על גג תל אביב, פרייקטים, זמנים וקומיקס
אני יושב על הגג שלי בדירה בתל אביב, לא עשיתי את זה מאז שהגענו לכאן ועכשיו אני מבין שזו הייתה טעות. לשבת כאן בבריזה הנעימה ולצפות בשמיים הכהים מעלינו. אני כותב את הדברים האלו בזמן פגישה פסאדו-עסקית. אני לא יכול להרחיב על זה אבל אנחנו לחלוטין עושים משהו שבמידה והוא יצליח... לא תיקון, כאשר הוא יצליח, הוא ישנה הרבה מאוד דברים בתחום בו הוא עוסק. זה מרענן להיות מעורב בנושא הזה כי הוא מאפשר לי לצאת מהמסגרת בה אני נמצא ולהיפגש עם המון אנשים חדשים.
לעזאזל, כבר עכשיו יש לי אדם שהפך להיות קרוב אלי מאוד. פשוט איש מקסים עם המון יכולות שפשוט משמח אותי להכיר אותו. אדם אחר שגם הפך להיות דמות חשובה בחיי והוא הוביל אותי לקבוצה מרתקת שעניינה אותי במשך שנים רבות.
עבודה עם אנשים היא מרתקת. היא מאפשרת הצצה עמוקה אל תוך דרכי החשיבה של הקולקטיב האנושי, היא משקפת התנהגויות שלנו בצורה בה אנו יכולים לנתח אותה ולהבין את המקור שלה. אני נהנה להביט באנשים, בצורת ההתנהגות שלהם, בדרך בה הם נושאים את עצמם, בצורה בה הם מבטאים את המחשבות שלהם ובדר בה הם מסתירים את הרגשות שלהם. אני אוהב לשמוע אינטונאציות, לגלות אילו דברים מתחמקים דרך שברי צלילים. אני אוהב לראות אנשים אוכלים או מבצעים כל פעולה אנושית קטנה.
החומר האנושי שסביבנו הוא נפלא.

אני קורא עכשיו קומיקס נפלא בשם פרומיתיאה. כבר כתבתי עליו ביקורת שתתפרסם בזמן ובמקום הנכונים אבל אם מישהו מכם מחפש משהו מעניין לקרוא אני ממליץ על החוברות האלו. אלן מור, שיצר את From hell, Watchmen, V for vendetta ועוד רבים ומופלאים ושינה את פני תרבות הקומיקס לחלוטין עושה משהו מאוד מיוחד עם הקומיקס הזה. לא רק שהוא מותח את הגבולות של השימוש בפאנלים בכדי לספר סיפור ומשתמש בטכניקות שגורמות לתנועה להראות אמיתיות יותר ואפילו ברגעים מסוימים הופך את הקומיקס לקולנועי לחלוטין, הוא גם מספר סיפור מרתק. סיפור על סיפורים, סיפור על מאגיה, סיפור על הקסם שפועם מאחורי הקלעים של היקום בו אנו חיים. הוא יוצק אל תוך קדרה מבעבעת אחת את קלפי הטארוט, כישוף, אלים עתיקים, מסדרים אפופי מסתורין, סימבוליקה מבורכת ואימה קדמונית. הוא מערבב את כל החומרים יחד מוציא תחת ידיו ארוחה בת עשרות מנות, כל אחת ייחודית, מרעננת, מזינה ומעוררת תיאבון מחדש.

מתחיל להצטבר לי הרבה מאוד חומר בראש שצריך לצאת החוצה, הבעיה היחידה היא זמן. יש לי מאמר על משחקי תפקידים שאני חייב להתחיל, שלוש ביקורות ספרים, מאמר נוסף על מאגיה, ועוד מאמר על קומיקס. שלא לדבר עם המאמרים המזורגגים על הטמפלרים שיושבים לי חצי כתובים על המחשב ולא נורים לשום מקום כי אני לא מצליח למצוא את הזמן לסיים אותם.
הבעיה היא לא זמן כשאני מנתח באמת את המצב, אלא חוסר ארגון של זמן. זמן הוא דבר שיש בשפע, הבעיה היחידה היא הכמות שאנו מבזבזים ממנו.
למעשה נראה לי שאני יושב ומבזבז זמן עכשיו שאני יכול לנתב לכתיבת אחד מהדברים האלו, אז תסלחו לי אבל אני אסיים כאן ואחזור מאוחר יותר כאני אפנה לעצמי עוד קצת זמן לבזבוז.

אוקי, עוד משהו.
יש לי את המצלמת אינטרנט כאן שקיבלתי. אני עדיין לא ידע מה לעשות עם זה.
החבר שהביא לי את זה הציע שאני אריץ פה משחק, שאתן לאחרים להריץ משחק ואצלם את זה, שזה יצור עניין בחנות גם לאנשים שיגיעו, שיביטו בחברה האלו משחקים והכל. הבעיה היחידה היא שאני לא ממש בטוח שיש לי מקום כאן וגם כמה זה מעניין לראות משחק מורץ? אוקי, אני חוזר בי שוב... תלוי בסגנון ההרצה זה יכול להיות מרתק ביותר, זה יכול להיות כמו שעת סיפור מזורגגת.
אם היה לי מישהו פה שיעזור לי הייתי יכול לעשות הרבה יותר.
אולי הגיע הזמן שאני אקח עובד בחצי משרה שיפנה לי זמן להתעסק בכל מיני דברים שאני לא מוצא את הזמן להגיע אליהם ואז אני אוכל גם לטפל בעניין המרגיז הזה של ניירת וגם למצוא דרכים לנצל את המצלמה הזו למדיום חכם יותר.

חדשות שהגיעו אלי זה עתה מהבלוג של Paperdoll:
בתאריך 27.5 יום חמישי בחופש שבועות
יהיה מפגש בעזריאלי ב-12 ככה ונעבור בשלב מסויים לסנטר, כמובן.
כ-ו-ל-ם מוזמנים ומומלץ ואף רצוי כי תפיצו הלאה את הידיעה המשמחת.

טוב, זהו זה, אני חייב לזוז.
תגובות, כמו תמיד, יתקבלו בשמחה.
זיו