המשך קורות Blackfield ות"ז בעיר הגדולה

ההשפלה של אביב הגיע לשיא חדש אתמול בבמה המרכזית.

נתחיל בכך שנודה לאימי היקרה שהכניסה את תומר ואותי בדלת אחורית לאולפן, קרוב מאוד לבמה, בלי תור.

אני מבקש סליחה מכל מי שעמד בתור וסבל בזמן שתומר ואני ישבנו במסעדה ואז ירדנו במעלית אל תוך האולפן.

אבל החשוב הוא שכולנו ראינו את סטיבן.

אז ככה. היו שם 5 במות. על הקרובה אלינו היו סטיבן ואביב, ואז בשאר היו מיכל "אני לא יודעת לשיר וגם אין לי גוף סקסי באמת אבל אני חושבת שכן" אמדורסקי, רמי "אל תסתכלו עלי, אני מסנוור" קליינשטיין, ולהקה שצריכה להתכנות "אנחנו ממש גרועים" אלג'יר ואחרון אחרון לא חביב, קובי הערס פרץ.

Blackfiled נתנו הופעה מעולה ושרו את Hello, Pain, Cloudy now, Open Mind ואת Pain שוב בסוף (לא ברור למה- אמרו, אבל לא הקשבנו – ובכלל, למי אכפת זה מגניב). לפני ואחרי כל שיר עלו בשאגות וצרחות היסטריות שגרמו לצרחות של שלשום להשמע כמו לחישות. השאגות הכלליות הפכו לתשואות לסטיבן...ורק לסטיבן.

אביב שבתוכנית של יאיר לפיד גילה שאף אחד לא אוהב אותו הגיע למסקנה שאולי כל עניין האיחוד הזה הוא לא משהו כי גם מי שכן חיבב אותו מתעלם ממנו לחלוטין עכשיו.

זה גרם לנו לחשוב על כמה דברים ואני אגיע אליהם מייד.

צילמנו כמה צילומים, הבעיה היא שסטיבן זז. כן, הוא עושה דברים כאלו, זז ממקום למקום באופן שגורם לי לחשוב שהוא עושה זאת בכוונה והוא לא רובוט ואם הוא לא רובוט זה אומר שהוא באמת נחמד ולא סתם מתוכנת... או שהוא פחד מאיתנו אחרי עניין השלטים שלשום.

ובנושא שלטים, היו חדשים "Steven make us babies" אולי לא הניסוח הטוב ביותר, אבל זה היה מגניב והוא נופף לנו בחמידות מהבמה וחייך (בפחד אולי...)

גליה הציעה לשים על סטיבן "פיקסטיב" (חומר המשמש לשמר תמונות גיר או גרפיט שלא ימרחו) כדי שיעמוד במקום.

זה היה משעשע לעמוד שם ולראות את התרועות המבוימות עבור כל שאר האומנים ואז להרגיש את הזרם המחשמל של הכבלים החשופים...אני מתכוון של האנשים ששאגו כאשר הגיע התור של BF לשיר.

בסיום ההופעה עלינו למעלה והמתנו לסטיבן שיצא החוצה.

כולם יצאו החוצה ואז ראינו את כריס ופתאום משהו מוזר קרה.

כריס חזר וכל מי שעמד בלובי נעלם...

שחזור האירועים ע"י עדויות מהימנות (תומר הרעב שעמד להתעלף – והוא אפילו לא בטוח שהוא היה עייף, למרות שלפני רגע הוא אמר שכן -  ולכן הוא עד מהימן מאוד) מביא את הסיפור המזעזע הבא (תזכרו איפה קראתם זאת לראשונה):

סטיבן הבריטי והחמוד עלה למעלה כשראשו מתנדנ מצד לצד ושיערו מקפץ וכולו טוב ושמח והוא מוכן לחתום על כל אובייקט שיונח מולו ולהצטלם גם עם המכוערים שהיו שם. לפתע משיכה עזה בידו שלחה אותו להתגלגל במדרגות ושם עמד אביב, זועם ומחייך חיוך רשע. הוא חבט בסטיבן עד שזה איבד את ההכרה, קיפל אותו במזוודה ודחף אותו לאוטו.

סטיבן התעורר, מוזן באנרגיות של מעריציו, וצעק אבל איש לא שמע אותו. ראינו את הרכב של אביב נעלם ואני יודע שסטיבן בכה שהוא רוצה לראות אותם ולחתום אבל אביב הרשע לא הקשיב.

כן, זהו הסיפור האמיתי שמביא את הסיבה לכך שסטיבן לא חתם לנו.

עמדנו בחוץ, עורכים Duel עם המעריץ(ה) של אביב שלבסוף נכנע לעוצמתנו והלך.

מהרהרים במר גורלנו, מבכים את גורלו של סטיבן בידי אביב הרשע (רעשנים?) ולבסוף, כשכולם הלכו, צעדנו גם אנחנו.

תומר מזכיר לי כל הזמן ששלשום ראינו את סטיבן, הצטלמנו איתו ואף קיבלנו חתימות ולמעשה הרווחנו יותר ממי שרק הגיע אתמול אז.. YAY סטיבן.

בכל מקרה, כיף, כיף, כיף J

תודה לדיוויד ולאיציק ממסעדת אוונטגארד, רמת החייל, רחוב הברזל (מסעדה מומלצת מאוד ושווה ביותר שעובדת 24 שעות). הם הכניסו אותנו להופעה ודאגו לנו כל הזמן.

כפי שציינתי למעלה עלו לנו כמה מסקנות והנה הן:

מאחר ושאגנו סטיבן כל הזמן, אביב נעלב וחטף את סטיבן. אם היינו קצת אומרים "אביב, אביב" הוא לא היה חוטף את סטיבן והיינו מקבלים חתימות וסיפוק (מיני).

מסקנה – בגלל כנות הפסדנו. זה אומר שצריך לשקר וזה מדרדר אותנו לסמים והכול בגללו (אביב).

השערה שנייה – תומר ואני הכנו את השלטים ואולי זה הפחיד את סטיבן וגרם לו לברוח מהארץ. השלטים יחד עם הצעקות ההיסטריות והפרצוף המפחיד והסוטה של תומר לחלוטין יכולים להרתיע את סטיבן.

אבל סטיבן שולט וזה מה שמשנה.

אני מבטיח שבעוד כמה ימים הבלוג יחזור למסלול התקני שלו של כתבות ודברים רציניים אחרים.

ולמעשים טובים?

תומר דאג לי והכניס אותי שלשום לתכנית של יאיר לפיד. אני הצלחתי להכניס אותו יחד איתי אתמול. זה היה כיף שיכולנו לעשות את זה האחד למען השני...ולא אין בינינו כלום, רק אהבה הטרוסקסואלית, גברית אמיצה.

 זיו (ותומר גם)

(בתמונה למטה, סטיבן חמוד מוחא כפיים, אלוהים יודע למה הוא כזה מנומס, אנחנו לא היינו)

You know, I used to think it was awful that life was so unfair. Then I thought, wouldn't it be much worse if life were fair, and all the terrible things that happen to us come because we actually deserve them? So, now I take great comfort in the general hostility and unfairness of the universe."

Marcus - Babylon 5 - JSM