(האתר שלי)
, 06:14 31/7/2004:
או, אני אמנם הייתי מהצד השני, אבל עם בת דמותך, אני רואה פעם אחר פעם כמה אתן דומות. אבל לא לשם כך התכנסתי כאן. אני שולח לך במייל משהו רלוונטי לסעיף ב. שלך
(האתר שלי)
, 07:52 31/7/2004:
מקסים מה ששלחת לי במייל, אבל לא הבנתי למה לא העלאת את זה בתגובות. זה סוד? זה נמצא אצלך בבלוג? (הולכת לחפש). אפשר לצרף לינק?
אני אוהבת שהדיאלוג מתקיים בתגובות (במידת האפשר), מפרה את כל הקוראים. אפשר..?
(האתר שלי)
, 08:05 31/7/2004:
תןדה
כתבתי את זה כשזה היה רלוונטי, ואת יודעת היטב מתי זה היה, ולא פרסמתי.
זה לא סוד, לגמרי לא.
אין לי בעיה לפרסם, אצלך אצלי זה לא משנה.
(האתר שלי)
, 08:57 31/7/2004:
ממממ
מה אגיד
שאני מזדהה באופן כואב?
אז כן
יש משהו בחיי הרווקות שעושה אותך קשוח וקר ומחושב, אחרת תפגע כל הזמן
אני לא חושבת שזה רע
זו הדרך שלנו להגן על עצמנו
זה לא רע שולה
כשתבוא האהבה האמיתית נשיל את חליפת השריון ונניח אותה לנוח בארון
את שופטת את עצמך על כל צעד ושעל
אני ממליצה לקבל את זה שכרגע זו את
אלה הנסיבות של הזמן הזה
וזה בסדר
שולחת את אהבתי (את יודעת שיש לי חיבה מיוחדת אליך, נכון?)
(האתר שלי)
, 10:12 31/7/2004:
תודה
כן אני כאן
רק היום אני מרגישה התאוששות ממה שעבר עלי החודש האחרון
ובקשר לשיפוט
אני לא חושב שאף אחד צריל לשפוט אותך
לא את ולא אחרים
השיפוט בא ממקום שאת דוחה את עצמך את מי שאת את המקום שלך
ודחיה עצמית לא תורמת לכלום
להפך
אם תקבלי את המקום הזה שזה מי שאת תרגישי הקלה
אצלי זה מתבטא למשל בזה שאני שמנה
כל החיים שפטתי את עצמי ושנאתי את זה שאני לא מסוגלת להכנס למשמעת עצמית ולרזות ותאמיני לי שניסיתי
הייתי אומללה
ברגע שקיבלתי את עצמי כמו שאני
הוקל לי
זה לא שאני רזה עכשיו
אבל לפחות אני לא שונאת את עצמי
וטוב לי עם מי שאני
אני יודעת שיש לך התנגדות לקישקושים רוחניים
אבל תנסי לחשוב על זה
איפה בדיוק השיפוט עוזר לך?
בסופו של דבר הכי חשוב זה איך אנחנו מרגישים
מה השיפוט גורם לך להרגיש?
(האתר שלי)
, 10:46 31/7/2004:
טוב, תראי, אני מודעת לכך שאני שיפוטית (ולא רק כלפי עצמי) אז אני מנסה לפחות לתעל את זה למקומות מועילים. אני מרגישה שזה עוזר לי, אבל ייתכן ואני טועה. ימים יגידו.
אני לא נגד "קישקושים רוחניים", אבל אני בהחלט נגד השתלטות של הרוחניות עד כדי ביטול הגיון בסיסי, חשיבה בהירה, הפקת לקחים וכד’. "רוחניות" - כמו כל דבר אחר - יש לצרוך במידה. זו דעתי, בכל אופן.
מדליק הוינקרים
, 02:46 2/8/2004:
היי שולה,
גמני אוהב אותן, והנה מצאתי הזדמנות ניאותה לומר זאת
אבל מה שיותר חשוב לענייננו הוא ה"ביצים" שיש להן. בין השיטין, ניתן להבחין אצלן באיזו רוח או אנרגיה שטוב יהיה אם תדבק בך. ובהזדמנות זו שאני כבר פה אני חייב להודיע לכל הסקפטים (והקנאים ?) כי "שולה" בונה בדרכה שלה פרספקטיבה אחרת ל____ האמיתית ובזה יתרונה העיקרי.
ביי
נורייה (האתר שלי)
, 14:46 31/7/2004:
שולה השרלילה מגינה על משהוא אחר, מאוד רגיש מאוד פגיע, כשיגיע היום שתרגישי מספיק בטוחה לא תצטרכי להגן עליה תחת הזהות שאימצת לך.
רחל (האתר שלי)
, 14:56 31/7/2004:
שרלילה מתוקה,
בכל אחת מאיתנו יש את שולה השרלילה שרוצה לפרוץ החוצה.
הבדואים היו קורטים לנשים את הדגדגן ע"מ לא לאפשר לנשים לחוות את העוצמה הזכרית.
שלבי בן השניים הצד הזכרי והנקבי שבך וחיי עם עצמך בשלום .
(האתר שלי)
, 21:32 31/7/2004:
הייתי כאן פעמיים
ולא הצלחתי לייצר תגובה
אני מסכים עם ההנחה שאת האמיתית נמצאת בתהליך מפרה ששולה הולכת לצידך
אני רק מקווה שלא ירחק היום שתשילי מעלייך את שולה
ותמשיכי לבד
כי לפעמים בת דמותך עוצרת אותך
(האתר שלי)
, 22:15 31/7/2004:
פעם היא עוצרת אותי - פעם אני אותה, וככה אנו חיות לנו בצוותא. אני דווקא לא חושבת להשיל אותה ("להשיל את שולה" - משעשע, לא?) אלא דווקא להכיל אותה, כי אם לדבר בכנות - אז היא תמיד היתה בתוכי, רק עכשיו הבלוג נתן לה יותר לגיטימציה.
(האתר שלי)
, 22:19 31/7/2004:
נו..תחליפי את הכינוי לכולה..(כולה..להכיל..משעשע..)
וברצינות:
כל זמן שאת מודעת לעובדה שאת שולטת בה יותר מאשר היא שולטת בך התהליך שאת מצהירה עליו מזה זמן
ילך בכיוון שאת מייחלת לו ולא בכיוונים שהיא תחליט עליהם
(נו..ממש פיצול אישיות ניהיה כאן משולה ומכולה...)
(האתר שלי)
, 05:59 4/8/2004:
כמו טליק, הולך ונעשה יותר ויותר קשה להגיד פה משהו חכם.
ההפרדה שאת עושה בינך לבין שולה, המממ, קצת קשה להאמין שזה לא אותה אחת.
אכילס - זה הוא הנשוי ? (יאללה זרקי פיסת רכילות)
אני מבין שהסיפור עם המדליק נגמר ? או שאיבדתי את הריכוז או שלא הזכרת זאת קודם.
לא השתכנעתי מהתרוצים לפרק עם המדליק. זה היה מיותר בעיני (תסלח לי ידידי) ואני מחכה להתפתחויות יותר ענייניות :)
(האתר שלי)
, 09:09 4/8/2004:
צריך להגיד דברים חכמים? לא ידעתי.
לא אכילס, מצטערת לאכזב. ולמען הסר ספק אוסיף ואומר שאין המדובר בבלוגר.
נגמר, נגמר. כנראה לא היית מרוכז, לא נורא.
התירוצים שלי ואני מתנצלים. בפעם הבאה נשתדל להיות יותר עניינים.
בקשר למקומה של "שולה" בחיי ו"אני" בחייה - זה אותו מטבע, רק יש לו 2 צדדים (עכשיו יותר מובן?).
צ.
, 14:08 5/8/2004:
מברוק אחותי!
את סלבריטי אמיתית, עם תמונה בעיתן מכובד ועוד איזה תמונה יפה.
ואני, נפל בחלקי להכיר אישית מישהי שפגשה אותך בחיים. וזה הכי קרוב שהייתי אי פעם לסלבריטי.
מדליק אנשים
, 21:02 4/8/2004:
וואללה, נכנסתי לקרוא משהו ולא הבנתי כלום. שולה, לא שולה, אכילס, מדליק פנסים, מה הוא אמר לה והיא אמרה לו כשהיא חשבה על ההוא מלפני הפעם... והרגשות, אוח הרגשות, פעם ימין ופעם שמאל, פעם אני מוביל ופעם צל על השביל...
די, שיגעת אותי. תכתבי ברור שנבין משהו.
לא רוצה לקרוא את כל ההפניות למה שכתבת פעם, רוצה שהנוכחי יהיה מספיק מעניין כדי שאלך לחפש לבד.
מתערב איתך על חצי שקל שהתגובה שלך תהיה מתחכמת (אם תהיה תגובה - מזכיר לי את ארנס במלחמת המפרץ אבל נעזוב זה).
ולא התעצבנתי, פשוט בכיתי על אובדן הזמן שלך בכתיבה.
מדליק אנשים
, 09:37 5/8/2004:
יש מצב שתלמדי לקרוא מבלי להעלב ממה שכתבתי?
אני מסתובב פה ושם ברשת. לפעמים אני שם תגובות. במקרים מיוחדים אני כותב בשפה ובצורה שכתבתי כאן.
מפליא עד כמה אנשים, המתארים עצמם כרגישים וקשובים לזולת ולעצמם, ברמה של נימי נפש... מפליא עד כמה הם לא יודעים לקרוא ומייד מתכדררים כקיפוד, בוחרים לקרוא עלבון ואז להפנים אותו... במקום את המחמאות ש"פיזרתי".
תודה שענית ושיהיה יום טוב. הלכתי.
(האתר שלי)
, 12:24 5/8/2004:
יש משהו ששולה לא תגיד אף פעם כי היא פציפיסטית.
הבנתי מה ניסית להגיד ויש משהו בזה, יצא לה פוסט קצת מסובך. מצד שני התגובה שלך היא זיון שכל פלספני במיוחד, אל תשלה את עצמך שהיא אמורה להעלב משטות כמו התגובה שלך.
(האתר שלי)
, 14:58 5/8/2004:
"התגובה שלך היא זיון שכל פלספני במיוחד" - את זה היית אומרת בעצמך? פעם התנסחתי פה בעצבנות אז ריסנת אותי, עכשיו זו היתה תגובה רגועה שלי.
(האתר שלי)
, 15:16 5/8/2004:
לא זכור לי שריסנתי אותך, לעומת זאת זכור לי שעודדתי אותך לפרוק עול בתגובות ולא נענת... :-)
אכן לא הייתי אומרת, אבל לא מטעמי פצפיסטיות אלא מטעמי פולניות, ויש הבדל מהותי בין השניים.
(האתר שלי)
, 14:47 5/8/2004:
מדליק חביב (אגב, הכינוי זה בהשראתי?),
1. לא נעלבתי כלל (ומדוע עלי להעלב?).
2. אני משתדלת לכתוב כאן רק דברים אמיתיים, ולכן אודה אם תאיר את עיני היכן תארתי עצמי כ"רגישה וקשובה לזולת ולעצמי", על מנת שאתקן במקום את המעוות.
3. לא התייחסתי לחלק הראשון של תגובתך (הראשונה) מכיוון ש: א. לא הבנתי למה אכפת לך/מפריע לך איך ומה אני כותבת. ב. לא התרשמתי שתגובתי מעניינת אותך (אולי בגלל שלא הבנתי? יכול להיות).
4. השתתפותך בצערי ("בוכה על הזמן וכו’") נראת לי מיותרת, וכבעלת הבלוג חשתי צורך להעמיד דברים על דיוקם (מה, נעלבת? סליחה).
תלך/תחזור/תעשה-מה-שמתאים-לך, אני מצידי מאחלת לך רק טוב.
zazy (האתר שלי)
, 07:56 6/8/2004:
אני האחרון לשפוט אותך ,אבל שאלה,
באיזה אופן קידמת את חייך בעיקבות שתי מערכות היחסים הללו ?
ועוד שאלה:
מאיפה הוודאות שלא תחזרי על אותם דפוסים ?
(האתר שלי)
, 08:07 6/8/2004:
תראה, מערכות היחסים הללו היו בשבילי כמו משחק - כולם יודעים על כולם, אף אחד לא חייב כלום לאף אחד ואני קובעת איך ומתי. מן תחושת כוח כזו.
מיציתי ואני הולכת הלאה, זה רק משחק - זה לא באמת מה שאני רוצה.
עכשיו אני בקטע אחר לגמרי (היכרויות "נורמליות"), והאם אחזור על הדפוסים? לא יכולה לקבוע בוודאות שלא, רק מקווה שלא יהיה העיקר בחיי.
זאזי, אני רואה שאתה פה בקריאה רציפה, אז אם אפשר רציתי לתת לך לינק שאני חושבת שאולי יעניין אותך:
עצמאית בשטח
תגובות לקטע: שולה ואני 2 הוספת תגובה חדשה
לזרוק לך גלגל הצלה?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אפשר חבר טלפוני..?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
או, אני אמנם הייתי מהצד השני, אבל עם בת דמותך, אני רואה פעם אחר פעם כמה אתן דומות. אבל לא לשם כך התכנסתי כאן. אני שולח לך במייל משהו רלוונטי לסעיף ב. שלך
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
מקסים מה ששלחת לי במייל, אבל לא הבנתי למה לא העלאת את זה בתגובות. זה סוד? זה נמצא אצלך בבלוג? (הולכת לחפש). אפשר לצרף לינק?
אני אוהבת שהדיאלוג מתקיים בתגובות (במידת האפשר), מפרה את כל הקוראים. אפשר..?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
תןדה
כתבתי את זה כשזה היה רלוונטי, ואת יודעת היטב מתי זה היה, ולא פרסמתי.
זה לא סוד, לגמרי לא.
אין לי בעיה לפרסם, אצלך אצלי זה לא משנה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אוקיי.
אז תפרסם אצלך, אני אשים לינק בתחתית הפוסט (זו נראת לי האופציה הראויה).
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
טוב, עוד מעט
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
בזמנך החופשי.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
You’ve got it, baby
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
איפה אתה רואה פה בייבי? אני תמיד נזהרת!!
הולכת לשים לינק.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ממממ
מה אגיד
שאני מזדהה באופן כואב?
אז כן
יש משהו בחיי הרווקות שעושה אותך קשוח וקר ומחושב, אחרת תפגע כל הזמן
אני לא חושבת שזה רע
זו הדרך שלנו להגן על עצמנו
זה לא רע שולה
כשתבוא האהבה האמיתית נשיל את חליפת השריון ונניח אותה לנוח בארון
את שופטת את עצמך על כל צעד ושעל
אני ממליצה לקבל את זה שכרגע זו את
אלה הנסיבות של הזמן הזה
וזה בסדר
שולחת את אהבתי (את יודעת שיש לי חיבה מיוחדת אליך, נכון?)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
את לא יודעת כמה אני שמחה שאת כאן, אני עוד קצת בטראומה מהפוסטים האחרונים שלך.
אני חייבת לשפוט את עצמי. אם לא אני אז מי?
גם לי יש אליך, את יודעת.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
תודה
כן אני כאן
רק היום אני מרגישה התאוששות ממה שעבר עלי החודש האחרון
ובקשר לשיפוט
אני לא חושב שאף אחד צריל לשפוט אותך
לא את ולא אחרים
השיפוט בא ממקום שאת דוחה את עצמך את מי שאת את המקום שלך
ודחיה עצמית לא תורמת לכלום
להפך
אם תקבלי את המקום הזה שזה מי שאת תרגישי הקלה
אצלי זה מתבטא למשל בזה שאני שמנה
כל החיים שפטתי את עצמי ושנאתי את זה שאני לא מסוגלת להכנס למשמעת עצמית ולרזות ותאמיני לי שניסיתי
הייתי אומללה
ברגע שקיבלתי את עצמי כמו שאני
הוקל לי
זה לא שאני רזה עכשיו
אבל לפחות אני לא שונאת את עצמי
וטוב לי עם מי שאני
אני יודעת שיש לך התנגדות לקישקושים רוחניים
אבל תנסי לחשוב על זה
איפה בדיוק השיפוט עוזר לך?
בסופו של דבר הכי חשוב זה איך אנחנו מרגישים
מה השיפוט גורם לך להרגיש?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
טוב, תראי, אני מודעת לכך שאני שיפוטית (ולא רק כלפי עצמי) אז אני מנסה לפחות לתעל את זה למקומות מועילים. אני מרגישה שזה עוזר לי, אבל ייתכן ואני טועה. ימים יגידו.
אני לא נגד "קישקושים רוחניים", אבל אני בהחלט נגד השתלטות של הרוחניות עד כדי ביטול הגיון בסיסי, חשיבה בהירה, הפקת לקחים וכד’. "רוחניות" - כמו כל דבר אחר - יש לצרוך במידה. זו דעתי, בכל אופן.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
טוב, בפשטות נאמר:
אנחנו אוהבות אותך.
:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
מודה לכן. אני גם אותכן
:-)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
היי שולה,
גמני אוהב אותן, והנה מצאתי הזדמנות ניאותה לומר זאת
אבל מה שיותר חשוב לענייננו הוא ה"ביצים" שיש להן. בין השיטין, ניתן להבחין אצלן באיזו רוח או אנרגיה שטוב יהיה אם תדבק בך. ובהזדמנות זו שאני כבר פה אני חייב להודיע לכל הסקפטים (והקנאים ?) כי "שולה" בונה בדרכה שלה פרספקטיבה אחרת ל____ האמיתית ובזה יתרונה העיקרי.
ביי
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אפשר קצת הבהרות לקהל? מי זה הן? מה זה ______
מי אוהב את מי?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
תעזוב. אם לא הבנת לבד ההסבר לא יועיל.
ולמה בלי שם?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
שולה השרלילה מגינה על משהוא אחר, מאוד רגיש מאוד פגיע, כשיגיע היום שתרגישי מספיק בטוחה לא תצטרכי להגן עליה תחת הזהות שאימצת לך.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
מסכימה איתך לחלוטין, אבל כנראה נדונתי לחוסר בטחון קבוע.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
שרלילה מתוקה,
בכל אחת מאיתנו יש את שולה השרלילה שרוצה לפרוץ החוצה.
הבדואים היו קורטים לנשים את הדגדגן ע"מ לא לאפשר לנשים לחוות את העוצמה הזכרית.
שלבי בן השניים הצד הזכרי והנקבי שבך וחיי עם עצמך בשלום .
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
התחושה שלי היא שעצם זה שאני כותבת על כך, זו איזושהי השלמה וקבלה, לא? כך זה נראה לי בכל אופן.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כן בהחלט, זה הרושם שגם אני מקבלת.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הייתי כאן פעמיים
ולא הצלחתי לייצר תגובה
אני מסכים עם ההנחה שאת האמיתית נמצאת בתהליך מפרה ששולה הולכת לצידך
אני רק מקווה שלא ירחק היום שתשילי מעלייך את שולה
ותמשיכי לבד
כי לפעמים בת דמותך עוצרת אותך
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
פעם היא עוצרת אותי - פעם אני אותה, וככה אנו חיות לנו בצוותא. אני דווקא לא חושבת להשיל אותה ("להשיל את שולה" - משעשע, לא?) אלא דווקא להכיל אותה, כי אם לדבר בכנות - אז היא תמיד היתה בתוכי, רק עכשיו הבלוג נתן לה יותר לגיטימציה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
נו..תחליפי את הכינוי לכולה..(כולה..להכיל..משעשע..)
וברצינות:
כל זמן שאת מודעת לעובדה שאת שולטת בה יותר מאשר היא שולטת בך התהליך שאת מצהירה עליו מזה זמן
ילך בכיוון שאת מייחלת לו ולא בכיוונים שהיא תחליט עליהם
(נו..ממש פיצול אישיות ניהיה כאן משולה ומכולה...)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
בהחלט פיצול אישיות.
לאור הצימצומים במשק כולם היום מתאחדים, מאגמים משאבים וכד’ - אז גם אני בעניין של מיזוג. מיזוג אישיות
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
טוב שלא הלכת על תוכנית התנתקות...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
נראה. אולי גם זה יגיע.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
יעני
כל האופציות פתוחות...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ככה-ככה.
משתדלים שאף אחד לא יצא מקופח.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כמו טליק, הולך ונעשה יותר ויותר קשה להגיד פה משהו חכם.
ההפרדה שאת עושה בינך לבין שולה, המממ, קצת קשה להאמין שזה לא אותה אחת.
אכילס - זה הוא הנשוי ? (יאללה זרקי פיסת רכילות)
אני מבין שהסיפור עם המדליק נגמר ? או שאיבדתי את הריכוז או שלא הזכרת זאת קודם.
לא השתכנעתי מהתרוצים לפרק עם המדליק. זה היה מיותר בעיני (תסלח לי ידידי) ואני מחכה להתפתחויות יותר ענייניות :)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
צריך להגיד דברים חכמים? לא ידעתי.
לא אכילס, מצטערת לאכזב. ולמען הסר ספק אוסיף ואומר שאין המדובר בבלוגר.
נגמר, נגמר. כנראה לא היית מרוכז, לא נורא.
התירוצים שלי ואני מתנצלים. בפעם הבאה נשתדל להיות יותר עניינים.
בקשר למקומה של "שולה" בחיי ו"אני" בחייה - זה אותו מטבע, רק יש לו 2 צדדים (עכשיו יותר מובן?).
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מברוק ! :)
http://www.nrg.co.il/online/10/ART/764/364.html
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
(פרצוף בטראומה)
מה-זה?!?!?!?!?!?!?!?!!!!!!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
היא לא ביקשה ממך רשות ?????????
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
בטח שביקשה, אבל לא חשבתי שתשים תמונה.
(אני רוצה למות)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ידעת מישהו קרוב על הכתבה ?
תריצי אליה אימייל מהר, אפשר להוריד את התמונה ....
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מה פתאום, אין סכנה כזו.
(לא יכולה לעשות כלום, אני עסוקה בְלָמות).
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מברוק אחותי!
את סלבריטי אמיתית, עם תמונה בעיתן מכובד ועוד איזה תמונה יפה.
ואני, נפל בחלקי להכיר אישית מישהי שפגשה אותך בחיים. וזה הכי קרוב שהייתי אי פעם לסלבריטי.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
איזה עיתון ואיזה סלבריטי, זה מדור צדדי (בדקתי שאין לינק מהדף הראשי) שרק בלוגרים קוראים (או כך לפחות אני רוצה להאמין).
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
נוטה להסכים, לא רק בלוגרים אבל אין יותר מדי הד לכתבה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
וואללה, נכנסתי לקרוא משהו ולא הבנתי כלום. שולה, לא שולה, אכילס, מדליק פנסים, מה הוא אמר לה והיא אמרה לו כשהיא חשבה על ההוא מלפני הפעם... והרגשות, אוח הרגשות, פעם ימין ופעם שמאל, פעם אני מוביל ופעם צל על השביל...
די, שיגעת אותי. תכתבי ברור שנבין משהו.
לא רוצה לקרוא את כל ההפניות למה שכתבת פעם, רוצה שהנוכחי יהיה מספיק מעניין כדי שאלך לחפש לבד.
מתערב איתך על חצי שקל שהתגובה שלך תהיה מתחכמת (אם תהיה תגובה - מזכיר לי את ארנס במלחמת המפרץ אבל נעזוב זה).
ולא התעצבנתי, פשוט בכיתי על אובדן הזמן שלך בכתיבה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אני לא בוכה על הזמן שאתה מבזבז פה - תרגיש חופשי לא לבכות על שלי.
לא מתערבת על כסף.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
יש מצב שתלמדי לקרוא מבלי להעלב ממה שכתבתי?
אני מסתובב פה ושם ברשת. לפעמים אני שם תגובות. במקרים מיוחדים אני כותב בשפה ובצורה שכתבתי כאן.
מפליא עד כמה אנשים, המתארים עצמם כרגישים וקשובים לזולת ולעצמם, ברמה של נימי נפש... מפליא עד כמה הם לא יודעים לקרוא ומייד מתכדררים כקיפוד, בוחרים לקרוא עלבון ואז להפנים אותו... במקום את המחמאות ש"פיזרתי".
תודה שענית ושיהיה יום טוב. הלכתי.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
יש משהו ששולה לא תגיד אף פעם כי היא פציפיסטית.
הבנתי מה ניסית להגיד ויש משהו בזה, יצא לה פוסט קצת מסובך. מצד שני התגובה שלך היא זיון שכל פלספני במיוחד, אל תשלה את עצמך שהיא אמורה להעלב משטות כמו התגובה שלך.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מה אני לא אגיד אףפעם? (אמנם פצפיסטית אבל עם פה גדול).
מעניין, שתף אותי.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
"התגובה שלך היא זיון שכל פלספני במיוחד" - את זה היית אומרת בעצמך? פעם התנסחתי פה בעצבנות אז ריסנת אותי, עכשיו זו היתה תגובה רגועה שלי.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
לא זכור לי שריסנתי אותך, לעומת זאת זכור לי שעודדתי אותך לפרוק עול בתגובות ולא נענת... :-)
אכן לא הייתי אומרת, אבל לא מטעמי פצפיסטיות אלא מטעמי פולניות, ויש הבדל מהותי בין השניים.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מדליק חביב (אגב, הכינוי זה בהשראתי?),
1. לא נעלבתי כלל (ומדוע עלי להעלב?).
2. אני משתדלת לכתוב כאן רק דברים אמיתיים, ולכן אודה אם תאיר את עיני היכן תארתי עצמי כ"רגישה וקשובה לזולת ולעצמי", על מנת שאתקן במקום את המעוות.
3. לא התייחסתי לחלק הראשון של תגובתך (הראשונה) מכיוון ש: א. לא הבנתי למה אכפת לך/מפריע לך איך ומה אני כותבת. ב. לא התרשמתי שתגובתי מעניינת אותך (אולי בגלל שלא הבנתי? יכול להיות).
4. השתתפותך בצערי ("בוכה על הזמן וכו’") נראת לי מיותרת, וכבעלת הבלוג חשתי צורך להעמיד דברים על דיוקם (מה, נעלבת? סליחה).
תלך/תחזור/תעשה-מה-שמתאים-לך, אני מצידי מאחלת לך רק טוב.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אני האחרון לשפוט אותך ,אבל שאלה,
באיזה אופן קידמת את חייך בעיקבות שתי מערכות היחסים הללו ?
ועוד שאלה:
מאיפה הוודאות שלא תחזרי על אותם דפוסים ?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
תראה, מערכות היחסים הללו היו בשבילי כמו משחק - כולם יודעים על כולם, אף אחד לא חייב כלום לאף אחד ואני קובעת איך ומתי. מן תחושת כוח כזו.
מיציתי ואני הולכת הלאה, זה רק משחק - זה לא באמת מה שאני רוצה.
עכשיו אני בקטע אחר לגמרי (היכרויות "נורמליות"), והאם אחזור על הדפוסים? לא יכולה לקבוע בוודאות שלא, רק מקווה שלא יהיה העיקר בחיי.
זאזי, אני רואה שאתה פה בקריאה רציפה, אז אם אפשר רציתי לתת לך לינק שאני חושבת שאולי יעניין אותך:
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=20218&blogcode=329542
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הוספת תגובה חדשה: