לרוב על השולחן אבל לעיתים על מסך המחשב או על מדף המקלדת.
ואחרי זה טריליון בלגן[1], באזור שהיה אמור להיות פנוי כדי שאוכל להכין עליו שיעורים ושאר צורכי לימודים.
ומסך מחשב ענק (יענו לא מהדקים), שני רמקולים, על אחד מהם כבשה שמחזיקה דפים, שקע מרובע עם ארבעה תקעים בתוכו, ועוד מכשירון כזה קטן להטענת סוללות שכרגע לא מחובר לחשמל, פלסטיק ירוק מגעיל שמכיל דפי ממו (זה היה של גזר, אני תמיד קונה דברים יפים), פסלון מעץ בצורת ילד שבראש למעלה יש לו חור ובו עפרונות עץ, ההורים של גזר קנו לי בפראג, מנורה של איקאה ועליה מוצמדת מצלמת הרשת המצ'וקמקת, טלפון ירוק במראה עתיק, כלב שבמקור מחזיק דפים אבל שודרג להחזקת כל מיני חוטים שיוצאים מהמארז, וכבשה שמחזיקה כרטיסי ביקור ועומדת על כלי חמוד שמחזיק אטבים, קופסא גדולה עם עטים וכאלה שמצויירות עליה כבשים משעשעות, עם רגלי עכביש ארוכות, מחורר, סלוטייפ ועל אדן החלון הצמוד והמאוד נמוך תמונה שלי כילדה בת ארבע.
המקלדת והעכבר במדף נשלף שהוספנו לשולחן ועל ידית המגירה העליונה תלוי נרתיק המצלמה הדיגיטלית.
צמוד לשולחן הזה ישנו השולחן של גזר (בעקרון, לא בתכ'לס), בו נמצא מארז המחשב ועוד על מיני חלקים של מחשבים שאמורים יום אחד להיות המחשב השני, וכל הcd שלנו ופח עם כבשים, וכבשה שאמורה להחזיק cd אבל היא לא ממש פרקטית, ועוד קופסא, הפעם מעץ, עם עוד עטים וכאלה, בעצם יש שם שתיים, וגם שני המשאפים שלי שתהרגו אותי אבל אני לא יודעת למה הם שם ולא באחסון בארון התרופות עד להתפרצות הבאה, שאמן לא תגיע.
ולמי שלא הבין, ככה נראה השולחן שלי.
בעבודה אין לי שולחן, אז התחמקתי מזה
[1]
אני מזהה כאן כרגע כמה ספרים על רחל, לעבודה שמגישים ביום שני, הדואר מהיום, כמה עיתונים מחיפוש העבודה של גזר, מסקנטייפ ענק, דף עם אימליים של חברות לאונ' ששלחתי להן חומרים, תמונות שפותחו, כובע שלי.
בטח מתחת קבורים עוד הרבה דברים.