חיים אידיאליים
נכתב ב29/4/2004 13:54

אם הייתי נדרשת לשרטט חיים אידיאליים בגבולות ההגיון (ולא, להיות מליונרים זה לא בגבולות ההגיון) ככה הם היו נראים:

בית קרקע באזור ירוק (וזה לא משנה אם זה אזור ירוק בעיר, מושב, יישוב או קיבוץ - כל עוד אני לא חברה בקיבוץ).

שניים-שלושה ילדים שלי, שניים-שלושה מאומצים (בגילאים קרובים, אולי לא כולם אבל שלכל אחד יהיה לפחות אח/אחות אחד בטווח השנתיים שמעל או מתחת), כמה כלבים וחתולים שחיים בחצר הגדולה שלנו (עם עצי פרי, נדנדה, מזרקה קטנה, דשא ופרחים).

עבודה שמאפשרת לנו להיות בבית בימי שישי, שלא נגמרת בשעה מאוחרת מידי, חברים אורחים לפחות בארוחה אחת בכל שבת.

הילדים שלי גדלים עם בני דודם, גרים קרוב, גילאים קרובים (ככה אני גדלתי, ורק לאחרונה אני לומדת להעריך).

בית מושקע, אבל צנוע, חדר לכל ילד-שניים (טוב, תלוי בכמות שלהם), לכל אחד פינה פרטית, אזור זולה בבית, טלויזיה אחת במיקום מופרד, שלא תמשוך את עיני כולם כל היום, בוודאי שלא יישבו לאכול והיא תהיה ברקע (זה שונה לגמרי מלאכול מול הטלויזיה, אולי יום אחד אכתוב על זה).

נסיעות לחו"ל פעם בשנה, בארץ עם כל המשפוחה - גם פעם בשנה, והרבה טיולים בימי שישי קיציים.

ככה, ככה נראים החיים האידיאלים שלי, איפה מוכרים כאלה וכמה זה עולה?

מומולדת
נכתב ב14/4/2004 17:40

הרבה אנשים מישרא חוגגים עכשיו, לעצמם או לבן זוגם, יום הולדת, איכשהו כולם גם גדולים ממני בשנה או שנתיים, מצחיק שכזה...

אנחנו חוגגים באילת, הלוואי והיה לי כסף ללונדון, או לרומא, או לאי יווני, לצערי הכסף שלי בקושי מספיק לאילת, אבל לא נורא, העיקר שנהנה, לא?

אין בי תובנות לרגל המספר המאוד מכוער הזה (רק אני חושבת שיש מספרים שהם יפים ויש מכוערים?), רק תקווה ליום הולדת אחד עם בעלי שאפשר יהיה לספר עליו, בניגוד לכל הקודמים שנפתחו בשכחה, המשיכו לריב, ונגמרו במסעדה הלא חביבה אך הנסגרת מאוחר מאוד בעיר הסמוכה.

ולמתנת יומולדת שמתאחרת בחודש, לפחות.

פעם אחת הייתי רוצה מתנה בזמן.

יצא לי הרבה קיטורים על הבעל ומעט פוסט, וגם דיכאון שבטח נובע מעייפות, לא נורא, יעבור.

מזל טוב לכל החוגגים החודש, וזהו, נראה לי.