זונה
(בטח ימחקו לי את הכותרת)
לכתוב פוסט ביום הבלוגים ולהמליץ על חמישה אחרים, עבורי זה קורא לפוסט סנטימנטליות על בלוגרים טובים ומעניינים שכבר לא כותבים, בלוגים שהיו ונמחקו, חברות שהייתה פעם ונתמסמסה.
היום השלולית הפכה ביצה, מהישוב הקהילתי הקטן שבו הכרנו את כולם, הפכנו לעיר מטרופוליטן. בלוג היה פעם משהו שהיית צריך להסביר מה ולשם מה, היום יש כזה לכל אחד.
אופי הכתיבה השתנה, אנחנו השתנינו, תוך כדי גם מעגל החברים (קוראים/כותבים) השתנה, וגם המסרים השתנו. אולי בגלל הדרך שאנחנו עושים, אולי בגלל המציאות שבה אנחנו חיים, אולי בגלל שאנחנו מתבגרים, וזוויות הראיה שלנו משתנות.
אין מה לעשות החיים הם דינמיים, ומי שלא זז, או מי שלא זז מספיק מהר, נשאר מאחור.
עדיין יש כותבים טובים, יש כאלו שעד שגיליתי אותם הם עוזבים, יש כאלו שחוזרים (שפיות, אביה), יש כאלו שצוחקים ובוכים, יש כאלו שאני מזדהה איתם, יש כאלו שהייתי רוצה להכיר אותם, יש כאלו שהייתי רוצה להתחבק איתם, יש כאלו שהייתי רוצה ללמוד מהם, יש כאלו שאני לא מפסיקה ללמוד מהם, יש כאלו שאני פשוט נהנית לקרוא אותם.
(מי אמר חמש המלצות, מי?)
יש עוד כמה מחוץ לגבולות ישרא.... אבל מי אמר "צר עולמי כעולם נמלה" ולא ידע?
אני לא קוראת הרבה בלוגים, מדי בפעם בפעם מבליחה תגובה באיזה בלוג כזה או אחר, אולי בגלל זה אפעם לא הייתי אלופת הרייטינג, אולי גם בגלל שהכתיבה שלי לא מדברת אל כולם, או שהיא לא מספיק טובה (פופולרית, אה!); אבל החודש לראשונה מזה שנים, אני מתקרבת אל המספרים של המבקרים שהיו לי פעם, לפני שהחליפו את שיטת הקאונטר, ואפשר היה אז להקפיץ את הרייטינג (לא שאז הקפצתי, או שהיה לי רייטינג מי יודע כמה).
אז כן, גם אני זונה
זונה של מספרים,
גם אני זונת קאונטר.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
