סופרמן #206 - ביקורת קומיקס

סופרמן 206

בריאן אזארלו

גי'ם לי

סקוט וויליאמס

סמלים הם אחד המרכיבים הגדולים ביותר בשפה האנושית.

לכל סמל שיש לנו משמעות השואבת את כוחה לא רק מהמישור האינטלקטואלי הבוטה, אלא גם מתוך המישור הרגשי העדין – סמלים, הם המאפשרים לנו לחוות רעיון ולחבר את הרעיון הזה עם אחרים.

אחד הדברים הקשים ביותר שניתן לעשות הוא לקחת סמל אליו נוצקה משמעות ברורה וקבועה ולהפיך בו חיים חדשים.

זה עניין במעט בלתי אפשרי להחדיר את החוויה הרגשית החדשה אל תוך תת המודע הקולקטיבי של הגזע.

סמלים הם כאב ראש אמיתי.

אני מאמין, ואולי אני תמים, שמעטים האנשים, באופן יחסי, שאינם מכירים את סופרמן – שלא ראו סרט, קראו קומיקס או שמעו סיפור. אנשים שלא מכירים את הסמל האדום צהוב, אנשים שאחד הסמלים הגדולים ביותר של התרבות האנושית אינו קורץ מתוך מעמקי מוחם, ברובד עמוד כלשהו בבאר ליבם.

זה עניין כמעט בלתי אפשרי לחפור אל הרבדים הללו, להוציא את הרעיונות המפעפעים שם ולנסות ולהזרים לתוכם חיים חדשים.

כאשר בריאן אזארלו לקח את המשימה לכתוב את הסיפור החדש "למען המחר" של סופרמן הוא הכניס את עצמו למלכוד שקשה מאוד לצאת ממנו ללא חבורות.

באופן אישי לא קראתי סיפורים רבים של סופרמן, באוסף שלי ניתן למצוא למעשה רק את הסאגה על מותו ותחייתו של סופרמן, את החוברת שכתב אלן מור ועוד חוברות בודדות שהסיבה היחידה לקנייתם הייתה שהן הציגו סופרמן מזן אחר, דמות חדשה שהציצה מתוך הגלימה המוכרת.

כאשר לקחתי לידי את החוברת של סופרמן 204 עשיתי זאת אך ורק בגלל שבריאן אזארלו כותב אותה, ההערכה שיש לי לכותב גדלה מאוד כי הוא הוכיח את עצמו לא פעם בשזירת סיפור בעל תוכן אמיתי שדורש מקוראיו רק דבר אחד – סבלנות.

סיפוריו של אזארלו דורשים זמן, הם מבקשים מהקורא לצלול עמוק, באיטיות ולהביט בנוף החדש והמופלא המתגלה אט, אט.

כמו ב 100 Bullets ובסיפור שיצר עבור Hellblazer, אזארלו אינו ממהר וומוצא את הזמן לחפור אל תוך הסמלים בהם הוא עושה שימוש.

קראתי ביקורות בהן נכתב שאזארלו לא מבין את דמותו של סופרמן ולכן הוא מפספס בסיפור שהוא מתחיל כאן. כאשם שמציץ אל עולמו של סופרמן מידי פעם בלבד אני רואה משהו אחר לחלוטין.

אני רואה סמל שנולד מחדש, אני רואה ארץ בלתי נודעת שמתחילה להתגלות, שהריה  ועמקיה נחקרים לראשונה, שנופיה נצפים באור שמש שזה עתה נולדה.

"למען המחר" מציג לנו אירוע בקנה מידה אדיר כל כך עד שהוא מזעזע את הדמות המוכרת לנו כל כך ושולח אותה אל עבר עולם שהיא אינה מכירה עוד.

הרעיונות הבסיסיים ביותר שעומדים בבסיס תפיסתו של סופרמן את עצמו ואת העולם עומדים פה למבחן.

אזארלו יוצר סיפור שמעניק הצצה פסיכולוגית עניינית יותר אל תוך מוחו ונשמתו של אדם שאינו אדם.

בעוד כותבים אחרים היו ממהרים לדחוף את סופרמן אל הפעולה, אזארלו עוצר אותו ומאפשר לנו לצפות בעולם שאינו מושלם, באמונות שונות ובתפיסה שאינה נצבעת בשחור ולבן.

חוברת מספר 206 מציגה את הרעיון בצורה המושלמת ביותר כאשר היא מרה לנו ארץ שאנשיה נלחמים למען החופש ומנהיג המרד מציג לסופרמן את הצד השני של המטבע להתבונן בו ולהחליט מחדש מה יהיה צעדו הבא.

החוברות הראשונות של הסיפור אינן ממהרות לספר לנו מה בדיוק התרחש, הן מגלה לנו את תוצאות הדברים אך שומרות קרוב לחזה את כול הקלפים שכמו בפסיפס עומדים לחשוף סיפור שלדעתו של כותב ביקורת זו יהיה שונה ומיוחד יותר מכל סיפור אחר על סופרמן שאי פעם קראתם שכן דבר אחד ניתן לומר על אזארלו בוודאות: הוא אינו חושש לשאול שאלות והוא אינו משאיר את השאלות בלתי פתורות.

אזארלו עושה כל זאת בעזרת היכולת הקסומה כמעט בה הוא אוחז – אוזן מדויקת לדיאלוגים והיכולת להעבירם מראשו, דרך הסמלים בהם הוא משתמש ועד לעיניו ולמוחו של הקורא.

דיאלוגים הם הדרך האמיתית ביותר להכיר אנשים, לגרום להם להפוך מחשבות אבסטרקטיות לזרם מובנה וקוהרנטי אותו יוכלו המאזינים להבים ולהפנים.

סופרמן החדש, תחת ניצוחו של אזארלו,  עושה רושם שהוא מיועד לקורא הקומיקס החושב שמבקש משהו אחר מהקומיקס שהוא לוקח לידיו ומצפה שיפתיעו אותו וירעידו את עולמו.

זהו סיפור למי שרוצה להכיר דמויות חדשות תחת המעטה הישן ורוצה לראות התפתחות של דמות ולא את אותה קלישאה מוכרת שמספקת את אותו סדר פעולות ידוע מראש.

זיו