
מיניות האדם היא אחד התחומים, שלמרות ההתקדמות המדהימה שאנחנו עושים כחברה, עדיין נותר האפלה.
ספרים רבים יוצאים בעניין וסרטים לא חסר אך עדיין, רבים חוששים לדבר על חיי המין שלהם, צעצועי מין הם לא יותר משעשוע במסיבות בכדי לרדת על חתן או כלת האירוע וניסויים מיניים נערכים בחשאיות.
ככל שהזמן חולף, הטבואים הולכים ונעלמים ויחד איתם המחסומים, הגדרות והחומות.
בתוך זמן לא רב, דברים הולכים להראות שונה לחלוטין.
דמיינו לעצמכם מצב בו אחרי שאתם שבים מהעבודה אתם נכנסים אל תוך אמבט שממיס את הגוף שיצרתם לעצמכם בוקר ויחידת התודעה שלכם, העשויה מפלדת אל-חלד ובטכנולוגיה מקרונית, מועברת למתקן הגופים החדש.
שם אתם נחים, סורקים את החדשות האחרונות, קוראים איזה ספר או שניים והכול נעשה בהזרקה ישירה אל תוך היחידה, אין צורך בעיניים.
לקראת הערב, דברים מתחילים להתחמם ואתם מרגישים את העקצוץ המוכר של התעוררת מינית.
בתוך מתקן הגופים אתם יוצרים לעצמכם גוף חדש, אחד עם איבר מין גברי ואיבר מין נשי ואתם מתקשרים לאחד ממפגשי המין שם ממתין לכם הפרטנר איתו קבעתם.
הוא מספר לכם על מקום שבו נערכים אורגיות עם חוויות חיתיות ואתם משפצים מייד את מבנה הזין שלכם בכדי שיחכה כזה של אריה, משונן כולו ומוכן להיתפס בתוך כוס חייתי לא פחות.
את הואגינה האישית שלכם אתם מיצרים כי ראיתם את מה שבן הזוג שלכם לחוויה מכין.
השעה מוכנה ואתם יוצאים, מוכנים, מיחידת הגופים החדשים ויחד עם זרם האנשים האדיר של העיר אתם נעים אל נקודת המפגש.
הרבה ריחות של מושק עולים באוויר, זיעה וסקס מעורבים יחד, מתמזגים לסימפוניה ארומטית מסחררת.
אתם מוצאים את בן הזוג שלכם ולאחר ריקוד קצר דרך מסדרונות מוקצפים, אתם מוצאים את החדר המרופד שהוכן עבורכם בהזמנה מראש.
איברים מתחברים ואתם נוהמים האחד על השני כמו חיות כאשר אל תוך החדר צועד בחור חדש, לבוש מגבת בלבד ולשונות מתגלגלת על שפתיו.
הוא בהה בכם ואז בשותף וצופה בשדיים הרכים ובידיים המלטפות, באיברי המין המשוננים שקורעים ומענגים את גופו של האחר. הוא מוריד את המגבת וחושף איבר מין משורג המשתמש בננו-טכנולוגיה בכדי להתאימו לזיונים באטמוספרות שונות. תוך שהוא מקבל את הסכמתכם הם מגיח מאחורי מי מכם וחודר לתוכו באנקת עונג.
בחדרים מסביב טלוויזיות דולקות במעגל סגור, מציגות את הגופים החדשים העשויים פלסטיק או מתכת, את חימר הבשר המעוצב שוב ושוב ע"י שותפים למיטה, על חדרי ציפה בהם זרע מרחף ונבלע.
יש כאלו שמחליטים לקצץ את צינור הזרע לחלוטין, ואחרים שמגבירים את הזרם, הכול לפי הטעם האישי.
כאשר הכול נגמר בקרשנדו ללא גבולות הבניין כולו רועד ואז, לאט, עוזבים האנשים את המקום וחוזרים לבתיהם. הם ממיסים את הגוף שכבר ניסו וממתינים לגוף חדש ולהתנסויות חדשות.
אולי מישהו מהם יצפה בארכיון היסטורי ויגלה את שר הטבעות ויחשוב לנסות גוף של אלף ואיברי מין של אורוק-הי, אחרים יחשבו שאודיסאה בחלל היא רעיון נפלא וייצרו גופי ילדים בעלי הילה של אור שתגרום להם לצוף ולהזדיין כמו סופות חלל סולאריות.
זכוכיות, עץ ואדמה יהפכו להיות גופים של מי שרק ירצה בכך, מצופים בעצבים רגישים המעבירים כל סוג של כאב ומתרגמים אותו לעונג.
העתיד יכול להיות מאוד מעניין.
זה סתם משהו שישב לי בראש והייתי צריך לשחרר.
זיו