יומני אלפוחרה

תגובות לקטע: בְּרַק זַעֲקָתִי*  הוספת תגובה חדשה


 (האתר שלי) , 05:26 4/11/2004:
סגירת מעגלים :-)
שום דבר בחיינו אינו לחינם. יש לך מתנה נפלאה שהאישה הזו השאירה לך.
וגם סוג של ניסיון חיים...

בוקרנפלא:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 10:20 4/11/2004:
ברור שכל דבר הוא במסלול חיי.
תיקון אני עורך...

אך סיומו של הפרק ההוא היה גם מעבר ליכולתי...

נשיקות:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 06:44 4/11/2004:
לא בטוחה אם אהבתי את התיאור שלה או לא
האם קשיחות היא מילה נכונה?
שיר אהבה עם משמעות אחרת (בעיניי)

יפה לך האיחוד שהוביל לזעקה ולחיוך:-))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 10:22 4/11/2004:
יש הרבה בבחירה שלך במילה קשיחות.
כלפיה ומכאן שגם כלפיי...

איזו משמעות של אהבה ראית כאן?

תודה לך שראית את מקורה הזעקה...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 11:04 4/11/2004:
אתה יודע, בעיניי איזון רגשי זה כאשר מסוגלים לחוות חוויה מסויימת על שני צדיה
כך, קשיחות זה ההיפוך לרוך או עדנה
לפעמים, כשאנו לא מאוזנים אנו נהייה רכים מידי ונקבל את הקשיחות אצל הצד השני, השלמה מהחוסר, וזה למעשה סוג האהבה שאני רואה בשיר הזה, אהבת בוסר.

כאשר אחד שלם עם עצמו ובשלבי צמיחה ומוצא זוגיות, זו אהבה שלא מאיימת כצל ולא מסתירה את האור כתוצאה מכך (עונש או איבוד) אלא מאירה עולמות נוספים בשני בני הזוג.

ובטח שראיתי את זעקתך
היא נשמעת כמו זו שלי...

ולפני שאני מוסיפה לגבי הקשיחות, האם כתבת את השיר הזה בהווה או בעבר? אם בעבר האם עדיין חש כך?


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 11:18 4/11/2004:
מסכים איתך אביה.
רכות מוגזמת הייתה בעייתי מימים ימימה.
גם היום, כשאני הרבה יותר מאוזן, עדיין אני חריג ברכותי בסביבת חיי.
היום רכותי מצליחה להזיז סלעים אשר פעם כל קשיחות שהייתה בי וגם היכרתי, לא הצליחה.

אולי כי יש בי היום משהו שלם.

הזעקה היא מהעבר.
המילים מאתמול.
אספר לך יקרה...

"וּכְצֵל מִתְאָרֵךְ
אַתְּ מִתְקָרֶבֶת"

צל מתארך מתקיים כאשר פוסעים מהמקור
או כשהמקור דועך.
ובכל זאת כתבתי מתקרבת
מעט בציניות
מעט בשיפוט.
הרבה בהכרה של אז
מתוך מקומי היום.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 11:26 4/11/2004:
כן... אני מזדהה איתך לגבי התיאור על ההכרה של אז ממקומך היום. זו החוויה המתקנת. אפשר לראות ולזהות כי הרבה ממנגנוני ההגנה הורדו זה מכבר.
בשבילי זו הדרך להפרדה=איחוד:-)

ומה שרציתי להוסיף על הקשיחות זה
הרוך והעדנה בעיניי הם תוצאה של הסליחה שהיא הדרך היחידה שהיכרתי עד עתה שהצליחה לרפא את הקשיחות כלפי עצמנו וכלפי אחרים
וכמה עצומה ומעצימה היא... חובקת עולמות:-)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 11:50 4/11/2004:
כבר דיברנו על מנגנון החיים המופלא הזה של הפרדה = איחוד.
תודה שהארת לי שוב...

נראה לי שלקשיחות יש תפקיד מאזן.
היא הרי השלד עליו נישענת הרכות.
לכן, רוצה להבין את דברייך כי רק את העודפים מונעי האיזון יש לרפאות.

מסכים איתך לחלוטין על דרך הסליחה המביאה רכות מרפאה.
גם אני לא מכיר דרך אחרת.
כמו שנוכחתי ביחסיי המתקנים עם הוריי.
כמו עם האישה שהייתה בחיי.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 11:54 4/11/2004:

כן, כן בוודאי (הבנת אותי נכון)
הרי ברגע שיש איזון ההפכים הם משלימים אחד את השני
וממילא אין עודפים (טעויות) בשלם
הכל מדויק כמו שהוא:-))

יפה... אני כולי מחוייכת עכשיו
חיבוקים אוהבים לך:-)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 12:08 4/11/2004:

גמני מאוד מחוייך עתה.
העלית בי שימחה ממקום נכון...

ועתה אני צופה כיצד הדועט בינינו הבוקר
מתגבש לעוד אבן יקרה בי.

תודה אביה.
מאוד אוהב ושמח:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 08:17 4/11/2004:
האפשרות לתקן. מאפשרת לנו לחייך

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 10:24 4/11/2004:
דייקת מאוד מאמא.
תיקון!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 08:21 4/11/2004:
הרבה כאב שזור ביום הזה
כאב שהוליד חיוך

היום אני שולחת לך את אהבתי

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 10:25 4/11/2004:
היום הרבה יותר שימחה על כאב משתחרר
ועל שימחה נוצרת...

תודה לך כלת יומולדת על אהבתך:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 08:33 4/11/2004:
"כצל מתארך את מתקרבת".. עדיין הזכרון מאיים עליך?
הרי היום אתה מחייך וזה מה שהכי חשוב.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 10:30 4/11/2004:
כן ולא...
פעם זה היה כן וכן...
היום זה לא ולא ולא ולא ויש ימים לעתים של כן.
וגם הם לאיטם נעלמים.

היום אני מחייך עוד ועוד ועוד ועוד...
:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 10:36 4/11/2004:
ואני משום מה חשבתי שנישואין אמורים להיות דבר טוב שבא מאהבה...
נראה לי שאח"כ גילית כמה דברים אחרים...
היום הכל כבר אחרת, לא צריך נישואין כדי להראות שאוהבים...


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 11:10 4/11/2004:
נישואים הם לא דבר טוב הדר,
הם דבר נהדר!!

נישואים הם לא רק בשביל להראות אהבה,
הם מסע
ויש שהמנוע מתקלקל...
אני חושב (מין איש מיושן בדיעותיו:) שגם היום נישואים הם בעלי משמעות אדירה... ואולי היום עוד יותר.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 11:15 4/11/2004:
יש היום משהו שהוא לא בעל משמעות?
לכל דבר קטן יש משמעות
חשבתי על תורת הכאוס (אבל זה נראה לי אומר בדיוק ההיפך)...

יש אנשים שמשתמשים היום בנישואים לדברים אחרים
התמסדות אולי, לפעמים דברים שהקשר ביניהם ללב הוא סמוי ביותר...


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 11:22 4/11/2004:
אני לא מדבר פילוסופיה הדר,
אני מדבר חיים.
ואין בכל העולם כולו מכשיר עוצמתי יותר מהאהבה.
ובית יפה יותר מהנישואים.
ואני מדבר וודאי על בית שנבנה מאהבה.
לא על מחסנים למיניהם שנבנים מכל מיני שיקולים זרים לאהבה...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 12:08 4/11/2004:
אהבה היא אכן דבר עוצמתי ביותר
(וגם דבר מרפא מסתבר)
נישואין מאהבה הם הדבר הכי יפה שיש


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 12:09 4/11/2004:

כלכך נכון.
חיבוקיםלשימחה:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 11:10 4/11/2004:

אוהבת את זעקותיך ואת חיוכיך


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 11:23 4/11/2004:

כבר למדתי ממך וגם מטליק שיש יופי בכתיבה על כאב וזעקה.
אז אקבל ואמשיך ללמוד...

תודה על אהבתך יקירתי:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 12:09 4/11/2004:
תצעק חזק
שכולם ישמעו
שכולם ידעו את אשר חפצה נפשך
תצעק עד אין כוח
ואז תשכב לישון
עם חיוך על השפתיים
ואהבה בלב
:))
יוצא אל יום ארוך
יום יפה
אחרי צעקה בריאה

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 12:14 4/11/2004:

יש הבדל בין צעקה
לזעקה.
בעומק
ובחוזק
בשלמות
ובתמימות

איך אוכל ללא חיוכים
הרי הם לי אחים

יומאור:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 21:20 4/11/2004:
לפעמים הראייה שלי קצת סלקטיבית
:))
לילמנוחה

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 21:44 4/11/2004:

תודה...
אורושלווה:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 12:29 4/11/2004:
אני מוצא שהשיר אפילו קצת מפחיד ומאיים
לא אתה
עליך
ורווח לי שמדובר על עבר רחוק
על סגירת סוג של מעגל

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 13:01 4/11/2004:
וזה היה מפחיד ואיים על אשיות קיומי...
ללא ספק.

זה עבר לא רחוק מספיק, כי הנה מה שעולה.
אך הוא נמצא במסלול תיקון
והשלמה...

תקרא את חליפת התגובות ביני לבין אביה.
מתאר יפה את התהליך שאני עובר היום עם העבר ההוא...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 13:42 4/11/2004:

אני אקרא
אבל רק בערב
עכשיו זה זמן שלקרוא לא ממש אפשר ...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 14:05 4/11/2004:

שימחת גידול ילדים...
יפה לך:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 13:35 4/11/2004:

העיקר שהיום אתה מחייך.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 14:06 4/11/2004:

הכי הכי חשוב עמית:))

תודה!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 14:23 4/11/2004:
יש משהו עם הספרה 4 היום

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 16:11 4/11/2004:
יופי לי שבאת לביקור:)

רק שאצלי זה התאריך העברי...
אתמול.

ה-4 לנובמבר תמיד עצוב...
על תמימות שאבדה...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 15:39 4/11/2004:



הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 16:11 4/11/2004:
כן, היום כבר למדתי לחייך:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 16:31 4/11/2004:

לחייך זה נהדר:)))))))))))))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 20:38 4/11/2004:

הנה....
:))))))))))))))))))))))))))))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 21:13 4/11/2004:

:) :) :) :)

כמה שיותר יותר טוב:))))))))))))
:)
:)

ולקינוח: ;)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 21:18 4/11/2004:

מתוקה שכמוך...
תבואי עוד.
החיוכים שאת מביאה לי
הם זהב
:))))))))))))))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 21:25 4/11/2004:

בטח שאני אבוא:) ..כבר עשיתי מנוי:)

:))))))))))))))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 21:47 4/11/2004:

וואלה... איזה כיף לי!!

ומי שמצטרף זוכה מייד לחיבוק ונשיקה - פעמיים...
או בשפת המקום, חיוקיים!!

כמה שימחת אותי:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 22:03 4/11/2004:

:))))))))))))))))
נהדר:)

תבוא לבקר בשלי?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 22:29 4/11/2004:

כבר הייתי וחתמתי על מנוי.
יש הטבות למצטרפים?

אקרא מאוחר יותר...
ערבאור:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 23:06 4/11/2004:

אין לי הרבה לתת..:(..אבל אני מקווה שהקריאה תהיה משהו ממני גם אליך שיעשה לך מעניין..:)..

שיהיה לך ערב עם המון :)..;)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 23:50 4/11/2004:

תתני לי להיות השופט...

המון תודה לך יקירה,
והמון :)))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 07:45 5/11/2004:



הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

דיטי (האתר שלי) , 15:42 4/11/2004:
קראתי וגם התעמקתי בתגובות.
אך משהו חמק ממני .
הזעקה מלפני 4 שנים.
על אותה חתונה מלפני 31 שנה ?
התבלבלתי.
או שלפעמים אני אטומה. לא מבינה.
סליחה.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 16:14 4/11/2004:
לא על אותה חתונה יקירתי...
החתונה הייתה נהדרת.
גם החיים במשך 17 השנים הראשונות.

ואז ניסדק הבניין יותר ויותר.
עד לזעקה של סוף הנישואים...
על אהבה שכיזבה את הדרך...
על צל שהחשיך את חיי.
על ועל ועל....

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 15:53 4/11/2004:

לחייך זה טוב.

שמחה שאתה מחייך.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 16:15 4/11/2004:

היום מחייך הרבה ועמוק.
בריא לי:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

ג’קי (האתר שלי) , 15:59 4/11/2004:
אומרים שלא מוטל על אדם בעולם הזה
נסיון שהוא מעל למידותיו
נסיונות קשים מלמדים על שיעור קומה.
ואתה שרק תחייך

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 16:17 4/11/2004:
אומרים יקירתי.
מוכרים לי מספיק אנשים שהוכרעו.
אני שמח שלא כך קרה לי (רק כמעט כזה...)

ללא ספק שלמדתי והשכלתי.
היום אני הרבה יותר מהכל,
גם חסון יותר.
(רק הבריאות, את יודעת....:)

ואחייך כל עוד רוחי בי,
כי אחרת היא לא תהיה:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

ג’קי (האתר שלי) , 19:56 4/11/2004:
נכון. חיוך זה שמחה ושמחה זה בריאות.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 21:47 4/11/2004:

ועוד...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 18:51 4/11/2004:
כ"כ הרבה כאב.
וכ"כ הרבה כח להמשיך הלאה.
הלוואי שמכאן והלאה רק תחייך.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 20:40 4/11/2004:
זה היה כאב שבהפתעה.
אגרוף קוראים לזה לעתים...
אני מחייך כבר זה זמן וגיליתי שזה ממש מתאים לי:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

, 22:46 4/11/2004:
קראתי את השיר ואת התגובות.
ומחשבות עלו בי.
דבריך מהדהדים בי....

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 23:52 4/11/2004:
גמבי עלו הרבה הרהורים...
אני חושב שהלילה אכתוב המשך.
ניפתח בי משהו כלפיי היום בעקבות הדו-שיח כאן ובעיקר עם אביה...

התגעגעתי:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

, 09:21 5/11/2004:
זה בדיוק מה שעושה לי הכתיבה. גורמת לעוד ועוד
כל דבר פותח פתח לעוד
דבריך לקחו אותי אל עצמי

לאחרונה קצת עסוקה:)))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 10:43 5/11/2004:

נהדר איך הכתיבה מגלה חדרים ובהם אוצרות לרוב...

מקווה שאת עסוקה טוב:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

, 13:32 5/11/2004:
נכון. נכון.
בעקבותיך כתבתי על זה הבוקר אצלי.

אני עסוקה..
בטוב? לא יודעת
אצלי הים סוער עד גבה גלי
:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 15:28 5/11/2004:
קראתי ועדיין לא הגבתי...

מקווה שהים יירד למתון עד שקט:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

, 15:55 5/11/2004:
לא יודעת.
ממש לא.
מבולבלת

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 12:29 6/11/2004:
קודם כל, תני לגלים לרדת...
לאט לאט הדברים הנכונים למעשה יצופו.
לאט לאט...
רוצה לכתוב לי מייל?

חיבוקים ושקט

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

, 23:06 6/11/2004:
הים סער מאד בחופי היום
סערה רדפה סערה
תודה על פתיחת הדלת בשבילי
אזכור את זה
היום לא הייתי פנוייה לכך רגשית
לא הצלחתי לאסוף את עצמי

תודה תודה:)))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 10:53 7/11/2004:
איתך יקירתי.
שולח לך מסרים מכל דלת וחלון...
מקווה כי היום יביא בחיקו מעט שקט.
מאוד מקווה!

חיבושוניאור:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

, 22:35 7/11/2004:
המסרים הגיעו אלי מכל הפתחים האפשריים
הייתי זקוקה להם
חיפשתי אותם
נתנו לי המון.
היום הזה הביא עימו שקט מהסוג הטוב
שקט של הבנה ושל הפנמה

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 22:52 7/11/2004:
אני שמח שמצאתי פתח אלייך.
אני שמח שמעט הועלתי לך.
את חשובה לי.
ואת יודעת זאת.

שולח לך מחום עיניי:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

, 14:20 9/11/2004:
זה מאד חשוב לי מה שכתבת לי...
ואני מבקשת להגיד לך תודה על כל החמימות הזו שאתה מעניק לי, בדרכים המיוחדות לך
בשבילי זה המון :))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 18:13 9/11/2004:

כמה שאני רק יכול יקירה.
חיבוקגדול:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 15:49 5/11/2004:
יש משהו כה מיוחד כאשר לא מכירים מישהו ולומדים אותו דרך הכתיבה שלו.
נכנסתי פעם והיום זו הפעם השניה (אני לא הרבה זמן פה בסביבה...) ומצאתי היבט שהוא מאוד אישי ושלך, ומרגישה שזו כניסה כל כך פנימה, מהירה ועמוקה.

והזעקה שלך, היא מליבה שלה ולא מליבך.
קולך בקשת ליבה?
ליבה בך?


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 19:53 5/11/2004:
שוב נפגשים...
כך אני כותב יקירתי.
מנסה להוריד פילטרים כמה שיותר.
עבורי קודם כל.
ומקווה לטוב.
מקווה שיאירו לי
...

את מוזמנת להתארח גם בחדרי ליבי.
אני במסע פנימה
במסע לעבר
במסע בהווה
את מוזמנת...

השיר הזה נכתב שלשום על אירועים שהתרחשו לפני ארבע שנים.
על נקודת השבירה במערכת נישואיי הקודמת.
הזעקה הייתה שלי וממני.
אני מקווה שלא מליבה זעקתי...

ליבי היה אז קשור בעבותות רבים לליבה.
כשהיא קרעה (ולא ניתקה) באפן גס את הקשר זעקתי.
ליבה כבר לא בי היום.
הבראתי:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 22:43 5/11/2004:
אתארח גם אתארח,
המקום נאה בעיני
וגם השכנים :-)...

קוראת
יודעת שהדברים לא פשוטים
ושמחה שהבראת.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 12:30 6/11/2004:
מילותייך טובות לי.

הבראתי בערבון מאוד מוגבל.
אך אולי משום כך רוחי הבריאה יותר עמוק.

חיבוק:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 15:06 6/11/2004:
לעתים שוררת התחושה כי החמצתי את הרכבת והדרך היחידה לעלות עליה היא לקרוא את הכל מההתחלה (בדיוני ובלתי אפשרי מבחינתי),
נעים לדעת שיש מקומות שימתינו בזרועות פתוחות ויקבלוני בחיוך רחב ומאיר פנים גם בדרך בה אני יכולה לצעוד.

החלמה היא תהליך מורכב שיש בו פנים רבות.
החלמת הנפש חיונית היא להחלמת הגוף וההיפך.
למילים יש עוצמה...

:-)

ותודה.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 18:37 6/11/2004:
לא אחרת אף רכבת...
אנחנו חיים בהווה אפילו שהעבר גמהוא כאן...

החלמה ומילים...
לו אנשים היו יודעים כי הן תרופה כלכך טובה...
ובכל זאת, כמה יודעים.

תודה לך יקירה שאת כאן:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 18:53 6/11/2004:
:-)))

חילופי המילים בינינו גרמו לי לחשוב אחר הצהרים ולהבין כי היום , לאחר כמה שנים בהן חיי הם גם על הרשת, אני בוחרת אנשים גם לפי המילים שלהם. אני מניחה שזה תהליך טבעי שהיה גם בעבר אולם הוא מחודד וביקורתי יותר היום, מספר שנים לאחר שנכנסתי לעולם הוירטואלי וזו הדרך הראשונה עבורי להכיר אנשים.



הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 19:13 6/11/2004:
אמרת נכון יקירה...
זה החיוך ורטט השפתיים.
הרעד שבגוף עובר.
הכל חבוי שם במילים ובאינמילים...

אוהב את החיוכים שלך:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 18:22 6/11/2004:
לקח לי זמן עם שירך הזה כי הברק והזעקה הדהדו חזק מדי בתוכי עכשיו יכול לברך עם חיוך על סגירת המעגל שלך לחבק אותך באהבה שלגיה

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 18:39 6/11/2004:
תמיד שאת באה את מחייכת אותי...
יותר מסגירת מעגל יש בכתיבה של השיר הזה אמירת שלום.
פרידה שכזאת.

תודה לך שילגיה על חיבוק...

חיבוקיערב שקט:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 18:49 6/11/2004:
בגלל זה היה לי קשה עם השיר בהתחלה הייתי צריכה זמן לעכל אותו נגע אצלי במקומות מוסתרים עדיין יש עבודה אבל עכשיו אפשר לחייך לחבק לשלוח שבוע חדש מלא אור ואהבה אליך ....................

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 19:11 6/11/2004:
אני יודע יקירתי...
חש את מקומך תמיד.
כנראה תכונה של חברים...
שולח לך חיבוק אוהב ומרגיע:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 19:20 6/11/2004:

חיבוקך נעם לי ותודה כן אנו חשים אחד את השני אז אוהבת מחבקת שלגיה

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 19:25 6/11/2004:
ראית כבר אצל גלית.
קראת כבר שאני לא אשים כפתור.
את יודעת ואני יודע שאת יודעת שגם בלי כפתור את לוחצת אצלי במקומות הנכונים...

אוהב ומחבק:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 19:42 6/11/2004:
אנחנו לא צרכים לשים כפתורים כדי לדעת מה הקשר שיש בינינו וראית את תגובתי אליה
כן שאני יודעת מכבדת ומעריכה אותך , אני שמה בזמן האחרון כפתורים כי גילית שכך אני מתחברת לגיל הנעורים של ממש חווית אותם כראוי.........
ועוד דבר זוהי היוזמה שלה ולא שלי כנראה בעקבות בחרתי למלאך עידוד......... אבל זה בטח ראית אצלי בבלוג חיבוקיערב אוהבים שלגיה

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 10:56 7/11/2004:

חבל שתגובתי אצל גלית נימחקה...
כמה טוב שאנו לא זקוקים לכפתורים פרט לאלה שטבועים בנו:))

חיבושוניאור:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 13:45 7/11/2004:

לא נורא ידיד הספקתי לראות אותה וכפתורים כדי לשחרר לחופשי בעקר את אלה שקושרים לפתילים מציקים ואני רואה שאתה עושה עבודה נפלאה בנושא
אז חיבוקי צהרים אוהבים שלגיה

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 20:32 7/11/2004:

חיבוק חזק חזק של תודה:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

הוספת תגובה חדשה:

סוג תגובה:

 שם:
 email:
 
(או מספר הבלוג)   האתר שלי:
  מצב רוח: ריק                           בחר: ריק קול סבבי אה? סטנדרטי אוף עצוב עצבני
קוד אבטחה:
במשלוח התגובה אני מאשר/ת כי ידוע לי שהאחריות לתוכן התגובה היא עליי ולא על האתר ישרא-בלוג ומנהליו.  
שלח