מאז שפתחתי את החנות גיליתי שכל עם ישראל הם אומנים. לא עובר יום בו אנשים לא נכנסים אלי לחנות ומכריזים בלי היסוס שהם/הבן שלהם/בן דוד שלהם/שכן או שותף מכינים או מציירים דברים הרבה יותר יפים ממה שיש לי בחנות.
לא בשביל להעליב אותי חס וחלילה, הדברים יפים הם אומרים, אבל שלהם מיוחדים יותר.
עכשיו רק בשביל להבהיר כמה דברים. אנחנו מחזיקים בחנות עבודות שאין בשום מקום אחר, חברות שעד עכשיו לא היו בארץ, נכון חלק יקר אבל זה בגלל שיש שם הרבה שעות עבודה של בני אדם שעובדים על הפסלים, שנותנים מעצמם.
אז כל פעם אני מחייך ומהנהן ורואה את הדוגמאות שהם מביאים וממש מנסה לא לחנוק אותם עם הדברים שהם מראים לי שלא מתקרבים אפילו למה שיש לי בחנות או לדברים הזולים שיש בכל החנויות.
זה הגיע לדרגה בה נכנסה זקנה נחמדה אלי לחנות ושאלה, חצי ממתיקה סוד, אם יש לי פירות דולקים.
תהיתי בליבי אם מדובר בסוג חדש של סם שלא שמעתי עליו והתכוננתי לחייג לבן דוד שלי שהוא איש משטרה במחלקת סמים.
"בעלה של ביתי, הוא מכין פירות מוארים. אתה תרצה כאלו".
שיתקשר אמרתי, מה כבר יכולתי להגיד לזקנה חביבה שנראית כמו סוחרת סמים?
אבל הוא לא בא.
מזל, לא היה לי כוח לחייך שוב.
לפני כמה ימים נכנס מישהו לחנות, עוד "אומן".
הוא הסתכל על דברים ונהנה מהם, אמר שהוא ראה את הדברים, חלקם, באמסטרדם. נכנסנו לשיחה ארוכה משהו על הדברים ואז הוא שאל אם בא לי לראות תמונות של עבודות שלו.
הופל'ה, ידעתי שבסוף אני אקבל משהו בסגנון.
טוב אמרתי תביא לראות.
אז הוא הביא, הכי טוב.
לקחתי את האלבום ליד תוך שאני חושב, נו אז כמה הוא ירצה על הדברים ומה הוא כבר חושב שהוא יודע לעשות.
ואז בכיתי.
בכיתי משלוש סיבות.
הראשונה הייתה שהעבודות שלו היו מהיפות שראיתי בחיי. אני מסתובב הרבה באנגליה בין אומנים שונים וחברות מדהימות ואני רואה דברים יפים, מעטים מהם הגיעו לרמה שלו.
הסיבה השנייה שבכיתי הייתה כי הוא לא רוצה למכור בכלל, הוא הראה לי את זה בגלל שהוא ראה שאני באמת אוהב את הדברים שיש לי בחנות.
הסיבה השלישית שבכיתי הייתה הידיעה שהוא שבר חצי מהדברים בהתקפת זעם.
אומנים...אני שונא אותם. או שהם אומנים של אמא או שהם אמיתיים ואז הם לא נפרדים מהיצירות שלהם עד שהם משמידים אותם.
לילה טוב, אני זז לשחק.
זיו
You know, I used to think it was awful that life was so unfair. Then I thought, wouldn't it be much worse if life were fair, and all the terrible things that happen to us come because we actually deserve them? So, now I take great comfort in the general hostility and unfairness of the universe."
Marcus - Babylon 5 (JSM)