הארוחה האחרונה של אנה (האתר שלי)
, 12:45 13/10/2006:
לצערי בכזה עולם אנו חיים..אלה שלא נחשפו ישירות להפרעות אכילה חושבים שזה מחלה של ילדות מפגרות שרוצות תשומת לב..
סתם נואשות מידי להיות רזות.
אם כי כשאנורקסיה תוכרז כמגפה, אז זה יעשה יותר רעש..
מה שכן רציתי להגיד..
זה שאני זוכרת, שהבטחתי לכתוב פה טור אישי...אבל אני מוותרת..
אני מנסה להחלים, ולכתוב על הפרעות אכילה לא בדיוק יעזור לי... אני מצטערת על הנטישה..מקווה שלא תכעסי.
אני אכתוב על זה ..פשוט לא עכשיו..לא כשכל דבר קטן יכול להיות טריגר ולעורר זיכרון "נחמד" של צום.
אני עדיין אהיה פה, ואם תירצי משהו את יכולה לפנות אליי תמיד..
שוגי
, 15:12 13/10/2006:
הבלוג ה זה חשוב, כול כך חשוב.
אני בת 19, מאושרת, לא שמנה, לא רזה. כמו שצריך.
חברה שלי.....
כול כך קשה לי לכתוב את זה.
חברה שלי נפטרה מאנורקסיה לפני שנה וחצי.
אתם לא מבינים מה זה, לראות את החברה הכי טובה שלך נעלמת, פשוטו כמשמעו.
היא הייתה ילדה כול כך יפה, כול כך שמחה, כול כך מלאת חיים.
ככה אני רוצה לזכור אותה.
לפני שאישפזו אותה, אני זוכרת, דיברתי איתה. שאלתי אותה למה.
למה היא הרסה את עצמה ככה.
והיא ענתה.... היא אמרה לי שזה לא בשליטתה. שכבר מהתחלה היא לא ידעה מה היא עושה. וקילו, ועוד שניים, ורק עוד 5 קילו ואני אהיה יפה ומאושרת.
והיא הגיעה לסוף.
ואני בכלל לא חושבת שהיא הייתה מאושרת.
בנות, אתם לא מבינות כמה זה חשוב.
תאהבו את עצמכן, תרצו לחיות, תהיו חזקות.
הבלוג הזה כול כך חשוב.
אתם תהרסו לעצמכן את החיים.
אני כותבת את זה , כותבת ובוכה.
זה פשוט נורא שהתרבות שלנו תומכת בהרעבה ובמראה של קיסם שיניים.
אל תיתנו לזה להפיל אותכם.
אני מבקשת.
בבקשה.
(האתר שלי)
, 16:57 13/10/2006:
אני אפרסם אותך בבלוגים שלי ותני לי קצת זמן לנסות לעשות משהו באינטרנט.. זה יקח זמן מה אבל לא משנה כמה זה יקח, חשוב שבחורות ידעו שיש להן תמיכה. זה יכול להציל חיים ורק בגלל זה הכל שווה.
אני אשמח אם תתני לי דרך לתקשר איתך לא באי מייל, אולי בתוכנית מסרים מיידית או משהו
Image Disorder (האתר שלי)
, 16:54 14/10/2006:
את צודקת שצריך לעורר יותר מודעות..
אבל דבר אחד מפריע לי.
את אומרת שזה פרי בחירה לחלות בזה. ובכן, זה לא ממש נכון.
זאת מחלה כשם שסרטן זה מחלה וכשם שגם איידס.
לא "בוחרים" לחלות בזה, זאת מחלת נפש המתבטאת דרך האוכל, האדם מתמודד עם הבעיות שלו דרך הנושא של הגבלת אוכל וכו’.. זה הרבה יותר מסובך מסתם רצון לרזות ולרצות לחלות בזה! הייתי אומרת שזה גם נעשה בפחות מודעות לזה שאת בעצם נכנסת לתוך זה. את לא ממש יודעת שיש לך בעיה.
אז כן, יש את הבנות שמנסות להיכנס לזה בכוח, וזה איום ונורא לדעתי, כי זאת מחלה לכל דבר.
אבל יש את הבנות שנכנסות לזה ללא שליטתן, פשוט "נופלות" לתוך זה, בגלל כל מיני דברים נפשיים ובעיות אישיות וכו’ וכו’.
ויש כמובן גם את הבנות שמתחילות מ"סתם דיטאה קטנה", וכן, זה מתוך בחירה, ואז זה פשוט מתדרדר לאנורקסיה, ללא שליטתן, וזאת כמובן לא בחירה. זאת פשוט התדרדרות והשתלטות של המחלה הזאת.
(האתר שלי)
, 12:57 15/10/2006:
לא אני מדהימה, האנשים שמנסים לעזור ותורמים לבלוג הזה, הם המדהימים. אותם האנשים שמשתפים אותנו עוזרים לעצמם ובו זמנית גם לאחרים, הם מדהימים.
(האתר שלי)
, 17:57 15/10/2006:
אחותי לומדת עיתונאות בחו"ל, כרגע היא הגישה את פרויקט הגמר שלה ומחכה לתשובה. אם תעבור רוב הסיכויים שהיא תגיע לארץ לעבוד כאן-אז אשמח לקשר ביניכם . הנושא גם מאוד חשוב לי מכיוון שאני בעצמי מנסה להלחם בזה (עדיין לא בצורה בולטת מאוד, אבל בדיאטה די חריפה למרות שכל העולם כבר אומר שאני צריכה להפסיק וכו’).
אמנם זה עלול לקחת עוד כמה חודשים אבל מקווה שזה יעזור.
Eating Disorders - הפרעות אכילה
תגובות לקטע: יש עיתונאים מעוניינים בשטח? הוספת תגובה חדשה
לצערי בכזה עולם אנו חיים..אלה שלא נחשפו ישירות להפרעות אכילה חושבים שזה מחלה של ילדות מפגרות שרוצות תשומת לב..
סתם נואשות מידי להיות רזות.
אם כי כשאנורקסיה תוכרז כמגפה, אז זה יעשה יותר רעש..
מה שכן רציתי להגיד..
זה שאני זוכרת, שהבטחתי לכתוב פה טור אישי...אבל אני מוותרת..
אני מנסה להחלים, ולכתוב על הפרעות אכילה לא בדיוק יעזור לי... אני מצטערת על הנטישה..מקווה שלא תכעסי.
אני אכתוב על זה ..פשוט לא עכשיו..לא כשכל דבר קטן יכול להיות טריגר ולעורר זיכרון "נחמד" של צום.
אני עדיין אהיה פה, ואם תירצי משהו את יכולה לפנות אליי תמיד..
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
זה בסדר, מכבדת את החלטתך.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ולי אישית נמאס באופן ישיר מכל הקטע הזה...
"הפרעות אכילה" כוללות עוד קטגוריה אחת (אם לא שתיים), וכל העולם מתעסק באנורקסיה וחברתה הטובה בולימיה. לי זה נמאס.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
כעיקרון הפרעות אכילה כוללות עוד 12 קטגרויות.
http://www.2-eat.com/rec/173-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94%D7%9B%D7%9C-%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94/
אבל הן פחות נפוצות.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
עם כל הכבוד- אכילה כפייתית ואכילה בולמוסית- הן לא פחות בעיות מאנורקסיה ובולימיה והן שונות מאלו.
ועם זאת- היחידות ששמות במרכז הבמה הם 2 הבודדות האלה.
אז כן. זה מרגיז אותי.
כי גם אני מופרעת אכילה- והסיבה היחידה שנתקעתי שנים בלי פיתרון- זה בגלל שאף אחד לא מסתכל על זה כהפרעת אכילה.
איזה כיף.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
צודקת מאוד.
אעלה את התגובה באחד הפוסטים הבאים.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הבלוג ה זה חשוב, כול כך חשוב.
אני בת 19, מאושרת, לא שמנה, לא רזה. כמו שצריך.
חברה שלי.....
כול כך קשה לי לכתוב את זה.
חברה שלי נפטרה מאנורקסיה לפני שנה וחצי.
אתם לא מבינים מה זה, לראות את החברה הכי טובה שלך נעלמת, פשוטו כמשמעו.
היא הייתה ילדה כול כך יפה, כול כך שמחה, כול כך מלאת חיים.
ככה אני רוצה לזכור אותה.
לפני שאישפזו אותה, אני זוכרת, דיברתי איתה. שאלתי אותה למה.
למה היא הרסה את עצמה ככה.
והיא ענתה.... היא אמרה לי שזה לא בשליטתה. שכבר מהתחלה היא לא ידעה מה היא עושה. וקילו, ועוד שניים, ורק עוד 5 קילו ואני אהיה יפה ומאושרת.
והיא הגיעה לסוף.
ואני בכלל לא חושבת שהיא הייתה מאושרת.
בנות, אתם לא מבינות כמה זה חשוב.
תאהבו את עצמכן, תרצו לחיות, תהיו חזקות.
הבלוג הזה כול כך חשוב.
אתם תהרסו לעצמכן את החיים.
אני כותבת את זה , כותבת ובוכה.
זה פשוט נורא שהתרבות שלנו תומכת בהרעבה ובמראה של קיסם שיניים.
אל תיתנו לזה להפיל אותכם.
אני מבקשת.
בבקשה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
קשה לשמוע, יפורסם בהקדם.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אני אפרסם אותך בבלוגים שלי ותני לי קצת זמן לנסות לעשות משהו באינטרנט.. זה יקח זמן מה אבל לא משנה כמה זה יקח, חשוב שבחורות ידעו שיש להן תמיכה. זה יכול להציל חיים ורק בגלל זה הכל שווה.
אני אשמח אם תתני לי דרך לתקשר איתך לא באי מייל, אולי בתוכנית מסרים מיידית או משהו
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
תודה לך. יש לי אימייל בלבד.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
את צודקת שצריך לעורר יותר מודעות..
אבל דבר אחד מפריע לי.
את אומרת שזה פרי בחירה לחלות בזה. ובכן, זה לא ממש נכון.
זאת מחלה כשם שסרטן זה מחלה וכשם שגם איידס.
לא "בוחרים" לחלות בזה, זאת מחלת נפש המתבטאת דרך האוכל, האדם מתמודד עם הבעיות שלו דרך הנושא של הגבלת אוכל וכו’.. זה הרבה יותר מסובך מסתם רצון לרזות ולרצות לחלות בזה! הייתי אומרת שזה גם נעשה בפחות מודעות לזה שאת בעצם נכנסת לתוך זה. את לא ממש יודעת שיש לך בעיה.
אז כן, יש את הבנות שמנסות להיכנס לזה בכוח, וזה איום ונורא לדעתי, כי זאת מחלה לכל דבר.
אבל יש את הבנות שנכנסות לזה ללא שליטתן, פשוט "נופלות" לתוך זה, בגלל כל מיני דברים נפשיים ובעיות אישיות וכו’ וכו’.
ויש כמובן גם את הבנות שמתחילות מ"סתם דיטאה קטנה", וכן, זה מתוך בחירה, ואז זה פשוט מתדרדר לאנורקסיה, ללא שליטתן, וזאת כמובן לא בחירה. זאת פשוט התדרדרות והשתלטות של המחלה הזאת.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אנורקסיה ובולמיה זה כתוצאה מראייה לקויה עקב גורמים שונים שהם בעיקר התקשורת וייצוג מודל היופי.
אפשר לטפל בזה, חשוב לטפל בזה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
את כזו מדהימה!רק שירבו כמוך.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
לא אני מדהימה, האנשים שמנסים לעזור ותורמים לבלוג הזה, הם המדהימים. אותם האנשים שמשתפים אותנו עוזרים לעצמם ובו זמנית גם לאחרים, הם מדהימים.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אחותי לומדת עיתונאות בחו"ל, כרגע היא הגישה את פרויקט הגמר שלה ומחכה לתשובה. אם תעבור רוב הסיכויים שהיא תגיע לארץ לעבוד כאן-אז אשמח לקשר ביניכם
אמנם זה עלול לקחת עוד כמה חודשים אבל מקווה שזה יעזור.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אפשר לנסות להעלות את המודעות בעיתונים של הנוער כמו מעריב לנוער וראש 1..
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אתה ממש צודקתת בנושא..
אני גם השמנתי בשמן האחרון אני מטר 46 ושוקלת 40 זה דיי מפריע לי רציתי לעשות דיאטה אבל עכשיו ראיית את הלוג הזה והיזדעזתי! אני מעדיפפה להיות שמנה!
מישהי שאכפת לה..
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
נעים להכיר. בהצלחה בהמשך.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
הוספת תגובה חדשה: