6 הדקות האחרונות של 6 רגל מתחת לאדמה (עמוק באדמה)

אני בוכה בקלות. למעשה, קלות לא מגדירה היטב את המצב. אני יכול לבכות בקומדיות, הכי קיטשיות שלא יהיו. אני חושב שאני נהנה לבכות כשאני צופה בטלוויזהי או קולנוע, אלו המקומות היחידים שאני בוכה ממש.
בכל מקרה, צפינו בפרק הסיום של אחת מהסדרות הטובות ביותר שנראו בשנים האחרונות בטלוויזיה - "עמוק באדמה".
לקח לי זמן להכיר את הסדרה ולצפות בה ועבר זמן רב מאז שסיימנו לראות את עונה הרביעית ועד שלקחנו את העונה החמישית.
ועבר זמן רב עוד יותר מהפרק הראשון של העונה החמישית ועד שהצלחנו להביא את עצמנו לראות את פרק הסיום - בעיקר כי לא הצלחנו להתמודד נפשית עם האירועים שבסדרה, בגלל שהיא טובה כל כך.
ברור שבכיתי כל הזמן.

בכל מקרה, גם למי שלא ראה, אני מביא בפניכם את 6 הדקות האחרונות של הסדרה. אין ספק בעיני שמדובר בסיום החזק ביותר לסדרה כמו זו. הסצנה עוקבת אחרי פטריתם של גיבורי הסדרה (בעתיד הרחוק כמובן), שזה כל כך הגיוני ואמיתי לסדרה בה כל פרק החל במותו של אדם (למעט האחרון שהתחיל בלידה).




שמור   בטל