כינוי: קלינמן
גיל:
ארכיון:
איך אלבום נולד
ביקורתי
דיכי
ילדודס
מהורהר
מוזיקאלי
הצטרף כמנוי SMSבטל מנוי SMS
RSS (הסבר)
תקציר מהיר: בקטגוריה "איך אלבום נולד" אני מנסה לתאר את מסלול הפקת אלבום הביכורים שלי ופסיעותי במשעולי המוסיקה. לאחר ההחלטה מהם חמשת השירים הראשונים עליהם נתחיל לעבוד, באופן מפתיע... השלב הראשון בעיבוד של שיר הוא גיבוש מבנה השיר המלא. 3. חלוקה כלית ראשונית - באיזה שלב יש שירה ובאיזה שלב יש סולו של כלי נגינה. 3. פתיחה - האם יש פתיחה לשיר ואם כן מה כמה תיבות אורכה. 4. מעברים - היכן יהיו מעברים ומה אורכם. בכל החשיבה הטכנית הנ"ל (לפחות אצלי) יש גם חשיבה מלווה של המסר שהשיר אמור להעביר. כאשר אני מלחין שיר אני בד"כ מלחין אותו על בסיס מילים מהמקורות או ביחד עם מילים המתרקמות להן בראש (ולאחר מכן מתבססות ומתיישבות להן על ה-A וה-B שנולדו). שיר חדש שמתנגן לי בראש במשך תקופה ולא נעלם הוא שיר שאני יודע ש"מחזיק מים". זה השלב שבו אני מתחיל ל"שחק איתו" בראש לכיוונים שונים. לכן כאשר אני מגיע אל המעבד קיים אצלי כבר כיוון די ברור לאיזה מבנה אני רוצה שהוא יכנס והרבה פעמים גם היכן צריכים להיות מעברים וכד'. היופי בעבודה עם עמיחי, זה שהוא מקבל את כל הקלט ממני ומייצר מבנה מתאים (שלפעמים שונה ממה שחשבתי, ועמיחי בהחלט יודע לעמוד על דעתו כמו שצריך), מבנה ברור ומסודר שאליו לאחר מכן נוכל לצוק תוכן ולגדל את המנגינה המתאימה. o-k
כמו בכל פרוייקט ופעילות בחיים, גם בהפקת שיר "סוף מעשה במחשבה תחילה" וכל תכנית היא בסיס לשינויים. הצלחות o-k
מבנה
לא קלה היא הדרך וסיפורים בה רבים...
לשיר - למה לי מוסיקה - על המקפצה - פיתוח קול (נסיון I) - הופעה ראשונה - עמיחי - איזה חומר, פעם ראשונה - פיתוח קול (נסיון II)
התחלנו לעבוד 
.
המשמעות היא, שבסיומו של השלב הזה מתקבל מבט ברור על מעטפת השיר ויש בסיס שעליו יושבת כל העבודה.
o-k
ציינתי כבר שלחנים "פופולרים" נחלקים בד"כ ל-A ו-B (ולפעמים גם C), שני שלבים מוסיקאליים לפחות המחוברים ביניהם.
A + B יוצרים את מבנה השיר הבסיסי, אבל שלד השיר המלא מכיל הרבה יותר מכך.
המעבד צריך להחליט מספר דברים הקשורים במבנה:
1. חלוקה לשלבים - כמה פעמים חוזרים על A וכמה פעמים חוזרים על B.
או במילים יותר פשוטות, האם נשמע יותר פזמון או נשמע יותר בית.
2. מקצב - בשלב הזה נקבע כיוון למהירות קצב השיר על שלביו השונים, אך לא נקבע הסגנון (למרות שבראש של המעבד כבר מתנגן השיר בווריאציות שונות).
צריך לבחון את היחס בין השירה לכלי הנגינה, האם יש עומס על האוזן מהשירה וצריך ל"אוורר" את השומע, או אולי נוצרת אווירה משעממת שצריך לחשוב איך לגוון אותה נכון וכד'.
בשלב הזה לא מחליטים איזה כלי יבצע אלא רק האם כלי יבצע והיכן.
אומנות גדולה וחשובה יש בפתיחה. פתיחה טובה מושכת את האוזן ומעניינת את השומע להמשיך ולהקשיב לשיר.
פתיחה טובה גם מייצרת אווירה ומכוונת לעתיד לבא.
המעברים מאפשרים קישור "נקי" בין חלקי השיר, גיוון, פתרונות טכניים (כמו שינויי גבהים) וכן יכולת השיר להתפתח ולהמשיך בייצור אווירה מתאימה.
5. סיום - איך מסתיים השיר.
כמה תיבות יש בסיום? מה הטעם שישאר באוזני השומע, חיתוך מהיר? הדהוד של הפזמון בגוונים שונים? צעקה? חיוך?
כל האפשרויות פתוחות...
המילים, הלחן והרגש המתבטא בו, מכתיבים אצלי הרבה על כיוון התפתחות מבנה השיר וכן הלאה.
הסנכרון בין האנשים יוצר חויה מיוחדת של יצירה וצריך תמיד לדעת להקשיב האחד לשני, צריכים להיות מסוגלים באמת לשמוע איך אתה משתקף באוזני החבר, איך כל רעיון מתקבל, ולדעת לקבל ולהפנים הערות והארות לטובה.
הקשבה נכונה מאפשרת בניית בניינים נפלאים.
הסתגרות והאדרת העצמי משאירה אותך לבד בקומת המרתף, מטפס על קירות חלקים...
14 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 2 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של o-k ב-5/7/2006 10:24
תקציר מהיר: בקטגוריה "איך אלבום נולד" אני מנסה לתאר את מסלול הפקת אלבום הביכורים שלי ופסיעותי במשעולי המוסיקה. הפעם החלטתי ללכת על המקצועי ביותר שאוכל למצוא ושאלתי את עמיחי אם יש לו המלצה מתאימה. עמיחי נתן לי המלצה חמה, והנה הנה, שוב התחלתי לצעוד בדרך הצלילים. תרגילים כמו: פיהוקים (בדיוק, ההם שעושים לפני השינה), "שצ שצ שצ..." (נסו להגיד את זה מהר), "פט פט פט..." (פה רפה), כחכוחים, זמזומים, סולמות "איאיאיאיאיאיאיאי" ועוד ועוד (פה יש שרשור נחמד לתרגילים דומים). o-k
פיתוח קול לומדים באינטנסיביות ומקובל לקחת שיעור אחת לשבוע. כפי שכתבתי, המפתח המרכזי בפיתוח הקול היא ההיכרות שלך עם עצמך, היכולת לפתח בקורת עצמית על השירה האישית, ההאזנה הנכונה והאובייקטיבית/סובייקטיבית המאפשרת להשתפר יותר ויותר עם הזמן והנסיון. אי אפשר לקבל את יכולת ההקשבה הזאת לבד, חייבים את האוזן האובייקטיבית של המורה. המשוב של המורה לביצועי התרגילים הוא העיקר בשיעורי פיתוח קול. לאחר תקופה של משוב מתחדדת יכולת השמיעה והשירה ומקבלים בסיס שעליו ניתן להמשיך לבנות ולפתח הלאה באופן עצמאי את יכולת השירה. היום, מסיבות שונות אני נמצא שוב בהפסקה משיעורי פיתוח קול ובהחלט מתגעגע. אני כן יכול לומר בשמחה, שקבלתי את הבסיס שכל כך רציתי, אולם יש לי הרבה על מה לעבוד ואני משתדל לעשות זאת ע"י תרגול עצמי חוזר ונשנה.
o-k למרות כל הנ"ל חשוב לי להדגיש מה שברור לרובנו. פיתוח קול הוא הטפל. o-k לסיום, שתי אנקדוטות מעניינות מתחום פיתוח הקול המשליכות גם על החיים שלנו.
1. החיוך 2. המבט o-k
פיתוח קול (נסיון II)
לא קלה היא הדרך וסיפורים בה רבים...
לשיר - למה לי מוסיקה - על המקפצה - פיתוח קול (נסיון I) - הופעה ראשונה - עמיחי - איזה חומר, פעם ראשונה
|
במקביל לתחילת העבודה עם עמיחי החלטתי שהגיע הזמן לטפל שוב בנושא פיתוח הקול.
כפי שכבר ציינתי, לא הייתי מרוצה מאיך שאני שר ורציתי להתמחות בזה יותר.
עד היום זכור לי השיעור הראשון (השני) שלי, זה היה כמו עולם חדש שנפתח בפני.
סוף סוף התחלתי באמת להכיר את המנעד שלי, סוף סוף התחלתי באמת להבין איך הקול האנושי הרי הוא ככלי לכל דבר, כלי שצריך להכיר אותו לעומק, כלי שצריך תרגול ושליטה נכונה.
מצאתי את עצמי עושה תרגילים שמי שלא מבין את משמעותם יגחך, ויחשוב שאיזשהו בורג השתחרר לי במויאח.
מטרת כל התרגילים הללו היא לחדד את יכולת השירה, החזקת הקול והפקתו, כאשר בכל פעם שמים דגש על נקודה אחרת ומפתחים אותה.
אני עקב מגבלות של עבודה ותקציב, לקחתי שיעור כל שבועיים והתקדמתי בהתמדה בקצב שלי.
עדיין אינני מרוצה מאיך שאני שר. אבל אם לפני כן 99% מהפעמים הייתי שלילי כלפי השירה שלי, היום אני יכול לומר שרק ב60% אני לא מרוצה מהתוצאה.
המוסיקה המתנגנת מעמקי הנשמה ובוקעת מבעד לכלים שזכינו להשתמש בהם היא המהות והעיקר.
יכול להיות זמר בעל קול פעמונים, אבל עם אפס נגיעה של נשמה, ויכול להיות זמר בעל קול מכבשים אבל כל כך פורט ונוגע בנימים הדקיקים של הרוח והנשמה.
מחקרים פסיכולוגיים הוכיחו שגם חיוך מאולץ משפיע עלינו ומשנה את ההתנהגות שלנו.
נסו לחייך גם (או במיוחד) אם אתם לא רוצים ותראו שגם החיוך המאולץ משנה את כיוון הרגשות והמחשבה.
בקורסים לנותני שירות טלפוני מלמדים את הנציגים: "חייכו, את החיוך שומעים גם דרך הטלפון ויש בו בחיוך לגרום לאדם השני על הקו להרגיש שמתייחסים אליו ביותר אמפטיה ושהוא מקבל יחס חם".
איך כל זה מתקשר לשירה?
גם כאשר שרים צריך לחייך.
החיוך מוסיף עוד גוון של הארת פנים פנימית שבאה לידי ביטוי בשירה ומשפיעה החוצה על השומעים.
אפילו כששרים שיר "דיכי" החיוך הבלתי מורגש הקיים בקצוות הפה מאיר החוצה יותר במדוייק את הצער שהמזמר רוצה לבטא.
הרבה פעמים כששרים (במיוחד מול קהל) מרגישים צורך לעצום את העיניים ולהעמיק פנימה כדי לחצוב את הרגש מעמקי הנשמה.
צריך לשים לב לא ללכת לאיבוד שם בפנים, ולפתוח את העיניים כדי לקבל פרספקטיבה ויזואלית של הכאן והעכשיו.
המבט הזה מפקס את השירה ומביא אותה יותר נכון אל החלל אליו היא מושרת.
הצלחות
29 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 5 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של אלה ב-30/8/2010 19:42
איזה חומר - פעם ראשונה תקציר מהיר: בקטגוריה "איך אלבום נולד" אני מנסה לתאר את מסלול הפקת דיסק הביכורים שלי ופסיעותי במשעולי המוסיקה. אז רצון לעבוד, יש! עם מי לעבוד, יש! זמן (גירדנו קצת, כשממש רוצים תמיד מוצאים), יש! אז קדימה לדרך, יש! Yes! Yes! מעבר לכך, במוסיקה החסידית הגדילו לעשות מרדכי בן דוד, אברהם פריד וסובביהם, והנחילו תפיסה שמקליטים חמשה שירים שקטים וחמשה שירים קצביים. יתרה מזאת, סדר השירים לשיטתם (ובעקבותם ברוב אלבומי המוסיקה ההחסידית ה"קלאסית") הוא: שיר קצבי, שיר שקט, שיר קצבי, שיר שקט וכו'. במהלך תקופת העבודה על האלבום עברתי שינויים רבים בראיה המוסיקאלית שלי ותהפוכות שונות אחרות (אשתדל לפרט ככל שאוכל בהמשך) אבל בזמנו, בתחילת הדרך, כמי שגדל על שירים רבים של מב"ד ואברהם פריד, מצאתי עצמי באופן טבעי מתכנן להקליט חמשה שירים קצביים וחמישה שירים שקטים.
o-k לא קל לגשת למגירה שטמנת בתוכה כל שעלה במוחך ומלבך, לא קל מתוך מאגר של עשרות שירים לבחור עשרה שירים בלבד. בכל התהליך היה חשוב לי לשמוע דעה כנה, אובייקטיבית ואמיתית מעמיחי. יאמר לזכותו שכך היה ולא קיבלתי שום הנחות. o-k
לא קלה היא הדרך וסיפורים בה רבים...
לשיר - למה לי מוסיקה - על המקפצה - פיתוח קול (נסיון I) - הופעה ראשונה - עמיחי
בשלב ראשון עמיחי ביקש שאחליט איזה שירים אני רוצה להקליט ושאשמיע לו. הצעתי שאקליט את השירים על קלטת כך הוא יוכל לשמוע אותם כראות עיניו ובנוסף אני אוכל להקליט אותם שוב ושוב (ושוב...) עד שאחשוב שהצלחתי להעביר את המסר כראוי.
o-k
מקובל שלאלבום מקליטים עשרה שירים (אם תשאלו למה? אז התשובה היא: ככה. אם אתם ממש מתעקשים אז התשובה המלומדת היא: קיימת רוויה מוסיקאלית לאדם ממוצע בשמיעת מוסיקה חדשה. מכירים תשובות נוספות? אשמח לשמוע.).
ההתלבטות קשה, הבחירה מתסכלת.
האם לבחור שירים חסידיים קלאסיים (מילים מהמקורות ולחן שלי)? או שירים מקוריים (מילים ולחן שלי)?
לשלב ביניהם? כמה? איך?
האם שירים ארוכים ועמוקים בעלי לחן מורכב? או שירים קליטים?
איזה שירים יעבירו את מסר פרטני אבל ישתלבו גם במסר הכללי יותר?
אני ואנוכי התלבטנו קשות באותם ימים וקרה שגם היו דיונים מעמיקים עם קלינמן וo-k. הקלטנו ומחקנו, ערכנו ושפצרנו, ישבנו עוד וחשבנו, עד שהיו לי ביד סקיצות ראשוניות שנשמעו לי מתאימות לאוזניו המוסיקאליות של עמיחי.
הגיע היום ואת הקלטת העברתי לעמיחי ממתין בציפייה.
כעבור מספר ימים עמיחי הודיע לי שהקלטת לא מספקת אותו.
"אבל למה?" שאלתי.
עמיחי ענה שכדי שיוכל להבין בוודאות מה אני רוצה לשדר ואיך בדיוק בנוי הלחן, את הפעמים הראשונות של שמיעת השיר הוא מעוניין לשמוע ישירות ממני.
הסכמתי ברצון ומספר ערבים לאחר מכן קפצתי לביתו, בלעתי את הרוק והתחלתי לשיר כשעמיחי יושב על יד הפסנתר ומלווה אותי, מאלתר ומפנים.
ישבנו כך מספר ערבים בוחרים ומסננים.
הבחירה לא עברה חלק והיו מספר שירים שעמיחי פסל ומספר שירים שאני התחרטתי עליהם.
לדוגמה:
"השיר הזה הוא רק A" פוסק עמיחי וצודק.
אני מקפל את הנייר, מתבעס, אבל מכיר בנכונות העניין ולכן מחזיר את השיר למגירה עד שיהיה לו B משביע רצון.
(הסבר קצר ופשוט: שיר נחלק למקטעים. בד"כ בשירים פופולריים יש שני חלקים, בית ופזמון, כלומר: A וB. קיימים שירים/יצירות מוסיקאליות בעלי מקטעים נוספים D, C וכו').
דוגמה נוספת:
"השיר הזה מאוד דומה לשיר הקודם שבחרנו..." אומר עמיחי, ומדרבן אותי לגוון ולא לצבוע את האלבום בצבע זהה שישעמם את המאזינים.
אני לא מעוניין שהשירים שלי יהיו "נחמדים", אני רוצה שירים צלולים עם מסר ברור ומוסיקאליות מקורית.
לאחר מספר פגישות נוספות הגענו לחומר גלם ראשוני של חמשה שירים.
11 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 4 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של אדם פשוט ב-4/6/2006 10:24
תקציר מהיר: בקטגוריה "איך אלבום נולד" אני מנסה לתאר את מסלול הפקת אלבום הביכורים שלי ופסיעותי במשעולי המוסיקה. יש מי שיאמר מזל, ויש מי שיאמר (גם אני) השגחה עליונה o-k בד"כ במקרים כאלה, מוסיקאים שרוטים כמוני, אוספים פרוטה לפרוטה, משעבדים את הנשמה ושוכרים את שירותיו של מעבד ידוע כדי לקדם את החזון. עברו ימים רבים של כתיבה למגירה, זכיתי להופעות נוספות בפני קבוצות שונות, אבל אז שוב הפרנסה דחקה ובהצטרפות של מספר סיבות עברנו דירה מהצפון לישוב בשומרון. והנה פתאום, טוב לא בדיוק פתאום (אבל זה נשמע יותר דרמטי אוקיי (זה המצב, זה אני, זה בכלל), אז יש עם מי לעבוד, יש שירים ולחנים שזועקים מהמגירה, כך שלא נשאר אלא לגשת לעבודה. את פירוט העבודה שאנחנו נמצאים בעיצומה כבר כמה שנים, זעיר פה זעיר שם, אשתדל לפרט בפוסטים הבאים של קטגוריה זו. o-k
עמיחי
לא קלה היא הדרך וסיפורים בה רבים...
לשיר - למה לי מוסיקה - על המקפצה - פיתוח קול (נסיון I) - הופעה ראשונה
.
אחת השאלות שתמיד עלתה בליבי היתה:
"אחלה שאתה רוצה להוציא דיסק.
יודע מה, אפילו סבבה לך!
אבל בשביל להוציא דיסק ברמה טובה, בשביל להפיק מוסיקה ברמת הפקה המכבדת את בעליה, צריך לעבד את השירים, צריך לשים לב לפרטי פרטים. ומי יעבד לך את השירים? מי יפעיל את הנגנים? מי ישים לב לדקויות? הרי חוץ מלנגן הרבה על העצבים וקצת על חלילית, אתה לא ממש יודע לעבד?
ולא נראה שהמטרה שלך היא לאבד...
יתרה מכך, הרי אתה פרפקציוניסט וכדי להוציא משהו ברמה שאתה רוצה תצטרך להכפיל פי עשר או פי עשרים את התקציב הזעום שאתה חושב להוציא על הפרוייקט הזה..."
ישנם מקרים מועטים ומתמזל המזל שמפיק מפורסם מגלה מוסיקאי. אז הוא משקיע ודוחף את הפרוייקט הרצוי לבר המזל.
וישנם גם מוסיקאים הבוערים כל כך ובלי הפסקה, עד שלהם האפשרות היחידה לפרנסה היא ע"י שירתם או נגינתם, דרכם קשה ובכלל בכלל לא פשוטה.
אבל אני, אני כבר החלטתי שאת המשפחה שלי אני לא רוצה לפרנס ע"י המוסיקה.
לעומת זאת הבעירה לא מרפה, ועם כל הפרוטות המועטות שאספתי אחת לאחת לקופת הפקת הדיסק, רק יכלתי להמשיך ולדמיין את העטיפה...
המעבר הביא להפסקת ההופעות ולעומת זאת להגברת המרדף אחרי הלימודים והקריירה.
למרות הכל מתחת לפני השטח עוממים אך רוחשים ולעיתים אף מעלים קולי קולות של צלילים ותחושות, גחלי המנגינות.
), אבל כן "במקרה", באותו הישוב אליו עברתי מתגורר חבר ילדות שלי, עמיחי.
באחד הערבים, לאחר שהתגוררנו בישוב מספר שנים והפרנסה החלה להתייצב, העלתי בפני עמיחי את האפשרות שיעזור לי לקדם את הפרוייקט. לשמחתי עמיחי נעתר והסכים להשקיע אנרגיות בפרוייקט תמורת סכום סמלי יחסית.
את הרזומה של עמיחי אפרט בהזדמנות אחרת ובע"ה אזכה ואתן לו קרדיט מלא, בשלב זה אציין שהוא מוסיקאי בחסד ועוסק לפרנסתו במוסיקה.
אבל היות ופרנסה לא אני ולא עמיחי רואים מהעניין התחלנו לעבוד במפוזר מלקטים ערב פה, קמצוץ בוקר שם.
16 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 6 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של o-k ב-18/5/2006 10:15
הופעה ראשונה תקופה לאחר החתונה עדיין הייתי בפסק זמן מעבודה על פיתוח קול. זוג צעיר מסיים את החתונה ומבין שהיא רק התחלה, בסיס לבאות. למרות כל ההשקעה המלווה את האירוע הגדול, למרות כל ההשקעה המלווה את פתיחת החיים המשותפים, צריך להשקיע פי כמה וכמה בהמשך בניין הזוגיות, בניכוש עשבי הבורות, בבניין ושמירה על הקן המשותף. o-k משום מה אנשים רבים שאני פוגש חושבים שלהופיע בחתונות ובאירועים רבי משתתפים זאת משאת הנפש והחלום של כל זמר. o-k כל פעם מחדש אני נדהם מאיך שאירועים מתגלגלים להם. היום אני רק יכול להודות לשחר על האמון שנתן בי ועל כך שגרר אותי ישירות אל תוך המים העמוקים האלה בחוכמתו הרבה, להודות לו על השער שפתח לי. אבל אז, אז מצאתי את עצמי המום וחושב איך לכל העגבניות והמלפפונים הסכמתי לעמוד מול קבוצה של מאה איש בלי ליווי, בלי הגברה ובעיקר בלי לדעת מה אני הולך לשיר... לאחר מחשבות רבות החלטתי שאני מעוניין להציג זוויות שונות במוסיקה, לתת עומק אחר בשירים, להשמיע קצת אחרת את הצלילים. לקטתי שירים בעלי משמעות (גם ממגירתי) וחיברתי מסכת תואמת של סיפורים, קולות ושירים המציגה את המוסיקה ברבדים ומבטים שונים. ליל שבת זה לא אשכח. o-k
לעומת זאת עבדתי על פיתוח הכל.
ובתוך כל זאת דווקא בתקופה המיוחדת והחשובה הזו, מצאתי את עצמי מופיע בפני קהל בפעם הראשונה.
פעמים רבות אני מפתיע חבר כשאני עונה: "לא, אני לא רוצה להופיע בחתונות ואירועים".
אומנם חשוב מאוד לשמח אנשים, אבל אני מעוניין להעביר מסר קצת שונה בשירה שלי, אפשר להגיד שאני מחפש דרך לשפוך אור בזווית שונה בעולם.
שוב אני נזכר איך שיחה קצרה עם אדם אחד הובילה לאירוע משנה חיים.
באחד הימים מצאתי עצמי מדבר עם שחר חברי, אינני זוכר איך בדיוק הדיון התגלגל ואיך פתאום מצאתי את עצמי מסכים להעביר ערב שירה לקבוצה שמגיעה להתארח לשבת חוויתית במדרשה בישוב בו גרתי.
הימים חלפו וציפו לקבל ממני תוכנית של מה שאני מתכנן להעביר בליל שבת לקבוצה.
חויה ראשונה של כל אירוע היא דבר מדהים, הופעה ראשונה (מוצלחת) כמוה כפתיחת שערים ופלאי פלאים.
הערב עבר מצויין, העמקנו יחדיו אל תוך הלילה בשירה וצלילים, והחיבור עם הקבוצה היה מדהים ומקסים.
תמיד אני יודע אם אירוע הצליח או לא, יש הרגשה של קליק עם קהל, הרגשה מדהימה.
אני זוכר את עצמי לאחר מכן, יוצא אל תוך הלילה וממשיך לשמוע במוחי את השירה. שירה המתנגנת בכל העולמות, כמו המלאכים עוד שרים ורוקדים נהנים ומתמוגגים מאותם הצלילים.
o-k
בשנים האחרונות אצתי, רצתי ורדפתי אחרי הפרנסה. עברתי עם משפחתי דירה וכפי שכבר כתבתי, המוסיקה איננה בראש הלו"ז שלי וסדר העדיפויות.
לצערי לא היו לי הזמן והאנרגיות לחדש את הנושא, אולם גחלת ההופעות עוד בוערת בליבי, מחכה רק לנשיפה של ניגון שיעורר אותה לאש של צלילים...
אני מתפלל ליום שבו אסיים את פרוייקט הוצאת הדיסק שלי ואז אתפנה להופיע.
אינני מחפש להיות זמר המתפרנס משירה, אלא רוצה אני לשפוך צלילים לכל עבר ולחוש שוב את כוחם של השירים החיים וכיצד הם נושאים ומרוממים ציבור של אנשים יחדיו.
19 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 6 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של o-k ב-1/5/2006 13:09
פיתוח קול (נסיון I)
"הלו, שלום, מר כהן?
מדבר קלינמן.
קיבלתי את הטלפון שלך ממכר משותף.
אני מעוניין ללמוד פיתוח קול והבנתי שאתה מלמד?
כן?!
מתי אוכל להגיע אליך לשיעור?..."
עמדתי מול בניין הדירות בעיר מגורי, שואל את עצמי האם זהו זה?
האם סוף סוף אני מתחיל להתקדם לעבר הרצוי?
השעה היתה 9:00 בבוקר ואני קבעתי שיעור ראשון בפיתוח קול לשעה 9:30, כרגיל הקדמתי. הייתי צריך ל"שרוף" חצי שעה.
למזלי הרחוב הראשי היה קרוב כך שיכלתי לעשות טיול קצר ו"להתרענן" לפני שאעלה לשיעור.
בשעה 9:30 בדיוק התייצבתי אל מול דלת ביתו של מר כהן (שם בדוי) החזן.
התרגשתי. הרגשתי שהנה מתחיל שלב חדש בחיים שלי.
נקשתי על הדלת ומר כהן פתח אותה לרווחה.
"שלום עליכם, הכנס, הכנס." הזמין אותי מר כהן פנימה.
נכנסתי לדירה המרוהטת בפשטות.
מר כהן ואשתו זוג גמלאים, עולים "ישנים" מברה"מ לשעבר, חייכו אלי.
לאחר היכרות קצרה נגשנו אל התכל'ס.
מר כהן ביקש לבדוק את שמיעתי המוסיקאלית כדי לראות אם בכלל יש על מה לדבר.
הוא הקיש מקצבים שונים על השולחן וביקש שאחזור אחריו.
הרגשתי קצת מגוחך לדפוק על השולחן בקצבים שונים, אבל הבנתי את המטרה ועברתי את המבחן הראשון.
בשלב שני ביקש מר כהן שאשיר שיר כלשהו.
התגברתי על הביישנות הטבעית ובחרתי בשיר של אברהם פריד שאהבתי לשמוע באותה תקופה.
גם את המבחן הזה עברתי.
"בסדר..." אמר מר כהן " ...אז בא נתחיל."
זאת היתה תקופה כזאת שבמשך שבועות הייתי מגיע במיוחד מהישיבה בחלק מסופי השבוע כדי לקבל שיעורים.
החזן כהן החליט שנעבוד על תפילת "קבלת שבת".
מצאתי עצמי בונה בעזרת מר כהן "נוסח תפילה" משלי לקבלת השבת.
מר כהן לימד אותי לא לקבל את הנוסח, סגנון המנגינה של התפילה, כמקובל מאליו.
הוא הנחה אותי לפתח סגנון ייחודי משלי, לא לפחד לשנות מהמקובל ובמיוחד לסמוך על היכולת הווקאלית שלי.
אולם, כבר לאחר מספר שיעורים הרגשתי שמשהו חסר לי.
מכל מה ששמעתי על שיעורי פיתוח קול, ידעתי שבשיעורים כאלה מלמדים תרגילים מסוגים שונים. תרגילים שקשורים בנשימה נכונה, הפקת קול נכונה ושירה בגבהים שונים. ואילו עם מר כהן השיעורים הלכו לכיוון של הקשב לביצוע שלי וחזור אחרי.
מעבר לכך, אני ממש לא רציתי להיות חזן אלא זמר, והדגשתי זאת בפני מר כהן. ולמרות זאת מר כהן המשיך לפתח איתי את נוסח קבלת השבת בדגש על חזנות.
לאחר מספר חודשים של שיעורים אצל מר כהן הפסקתי את הלימודים.
לא, לא הפסקתי בגלל שחשבתי שהשיעורים לא מתאימים לי. הבנה כזאת עוד לא באמת היתה מגובשת אצלי כמחשבה ברורה, ובהחלט רציתי להמשיך ולנסות.
ובכל זאת הפסקתי את השיעורים.
הפסקתי ללמוד כי התארסתי ובמזל טוב עמדתי להתחתן. נושאים חשובים דרשו את זמני והמרחק ממר כהן נעשה למשמעותי וקשה לגישור.
ההחלטה להפסיק את השיעורים לוותה בכאב. הנה התחלתי להתקדם ושוב אני נופל אחורה ומתרחק. שוב הצד המוסיקאלי שבי נדחק הצידה מסיבות (חשובות) שונות.
ידעתי שאני לא אוותר ואחזור ללמוד שוב, אך לא ידעתי מתי (ואכן חזרתי אבל ללמוד אבל לא אצל מר כהן).
היום בדיעבד בפרספקטיבה של זמן ולאחר שיעורי פיתוח קול מסוג שונה (ועל כך מבטיח פוסט אחר בע"ה) אני יודע שרק הרווחתי כתוצאה מהנתק הזה. אם הייתי ממשיך ומתפתח בכיוון שמר כהן הוביל אותי, עם כל הכבוד למר כהן על כל מה שהוא נתן לי, הייתי מוצא את עצמי מתוסכל.
אם הייתי ממשיך בכיוון הזה הייתי יכול להפוך לחזן בינוני, אחד שיודע להחזיק את הקול שלו יפה כשהוא עובר לפני התיבה.
ואילו אני?
אני רק רוצה לשיר ולזמר.
מסקנות:
1. אם אתה מרגיש שמשהו לא בסדר לאורך זמן, אז משהו לא בסדר!
ברר את העניין. האמן לעצמך! האמת הפנימית היא המצפן הטוב ביותר.
2. בנושאים מקצועיים בקש עצה מהמקצוענים.
למרות הכוונות הטובות של המכר שהפנה אותי למר כהן, הוא לא הבין במוסיקה. הוא ידע שמר כהן מלמד פיתוח קול ולכן שלח אותי אליו. אבל, אם הייתי שואל בעל מקצוע מומחה על מי הוא ממליץ, מראש לא הייתי מגיע למר כהן אלא למישהו אחר.
3. הכל לטובה.
א. אני חייב למר כהן תובנות שלולא הוא לא הייתי לומד אותן בחיי.
ב. אני מודה לבורא שנותק מעגל הלימודים שלי אצל מר כהן, שאלולא כך הייתי יוצא מתוסכל הרבה יותר ואולי גם בלי יכולת לשנות זאת.
הצלחות
o-k
6 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 7 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של o-k ב-29/3/2006 18:24
כבכל פרויקט בחיים, גם בתהליך של יצירת מוסיקה, יש מספר מישורים שצריך לעבוד בהם במקביל ואותם התחלתי לגלות בדרכי. 1. פיתוח קול – רוצה לשיר? יופי לך. אבל אתה בכלל יודע לשיר??? 2. בחירת שירים – איזה שירים לבחור להפיק? איזה לחנים? למה זה ולא זה? 3. עיבודים – מי יעבד את המוסיקה? מה זה בכלל עיבוד? איך לא הולכים לאיבוד??? 4. הקלטות – איפה להקליט את השירים? איך להקליט? נגנים? (ואני יודע רק לנגן על העצבים) 5. נו, ונגיד שיש דיסק אז מה הלאה? 6. וכסף אדוני יש לך? אתה יודע כמה עולה כל התענוג הזה? 7. ועוד פרטים וצרכים הולכים מתגלים לאורך ההליכה בשבילים. הכל מתערבב לו בפלונטר אחד גדול וצריך להתחיל לאט לאט ובשמחה להתיר את הקשרים, להתיישר עם ההדורים.
על המקפצה
אז דולקים להם ה"אורות הגדולים", המעין זורם ויש רצון.
מכח כל אלה יוצאים לדרך, מתחילים ללכת בנתיב הפקת השירים, עולים על גשר יצירת הדיסק.
רגע! אבל לאיפה בדיוק הולכים? מה עושים?
מה עושה מי שהוא לא בן של זמר?
איך נכנס לעניינים מי שאבא שלו לא מעבד ידוע?
איך מתקדם מי שלא שייך לברנז'ה של עולם המוסיקה???
ובכלל, איך יוצאים מעולם הדמיון והחלומות ויורדים לעולם המציאות והתכל'ס (רמז: נחיתה קשה, להפעיל את אורות החירום ולהכין את המצנחים).
מזמן כבר הבנתי שמלמעלה מסמנים לי נתיב של עבודה קשה והפתעות, הליכה של צעד אחר צעד ובלי קיצורי דרך.
הבנתי שאני לא אהיה כוכב נולד.
הבנתי גם שאני לא אהיה מישהו שמפיק שמע בחתונה כשהוא שר לחבר'ה, ואמר: "וואללה, אתה מדהים, אני מפיק לך דיסק ומקדם אותך בנבכי עולם המוסיקה".
יתרה מכך, לאורך השנים והימים (כן גם הימים יכולים להיות ארוכים ארוכים), הבנתי כמה טוב שאני לא הולך במסלול המהיר להצלחה (מה זאת הצלחה בכלל? טוב, על זה בפוסט אחר).
להרבה אנשים (ואני בתוכם) קפיצה לשמים יכולה להזיק. לרגע נושמים אויר פסגות, לרגע מסתנוורים מאור הזרקורים ומחייכים, אבל מהר מאוד יכולים להתפזר לחלקיקי חלקיקים.
מה עוד שאצלי סדר העדיפויות ברור. המוסיקה והיצירה הן רק במקום השלישי, לאחר בניין התורה והאישיות לאחר בניין המשפחה.
o-k
4 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 7 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של o-k ב-19/3/2006 22:04
הדף הקודם הדף הבא
דפים: 1 2 3 4
היום דיאטה
10 כללים
לכבוד מר קלינמן
אבּוּטי
אין לי מה ללבוש!
לאשתי לא קוראים יוספה
תודה לבלדד
שבת קודש של צו 8
לבנון השנייה
חקלאי
