יומני אלפוחרה

 (האתר שלי) , 13:05 26/2/2005:
לפעמים אני באמת יכולה לתהות בקשר לזה
אבל במה שאתה כותב פה, מעולם לא העליתי ספק
כי אתה כותב מהלב וזה מורגש

אני טיפוס שהוא מאוד שונה מאדם לאדם
למשל אם אני נפגשת עם חברים זה תמיד בחיבוקים
אני חושבת שהאסוציאציה הראשונה שתהיה לי אם אני אפגוש אותך זה חיבוק

מלבד זאת אתה רואה באנשים דברים יפים, הדברים שבפנים, ולא רק החיצוניות

שתהיה לך שבת מדהימה
פה יש שמש בחוץ
ואני אחה"צ הולכת לעבודה

שולחת נשיקות }{


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 14:36 26/2/2005:

תודה על המחמאות הרבות הדר:))

חיבוק הוא משמעותי מאוד לקיום שלנו ולכן הוא כנראה מגיע לביטויו הוירטואלי גם כאן.
קל לחבק כאן. זה אינו דורש מאמץ מיוחד, פרט לכתיבה של 5אותיות.
אך כשכותבים חיבוק וגם מתכוונים אליו עם האנרגיה הנפלאה שמרגישים בחזה, זה כלכך קשה כאן.
עם כל המחסומים הפיזיים.
עם חוסר הנוכחות שלך מול המיתחובק...
ועדיין זה שווה המון...
יש פעמים שזה שווה הכל. כי רק כאן אתה שומע וגם משמיע דברים שאף אחד בחייך לא שומע...

נשיקות יקירה על דברים שכאלה:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 14:43 26/2/2005:
חיבוק אומר המון
גם ברשת הוירטואלית וגם במציאות היומיומית
(רק שבמציאות זה גם הרבה יותר נעים :))

לפעמים יש אנשים שפשוט כותבים את זה בלי שום הקשר
ככה שזה גורם לי לתהות בקשר לזה

שולחת חיבוקים


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 14:56 26/2/2005:

וההקשר שלך נפלא לי ומחמם את הלב.
עוד נתחבק גם במציאות, ובינתיים...

חיבוקגדול ממני אלייך
{{}}

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 02:03 28/2/2005:

שלחת לי מייל?
אם כן, רצוי שתשלחי אותו שוב ולא ב- GMAIL, כי הוא הגיע בתרגום לסינית מצוייה:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 13:39 26/2/2005:
אני זוכר את הפוסט ההוא
היה א.ב של קבלה
אני לא מתייחס לספקנים
שישארו בספקנותם ויערב להם

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 14:38 26/2/2005:

טוב, אתה ואני ועוד כמה, אנו דוגמא לא שיגרתית (?) למה שישרא עשוי להביא לחיי אדם.
איך המסך אינו מהווה מחסום, אלא מגנט של הלב...


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 13:59 27/2/2005:
וגם אני...:-))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 14:01 27/2/2005:

נשיקה מתוקה:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 14:44 26/2/2005:
וכבר הודיתי לך על הראייה הזו אותי:))
לעיתים המכות שמכים אותנו מוציאות משהו הרבה יותר טוב מהמקור... עם אמירה שונה.
הבוקר ביליתי עם ידידי הנפח.
הזמנתי אצלו עמוד מעוטר לתליית עציצים.
ישבתי שם, מביט ומתפעל. רואה מול עיניי את הפלא הזה, כיצד ברזלים בעלי ביטוי חיצוני זהה מתעצבים לאיטם לידי אוסף פרטים עם זהות מיוחדת לכל אחד מהם.
חייכתי לי, כי חשבתי על חיי.
על חיים בכלל.
ועתה הזכרת לי, ממשיך את הבוקר שלי.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

, 13:49 26/2/2005:
ואחרי שקראתי את הכל. את הכל ממש.
אני מצהירה כאן שאני מסכימה עם הדברים שהצגת.
נראה שאנחנו בכל אופן יודעים לחוש מבין שטף המילים מתי התגובה נכונה ומתי מתחנפת..
מתי זה איתי ומתי מעושה
וכשמישהו/י כותב/ת לי שנעים לו/ה איתי, אני יודעת שזה נכון. אנשים סתם ככה לא כותבים דברים כאלה.
אבל, גם בתוך שטף המילים וצלילן.. צריך לדעת לבחון את המשמעויות לעומק ולבחון אותן לגופו של עניין...
מתוך מערכת היחסים שמתפתחת לאורך זמן...

אני מצרפת פה את הקישור למאמר ששלחתי לגמאמא שנוגע בחלק מן הדברים שמדוברים פה. מי שרוצה - שיקרא:
http://www.itu.org.il/PaperArticles/ViewPaper.asp?msid=4&article=1213
:))




הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 14:03 26/2/2005:
בקשר למאמר:
אני מתארת לי שיש אנשים שממש "לובשים" פרסונה אחרת, מסכה אחרת, מה שמתאפשר כמובן באינטרנט. אני לא אתמם ואומר שקשה לי להבין למה, רק שלי לפחות היה קשה להעמיד פנים (כפשוטו) לאורך זמן.

אני חושבת שאנשים שונים והקשרים שונים מוציאים מהאדם את הפנים השונות שלו עצמו. אני לא אותה אחת בבלוג הזה כמו בבלוג אחר, וזה לא בגלל שאני מעמידה פנים, זה בגלל שאני מתחברת עם כבלים אחרים.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 14:53 26/2/2005:
מעניין השימוש במילה כבל.
כי כבל עבורי הוא משהו מאוד פיזי.
שלא תביני לא נכון, אהבתי מאוד את המינוח:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 16:13 26/2/2005:
חשבתי על המונח "רצפטורים" גם. אבל מה שהיה לי בראש זה החיבורים השונים (ה"תקע") שמתאימים לשקעים שונים ולא לאחרים.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 20:38 26/2/2005:

עולם הדימויים שלנו דומה:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 23:42 26/2/2005:
לא, לך יש מספרים בראש, שאני לא מבינה ((-:

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 00:38 27/2/2005:

מספרים אינם דימויים, הם אותיות של שפה עתיקה מאוד:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 00:47 27/2/2005:

בשבילי הם לרוב דמויות ולכל מספר יש אפיון ומצב רוח או איזושהי קונוטציה רגשית.
פלא שאני לא טובה בחשבון?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 01:21 27/2/2005:

את חושבת על חשבון במונחים של בית ספר.
למספרים יש משמעות שאת מדברת עליהם עתה.
אפיון של רגש, צבע, ריח, ועוד...
הם קצוות של כבלים:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 14:50 26/2/2005:

אנא, קבלי ממני את עיטור הקורא הסבלני והמתמיד:
@@@@@@@
:))

כתבת נכון מאוד.
בשורה התחתונה אנו מערכת חכמה של סינונים וקבלה.
וכשאנו במיטבנו, המשקע של הטוב שאנו מקבלים הוא נהדר.

קראתי את המאמר כבר אתמול בתגובה שלך אצל גמאמא.
המאמר הזה מעניין מאוד מאוד. אך הוא יותר מתאים לדמויות המנסות לבנות מסיכות או להתבדות מול עצמן ומול העולם.
מה שאני מנסה כאן, הוא לדבר על הדו-שיח המתפתח עם אנשים שבוחרים להיחשף, לשתף. על משמעות ההבעות הרגשיות שלהם. משמעותן עבורי כאן.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

, 16:15 26/2/2005:

הייתי רוצה לקבל עיטור אחד...
ועל כל השאר אגיב אח"כ

ראשי סחרחר מן היין
ובזמנים כאלה אני לא חושבת מספיק צלול

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 20:39 26/2/2005:

עטורה את יקירתי...
טוב היין לראש וללב:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 21:56 27/2/2005:

אחרי שהתפכחתי מן היין
וקראתי שוב את כל מה שנכתב כאן
ראיתי שאין לי מה להוסיף על מה נשאמר...
אולי רק דבר אחד, כל אחד ראוי שינהג לו פה כמו שמתאים לו.
מי שמתאים יתחבק ויפזר מילות אהבה
ומי שלא - לא.
מפריעה לי קצת הביקורת.
זה הכל...



הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 02:05 28/2/2005:

ואני כבר קראתי בבלוג שלך, ונראה לי שעדיין אדי היין משחקים תפקיד:))

אמרת הכי נכון ומדוייק.
חיבוקלילה:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 22:42 28/2/2005:

הכל מאדי היין
נהניתי להיות מבוסמת מהיין
ומה שיצא מתחת ידי(בבלוג שלי) התאים למצבי דאז....
:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 00:14 1/3/2005:

ידעתי שכך.
לא הגבתי שם, כי הזמן הולך ומתקצר והמלאכה מרובה.
אך את כאן ואני מחבקך בחום:))


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 14:08 26/2/2005:
בכנות
כשרק הגעתי לכאן לראשונה, במבט שטחי ומרפרף חשדתי לרגעבאמירות המחבקות שאינן רק ביטויים. לקח לי קצת (לא הרבה) לבטוח בחיבוקים החמים ולהאמין באותנטיות שלהם. אבל עכשיו אני בטוחה. ושמחה (-:

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 14:54 26/2/2005:

ברת מזל את שאת כזו.
ובר מזל אני שהיכרתיך יקירה...
:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 16:11 26/2/2005:

גם אני מרגישה כך לגביך...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 20:40 26/2/2005:

אלה החיבורים הסמויים מן העין והגלויים ללב:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 23:41 26/2/2005:



הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

, 15:11 26/2/2005:

לא נשאר לי אוויר...
ולמה אתה גר בחור ההוא?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 20:41 26/2/2005:

שולח לך אוויר פיסגות הרים:))
תסתכלי ברשימות בצד שמאל: בראשיתי ו- 5 מכתבים...
קצת מהתשובה נמצא שם...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 15:16 26/2/2005:


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 16:51 26/2/2005:

תודה שהחזרת אותי לדיון ההוא - נהניתי לקרוא אותו ממרחק.
שבת נפלאה לך.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 20:42 26/2/2005:

שמח שאהבת...
אני נהניתי לקרוא, איך אחרי 8 חודשים דעותיי רק העמיקו...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 17:26 26/2/2005:
הבעיה היא בעיני המסתכל
זה הקושי שלו לתת אמון
מי שרוצה לבטוח בחיבוקים יבטח בהם ומי שלא לא


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 20:43 26/2/2005:

ומי שלא בוטח בחיבוקים, כאילו לא בוטח בחיים שהשמש מעניקה.
חיבוק הרי בא מאור השמש:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 20:45 26/2/2005:
שמח לראות אותך מאוד מאוד.
למרות מה שאת עוברת, הגעת והשארת ניחוחך האהוב עליי...
אני מרגיש את שאת עוברת, ומתפלל שתמצאי את הדרך.

חיבוקי:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 18:34 26/2/2005:
שדות יקירי, לגבי השאלה הפנימית, מזוייף או אמיתי, ברור שאתה אמיתי, אחרת מזמן הייתי כותב את פוסט ההשמצה שאני מתכןן עליך מאז שאני מכיר אותך (וזה היה ממש כשהגעת).
לגבי שאלת המניפולציה, אתה אחד המניפולטורים הבכירים בישרא, לא פעם אני עומד משתאה לנוכח הערמומיות בה אתה מפזר אהבה, אתה מניפולטור של אהבה , כמעט הצלחת להכניע גם אותי.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 20:50 26/2/2005:

פחדן שכמוך:))
כבר הצהרת כאן קבל עם ובלוג שאתה אוהב אותי:))
ועתה בגלגול מקסים באוויר, אתה בא לנחם את קלמן על רגע העוצמה ההוא. כמעט ומניפולטור, בחייך:))...
אני חשבתי שקפיצותיך באות מכן הקפיצה של מעשיך ומילותיך.
אולי הן לא קפיצות בכלל, אלא מישהו עלום שם כמו נמלק, הוא המושך בשערותיך וגורם להתפתלויות הנהדרות האלה שלך...

שמח מאוד שבאת לביקור חטוף:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 10:10 27/2/2005:

ישנן "מניפולציות" שאני שמחה מאוד ליפול לתוכן...
:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 14:04 27/2/2005:
מעתה אמרי בעברית טיפלולים...
מחידושי האקדמיה ללשון העברית:))

אהבה כנראה מטעימה את תיפלות חיינו בטפלול נהדר שכזה:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 22:56 26/2/2005:

התגובה הזאת הולידה פוסט.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 00:22 27/2/2005:

ראיתי...
אני אגיע יקירתי:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 14:13 27/2/2005:

וואו איזו לולאה עשיתם לי פה... ואולי בעצם אני התחלתי את הלולאה הזו?


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 14:22 27/2/2005:

לולאות של אהבה, היש משובחות מאלה?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 19:59 26/2/2005:
שנינו אופטימים ללא תקנה אוהבת אותך ונהנת מחברתך תמיד מחכה שתגיע שוב לביקור .......זוכרת את הפוסט הזה כי אחר כך הגעת למסיבתי ורקדנו ........... כן השריר של הקבלה אצלי עדין צריך אימון .......אבל לומדת לקבל אז שבוע נפלא לך שולחת חיבוקי אור ואהבה שלגיה

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 20:52 26/2/2005:

שריר הקבלה אינו מסיים להתפתח.
יכולת קיבולנו הולכת ומשתבחת...

אור חיבוקייך מחייכני בחום:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 20:28 26/2/2005:
יש חיבוקים ויש חיבוקים שדות יקירי.
אצלך הם מגיעים ממקום של המון טוב. אצלך הם מגיעים ממקום אמיתי. וזה מה שחשוב.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 20:53 26/2/2005:

אני כה שמח שכך את מרגישה כלפי המילים שלי.
תודה לך מאמא
{{}}

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 21:28 26/2/2005:
שדות יקר שלי, אתה פשוט שמש של אור ואהבה. מישהו מתלונן על זה שהשמש מחממת את כולם? לא. כולנו נהנים מהאור והחום שלה והיא נותנת לכולנו חיים.

היה לי שבוע ממש לא מוצלח בעבודה, שבוע של ספקות בעצמי. וגם לממיע היה קשה. ונזכרתי במה שהאיש כחול העינים אמר לך, ורציתי לשמוע את זה שוב כי אני לא זוכרת איפה הפוסט ההוא.
אני אפילו לא מסוגלת לכתוב על זה פוסט, כי אני מרגישה קצת מחוץ למעגל היום. אבל איתך אני תמיד מרגישה שייכת.

והיה לי עצוב ושמח לקרוא על מה שעברת בשבוע שעבר. חברה דתיה שלי אמרה שילדים יותר מחוברים לאלוהים מאשר מבוגרים. מה שכתבת על החיבור וההקשבה לגוף שלך הזכיר לי את זה. אני שמחה שאתה שומע אותו שוב, ומצטערת על הכאב בדרך לשם.

אוהבת אותך מעומקי לבי.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 00:33 27/2/2005:
הלכתי והבאתי לך את השי:
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=34892&blogcode=600394
כבר ראיתי שכתבת משהו ואני אגיע.
קשה, קשה יקירתי להחליף מקום עבודה.
במקום הקודם הייתם מוכרים ומוערכים ובעלי נישה ברורה.
והנה עתה, אתם חייבים לעשות דרך חדשה (ולו בחלקה) כדי לרכוש זאת שוב.
תוסיפי את זה ללימוד של שדה חדש עבורך.
שני ילדים לגדל ולאהוב.
משפחה לקיים.
משימה גדולה שיש לה מהמורות שמפילות מעט. גם שורטות לעיתים.
אני עברתי את זה פעמיים בקריירה שלי (לפחות משהו דומה) ואני זוכר את הימים והשבועות המבאסים.
זה לא קל יקירתי, אך בקצה הדרך או הגבעה, את תתקעי את הדגל ותשקיפי על הנוף ותחושי הכי עשירה בעולם.
תחושי מה ששום מיליון דולר לא יודעים ולא מסוגלים לרכוש.

אני שמח שאת איתי.
כתבתי לך השבוע כמה אני שמח וגאה להיות חבר שלך.
שוב אני אומר את זה כאן ועכשיו.
דווקא בפוסט הזה שמציג לראווה את מרכולתי.
האהבה.

כן, מה שעברתי הייתה ללא ספק חוויה אחרת. יש הקוראים לזה דתית. אני אומר שזכיתי להביט עוד מעט למעמקיי.

תודה לך על המילים יקירתי.
עם המון המון אהבה,
שדות:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 19:55 28/2/2005:
קראתי את התגובה שלך הרבה פעמים וכל פעם עולות לי הדמעות מחדש.
קראתי עכשיו גם את הקטע ההוא, על האיש המדהים שחנך אותך. סבלנות ולב. כל כך נכון.

אני שמחה מאוד שאתה איתי, שמחה מאוד שאתה כאן, שפגשתי אותך. תודה מעומק לבי.

הרבה בריאות יקר שלי.
וחיבוק גדול.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 21:50 28/2/2005:

אישה יקרה לי,
אני מקווה שהקטע הזה של סבלנות ולב נתן לך כוח.
הוציא עוד משהו ממעמקייך הפוריים.
את יכולה יקירתי...
אני יודע ולבטח את!

אני שמח להיות איתך.
ההיכרות שלי אותך העניקה ומעניקה לי ערך מוסף.
מכוונת אור יקר על מהו ישרא לאנשים ישרי דרך.

חיבוקמלאאהבה:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 00:34 27/2/2005:

תודה יקירתי.
אני יודע ומודה לצמח בר שהייתה חכמה להפגיש ביננו.
זכיתי...
חיבוקיאור:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 21:31 26/2/2005:

מצחיק אותי כמה אנחנו חוששים לאהוב ובאיזו מיומנות אנו מסתירים את היכולת המופלאה הזו שטמונה שבכל אחד מאיתנו עד שאנו הופכים למניפולטרים של אהבה:-))

אני לא ממש מסכימה עם הדימוי הזה
כי בשבילי זה מבטא מניע נסתר
מצד שני, כולנו ללא יוצא מן הכלל שואפים לאהבה
אז מי אני שאשפוט את הדרך:-)

חיבוקים אוהבים כפליים:-)


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 00:37 27/2/2005:

מי, מי חושש יקירתי?
כאן אין חשש ואין מורא.
האהבה היא הראשית והיא המכשיר הגנטי המופלא מכולם.
כל שם תואר לאהבה מתגמד מייד.
כי הם לא יכולים לה.
א ה ב ה
זה כל הסיפור...

על אור זהב אני שולח לך את תודתי:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 02:39 27/2/2005:
אכן זוכרת אתה פוסט הנ"ל (זה אורמ שאני כבר ותיקה כאן לא?)
ואתה באמת אוהבת המידה שלא תאמן
ונעימה לי אהבתך
וכתבתי אז וגם היום
מוכנה להתחלק בה ובך
טוב, בגלל שנאי אחותך לך
וגם בגלל חוק מקוקו מספר 1
עוד חיבוק לך
מחכה ומצפה...............

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 14:07 27/2/2005:

עדיין לא מיצמצת לערות, כשתיקתקת את התגובה:))
פורסם ב- 11 בנובמבר וחוקק ב- 10 בו...
חוק בעייתי, אך קיים ללא ספק בשמורה:))

חיבוקיזהב:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 16:27 27/2/2005:
אכן בעייתי
וממש לא קשור לשמורה
ממש לא!
קשור לרצון אנוכי וילדותי שלי
וזהו זה
חיבוקי אגוזים בחזרה..........
מתי?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 16:35 27/2/2005:

את הרי מהנדירות בנשים, הרי שהחוק חייב לתפוס בשמורה.
מה הם לא שומרים את היהלומים שלהם?
וכי מה מניע אותנו יותר טוב מהילד שבנו מהאגו המחפש חופש ואביב?
בעוד ימים ספורים:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 09:04 27/2/2005:
שדות יקר
הפוסט הזה שכתבת הוא ההזדמנות שלי להגיד לך
שאתה האיש שאני הכי אוהבת בישראבלוג
לא נתקלתי באדם כמוך בחיים האמיתיים
אין לי ספק שהחיבוקים והאהבה שאתה מעתיר בשפע על כולם, באמת באים מעומק ליבך הרחב.
עברת דברים מאוד קשים בחיים
היית כבר כמעט בצד השני וחזרת לחיים
אתה נמצא בכמה רמות מעל בני תמותה רגילים.

שתדע, שלא כל אלה שכותבים בתגובות "חיבוקים ונשיקות" "אוהב אותך" וכו’ - נכנסים לי ללב כמוך.
(האמת...שיש אחת כזו שאני ממש לא סובלת...)
אתה מביא מעצמך הרבה מעבר לחיבוק (חכמה, חכמת חיים, הקשבה ועוד דברים שתקצר היריעה מלפרט).

נשיקות וחיבוקים אליך
}}{{
ממני, שתמיד מוכנה לקבל :))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 14:16 27/2/2005:

~ ¡¡איקון של איש המום ושפוך לחלוטין!! ~

מקווה שמקצת שבמקצת ממה שכתבת אכן נמצא בי וזה יהי המון המון.

תודה מנושקת:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 21:57 27/2/2005:
אני מקווה שזו לא אני....


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 08:40 28/2/2005:

חחח מה פתאום את!!!


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 22:51 28/2/2005:

ידעתי...
נשיקות:))


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 09:27 27/2/2005:

קודם כל- חיוך ענק עלה לי על הפנים כשקראתי את זה. מכמה סיבות. ראשית, אני מרגישה לפעמים כמוך בכך שגם אני מפרגנת מהלב, ומרגישה את הרתיעה שזה כביכול יוצר. שנית כי אתה כזה מקסים ומחבק ובא לי לתת לך חיבוק ענק. ושלישית, כי כבר עומד לי על הלשון כמה ימים להגיד לך שזה כבוד גדול להיות נפלא בעיניך ומחובק על ידך. אז אני מוכנה לשלם את המחיר של הבלעדיות.
הפוסט הזה פשוט משגע.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 14:19 27/2/2005:

את רואה? ידעתי למה הקסמת אותי מהרגע הראשון!
תענוג למצוא מבני מיני המסתובבים כאן.
זוכרת שכתבתי לך על הרסיס?

תודה לך האישה עם החיוך הכובש:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 14:40 27/2/2005:
זוכרת ונוצרת. ((:

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 16:05 27/2/2005:

כדור זעיר מקפץ בתוכי בשימחה:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 10:08 27/2/2005:
זוכרת את התגובה ההיא, זוכרת את הפוסט.
ומישהו שאני אוהבת , אמר לי לא מזמן ,שבהתחלה הוא לא הבין והיה לו קשה להתחבר לחיבוקים הווירטואליים הללו, להבעות התמיכה והאהבה שאינן תלויות בדבר, אבל עם הזמן הבין, שיש בזה הרבה כוח ואמת גדולה.

כי כך אני .
וכך אתה.
וטוב שכך.

וחיבוק שבא ממקום של אור גדול מסיים את התגובתי לפוסט המחבק הזה :)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 14:21 27/2/2005:

כבר אמרתי לך שאת ממכרת:))
נכונים דברייך כפשוטם.
אלה מסוג הדברים שאין להטיל בהם פירושים.
רק לחוש ולהתעשר...

חיבוקגדולגדול:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 14:07 27/2/2005:
גם אני זוכרת את הפוסט ההוא על תגובותיו והדיון שהוא העלה. ואכן מעניין היה לי לקרוא אותו שוב מתוך פרספקטיבה של זמן וארועים.
לאט לאט כשאני קוראת את התגובות פה ואצלי אני מתחילה לחשוב שמשהו אצלי דורש כיוונון.



הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 14:13 27/2/2005:
לא יודע אם כוונון יקירתי.
רק לבור את התבן מן הבר.
נכונים דברייך בפוסט, אך את נותנת חשיבות רבה דווקא לתבן.
הוא לא מזין.
אפי את הלחם מהבר...

אני נהניתי לקרוא בפוסט ההוא על השימחה שהייתה לכם באותו היום:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 21:00 27/2/2005:
אוקי נגמר לי האויר בשלב מסויים

וקראתי את הפוסט המיוחס
אולי בגלל זה כי הייתי צריך לקרוא שני פוסטים באחד

ואני חושב שגם אני חנפן
או שזה בעצם תלוי מי מסתכל

הרי חסכן יכול להיות קמצן
מכוער יכול להיות יפה
אמיץ יכול להיות פחדן
וכן הלאה וההלאה
אני אישית ראיתי
את יופיך
ומי שמסרב לראות את אותו יופו
חבל שהוא עוור
:)
אז אולי לפעמים
אתה מסונוור מיופי אחר
ואולי אתה קצת מזוייף לפעמים
אבל גם אני וכל אחד אחר
כולנו מזוייפים קצת
אפילו שאנחנו לא רוצים להודות בזה
והזיוף לפעמים עדיף
על האמת הנוראה
הוא מיפה את המכוער
ובכוח האמונה זה נהיה ממשי
:)


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 02:09 28/2/2005:

אהבתי את סיום דבריך.
כי הזיוף הוא בעיני המשתמש ובכוח הלב להפוך כל דבר,
גם פרח פלסטיק למשהו מדיף ריח משכר...

והמון תודה שכך אתה רואה בי יופי.
:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 02:36 28/2/2005:

אני רואה מה שקיים
ואם לא קיים אז אני מזייף קצת
עד שהוא נהיה אמיתי
:)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 12:05 28/2/2005:

יכולות ליבך מקסימות אותי...
איש אתה:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 15:40 28/2/2005:

גם אותי
גם אותי

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 18:18 28/2/2005:



הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 23:09 1/3/2005:
תודה יקירתי, על מילים כה חמות!!
באמת רוצה להיפגש?
אני רק יכול לקבל מיילים עתה ולא לשלוח.
אם את רוצה את יכולה להשאיר לי מספר טלפון...

חיבוקים:))


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 09:10 2/3/2005:
זה אכן פוסט מיוחד ושווה לחזור אליו, אני כמו דארלינג עם הספקנים, וגם אם יש אדם חריג כזה או אחר אני מעדיף להישאר בכבדהו וחשדהו.

אנסה להקשות עליך: מה יגרום לך לא לאהוב מישהו? לתעב ? לשנוא ? :)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 11:00 15/3/2005:
שבתי לאחר מסע ומצאתי את תגובתך...
אני לא אוהב את רוב העולם, כי פשוט איני מכיר אותו.
וזה מזל גדול, כי אין בי מקום להכיל הכל:))

איני יודע מהו תיעוב ושינאה.
מי שאינו כוס התה שלי ננטש בצד הדרך ונעלם כתמונה הולכת ומיטשטשת...
אין לי זמן מיותר, אפילו אין לי זמן...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 02:40 16/3/2005:

אשרייך.
אולי זו מיומנות ניהול זמן גבוהה. אולי זה חינוך. משמעת עצמית.
רובנו ואני בתוכם שונאים, נוטרים, אולי זה ואריציה של פחד. אני לא יודע מה זה לא לשנוא, יש לי רשימת אויבים שהדבר היחיד שיכול להוציא מי ממנה הוא אויב חדש, גדול יותר :)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 13:28 16/3/2005:
מבהיל לשמוע שכך מתנהלים חייך.
אני מקווה שזה רק חלק ממהות חייך היומיומיים וכי גם אהבה שוכנת בך ובמישקל רב יותר.
זה חינוך ת’מאכוס, החינוך היחיד ששווה באמת - לחנוך את המפתח והבונה באדם.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^