עוד קצת בענייני דיאטה

יש לי בעיה לעשות ספורט עקב בעיה בכף הרגל

אבל מיום ראשון אפשר יהיה לשחות! מקווה שהשנה אתמיד בזה כי זה ה-ספורט המועדף עליי ואני לא חושבת שהבעיה בכף הרגל תשפיע עליו.

בקשר למתוקים... נראה לי שדי נגמלתי! לפחות מההיסטריים שבהם

ביום שלישי התפתתי לארטיק שוקוניל ואחרי ביס זרקתי, הוא היה מתוק להבחיל

את הסוכר בקפה הפחתתי לחצי כפית (לפני הדיאטה ההיא שתיתי כפית וחצי אחרי שהפחתי משתי כפיות והפחתתי בה לכפית) ואת כמות הקפה לשניים ביום אז זו כפית סוכר ביום, לא מאוד נורא (אני מקווה).

מה שחסר לי זה הפחמימות בעיקר בארוחת הצהריים

נראה מה תאמר הדיאטנית ביום חמישי, בטוח נשנה קצת דברים כי למשל לארוחת ערב אני אמורה לאכול או אבוקדו (זו לא העונה לצערי) או טונה (שאני לא סובלת) או ביצה (שאני אוהבת אבל אין מצב שאני אמורה לאכול ביצה כל יום עם רמת הכולסטרול שלי), אז בטוח יש צורך בשינויים.

אני מתמידה ברוב הימים אבל פה ושם גם קצת חוטאת, מקווה שברגע שהתפריט יותאם לטעמי יהיה שיפור בנוגע לחטאים (יש ימים שלא חטאתי בכלל למשל רביעי וחמישי ונדמה לי שגם שני).

תודה על כל העיצות והתמיכה ומה לא, מצטערת שלא היה לי זמן להגיב לכן אחת אחת אבל אני מקווה שהתגובה פה די ענתה על הרוב (אציץ יותר מאוחר ואגיב ספציפית אם פספסתי מישהי)

הדיאטה הזו קשה לי לאללה

מסתבר שזה מה שפוליציסטיות צריכות, פחות או יותר, דיאטה עם אינדקס גליקמי נמוך

אבל אתמול הסתובבתי שעות רעבה (ולא, לא התבלבלתי עם צמא)

ובסוף הלכנו למסעדה בערב וזללתי (המסעדה היתה לכבוד בעלי, ולא נורא, ביום הראשון של הדיאטה שבירה לא מעידה על כלום)

אין כמעט פחמימות בדיאטה אבל לי אישית זה קשה לאללה כי פחמימות זה ה-דבר האהוב עליי (מייד אחרי מתוקים) .

מקווה שזה ייעשה יותר קל מיום ליום, אומרים שההשתוקקות יורדת לאחר שהגוף מתרגל...

אני פשוט תוהה מה השויי בחיים שאין בהם שומדבר משמח, אוכל הוא הנחמה הכמעט אולטימטיבית שלי, וגם בלי קשר לנחמה - אני אוהבת אוכל מסויים, נהנית ממנו ומתענגת עליו גם כשאני אוכלת כמות רגילה ולא מתוך צורך בניחום, לחיות לחלוטין ללא האוכל האהוב עליי... נשמע לי כמו מכה קשה מידי, משהו צריך גם לשמח אותך ביומיום, ואם העבודה לא עושה את זה, ואין לך ילד בבית שיחזיר לך שמחת חיים (וגרוע מזה - אתה משתוקק לילד בבית שיחזיר לך שמחת חיים) אז לפחות לא להתבאס בכל ארוחה, לא ככה?

אבל ננסה ונראה מה יהיה, לא רוצה לפסול מראש כי גם לא כיף לי ברמת הקילוגרמים הנוכחית שלי.

התנפלתי על החיים בתאווה רבה מידי

אתמול באמצע הקניות נהייתי מותשת, התחילו שוב לכאוב לי השחלות (הפעם לפחות זה במיקום שלהן ולא הקרנה לצדדים כמו שהיה לפני התשובה השלילית, גם רמת הכאבים סבירה הרבה יותר) אבל לא יכולתי כבר לחזור הביתה כי קבעתי שאני אוספת את הבעל מהטרמפ שהיה לו מהעבודה.

היום תכננתי לנקות את הבית, נראה כמה והאם יהיה לי כוח...

כך או אחרת

קניתי בגדים שהייתי מאוד צריכה (אבל לא מצאתי טוניקות לאחרי השאיבה הבאה )

קניתי קרם-סקראב לרגליי הדואבות

קניתי ספר אחד

ואוכל לחתולים וגם חומר נגד הפרעושים שעושים בהם שמות בשבוע האחרון

הייתי אצל הדיאטנית שנתנה לי תפריט שיהיה לי קשה לעמוד בו אבל אני מבטיחה להשתדל!

והבאתי סוף סוף את הגרב המיוחדת עם בועית האוויר שהאורתופד רשם לי לסיוע לדלקת בכף הרגל, הגרב שהביאו לי התפנצ'רה תוך ארבעה ימים ולקח להם 5 שבועות להביא לי חדשה!!!

וחזרתי ממוטטת לגמרי הביתה

סיכום הסבב ה10 שלי

מה לקחתי?

דופסטון, פעמיים ביום, 7-11/5
פיורגון, 100 יחידות כל יום, 18-25/5
צטרוטייד, 1 ביום, 25-26/5
פיורגון, 50 יחידות, 26/5
אוביטרל, 27/5
חומצה פולית, 5 מ"ג ביום, 27/5-15/6
דוקסילין, 2 ביום, 30/5-3/6
אוטרוגסטרן 200, 3 ביום, 30/5-15/6

מה ראו במעקב?

 - רירית 6, זקיקים מרובים קטנים
20/5 - רירית 6, זקיקים מרובים קטנים, E2 156, פרוגסטרון 0.6
23/5 - רירית 9, 2 זקיקים 11 השאר קטנים, E2 453, פרוגסטרון 0.6
25/5 - רירית 10, זקיק של 16, 2 של 14 1 של 13 ו2 של 12, E2 1690, פרוגסטרון 1.4
26/5 - רירית 10, 10 זקיקים בגדלים שונים
29/5 - נשאבו 3 ביציות
30/5 - הפריה תקינה אחת
1/6 - הוחזר עובר אחד
15/6 - שלילי

זהו, עוד שלילי לאוסף.

לא נורא, לא נורא חבר, ישנן צרות גדולות יותר

אתמול ניצלתי את העובדה שאני שוב מסתובבת בעולם (לא דבר מובן מאליו למי שעברה שלושה שבועות של ריתוק הביתה) ונסעתי לחברה מהפורום בתפוז, חברה שעברה בשבוע שעבר ניתוח להוצאת החצוצרה השניה שלה עקב ההריון החוץרחמי השלישי שלה.

אז כן, יש צרות גרועות יותר, אין ספק.

שלשום קיבלתי חבילת עידוד מקסימה מג'וליאנה וביילע שמסתבר שמכירות אותי פרפקט (או אולי אפשר לומר שבעצם לשלושתינו יש משהו אחד משותף, מלבד הבלוגים, ובחוכמתן הן הלכו עליו), כבר מהעטיפה הפנימית הבנתי שקיבלתי את המתנה האהובה עליי ועוד בכפול והחיוך כולו זרח, עוד לפני שפתחתי...

לעבודה מלאה אני חוזרת ביום ראשון אבל אתמול ישבנו על המשמרות של כולנו שם והרבה מהעול יורד מעליי, מקווה שזה לא יהיה רק על הנייר כי לפני הסבב הזה המצב היה ממש אבסורדי (את כל שעות אחר הצהריים, מלבד ביום אחד, אני עשיתי, למרות שאני שם חצי משרה ויש מישהו ששם משרה מלאה) ועכשיו הוא יתוקן, מקווה שהוא לא יתוקן יותר מידי ואמצא את עצמי בלי מספיק שעות (עכשיו אני עושה רק אחר צהריים אחד, ויש לי בעבודה אחרת - השלישית - אחר צהריים אחד נוסף מה שאומר שאולי לשם שינוי יהיו לי חיים).

בעבודה השניה שלי הגדלתי דווקא את המינון מפעם בשבוע (זה בערך שלוש שעות בכל פעם) לשלוש פעמים, מסתדר יופי עם שינוי השעות של העבודה הראשונה ועם העובדה שאני צריכה לסגור משרה מלאה, ועבודה אחת הסתיימה בתחילת מאי ומאז לא היתה לי משרה מלאה.

בעבודה השלישית הכל כרגיל, עשינו תוכניות לחופש של הילדים ונראה לי יהיה סבבי.

היום אני גם מתכוונת להסתובב, הפעם קרוב לבית ועם רכב צמוד, לקניות... אין כמו קניות כדי לשפר את מצב הרוח.

ובשבת אנחנו אצל ההורים שלי, החלטה של הרגע האחרון בגלל שגם אח שלי מגיע ואני מתה עליהם.

במישור הטיפולים החלטתי על הפסקה, לא מוגדרת בזמן, מאמינה שתהיה עד שלושה חודשים.

בנתיים אני הולכת לדיאטנית (תור ראשון היום) אז סרגל הדיאטה בצד ישוב ויתעדכן

חזרתי לפזיותרפיה, רוצה להבריא את הרגל שלי כבר (למרות שאחרי שלושה שבועות בבית היא פחות כואבת, ללא ספק)

ביולי יש את הביקורת השנתית של האונקולוג וגם קבעתי תור לד"ר רבל, מומחה הפוליציסטיות

(לא יודעת אם זה הטייטל הנכון אבל בארץ יש מרפאה אחת ייעודית לשחלות פוליציסטיות והוא הרופא שם, מצד שני רופאי פוריות אחרים טוענים שבת'כלס הם רואים ומטפלים ביותר פוליציסטיות ממנו, לא ממש אכפת לי, אני רק באה לייעוץ ולקבל הפניות לבדיקות בתחום, בטוח לא יזיק!).

הבעל עובר לעבוד קרוב יותר לבית (יש!!!) ואולי גם ישודרג מעמדו בעבודה אז בכלל סבבה.

המחזור, שמאוד חששתי ממנו אחרי שראיתי את גודל הרירית, סביר בהחלט, כשכואב אני לוקחת כדור או שניים וזה עובר, אז גם בצד הזה נרשמת אנחת רווחה.

בקיצור

החיים יפים כרגע

למרות הבור הענקי שפעור בהם.

(ואין לי ספק שלהחלטה על ההפסקה יש השפעה אדירה ביכולתי לעצור רגע ו"להריח את הפרחים").