שידורים מהעתיד

בוקר טוב לכל המאזינים.

אז, אני מוצא את עצמי יושב מול ספרים וקומיקסים ולא מצליח לקרוא יותר מידי, המוח שלי מתחיל להשתתק ואני לא מצליח לשבת בשקט לרגע אחד.

לא קרה לי אף פעם ואני מסרב לתת לדברים להתחיל להשפיע עלי.

אז אני עושה מה שאני נהנה לעשות יותר מכל דבר אחר, אני כותב.

אני כותב לכם ולעצמי כאן בתקווה שזה יחזיר אותי למיקוד שאני זקוק לו, במיוחד בימים הקרובים.

מאחר ולא בא לי לכתוב על חיי האישיים בשלב זה ואני גם לא בטוח שיש יותר מידי מה לספר שלא שמעתם כבר במקומות אחרים אני אדבוק בדבר השני שאני טוב בו, מציאת סיפורים משונים ומטורפים ברחבי העולם.

את הסיפורים הבאים מצאתי דרך ספר מדליק במיוחד של וורן אליס, הסופר האהוב עלי שמוחו משקף באופן מופלא את הלך רוחי בתקופה זו. את הספר הגראפי Bad World אתם יכולים לרכוש דרך קומיקאזה, הוא שווה את ההשקעה השיקלית הפעוטה.

נתחיל בסיפור שעשה לי הכי טוב היום בבוקר והוא על שידור טלוויזיוני ניסיוני שנקלט בקיץ של 1989 ועל פי טענת השדרנית היה זה שידור חוצה זמן משנת 2300.

תחשבו על זה.

אתם יושבים בבית, רואים את הטלנובלה האהובה עליכם, מגרדים את הקשקשים מהשיער ומגהקים כשלפתע התמונה מתעוותת ומשתבשת ק בכדי לחזור ולהציג לא את אלקסנדרו שהוא אביה של אלסנד בה הוא מאוהב מגיל 4 אלא עיר בעלת ארכיטקטורה שהייתה גורמת לכל אדם הולך על שתיים בכוח משיכה נורמאלי לבחילה עקב הפרופורציות המשונות.

עיר ולא ביתם של אלקסנדרו ואלסנד שרוצים להביא את פרי אהבתם לעולם אבל סבתו של הרך שעוד לא נולד לא מוכנה לתת גט לאלסנד.

ולא רק עיר אחת אלא רצף ערים ואז קול שמתווספת לו דמות של אישה הטוענת שהיא משדרת משנת 2300 וזהו השידור הראשון מני רבים שיביא מידע על שעומד לבוא.

אליס תהה עם אנשים מהעתיד מנסים לדפוק לנו את השכל עם הדברים הללו ואני חושב שכן.

נראה לי שבזמן כלשהו, הרבה אחרי 2300, ילדים משועממים יתחילו לבנות משדרים שהאותות שלהם יחזרו בזמן.

מתישהו בין שיעור היסטוריה לשיעור מחשבים הם יגלו את המאה ה 21 מחדש ויחשבו שזה יהיה ממש משעשע לשחק עם אנשים שגם ככה סובלים מבעיות מנטאליות שונות, אנשים שמפחדים מאוטובוסים מתפוצצים, מטרוריסטים שמתנגשים בבנייני ענק, מאיומי אטום ומה לא.

הילדים האלו בונים את המשדר המזורגג ומציבים את הבלונדינית של הכיתה ושולחים מסרים מחורבנים אל העבר כדי לגרום לאנשים להרגיש רע גם ככה.

בשלב השני הם מחזקים את האות ומגלים שהם יכולים להעלים דברים מהעין ע"י יצירת מסך עוצמתי מספיק סביבו. אז אנחנו מחפשים את המשקפיים ולא מוצאים אותם, ומחפשים את הבושם או העט שאנחנו ממש רוצים אבל זה לא שם ואחרי שעה של חיפושים אנחנו פתאום מוצאים את זה, ממש איפה שחיפשנו קודם לכן ואנחנו מוכנים להישבע שזה לא היה שם.

אבל זה כן היה שם, מוסתר ע"י חבורת מתרוממים צעירים מהעתיד שדופקים לנו את השכל.

אני שונא את העתיד.

זיו

You know, I used to think it was awful that life was so unfair. Then I thought, wouldn't it be much worse if life were fair, and all the terrible things that happen to us come because we actually deserve them? So, now I take great comfort in the general hostility and unfairness of the universe."

Marcus - Babylon 5 - JSM