מידה הוא יכול לשמש כנגדנו במדינות זרות, הן ע"י השלטונות שישמחו להיפטר מכמה ישראלים מזיקים והן ע"י גופי טרור שישמחו לשים את היד על ישראלי אחד או שניים בתמורה לכמה מאות אסירים (ואפילו הם לא יצטרכו לפתות אותם להגיע ללבנון).

בתוך כמות המידע שנשפכת באינטרנט בעניין, כמעט ולא שומעים דעות חיוביות על העניין פרט לאלו של ח"כ מאיר שטרית שיזם את החוק. מרבית הטענות שהוא העלה קצת נשמעות מגוחכות והן די מהסוג של פוליטיקאי שלא באמת מבין בעניין עד הסוף (לפחות מהבחינה הטכנולוגית), ואולי צריך לבדוק איפשהו אם יש לו איזה מניע נסתר מאחורי הגב (הרי כבר חתמו על עסקה עם חברה מסחרית שתקים את המאגר). יש משהו בלהיטות הגדולה ובהתעלמות הכמעט מוחלטת שלו מכל הטענות שמעלים המתנגדים לחוק שיוצרת עוד יותר אנטי, גם ממי שחשבו לשבת על הגדר ולתת לכל המהלך הזה לעבור לידם מבלי שהם בכלל יחשבו על העניין. מה לי ולכל אלו שמסתובבים בהפגנות עם מסכות מהסרט ונדטה (סרט מוצלח למדי, ולא רק בגלל נטלי פורטמן) או שממלמלים דברים על טוטליטאריות של המדינה, על אורווליזם ועל האח הגדול, אבל כזה אמיתי ולא מתוכנית טלוויזיה מגוחכת. הכי קל לשבת בצד ולתת לאנשים אחרים להילחם את המלחמות שלהם, בלי להתקרב לעניין, אבל כשזה מתחיל להיות קרוב, כשמישהו שמכירים מהיום יום מתחיל לדבר על זה ושדעתו נחשבת, אז מתחילים קצת יותר לחשוב על העניין, לחקור ולהבין על מה כל הרעש.

בסך הכל, הדיקן הוא מישהו שבאמת כדאי להקשיב לו. היו לי מספיק שיחות איתו בשנה האחרונה בשביל להבין שהוא מנסה לגרום לפקולטה להיות טובה יותר לסטודנטים שלה ומקום שהרבה יותר נחמד להיות בו, הרבה יותר בהשוואה לצנון שהיה לפניו. הוא הרבה יותר מקשיב ומתעניין מה נעשה בקומות 0 ו-1 של הבניין, ולא מתרכז רק בקומה 5 במשרד שלו (רק לפני שבוע הוא תפס אותי בחווה ושאל אותי אם שמעתי על בעיות לאחרונה בפקולטה והתעניין מה אני לומד ולמה זה בכלל מעניין...). כדאי מאוד להקשיב לו ולא רק בגלל שהוא דיקן הפקולטה, אם כי כאן יש לי קצת אי נוחות מכל העסק בגלל השימוש בתואר שלו, כי בכל זאת הטכניון כמוסד הוא א-פוליטי ולא מנסה להתקרב לביצה הזו (בניגוד לדברים שהולכים באוניברסיטאות אחרות בארץ). הוא אחד מהמומחים הגדולים בעולם בתחום של אבטחת מידע וקריפטולוגיה (שיטות הצפנה) והוא יודע על מה הוא מדבר כשהוא מתכוון לזה שהמאגרים מסוגלים לדלוף החוצה, ובמדינה שלנו לא צריך להיות גאון בתחום בשביל לדעת שזה יקרה (מספיק להסתכל על מה שקרה עם מרשם האוכלוסין שמסתובב לו ברשת). אני לא יודע עד כמה אני אהיה מעורב בעניין, אבל מספיק בשביל לייצר קצת רעש, לגרום לאנשים להבין שמתחת לאף מנסים להעביר משהו שבאמת יפגע בכולנו וכדאי להקשיב רגע ולהבין (ואחר כך ללכת ולקרוא על זה עוד קצת כדי לקבל תמונה קצת יותר מלאה) ולהיות קצת פחות אדישים. וחוץ מזה, פרופ'; ביהם יושב על מאגר מידע שאני מאוד לא רוצה שייצא כרגע החוצה - זה שמכיל את הציונים המאוד לא מזהירים שלי...

שמור   בטל

2 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של og211 ב-31/7/2009 11:07

 

25 1/2009		ובינתיים בדמשק...
		תגיות: אקטואליה

נשיא סוריה, בשאר אסד: "אני מברך אתכם, אנשי החמאס, על ניצחונכם במערכה נגד האויב הציוני".
אנשי החמאס: "אנו מודים לך, אדוני הנשיא, על תמיכתך בנו במהלך המלחמה, ומאחלים לך ניצחון דומה על האויב הציוני בקרוב".

שתיקה רועמת.
שמור   בטל

1 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של סוקי ב-28/1/2009 14:57

 

18 11/2008		שקשוקה
		תגיות: אקטואליה, שחרור קיטור, ביקורת

הערב, אחרי המון זמן, נפתח שוב הקולנוע בטכניון. לכבוד הפתיחה המחודשת החליטו להקרין את שיטת השקשוקה, סרטו המדובר של מיקי רוזנטל ומיד לאחריו לקיים פאנל בהשתתפותו (אגב, הסרט מוקרן גם בהמשך השבוע ואם אתם בסביבה, תבואו). אם לתמצת את השעה וחצי של הסרט לכמה משפטים, נגיד שהוא עוסק בעיקר ביחסים בין הון ושלטון במדינה כשההתמקדות היא על האחים יולי וסמי עופר, בעלי השליטה בחברה לישראל (שבין היתר מחזיקה בבתי הזיקוק, צים, מפעלי ים המלח ועוד לא מעט חברות שונות). הסרט גם מספר על הדרך שבה יוצרי הסרט עבדו עליו ומראים איך המערכת הגיבה עליו. הם זכו לאיומים, לתביעות משפטיות, להתעלמות מצד כל גופי התקשורת בארץ (אף גוף שידור טלוויזיוני לא מסכים לשדר את הסרט, לרבות ערוץ 1, שאמור להיות נשלט בידי המדינה ולא בעלי הון) ואיך כולם פשוט מצפצפים עליהם. הוא מציג איך בשיטתיות השתלטה המשפחה העשירה הזו על לא מעט נכסים בארץ, פיטרה עובדים ישראלים והחליפה אותם בכוח עבודה זול יותר, זיהמה את הסביבה וניסתה "לקנות" את הציבור בעזרת מצג של פילנתרופיה למרות כל הנזקים שהם גרמו. הוא מראה איך הם הטו חוזים לטובתם וכמה כסף הם גרפו על חשבוננו כתוצאה מכך ואיך הם "קנו" פקידי אוצר, חברי כנסת ושרים לשעבר. טוב, לא באמת קנו, אבל אנשים יעשו מה שתגיד להם אם יבטיחו להם ג'וב חלומות אחרי שתסיים את תפקידך בשירות הציבורי). בשורה התחתונה, כמעט הכל היה חוקי אבל מאוד מסריח ובעייתי.

הסרט עצמו מטריד ומקומם, בחלקו מעלה גיחוך על העיוורון שבו לוקים חלק מהאנשים שמדברים בו, ובחלקו האחר מזעזע. אבל דווקא הדיון שהגיע אחר כך דווקא יותר פקח את העיניים. הסרט לא עוסק בעלילות סמי עופר ובדרכים שבהם הוא סוחט את קופת המדינה, אלא בעיוורון שכולנו לוקים בו לאור כל מה שמתרחש מסביבנו. מרבית האנשים שצפו ויצפו בסרט הזה יצקצקו בלשון, יגידו שצריך לקום ולעשות מעשה וילכו הביתה. הם יקומו בבוקר, יראו עוד מפעל מזהם, עוד איש ציבור שסרח, עוד תאונת דרכים או צעיר ששודד זקנה ברחוב, יסננו כוסומו וימשיכו בשגרה היומיומית שלהם כאילו הם לא ראו שום דבר. כל אחד הולך ומסתגר לו בפינה הקטנה שלו ודואג רק לסביבה המיידית וכבר לא שם לב למה שמתרחש מחוץ לחלון שלו. כשכל אחד מתעסק רק בדברים שלו, יכולים גורמים אינטרסנטיים להיכנס פנימה ולשחק עם המציאות כרצונם ולתועלתם האישית, וזה הרבה יותר קל כשאתה בעל אמצעים. מה לעשות, אבל במדינת ישראל של סוף העשור הראשון של המאה ה-21 השז"רים האדומים-כתומים שולטים הרבה יותר חזק מהעם והם אלו שמכתיבים כאן מה יקרה. ככה המציאות שלנו נראית וזה מה שגורם לנו להתנוון כחברה וכעם. בצורה הזו, אנשי השמלות מביירות, טהרן ועזה צריכים פשוט לשבת, לחכות ולא לעשות דבר כי בקצב הזה ובצורה הזו אנחנו נחסל את עצמו ונתפורר הרבה יותר מהר. זו הסיבה שנוצר כאן ואקום שלטוני גדול שבגללו אי אפשר להצביע על מישהו שבאמת ראוי להיבחר ב-11 בפברואר (ואולי תהיה שוב הצבעת מחאה סטייל הגמלאים לפני שנתיים וחצי) ובסופו של דבר נהיה פרטים יחידים ולא עם, אחרי שהקיטוב רק יילך ויגדל ויעלה על כולנו.

למרות זאת, עדיין מוקדם מדי לנבואות הזעם. עדיין אפשר לשנות דברים ולנסות ולתקן את המצב שנוצר. הדברים שנאמרו בדיון החזירו אותי שנה וחצי אחורה, אל סוף שבית הסטודנטים הגדולה (שלמרות האג'נדה שלה, גם היא הונהגה בידי בעל אינטרס אגואיסטי, פוליטי וכלכלי). אי שם באמצע הרגשתי שכנראה הגיע הזמן לקום ולעשות משהו, להיות קצת יותר מעורב ולהשפיע. אפילו היום, קשה לי להגיד שאני באמת הטיפוס שהכי מתאים לתפקיד הזה, בטח לאור העובדה שהתקדמתי למעלה בסולם הדרגות והגעתי למקום עם הרבה יותר השפעה ממה שהייתי קודם. מי שמכיר אותי יודע שאני מאוד רחוק מזה, שאני חושב פעמיים ושלוש לפני כל משפט שאני מוציא מהפה, שאני מתרחק כמו מאש מכל דבר שיש בו פוטנציאל לגרום לי להתרסק (בעיקר נפשית) ושמאוד לא נוח לי להיות זה שבמרכז, זה שמוביל. עם כל התכונות המאוד בעייתיות האלו יצאתי לדרך עם לא מעט חששות, אבל היה שם גם רצון להוכיח, רצון שמתבטא כמעט בכל דבר שאני עושה (כי ככה זה שמתחילים מעמדה של נחיתות) ולאט לאט נסחפתי יותר ויותר פנימה. בשביתה הבאה כבר התנדבתי לפורום שדן באפשרויות התגובה של האגודה לאירועים וזה הוביל אותי לתפקיד הרציני הראשון שעשיתי וזה בא בדיוק בתקופה מאוד קשה של חזרה ללימודים אחרי עם השביתה עם כל הבעיות שהיו אז. בעקבות אותו סמסטר זכיתי לתעודת הערכה (דבר די נדיר מבחינתי עד היום) ולהתקדם הלאה לתפקיד הנוכחי שלי, שהוא בכיר יותר. למרות הביטחון שנצבר ולמרות ההצלחה שיש לי בחלק מהתחומים, עדיין אני מרגיש שאני צריך להוכיח את עצמי בפני העולם. אני יכול להרגיש בנימה של בוז וגיחוך אצל כל מיני אנשים מסביבי ואי אמונה במה שיש לי להציע ואני בטוח שיש גורמים שיודעים שבצורה הזו יותר קל להם להעביר דברים מבלי שאף אחד יעשה להם משהו, ורק בגלל זה אני ממשיך קדימה למרות המחיר האישי הלא פשוט שזה גובה ממני. אם אני יכול להוציא מעצמי ככה בשביל אחרים, כל אחד יכול.

אולי בעצם זו השאלה שכל אחד צריך לשאול את עצמו, כמו השאלה של אותו אידיוט משנות השמונים. מה אתם עשיתם בשביל החברים שלכם, בשביל האנשים שמסביבכם, בשביל המדינה שלכם. מה עשיתם אם ראיתם עוול או אם משהו לא נראה לכם בסדר. אולי כדאי שכולנו נעצור כמה דקות ונחשוב מה אנחנו יכולים לעשות כדי להפוך את המקום הזה להרבה יותר טוב בשביל כולנו, כי אנחנו זה המדינה. כולנו, בלי הבדל דת, גזע, מין או השקפת עולם כזו או אחרת. הגיע הזמן לצאת מהקונכייה ולהראות לעולם איזה עם אנחנו. לא צריך יותר מדי בשביל זה כי אם כל אחד ייתן מעצמו כמה דקות כל יום, תחשבו איזה שינוי מסוגלים 7 מיליון ישראלים לעשות. תחשבו על זה ולכו לראות את הסרט, כי הוא באמת הדבר הכי חשוב שתראו השנה (ולא רק השנה). והאחים עופר? אני מקווה שנענע10 לא מסתבכים איתם בגללי. בעצם, לא ממש אכפת לי.

הטריילר לסרט:

שמור   בטל

6 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של og211 ב-19/11/2008 18:01