שיר ראשון במצעד

 
שלום חברים, מה שלומכם?  
 
יש לי כל כך הרבה מה לכתוב וכל כך מעט זמן לבצע בפועל. בכל מקרה החלטתי לכתוב כל פעם על מה שבא לי ולא על התהליך של האלבום ע"פ הסדר, מקווה שזה יקל עלי לפרסם פה יותר פוסטים.  
 
אז ככה, מבחינת הפעילות על אלבום המוזיקה, הרי לפניכם סנונית ראשונה טרום יציאת סינגל ראשון מתוכו. "עומד, להשתנות" נקרא השיר וזה גם יהיה שם האלבום עצמו בעזרת השם. השיר הועלה למצעד בערוץ 7 ואפשר לשמוע אותו שם וכמובן להצביע בהמוניכם...
קישור לדף המצעד ולהצבעה: http://www.inn.co.il/Radio/Parade.aspx
קישור ישיר להאזנה לשיר במצעד: mms://media.a7.org/a7radio/shows/mitzad.mp3  

   
(תמונה של gallery-art תחת רשיון CC)  
 
ולנושא אחר.
כשהתחלתי לכתוב את הבלוג החלטתי לכתוב אותו באופן חצי אנונימי.
הזמנים עוברים ורבים כבר מכירים אותי בשמי המלא.
אז למי מכם שירצה להפגש אי פעם או למי שסתם רוצה לדעת, נעים מאוד, שמי איתן קלינמן.
אפשר גם לפגוש אותי על בסיס יותר רציף בפייסבוק אתם מוזמנים:

http://www.facebook.com/jmusic  
 
להתראות והצלחות על כולם
איתן קלינמן  

 

שמור   בטל

נכתב על ידי קלינמן, 24/6/2010 16:03, בקטגוריות איך אלבום נולד
17 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של ב-29/7/2010 03:27

---

עיצוב חדש ועדכון על האלבום

 

שלום לכולם וכל הכבוד על הסבלנות ואורך הרוח
כפי שאתם רואים הבלוג עבר מתיחת פנים ויזואלית, פעילות שתיכננתי בערך מאז שהקמתי את הבלוג והנה סוף סוף הצלחתי לבצעה.
המטרה שלי היתה שגם מתישהו יהיה לי אתר שלם ומעוצב, אבל בינתיים נסתפק באחלה עיצוב לבלוג הזה.
זאת ההזדמנות לומר רוב תודות למיכל מסטודיו "סקיצה" על הקונספט של העיצוב.
 
o-k
 
לגבי האלבום.
אני שמח לבשר שהעבודה המוזיקאלית על אלבום הביכורים שלי הסתיימה!
9 שנים של פעילות בנושא הגיעו לקיצן ותחושת השמחה מעורבת בתחושה של כמעט שם אבל עוד קצת, כי...
נשאר עוד מה לעשות וזה הזמן בו אני מוצא עצמי מחליף כובעים, מסיר את כובע היוצר וחובש את כובע "איש העסקים".
אני נמצא עכשיו בשלב החיפוש אחרי מפיץ, אחד כזה שיאפשר לאלבום להגיע לכל מי שירצה לשמוע אותו.
האפשרויות הן לא רבות אבל צורת ההתנהלות יכולה להתבצע בכל כך הרבה דרכים.
 
לנושא הזה ולכלל 5 השנים שעברו עד עתה מגיעים פוסטים עצמאיים.
כדי להתקדם, החלטתי שצריכה להיות רשימת מכולת של מה עוד נשאר לי לספר בדרך לאלבום והרי היא לפניכם.
אני לא מבטיח שאכן אצליח לכתוב על כל הנושאים הללו וייתכנו שינויים אבל אשתדל.
 
בדרך אל האלבום "הרשימה"
1. ימי ההקלטות 2+3
2. מיקסים פעם ראשונה.
3. מפיקים?
4. רק עוד 3 שירים
5. עמיחי בונה אולפן
6. עבודת אמת על יצירה
7. פיתוח קול III
8. טוב אז עוד שני שירים נוספים, אלקטרוניים
9. לאט לאט אבל בטוח, סשנים נוספים עם נגנים
10. אתה חייב לתת לי להקליט את זה
11. מיקסים, מיקסים, מיקסים
12. עריכה דיגיטאלית
13. סדר השירים
14. קומנימה? (ותודה למורפלקסיס)
15. חברת הפצה או הפצה עצמית?
 
הצלחות
 
  
(תמונה של ganatronic תחת רשיון cc)   
 

שמור   בטל

נכתב על ידי קלינמן, 30/12/2009 22:14, בקטגוריות איך אלבום נולד
16 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של קלינמן ב-23/5/2010 09:43

---

יום הקלטות ראשון

לצערי וכבר רגיל הדבר, הרבה זמן לא עדכנתי כאן באופן כללי ואת קטגוריית "איך אלבום נולד" בפרט.

הגיע הזמן!

 

o-k

 

כמו שכתבתי בעבר את הפרוייקט התחלנו לפני כ-9 שנים והוא מתקדם בגלים, יום עסל, יום בסל, יום בסל, יום בסל, יום (ששששיו) עסל...

את הפוסט הזה התחלתי לכתוב לפני כשנתיים והוא שכב כאבן שאין לה הופכין בטיוטות.

האירוע עצמו שעליו אני כותב אירע לפני כ-5 שנים...

הוי אומר שאני חייב לכם פוסטים על חמש שנים נוספות (בתקוה שייכתבו בזמן הקרוב ולא בעוד שנתיים  )

 

o-k

 

בפוסט הקודם בקטגוריה כתבתי על התכנון שלי ושל עמיחי להקליט חמשה שירים ראשונים בשכבות כפי המקובל בזמננו.

לאחר דיון פנימי הקצנו זמן הקלטה בסיסי לחמשת השירים באולפן והחלטנו שלשם כך יספיקו שלושה ימים.

הלו"ז המתוכנן היה כזה:

יום ראשון - גייד, סשן תופים וסשן בס.

יום שני - קלידים, סשן כלי נשיפה, סשן גיטרות ותחילת שירה.

יום שלישי - המשך שירה, קולות שניים.

 

היום, במבט מפוכח לאחור (ואחרי הרבה שעות אולפן) אני יודע שהיינו תמימים (בלשון המעטה) עם ההקצאה הקמצנית הזאת, ואלולא היינו נופלים על טכנאי סאונד מדהים היינו מספיקים בקושי עשירית ממה שתכננו (ועוד אפרט בהמשך).

ובכל זאת בזמנו, כאשר התכוננו לקראת ההקלטות, ידענו שכדי לנצל את זמן האולפן היקר וזמן הסשן היקר של הנגנים, אנחנו צריכים להגיע הכי מוכנים שבעולם. והמשמעות היתה בעיקר עבודת הכנה אינטנסיבית של עמיחי שכללה כתיבת תוים לכל הכלים ותזמור מדוייק ומוקפד.

 

o-k

 

לא אשכח את אותו יום רביעי שבו לקחנו את עצמנו על הבוקר ונסענו לאולפני "דאון טאון" בתל אביב.

הנה, סוף סוף לאחר תקופה ארוכה שבה החלה העבודה המעשית על השירים (וכמה וכמה שנות מגירה) מצאתי את עצמי לוקח חופשה מהעבודה ומתחיל להגשים חלום.

"דאון טאון" שייכים לדני אור (טכנאי בגלי צה"ל) ונמצאים בדירת מרתף ישנה בעלת אוירה שאפשר למצוא רק בתל אביב.

אל דני הגענו דרך רוני וחניש, טכנאי סאונד ונגן גיטרה מוכשר שעמיחי ניגן איתו בזמנו (היום אפשר למצוא את רוני ב-רזוננס ו-מיוזיקשופ).

רוני היה טכנאי הסאונד שלנו לאורך כל ימי ההקלטה וגם נתן מיכולתו כנגן גיטרות, וכפי שציינתי לולא ההשקעה והאנרגיות הרבות שרוני השקיע לאורך הדרך היינו מתקדמים הרבה הרבה פחות מהמתוכנן.

באופן עקרוני יום הקלטה ממוצע עומד על כ-10 שעות אבל רוני שהבין את חשיבות החלום עבורי נתן מעצמו 150% השקעה, עד שפשוטו כמשמעו, נכנסו לאולפן עם צאת החמה ויצאנו ממנו עם צאת הנשמה, כלומר: בכל שלושת ימי ההקלטה חיינו באולפן מהשעה שבע בבוקר ועד לאחת/שתיים בלילה.

 

o-k

 

השלב הראשון, שלב הקלטות הגיידים (הבסיס, פירוט בפוסט הקודם), עבר בהצלחה ועמיחי יצר את ה"שלדים" של חמשת השירים עליהם "יתלבשו" שאר הנגנים.

בסביבות שעת הצהריים של יום ההקלטות הראשון הגיע צביקה המתופף והעמיד את הציוד שלו לקראת הקלטת התופים.

האולפן בנוי משני חדרים מרכזיים, החדר הראשון הוא החדר בו יושב הטכנאי עם כל מכשור ההקלטה והבקרה והחדר השני הוא החדר האטום לרעשים אליו נכנסים דרך שתי דלתות ובו נמצא המוסיקאי המקליט כשהוא מוקף במיקרופונים שונים בהתאם לכלים בהם הוא מנגן.

במקרה של צביקה נדרשו מקרופנים כמעט לכל מצילה ותוף ורוני העמיד את הציוד בזריזות ובמקצועיות.

 

 

אפשר להגיד שהאסימון נפל לי רק כשצביקה התחיל להקליט את התופים, הנה יצאנו ממעגל העבודה הקטן והתחלנו לשלב מוסיקאים נוספים בתהליך העבודה, כל מה שתוכנן באופן מופשט ותיאורטי התחיל לקרום עור וגידים.

קשה לתאר ההרגשה שמרגישים כשרואים את מה שתכננת מתחיל לצאת סוף סוף אל הפועל. אני יכול רק לומר שמצב הרוח שלי בזמנו נחלק לשני חלקים, חצי אחד ריחף בהתלהבות של הנה זה ממש קורה, וחצי שני, פרגמטי, ישב כל הזמן עם העין על השעון והתפלל שהכל ידפוק כמו שצריך ושנעמוד בלוח הזמנים הצפוף שתכננו.

 

o-k

 

צביקה נתן מכל הלב, סיים את שלו והלך משאיר אותנו עם אשר הבסיסט שהגיע מלווה בחבר לתת את שלו בבס.

עמיחי סיכם עם אשר שיביא גם גיטרה fretless גיטרה שנותנת הרגשה יותר זורמת, כדי לתת גוון אחר בחלק מהשירים.

אשר במקצועיות ועם חיוך הלביש את הבס על חמשת השירים נותן לשירים את הבסיס היציב הנדרש להם.

זהו סוף יום ראשון של הקלטות.

עמדנו בלו"ז ליום הראשון.

 

 

o-k

 

 

 

שמור   בטל

נכתב על ידי קלינמן, 9/8/2009 02:43, בקטגוריות איך אלבום נולד
16 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של קלינמן ב-18/9/2009 06:47

---

פיתוח קול III
הרבה זמן לא עדכנתי, לא שאין מה לכתוב, להיפך, החיים רצים רצים ומשתדלים להספיק בהם כל כך הרבה. כמה כוחות צריך לאסוף, כמה תפילות צריך להתפלל.
כשבאתי לכתוב את הפוסט היה ברור לי לחלוטין שהבלוג לפחות בן שלוש ולתדהמתי כשבדקתי את ההסטוריה גיליתי שהוא רק בן שנתיים .
כפי שכתבתי לפני כשנה, המטרה המקורית של הבלוג היתה למצוא מקום בו אוכל לכתוב את תולדות אלבום השירים שלי המתרקם לו מזה שנים ומתוך כך נסחפתי עמוק עמוק אל תוך העולם המרתק של הבלוגוספירה וההתבטאות בכתב.
אז הייתי אופטימי שהנה הנה כבר נגמרת העבודה והנה אוכל לא רק לכתוב בנושא, אלא גם להשמיע ולהציג את החומר קבל עם ועדה ולפרוע קבלות, לא להיות רק מי שמדבר וכותב ולא מציג שום דבר.
אבל בורא עולם מגלגל את עולמו בחכמה, וכיום לאחר כמעט 8 שנות עבודה של עליות וירידות על האלבום, אני מודה לו מעומק הלב שהאלבום לא יצא כשחשבתי שהוא צריך לצאת.

 

 

אני גם מודה לו שהוא הוביל אותי לכתוב את הבלוג הזה, כי בזכות הבלוג הזה שפכתי את שהיה בראשי ל"נייר" המחשבות והרגשות, והן נרקמו להן למילים ברורות של מסגרת צרופה, מסגרת שמחייבת הכתיבה, מסגרת ממקדת ומבררת. לכך הצטרפו תובנותיכם החכמות שליוו אותי בדרכי, והובילו אותי להבין עד כמה המעשים הם בידיי. עד כמה צריך להתאמץ ולהשקיע והשם יעשה הטוב בעיניו.
ככלל, ראויה לציון התופעה שצפיתי בה בלא מעט בלוגים, והיא עד כמה יש בה בכתיבה תרפיה, עד כמה היא יכולה להעצים את כותבה ולתת בידו כלים להתקדם הלאה.
בעקבות כך ומסיבות נוספות, לפני קצת פחות משנה נכנסתי שוב לריצת מרתון, התחלתי ללמוד שוב פיתוח קול בפעם השלישית בחיי, והפעם בידיעה שצריך לרוץ לטווח רחוק כדי לראות תוצאות מספקות.
החלטתי שאני הולך עם זה "עד הסוף", בכל העקשנות, הווי אומר מוצא מורה ברמה גבוהה, הווי אומר מתייצב לשיעור כל שבוע למרות העלות הכספית (ויש עלות) ולמרות המרחק ממקום העבודה.
כיום, בפרספקטיבה של שנה, אני יודע שזה אכן היה שווה את המאמץ.
הקול הוא כלי נגינה לכל דבר. כולנו יודעים כמה שנים משקיע נגן כדי להגיע לדרגת יכולת ראויה, ההבדל היחיד בכלי הנגינה הנקרא קול היא הקרבה האינטימית שלו אצלנו, הרי אין אדם שאין בו קול.
החכמה היא לחדד את השמיעה המוזיקאלית, החכמה היא לדעת לקבל את הבקרה וההיזון החוזר מהמורה ולהפנים אותה (ולכן, לאו חד משמעי, אי אפשר ללמוד פיתוח קול לבד). 
החכמה הזאת מאפשרת להכיר היכרות צמודה ואינטימית את הכלי שלפעמים זרוק כאבן שאין לה הופכין בין הלב ובין המוח.
הרבה חכמה יש בה בשירה, הרבה עבודה. יש כאלה שהקול בא להם הרבה יותר בטבעיות ובקלות, ויש כאלה שפחות.
אני שכבר הכרתי את כלי הנגינה שלי וידעתי עם מי יש לי עסק, הפנמתי שיש לי צורך בעוד מספר דחיפות כדי להגיע לאן שאני רוצה.
במקביל ללימודי פיתוח הקול ממשיך האלבום להתקדם ואני מקווה שאצליח להתפרט עוד בנושא בעתיד הקרוב.
בכל מקרה למתעניינים, אני צופה לפחות עוד מספר לא ברור של חודשים עד שיהיה ניתן להשמיע מהאלבום משהו שאני שלם איתו.
בניגוד לשנים קודמות אני לא מתוסכל. הפעם ברור לי שאכן היצירה הזאת באה אצלי ממקום שלם, פנימי ואמיתי. אני יודע שאני לא מתפשר ועושה ככל שביכולתי כדי להגישה נכון בעולם, יה"ר מלפניו.
 
לסיום, הרי לפניכם קליפ של אימוגן היפ (Imogen heap), יוצרת מדהימה שהיכולת הווקאלית שלה והשמיעה המוזיקאלית שלה מצמררות, "Just for now" גרסת האולפן הווקאלית.
 
הצלחות
 

 

 

שמור   בטל

נכתב על ידי קלינמן, 19/2/2008 21:03, בקטגוריות איך אלבום נולד, מוסיקאלי, אופטימי
22 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של מוּש השניצלית ב-13/5/2008 18:47

---

שנה עברה שנה חלפה ואני כפי ארימה

לפני יותר משנה הרגשתי שדי. הצורך לבטא החוצה רגשות, מחשבות, הגיגים ובעיקר מוסיקה הוביל אותי לחפש מקום שבו אוכל להתבטא ולתאר את התהליך הארוך והמתסכל שאני עובר בדרך ליצירת הדיסק שחשבתי שהנה הנה סוף סוף יוצא, דיסק שראיתי בו (וטעיתי) המדרגה הראשונה שלי בדרך לביטוי אומנותי.
לדעתי, הדרך ליצירת מוסיקה וכל הסובב אותה מרתקים לפחות כמו המוצר המוגמר שאנחנו מקלפים ומאזינים לו ורציתי לחלוק את החווית הללו עם כל מי שהנושא מעניין אותו.
 
היות ואני חי ונושם אינטרנט בכל רמ"ח איברי ובכל שס"ה גידי, היה ברור לי שאני אתחבר למדיה המוכרת לי וגם דרכה אביא לידי ביטוי את המוסיקה שברצוני להגיש לעולם.
בתחילת הדרך חשבתי לבנות אתר שאחת הקטגוריות בו תתאר את תהליך הפקת הדיסק על גווניו השונים, אבל מהר מאוד נחשפתי לעולם התוכן העשיר של הבלוגספריה, ומצאתי את עצמי מתלהב מהיכולת לכתוב בנימה אישית ובעיקר מהקשר הישיר והכמעט בלתי אמצעי עם כל מי שהתוכן שאתה מייצר מעניין אותו.
רעיון בניית הקטגוריה האתרית נזנח מייד ועברתי לחפש פלטפורמת בלוגים שבה אוכל לבנות בית ראשוני ולהעלות על הכתב את כל מה שהתפוצץ לי בחזה כל כך הרבה זמן ולא נתן לי מנוחה.
לאחר שוטטות מעמיקה ברחבי הבלוגספריה החלטתי ללכת על הפלטפורמה בישרא, פלטפורמה שבמודל הפרו שלה מאפשרת את הגמישות הרבה ביותר מבלי לבנות אתר עצמאי.
 
כל בלוגר מתחיל שאוחזת בו יד הגרפומניה בוחר, אפילו מבלי משים ובאופן אינטואיטיבי, באחת משתי אפשרויות הביטוי המרכזיות הקיימות, ביטוי אישי או ביטוי מקצועי.
רבים הבלוגרים בישרא בפרט ובעולם בכלל שכותבים על חייהם האישיים בפרטי פרטים (התממשות היומן האישי אך בשוני עצום של חשיפה רבה שיומן המחברת הסודי היה מסמיק למולה) או מביעים את דעותיהם האישיות בנושאים שברומו של עולם. 
בנוסף קיימת קבוצה רחבה וגדולה של בלוגרים המביאים את מקצועם/תחביבם לידי ביטוי מרכזי ומשתפים את הקוראים בחידושים, רעיונות והגיגים בתחום בחירתם.
כמובן, שישנם המשלבים בין שתי תפיסות כתיבה אלה אך גם הם בוחרים בדרך ביטוי מרכזית מובילה כאשר צורת ההתבטאות השניה באה בד"כ על הדרך, אפשר לומר שלפעמים כקישוט.
 
הדרך שבחרתי להתבטא בה היתה אישית, רציתי להביע מה עובר על מי שרוצה להחזיק דיסק של שירים שהלחין בידו, רציתי לתאר מה קורה משלב הצלילים המופשטים המתנגנים בראש ועד שלב שמיעת הדיסק בקולי קולות ברכב נוסע.
 
כדי לבטא את כל הנ"ל, פתחתי את הבלוג הזה ויצרתי את הקטגוריה "איך דיסק נולד".
מהר מאוד גיליתי שבעצם יש לי ביד כלי התבטאות מהמדרגה הראשונה, כלי המאפשר התבטאות הרבה יותר רחבה מנושא אחד ויחיד, מצאתי את עצמי כותב שירים, סיפורים, סיפור מדע בדיוני, חוויות של כיף מחיי היום יום, משמיע הקלטה אישית ואפילו מפרסם מכתב פתוח לראש הממשלה (שכמובן לא התקבלה עליו תגובה).
אינני יודע ואני לא חושב שיש מישהו מלבד בורא עולם, שיודע מה כוחו של פוסט. לך תנחש איזה השפעה כבר יכולה להיות לסיפור כמו "חקלאי" או לפוסט כמו "יונה מצאה בו צו 8 מנוח". אבל מקובלני כמי שגדל על הפסוק: "שלח לחמך על פני המים" שלפעמים גם אבן קטנה מכה גלים גדולים, לעולם אינך יכול לדעת מי קרא, מי יקרא, מה הוא קיבל מהקריאה ומה זה עשה ו/או יעשה לו בעתיד.
 
מלבד פריצת החומות שזכיתי לה בבלוג זה, זכיתי בדבר יקר שלא ציפיתי לו בכלל, חברים.
כן אתם.
אתם הפוקדים בלוג זה, קוראים ומגיבים. פתאום מצאתי את עצמי חבר בקהילה, ולא סתם קהילה אלא קהילה של כותבים בעלי נשמה ואיכפתיות, אנשים איכותיים שכיף להיות שייך אליהם, מצאתי את עצמי נחשף לבלוגים שפתחו לי חלון לחיים מרתקים בארץ ובעולם, זכיתי לשמוח אתכם ולהשתתף בצערכם, זכיתי להכיר חלק מדהים מעם ישראל.
 
בניגוד לאלה המחלקים את העולם לשניים: עולם וירטואלי ועולם פיזי. אני ממש לא חושב שהחלוקה הזאת נכונה, העולם הפיזי והעולם הוירטואלי חד הם. אמנם אפשר ליצר בקלות רבה בעולם ה"וירטואלי" מסכות שונות ומשונות, אך ככל שעובר הזמן, ככל שהאינטרנט חודרת ומתרחבת הלאה, מתרבות הזהויות הוירטואליות שיש להן ממשות שאיננה מתפוגגת, ממשות המבטאת צדדים של אמת הבוקעת מהאני של האדם (ואולי אכתוב על כך בצורה יותר מפורטת בפוסט אחר).
 
"כשם שפרצופיהם שונים כך יכולת כתיבתם שונה" (ספר החיים הקלינמני הגדול).
בניגוד אולי לבלוגרים אחרים, קשה הכתיבה עלי, כל מילה שאני כותב אני מתייחס אליה כאל משהו מופלא שהביא אל הפועל מחשבה מופשטת שחשבתי שלא אצליח לבטא.
דווקא בגלל הרגשת חוסר הצלחת הביטוי אני משכתב, ומשכתב ומשכתב לפעמים שוב ושוב.
אף פעם לא נוכל להגיש את מה שנרגיש אבל נוכל לקרב, נוכל ל... (אין לי מילה מתאימה מספיק להתבטא ).

סרטון בן 3:24 דקות
 
ועכשיו שנה עברה לה, שנה של התפתחות, שנה מופלאה שאני מודה עליה בכל ליבי.
בשנה הבאה לטובה על בלוג זה ובכלל, אני מתכוון לבצע מספר דברים שחלקם ארשום כבר בשלב זה וחלקם עוד חזון למועד:
1. בבלוג הזה אני מתכוון להמשיך ולהתמקד בביטוי אישי של החיים המדהימים שעוטפים אותנו כפי שאני רואה אותם.
2. בבלוג הזה אני כמובן אתמקד במוסיקה באופן כללי ובע"ה שוב במוסיקה שלי (נושא שהזנחתי בזמן האחרון ועוד אסביר למה).
3. אשתדל לכתוב יותר. בחודשיים האחרונים לא מצאתי את הזמן מסיבות שונות לכתוב פוסטים ראויים.
4. אני מתכוון לפתוח בלוג נוסף בנושאי אינטרנט ומחשבים (כן, זה המקצוע שלי ואני רוצה להתבטא גם בתחום שאני עוסק בו).
5. גיל.
 
הצלחות
 

o-k

שמור   בטל

נכתב על ידי קלינמן, 8/2/2007 15:41, בקטגוריות איך אלבום נולד, מוסיקאלי, ש שמ שמח, אופטימי
21 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     2 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של o-k ב-19/2/2007 10:31

---

אולפן לי, אולפן לי, אולפן לי חביב אה?

תקציר מהיר: בקטגוריה "איך אלבום נולד" אני מנסה לתאר את מסלול הפקת אלבום הביכורים שלי ופסיעותי במשעולי המוסיקה.
לא קלה היא הדרך וסיפורים בה רבים...
פוסטים קודמים בקטגוריה: לשיר - למה לי מוסיקה - על המקפצה - פיתוח קול (נסיון I) - הופעה ראשונה - עמיחי - איזה חומר, פעם ראשונה 
פיתוח קול (נסיון II) - מבנה - הרמוניה ותזמור

בפוסט "איזה חומר, פעם ראשונה" סיפרתי שבחרנו לעבוד בשלב הראשון על חמשה שירים. "אדם פשוט תותח" שאל ובצדק: "למה? למה? למה?" ואני עניתי "ככה, ככה ככה" (או שלא בדיוק בלשון הזאת, הסניליות עושה את שלה ), בכל אופן התשובה האמיתית לשאלתו היא בעיקר: "כסף, כסף כסף" שהרי נכתב מפורשות: "כסף מסובב את העולם וקלינמן יוצא מזה מה זה מחורפן..." (ספר החיים הקלינמני הגדול, פרק ג', איתנועה ט').

ההגיון העומד מאחורי בחירת חמשה שירים הוא בעיקר הרצון לנצל בצורה הכי טובה את שעות ההקלטה באולפן ולהפיק את המירב מזמנם היקר של המוסיקאים שמביאים לאולפן ופירוט מיד מגיע.

 

o-k

 כאשר נכנסים לאולפן כדי להקליט שיר מתבצעת העבודה בשכבות.
בשלב הראשון מוקלט הגייד (המוביל הראשוני) של השיר.
כלומר: שרים את השיר עם ליווי אקורדים (קלידים או גיטרה, מה שנוח) ע"פ המבנה שקבע המעבד. 
כלומלומר: הגייד הוא הסקיצה שעל פיה יוצקים את היסודות ומניחים לאחר מכן את שכבות השיר השונות.
השלבים הבאים שלאחר הגייד הם השלבים בהם מקליטים את ביצועי הכלים בנפרד האחד מהשני.
מקליטים את המתופף בנפרד, מקליטים גיטרה בס בנפרד, מקליטים גיטרה קלאסית בנפרד, מקליטים גיטרה חשמלית בנפרד, מקליטים כלי נשיפה בנפרד, מקליטים כלי מיתר (למי שלא הבין...) בנפרד וכו' וכו'.

כיום בדור החדש של האולפנים, כל העבודה וכל הכלים מחוברים אל מחשב ומתופעלים ע"י תוכנת האולפן המרכזית. בתוכנה זו נוצר לכל כלי ערוץ הקלטה משלו, בו מתמקדים בשעת ההקלטה ולו נותנים את מלוא הדעת והריכוז על הגוונים הטכנים והמוסיקאלים השונים.

עבודה בשיטה הזאת, של הקלטת כל כלי בנפרד, מאפשרת להוציא את הצלילים הנקיים ביותר והטובים ביותר מכל מוסיקאי ולדאוג לחיבור הטכני והמוסיקאלי המוצלח ביותר של הכלי לכלל היצירה.
רק לאחר שמקליטים את כל הכלים, מוחקים לחלוטין את רצועת הגייד ומקליטים מחדש את השירה בצורה הטובה ביותר כשהיא רוכבת מעלה על הבסיס המוצק שנותנים לה הכלים השונים.

לאחר שמסיימים את כל ההקלטות (כולל הקלטות של קולות שניים ואפקטים נוספים), מבצע טכנאי הסאונד את עבודת ה-mix (ערבול בלעז), עבודה בה הוא מגבש את כלל הערוצים לכדי ערוץ אחד של מוסיקה.
במיקס הטכנאי מחליט איזה כלים יקבלו דגש רב יותר בנקודות הזמן השונות של המנגינה, איזה אפקטים קוליים יתווספו (הד, הקלטות כפולות, הצללה אלקטרונית וכד') ומביא את השיר לכדי ייצוב סופי ע"פ הכוונת המעבד.
עבודת המיקס אורכת זמן רב ופעמים רבות לוקחת כמות שעות אולפן שהן לפחות כמו כמות שעות האולפן של ההקלטות עצמן.

עבודת המיקס היא אומנות בפני עצמה. טכנאי מיקס גרוע יכול להפוך שיר טוב לזוועה מתנגנת וטכנאי מיקס טוב יכול לקחת שיר בינוני ולעשות ממנו מטעמים לאוזניים. 

 

 נחזור חזרה לשיקול הכספי העומד על הפרק שבו התחלתי ולכן אסיים.
כשמביאים נגנים להקלטה באולפן, מביאים אותם בד"כ לסשן (session) של עבודה, כלומר לפרק זמן של כשלוש עד ארבע שעות של הקלטה כאשר כל התארכות בפעילות משמעה עלות נוספת של כסף.
עלות סשן של נגנים טובים ואיכותיים נעה בין 1000 ש"ח ל1000 דולר.
עלות שעת אולפן ברמה טובה עומדת על כ-30-40 דולר.

שתי הנקודות האלה מביאות אותך לחשיבה כיצד לנצל ביעילות כל דקה של הקלטה. איך לנצל באופן מקסימלי את התקציב שאין. 

משום מכך עשינו חשבון (עמיחי ואנוכי) שאם כל נגן יקליט מספר שירים בסשן שלו אז ננצל את מלוא זמן הסשן (כי אין התארגנות של הנגנים לפני ואחרי ההקלטה ויש כבר דרייב מתעצם שלהם אל תוך המוסיקה) וכך נרוויח מהסשן את מלוא האפשרויות, כלומר: חמשה שירים.
 בפועל...
טוב, תתפלאו, אבל בפועל זה בדיוק מה שקרה.
חוויות מההקלטות הראשונות שעברנו ועוברים מקוה שאצליח לכתוב בפוסטים הבאים של הקטגוריה. 

בינתיים מאחל לכולנו טונות של הצלחות  

o-k

 

שמור   בטל

נכתב על ידי קלינמן, 4/9/2006 20:21, בקטגוריות איך אלבום נולד
40 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     1 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של o-k ב-10/9/2006 18:01

---

הרמוניה ותזמור

תקציר מהיר: בקטגוריה "איך אלבום נולד" אני מנסה לתאר את מסלול הפקת אלבום הביכורים שלי ופסיעותי במשעולי המוסיקה. לא קלה היא הדרך וסיפורים בה רבים... 
שיר - למה לי מוסיקה - על המקפצה - פיתוח קול (נסיון I) - הופעה ראשונה - עמיחי - איזה חומר, פעם ראשונה - פיתוח קול (נסיון II) - מבנה  

אחרי שהחלטנו על המבנה של השירים עמיחי קיבל את השרביט והתחיל בעבודת העיבוד האמיתית.
תורת העיבוד היא תורה שלמה הכוללת בתוכה תובנות תיאורתיות של המוזיקולגיה עם תובנות מעשיות מהשטח הבאות מ"שפשוף" הנגינה המעשית. המומחיות הזאת כמו כל מומחיות אחרת, ככל שאתה בקיא בה יותר, כך אתה יותר יצרני, מעודן ומפורט ביצירה אליה אתה מסוגל להביא את השיר בסופו של תהליך. מלחין יוצר בד"כ את המלודיה, את חוט השדרה של המנגינה, ואילו המעבד יוצר את את ההרמוניות והמלודיות המשניות, הנלוות, העוטפות ומרימות את השיר לגבהים אליהם הוא יכול וצריך להגיע. עבודת העיבוד לוקחת את הרעיון המוסיקאלי ומשלימה אותו לכדי מעשה מתוכנן ומפורט, כמו סקיצה של ציור שלוקחים אותה ומפרטים אותה עד כדי ציור מושלם.  

o-k  

כפי שציינתי השלב הזה בא לאחר שכבר הוחלט המבנה, ובשלב הזה עמיחי יושב עם עצמו (או עם צל קלינמני שקט ומחריש שמשלים שעות שינה ומשתדל שלא לנחור יותר מדי ) ומפנים שוב את המלודיה של השיר עליו הוא עובד. זה השלב בו הוא מלווה את המלודיה באקורדים על הפסנתר וזורם עם המנגינה.
עמיחי יושב עם המבנה מול העיניים ורושם את האקורדים של השיר ורעיונות מוסיקאלים נוספים שעולים במוחו תוך כדי הנגינה. בסופו של השלב הזה נמצאים בידי המעבד תוי המלודיה והאקורדים עליהם הוא החליט. מנקודה זו הוא מתפרט הלאה לכתיבת התוים לכלים השונים שיבצעו את התפקידים השונים בשיר.

שלב קביעת התפקידים נקרא: תזמור, וכפי שציינתי בשלב הזה המעבד מחליט מי ישחק תפקיד בשיר והוא נותן את הדגשים השונים לכל שחקן במחזה השיר המתגבש.
יש משמעות גדולה לתזמור. שיר נשמע אחרת לחלוטין אם כלי הנשיפה יקבלו בו תפקיד ראשי ומוביל או אם הגיטרות החשמליות יהוו את הגורם הדומיננטי. בשלב הזה עמיחי גם מגדיר מה מקומו של כל כלי, האם הוא מקבל סולו במלודיה, האם הוא מלווה הרמוני או האם יש לו חלק בפתיח וכו' וכו'. לצורך העניין, גם הקול האנושי הוא כלי לכל דבר ומקבל את מקומו בתזמור, הן בהגדרה היכן ישיר הזמר סולו, והן בהחלטה האם יש צורך גם בתזמור מקהלה או בקולות שניים. המעבד גם מחליט האם תפקיד הכלי הוא תפקיד קלאסי, תפקיד שכתוב ורשום שאין לחרוג ממנו, או האם יש באפשרות הכלי לבצע אלתור במגבלות המנעד והסביבה שהוגדרו לו. השלב הזה הוא השלב בו מסתיימת עבודת הניירת וממנו עוברים הלאה אל תהליך הקלטות המעשי.  

o-k  

מבט של מעבד הוא מבט כולל המתפרט ועוטף. מבט של מלחין הוא מבט פרטני של יצירת שביל נבחר.
מדהים אותי כל פעם מחדש לראות איך יש ביני לבין עמיחי השלמה. איך אצל עמיחי קיים המבט הכולל, זה שאוהב לשמוע את כל הכלים, את המוסיקה ובכל זאת שם לב לכל פרט וגוון מוסיקאלי, ואילו אני אוהב להאזין לשירה, לביצוע האנושי, ולניואנסים אליהם מוביל השיר.  

בכלל, הראייה הכוללת והראייה הפרטית קיימות בכל דבר בחיים, ובכל פעם אני נזכר בתמונות של האשליות האופטיות בעלות הפרשנות הרב ממדית (כמו שצרפתי בהמשך, ופה יש עוד הרבה), תמונות שבהן בד"כ בעלי המבט הכולל רואים בשלב ראשון את התמונה הכוללת ואילו בעלי המבט הפרטני רואים בשלב ראשון את התמונה הממוקדת והפנימית יותר. בכל אדם יש את שתי היכולות, אבל לכל אחד יש דגש שונה לדברים ומבט ייחודי שהוא מפתח עם הזמן ונסיון החיים.   

   

הצלחות ובשורות טובות.  

o-k

 

שמור   בטל

נכתב על ידי קלינמן, 24/7/2006 20:20, בקטגוריות איך אלבום נולד
29 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     1 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של o-k ב-30/7/2006 14:26

---