רפונזל, רפונזל, שלשלי שיערך

בר קבועים הוסף לקבועים שלי שלח המלצה לחבר הפורום משלוח תמונות לסלולר קישור ישיר לכאן דף כניסה

בשלב א' - הבלוג עסק בקשיי להרות ובטיפולי הפוריות שעברתי. בשלב ב' חגגנו את ההריון שהגיע אחרי כמעט 4 שנים ואת הילדה המדהימה, תוצאת העבודה הקשה. עכשיו אנחנו בשלב ג', מתחילים מחדש, רוצים עוד ילדה (גם ילד יתקבל בברכה).

מכירים מישהו בטיפולים? שווה לקרוא מדריך לסובבים, חלק 1 מדריך לסובבים, חלק 2 I would die 4 that שווה לצפות

11/2011 קטעים בקטגוריה: . לקטעים בקטגוריה זו בבלוגים אחרים, לחצו כאן. לחוצה כהרגלי בסבבים הקודמים (בדקתי עכשיו) הוספנו צטרוטייד (חומר המונע ביוץ) כבר ביום התשיעי-עשירי. הפעם הביקורת הבאה היא אחרי הזריקה ה11. כרגיל אני חוששת מביוץ מוקדם, הפעמיים בהם עברתי את זה עשו לי טראומה רצינית. אני יודעת שאין שום דרך להרגיע אותי (מלבד לעשות סקס כל יום ואז אם היה ביוץ לקוות שאולי בכ"ז לא זרקנו סבב לפח) אז אני לא מצפה שתנסו. (מה שכן, אם מישהי לא מבינה מושג - תשאלו חופשי!) במסגרת הפינוק, שוב גננות, אני ממש נהנית להנדס את הגינה ולשתול, מי היה מאמין... שמור בטל נכתב על ידי מיב, 15/8/2007 21:33, בקטגוריות ביוץ מוקדם, גודל הזקיקים, השבחה והזרעה, האיש שלצידי, זה מטריד אותי, זריקות, חוסר אונים, מין, מנסים טבעי, מתח~~ לחץ וכאלה, סבב 7 (ה4 בו הגענו לקו הסיום), פיורגון, צטרוטייד, פינוק מושחת יומי --->12 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי תגובה אחרונה של מיב ב- 6/9/2007 17:46 אני לא רוצה שתחשבו שאני מחקה את margi אני יודעת שאין לי דרך להוכיח אבל אני קיללתי את מרפי עוד לפני שמרגי התחילה לחשוב למה היא גרה עם סבא וסבתא ולא עם אמא ואבא כמו כולם. בכל מקרה, מרפי בהחלט מפגיז, אתמול אחרי שהייתי אצל הרופא המחזור הגיע, דווקא לא חזק במיוחד בניגוד לחששותי. בכל מקרה זה לא ממש רלוונטי כי סיכמנו מחר על בדיקות דם וא"ס. מניחה שאתחיל להזריק מחר בערב, החלטתי בסוף כן לכתוב פה הכל ובגלוי, אם וכאשר יהיה עוד סבב אחשוב על הרעיון מחדש. עברו שני המבחנים, לא ייאמן, נשאר עוד אחד למאנייק וגם הוא עוד שבוע שלם אז מחר ומחרתיים אני עובדת, זה מזל כי כבר ממש התגעגעתי. עוד בנושא עבודה - בסוף החודש אני מובטלת ואני בחיפושים, עוד לא ידוע מה יהיה עם ההצעה ההיא אבל כבר עשיתי צעד וחצי גם לכיוונה של משרה דומה אך במקום שונה. מצבי הרגשי נע ונד, אחרי המבחן הראשון שמעתי שיר וכמעט פרצתי בבכי, הנה המילים אבל אני לא בטוחה שיש קשר בין המילים לבכי: Ezra was an old man. He lived by the sea. Watching himself getting older, with no family. Cassie was a pretty one, a bar tender by trade. She had a daughter with big green eyes. She called her Jade. They met each other in the park while Jade was on a swing. On a bench underneath a tree, they talked about everything. And she said, "Sometimes I get so scared, and I don't know why." She reached for the old man's hand and she began to cry. And he said, "It ain't no crime, it ain't no crime. Everybody gets a little bit lonely sometimes. It ain't no crime, it ain't no crime. Everybody gets a little bit lonely sometimes." The he said, "I was gonna be a painter, gonna paint my masterpiece. I spent my whole life dreamin'. Now they're my only memories. And I was gonna live in Paris, France. Now my body's fallin' apart. I could be a Pable Picasso if delusion were an art." And she said, "That sounds lovely. Paris, France. Just sayin' those words kinda makes me wanna dance. Do you wanna dance?" It ain't no crime, it ain't no crime. Everybody gets a little bit lonely sometimes. It ain't no crime, it ain't no crime. Everybody gets a little bit lonely sometimes. They'd meet there every Sunday in the park at noon. Ezra would get there early to buy Jade a red balloon. And Cassie'd tell him all about her awful luck with men. She'd say, "Wish I could meet a guy like you but they'll never make you again." And Jade would fall asleep in Ezra's lap there in the park while Cassie's still be talkin' a long time after dark. It ain't no crime, it ain't no crime. Everybody gets a little bit lonely sometimes. It ain't no crime, it ain't no crime. Everybody gets a little bit lonely sometimes. One Sunday afternoon, no Ezra, no red balloon. Just a friend of his who said, "Ezra passed away and he wanted me to bring this letter to you today." Well, it was two tickets to Paris. And a note that read, "Thank you for the dance. My dearest Cassie, you were my Paris, France." It ain't no crime, it ain't no crime. Everybody gets a little bit lonely sometimes. אני חושבת שזה האפשרות האולטימטיבית הניתנת פה לפחד, לבכות, לחלוק, זה ממש מרגש אותי והאמת שגם עכשיו כשאני כותבת את זה יש לי שוב דמעות, בכלל אני נורא דומענית לאחרונה וזה עוד לפני שלקחתי הורמונים... מחר זה בטח יהיה גרוע פי אלף. שבוע הבא הבעל במילואים, אני גם אצטרך להזריק לעצמי וגם אהיה לבד לבד, מזל שזה רק שלושה ימים אבל זה נראה כמו נצח בימי הסבב, וזה גם אחרי המבחנים שלי ואני לא אוכל לחגוג איתו, קבעתי עם שכנה להארי פוטר אז לפחות ערב אחד אהנה, אני מקווה. יש לי תחושה כאילו כל הפוסט הזה היה זיון מוח אחד גדול, אולי בגלל שאחרי שני מבחנים קשה לי כבר לחשוב, כך או אחרת נראה לי שעדיף לסיים עכשיו ולא להמשיך לדוש בכלום. בעצם רציתי עיצה לפינוק מושחת שבטוח מגיע לי הערב שלא יעלה שקל ויהיה ביתי ולא ישמין דרישות יש לי, הא? שמור בטל נכתב על ידי מיב, 7/8/2007 16:26, בקטגוריות אולטרא סאונד (ברור שוגינלי), בדיקות דם (e2 ופרוגסטרון), בין לבין אני גם לומדת, דופסטון / פרוברה, האיש שלצידי, זריקות, מותר לדבר גם על דברים אחרים, מתח~~ לחץ וכאלה, נערה עובדת, סבב 7 (ה4 בו הגענו לקו הסיום), פינוק מושחת יומי --->21 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי תגובה אחרונה של ביילע ב- 10/8/2007 13:02 מבחנים כרגעי אושר כל הזמן המחשבות מטרידות את המוח שלי. לא מצליחה להתנתק (אין לכן מה להציע רעיונות, זה לא מרפה ולא משנה מה, ניסיתי בערך הכל) זה תמיד היה ככה, כלומר אחרי הסבב הראשון שבו כולם אופטימיים לאללה ובטוחים שהם אוטוטו יוצאים מהעולם הזה. מי שצודק - סבבה לו, אבל השאר נשאבים עמוק פנימה. אבל הפעם זה הרבה יותר חזק, כי בחיים לא חשבתי שההתחלה יכולה להימתח ככה כמו מסטיק בזוקה שכל הטעם שלו פג כבר לפני שבוע והוא עדיין נלעס. רק במבחנים אני מצליחה להתנתק לגמרי ולא לחשוב על מה קורה לגוף שלי באותו הזמן, אלו רגעי השיכחה הנדירים שלי. ספרים גם עוזרים, אני לא אכחיש, אבל באופן מוזר המבחנים מוצלחים יותר בלהעביר אותי לעולם שכולו נפש/ידע/רוח ולהתנתק מהגוף לגמרי, אולי כי בספרים מסופר על גוף ובמבחנים הוא פחות מופיע, לא יודעת, לא בטוח בכלל. אבל ללמוד למבחנים... זה ממש בלתי אפשרי. חשבתי בהתחלה שלא לאפשר תגובות כי אני מניחה שהרוב יתנו מתכונים להסחת דעת ואני משערת שכולם יהיו מתכונים שכבר ניסיתי ונכשלתי, בסוף החלטתי שאני כן בעד חופש הביטוי ויותר מזה - אני כן אוהבת את רוב התגובות אז השארתי את זה ככה, עם האזהרה הנרמזת לגבי איזה תגובות לא יהיו ממש יעילות... שמור בטל נכתב על ידי מיב, 6/8/2007 13:28, בקטגוריות מתח~~ לחץ וכאלה, מתחילים סבב, סבב 7 (ה4 בו הגענו לקו הסיום), תופעות לוואי, מלאי הסבלנות, מותר לדבר גם על דברים אחרים, כמיהה, בין לבין אני גם לומדת --->8 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי תגובה אחרונה של מיב ב- 9/8/2007 21:32 אירוני אחד הדברים שאנשים אומרים לי שוב ושוב זה לנסות להפיק את המירב מהמצב הקיים. למשל, תשקיעו בזוגיות, זוגות עם ילדים די מזניחים את הצדדים האלה. או למשל, לפחות את יכולה להתרכז בלימודים, עם ילדים לא תוכלי לעשות תואר. אבל אלו האמירות הכי אירוניות שיכולות להיות, ולפעמים הן ממש פוגעות. קודם כל כי מי שאומר את זה מולך מצפה שתחייכי ותכירי תודה, לפעמים התחושה היא שהבנאדם ממש מצפה לראות אותך קופצת מאושר כי בא הקץ לסבלך, וזה מטופש. אבל יותר מכל, כי האמירות האלה ממש לא נכונות. 1. אין כמעט זוג שטיפולי הפוריות לא פוגעים בזוגיות שלו. חלק אולי לא יודו בכך, אבל זה לא אנושי שלא להיות מושפעים מטיפולים בהם הרופא אומר לכם מתי כן ומתי לא לקיים יחסים, ממצבים בהם האישה מפוצצת הורמונים ובקריז על כל העולם, מלתת כל פרק זמן די קצוב זרע בצנצנת למעבדה, מלראות את זוגתך פרושת רגליים על כיסא הגניקולוג בעוד הוא חופר פנימה במקום שאמור להיות רק שלך ושלה, מהצורך להיות ערב ערב בבית בשעת ההזרקה ולכן אין שום תוכניות לבילוי, אפשר להמשיך אבל נראה לי שהעקרון מובן. אז לומר שהחוסר בילדים מאפשר לנו להעמיק את הקשר הזוגי ולשפרו? זה אבסורד ענק!!! 2. ניסיתם פעם ללמוד למבחן בקורס בו על כל שלושה שיעורים שהגעתם החסרתם שיעור? ניסיתם פעם ללמוד למבחן בקורס עם חומר קשה כששלושה שיעורים רצופים לא הגעתם? מה שאנשים נוטים שלא להבין כשזה מגיע לטיפולי פוריות זה כמות הזמן והמגבלות שהטיפולים גורמים בחיים, כשצריך כל יומיים-שלושה להגיע פעמיים ביום למעקבים, ככה במשך כשבועיים, וזה נגמר בהזרעה - עניין של לפחות ארבע שעות, אז אין זמן להתרכז בכלום ומפספסים המון, עבודה, לימודים, שינה, מה שזה לא יהיה. וזה עוד מצב טוב כי בהפריות מדובר על הרדמות והחזרות וזמני התאוששות ולשכב אחרי שמקבלים תמיכה ומה לא. וכל זה בלי שנכנסנו בכלל לעניין הנפשי, לכמה הטיפולים ממלאים כל רגע פנוי של מחשבה, לכמה קשה להתרכז לפעמים בחומר הנלמד ולא במה שעובר על הגוף שלך באותו הרגע. וישנם גם ההורמונים, שמשפיעים ולא לטובה על מצבנו הנפשי והאינטלקטואלי (אני לא מתכוונת לטמטמת כמו בהריון אבל כשאת רק שקועה בשאלה "האם הכאב הנוכחי הוא טבעי למה שאני לוקחת או שהוא משהו חריג שמצריך טלפון לרופא?" את לא שקועה במה שהמרצה אומר), ותופעות הלוואי שמשביתות לפעמים ומה לא... תפנימו, אנשים, טיפולי פוריות פוגעים בכל מרקם החיים ולא, אין להם שום צד חיובי בפני עצמם. שמור בטל נכתב על ידי מיב, 2/8/2007 10:45, בקטגוריות בין לבין אני גם לומדת, האיש שלצידי, זה מטריד אותי, חוסר אונים, כמיהה, מתח~~ לחץ וכאלה, נסו להתחשב, נערה עובדת, תופעות לוואי --->27 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי תגובה אחרונה של מיב ב- 5/8/2007 19:56 חרא, חרא, חרא יום בבוקר חשבתי שהעזר כנגדי יעזור לי לתרגם מאמר באנגלית למבחן, היו לו אומנם כוונות טובות אבל עד שהוא התעורר, וחזר מהמכולת, ואכלנו נשארה לו חצי שעה והוא היה צריך לזוז. אח"כ נסעתי לרופא, בחניה הגיע טלפון מהבנק, חרגנו מהמסגרת, שנכניס כסף או נגדיל אותה ומתי-אני-יכולה-לבוא-זה-חייב-להיות-היום-או-שלא-יכבדו-את-דרישות-התשלום. הסתבר שהבנק נסגר 35 דקות אחרי שעת התור והמרחק קצר אז הבעתי תקווה שאגיע בזמן. אצל הרופא לא היו שום בשורות, אותה פרוצדורה, אין סיבה לא לעבוד, אין סיבה לשנות כלום. קיבלתי מליון מרשמים וגם הפניות לבדיקות ונדבר כשיגיע המחזור. מחר אני אקח את כל המרשמים למרפאה, הם מביאים לי את הכל ושולחים חיוב בדיעבד, שזה הכי נוח. אז אני מניחה שעד מחר או מחרתיים יהיה לי דופסטון ויתחיל רישמית הסבב למרות שההתחלה היא פשוט להביא את המחזור, לא משהו דרמטי. אח"כ הייתי בבנק, בלית ברירה הגדלתי את מסגרת החריגה, בהמון, יותר מכפול, לא שהיתה לי ברירה, חייבים לי כספים שאני לא יודעת מתי הם יגיעו ורק אז אולי אצא מהמינוס. מה שמעצבן זה שאת כל החסכונות שהיו והירושה מסבתא של בעלי הצלחנו לאכול פשוט מלחיות. חזרתי לפה והתקשקשתי קצת עם חמותי, אנחנו חושבות שחייבים לי עוד כסף אז ניסינו לברר והיא תמשיך לברר מחר (בבקשה אל תשאלו בכלל על ענייני הכסף כי אני לא אענה, הבלוג הזה בכוונה ממדר נושאים מסויימים כמו איפה אני גרה ולמה אני לא מרוויחה כמעט). אח"כ ישבתי עם הבוסית, ההחלטה כרגע בידיים שלי (ולא, אני לא אספר לכם איזו החלטה) אני יכולה להחליט כן או לא לעשות משהו מסויים, בלי לעשות אותו - לא תהיה לי עבודה, אם כן אעשה אותו - עדיין יכול להיות שלא תהיה לי עבודה, מסתבר שנרמזה באחת הישיבות העובדה שלא ממש מתאים להם להחזיק מישהי שבטח רוצה להרות (מסקנות פשוטות מהעובדה שהלימודים היו התירוץ ללמה אני לא בהריון והם נגמרו + העובדה שאנחנו נשואים כמעט 5 שנים), כך שגם אם אבחר כן לעשות את אותו משהו שאינו פשוט כלל ייתכן שלא יהיה לי מקום לשנה הבאה, וזה ממש לא תלוי בה, אם זו היתה רק היא - הייתי עובדת! היא גם תנסה להפעיל השפעה כדי לסייע לי למצוא משהו אחר, היא באמת חמודה, והיא לא אשמה במצב שנקלעתי אליו. החלטתי לישון על זה לילה או שניים, לדבר עם הבעל ואז לחזור אליה. ואז רק חזרתי הביתה להכין ולאכול ארוחת צהריים (שתבינו, ארוחת בוקר אכלנו ברבע ל11 וצהריים היתה אחרי ארבע) ועכשיו אני מנסה להתאושש כדי להמשיך עם המאמר המעיק באנגלית. חרא יום, כבר אמרתי? הבהרה עקב התגובות: לא, היא לא עושה משהו לא חוקי. אני יודעת מה החוק אומר, אני יודעת שזו התמאנייקות. אבל לא כתבתי פה את כל הנתונים ולכן אין לכם, כבעלי מידע חלקי בלבד, האפשרות להבין מדוע החוק לא יסייע לי. שמור בטל נכתב על ידי מיב, 16/7/2007 16:57, בקטגוריות בין לבין אני גם לומדת, דופסטון / פרוברה, דכאון, האחיות במרפאת היישוב בו אני גרה, האיש שלצידי, חוסר אונים, מותר לדבר גם על דברים אחרים, מתח~~ לחץ וכאלה, מתחילים סבב, נערה עובדת, סבב 7 (ה4 בו הגענו לקו הסיום), צריך להירגע~~ אבל איך אפשר?, רופא הנשים שלי --->12 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי תגובה אחרונה של מיב ב- 17/7/2007 19:44 הדף הקודם הדף הבא דפים: 1 2 3 4 5 6 29,001	כינוי: מיב גיל: 49 ICQ: דברי במספרים, גברת טיפולי הפוריות לילדה הראשונה לקחו: 3 שנים ו9 חודשים 3 הזרעות, 5 שאיבות, 2 אשפוזים סה"כ נשאבו 30 ביציות ונוצרו 24 עוברים סה"כ הוחזרו לרחם 9 עוברים, ונוצרו 3 הריונות, 2 מתוכם כימיים והתוצאה היא ילדונת אחת מקסימונת טיפולי הפוריות לילדים הבאים: 2 שאיבות סה"כ נשאבו 28 ביציות, ונוצרו 15 עוברים, סה"כ הוחזרו לרחם 4 עוברים ונוצרו 2 הריונות מתוכם 1 כימי מגיעה ליחידת הIVF מקווה שרק עם תמונה! היא בת הפעם זה היה קצר, כחצי שנה ברוכים הבאים, מה תשתו? פעם הייתי אשת יחסי הציבור של נושאי המגבעת Piccolo אפרסק כתום יפה נונה כהן A girl with a smile לילית מדבר גברת אצטון
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למיב אלא אם צויין אחרת האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מיב ועליו/ה בלבד כל הזכויות שמורות 2008 © עמותת ישראבלוג (ע"ר) עיצוב: איה, עיצוב מחודש: מיב.

מה זו התמונה הזו?

נובמבר 2011

ארכיון:

אני נמצאת גם בפורום פוריות בתפוז

הוסף מסר

חיפוש טקסט בקטעים: הבלוג חבר בטבעות:
« אינטימיות לָעולם » ±
« הכמיהה להיות הורים » ±

הצטרף כמנוי SMS
בטל מנוי SMS

RSS (הסבר)