כזאת אנוכי...

 (האתר שלי) , 08:49 14/6/2004:
נכון, לא נעלמה מעיני העובדה על סמיכות הניתוח ליום השנה, למרות שכמובן, לא אני קבעתי אותו...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 08:59 13/6/2004:
צמררת אותי.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 09:53 13/6/2004:
פמה אהובה.
אני מאמינה שלמרות הכאב שלך, את יכולה למצוא נחמה בכך שנתת לה בדיוק את מה שהיא היתה צריכה.
להמשיך עד כמה שאפשר בחיים.
פוסט עצוב וכואב.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 10:01 13/6/2004:
Not telling her mother
It's like you wrote this about my mother

BIG hugs my dear
It doesn't matter that it's 10 years. It's there.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 08:53 14/6/2004:
ואני חושבת לעצמי לפעמים, מה היא רצתה להשיג בכך שלא סיפרה לה מיד?
להגן על אמא שלה?
רצון פנימי להאמין שההדרדרות היא זמנית בלבד ולאחריה הכל יחזור להיות כפי שהיה ולכן בעצם מדוע להדאיג?
מההכרות שלי איתה, אז, היא פשוט לא רצתה באמפטיה שלה, מה שמוביל למחשבות על היחסי אמא/בת שלהן, שהיו גרועים לתפארת...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

, 10:01 13/6/2004:

היה לי ממש עצוב לקרוא את הפוסט הזה.
מחבקת חזק.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 11:41 13/6/2004:
פשוט חיבוקקקקקקקקקקקקק
זה כל מה שדימעותיי יודעות
עכשיו

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 00:55 14/6/2004:
את בסדר יקירה?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 09:03 14/6/2004:
כן , אני בסדר...מצאתי את עצמי שוב, יושבת עד אמצע הלילה, קוראת וכותבת, מה שמאשר באופן סופי שחזרתי לעצמי...
:)

הולכת לנסות לקרוא ולהבין את הפוסט שלך עם המספרים ומההכרות הקצרה שלך איתי, אני משערת שכבר הבנת שאני ומספרים רחוקים כרחוק מזרח ממערב...:)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 10:04 14/6/2004:
שמח שמח!
זה לא בדיוק מספרים יקיר...
חיבושונים:)) (חיבוקי יומשני)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 12:07 13/6/2004:
אני לא חושבת שיש מספיק מילים שבהן אפשר לנחם מישהו שאהוב שלו נפטר.
זה כואב, זה עצוב, ואנחנו תמיד נתגעגע לבן אדם שהלך לו.

שולחת אליך המוני חיבוקים
רק תרגישי טוב

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 13:19 13/6/2004:

רק מי שעבר חוויה דומה
ואני עברתי שתיים
יכול להבין ממש
מחבק אותך
חזק מחבק

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 14:21 13/6/2004:
פשוט נשמע נורא.
לאבד אדם קרוב.

לי זה לא קרה אף פעם(טפו טפו טפו),
ואני לא רוצה לדמיין אפילו.

חיבוק גדול.

אוֹרִי

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 14:58 13/6/2004:

עצוב.. ממש עצוב..
קבלי חיבוק גדול...:::))) (החיוך זה לניחמומים)
והפוסט הזה מסביר המון.. המון דברים.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 16:04 13/6/2004:
חיבוקים גדולים ואוהבים...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 16:23 13/6/2004:
ההדגשה: אני לא שאלתי
מדובר כאן ביחסים דו-צדדיים, מי ששם חומה מול החולשה שלו, יהיה מאוד קשה לחדור אותה וגם אין צורך, זה צריך לבוא מהבנה ורצון הדדי.

נשיקוקסטות מחזקות

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 20:05 13/6/2004:

תזכורת עצובה מאבא שלי.
דפים רבים של תיאור הימים והשבועות האחרונים כתבתי ופרסמתי. ובבלוג שלי רק פרק אחד.
החזרת לי את הזכרונות.
תודה פמה.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 14:09 14/6/2004:
פמה יקרתי
עוטפת אותך בחיבוקי אהבה לדקה, כל כך מבינה כל כך מזדהה
גם כחולת סרטן שניצחה וגם כבת שאבדה את אביה
אין לי מילים אז תודה על השיתוף ליידיסנו

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה