יום שישי, שבועיים לפני

בעוד שבועיים אני מתחתן.

אני מגיע לנקודה הזו מכמה זוויות.

האחת היא זו שעל פיה מורטישיה ואני למעשה כבר נשואים והחתונה היא לא יותר מאשר מסיבה גדולה לחברים ולמשפחה.

הזווית השנייה היא שבמעמד יהיה טקס נוסף, דתי – בכדי שנעשה את זה כמו שצריך.

אני לא בטוח מה דעתי על הזווית השנייה, התיעוב שיש לי כלפי המגזר הספציפי של אנשי הרבנות האחראים לכל עניין החתונה הולך וגדל עם כל יום שעובר.

אני יודע שכאשר אני אעמוד מול הרב אני לא מתכוון להיות נחמד, הוא יאלץ לפעול על פי הדרך שלי או להעלם לשם, בעוד אני מוכן לקבל הרבה בשביל מורטישיה ישנם דברים שפשוט לא יהיו מקובלים עלי.

אני לא רוצה לשמוע אותו נואם בחתונה שלי, אני לא רוצה שהוא יספר על הגימטריה של הות שלנו או יעשה כל דבר שיביא לי את הסעיף.

למעשה ככל שאני חושב על זה יותר אני רק מתרגז יותר ואני מוצא שאני לא רוצה שיהיה רב בחתונה, אני ארגיש שזה מטמא לי את היום.

איך הם מצליחים להביא אדם כמוני, שכל כך אוהב את הדת ואת המסורת היהודית לשנוא בעוצמה כמו זו שבוערת בי עכשיו, אני לא יכול להבין אבל זה עצוב, עצוב שהדת הפכה להיות מילת גנאי ולא משהו שנעים לאמץ לליבנו.

אני לא רוצה לשמוע מה יש לאנשים שחושבים שנשים הן טמאות ושאסור לגעת בהן, לומר על העתיד שלי או ל החיים שלי.

אני לא רוצה לשמוע את הקול של הרב מכריז על מורטישיה ועלי כעל על בעל ואישה במקום איש ואישה.

אני לא מוכן לשמוע שום דבר שהופך את מורטישיה לקניין שלא שווה הרבה יותר מרכב.

אני שונא את זה.

מורטישיה ישנה עכשיו אבל כשהיא תתעורר אני אבקש שהטקס הדתי יעשה לפני, אף רב לא נכנס למתחם החתונה שלי.

אני כל כך כועס עד שקשה לי לעבור לנושא הבא אבל אני לוקח נשימה עמוקה וממשיך.

נושא אחר, קרוב לנושא הראשון.

אחרי החתונה מגיע ירח הדבש ואני לא סגור לאן אני רוצה לצאת, מורטישיה ואני לא מספיקים לשבת על המחשב ולמצוא את המקומות שאנחנו רוצים להיות בהם.

אדינבורו אינה אופציה בשל הצפיפות שעומדת להיות שם באוגוסט והחסך במקומות לינה.

יש עוד עשרות אתרים שאי מת לבקר, אבל אני לא מצליח למצוא אחד שמדליק אותי עכשיו, שבו אני ארצה לבלות במהלך שבוע ימים.

אני מכיר את לונדון ואני יודע בוודאות שאני אמצא מה לעשות שם אבל לא בא לי לבלות שבוע עם מורטישיה בלונדון, אני רוצה מקום שהיה לה מעניין... טוב אני אמתין שהיא תתעורר ואז נחפש יחד,בינתיים לא הצלחתי למצוא דברים ששווה לנסוע עבורם לסקוטלנד.

אולי ניסע לאירלנד?

אני יכול לשכור רכב ונתחיל לטייל שם...אבל מה נעשה חוץ מזה?

אוף, כל כך רציתי את אדינבורו, זה מתסכל שאין שם מקום מזורגג אחד פנוי.

אולי אני אגיע לשם ואתחיל במסע חיסול קצר...

זין.

בעוד שעה בערך יש משחק, אני עייף כל כך ואני מקווה שיהיה לי כוח להריץ, בניתי סיפור טוב לפגישה הזו ואני רוצה שדברים יהיו בכיוון שתכננתי כי אני מרגיש שהמערכה לא זזה.

אני צריך לערב יותר כוחות בסיפור הזה בכדי לאפס את הסקאלה של הכוח.

אחד הדברים שאני מרגיש שהם בעיתיים הוא השחקנים האורחים.

יותר נכון הדרך בה אני מחלק תפקידים.

התפקיד אורח הראשון של אור היה טוב והתפקיד של ניר גם כן, התפקיד השני של אור ושרון סיבך אותי קצת וזרק את העלילה למקום בעייתי מבחינת השחקנים הגדולים.

אני צריך למצוא דרך לצאת מזה אבל שי לי כל כך הרבה דברים בראש ואני לא יודע מה לעשות.

משחקי תפקידים אמורים להיות המקום בו אני נהנה אבל זה הפך להיות מחויבות נוספת.

מה אני יכול לעשות בכדי לעורר מחדש את המשחק?

אני חושב שאני אבנה את המערכה מחדש, אני אפרק את כל מה שביתי מאחרי הקלעים ועדיין לא נכנס לפעולה ואני אשנה את התנועה של המשחק.

אני צריך לבנות את זה מחדש בלי לפרק את המהלכים שכבר החלו.

אי חושב שאני יודע מה אני רוצה לעשות.

מאחר ונורית קוראת את הבלוג הזה אני אסמן הודעות שקשורות למהלכים האלו בצורה כזו שהיא והאחרים לא יקראו ויהרסו לעצמם.

אני חושב שאני מרגיש את מה שחיפשתי... לא!

אני בטוח שזה מה שחיפשתי, יש לי כמה וכמה רעיונות שאני הולך להכניס לפעולה כבר עכשיו.

זה הולך להיות די מגניב.

הסיפור המקורי במילא מרגיז אותי ואם אני ארצה להחזיר אותו, תמיד יהיה אפשר לעשות את זה בעתיד.

אוי, כל כך כיף להיות מנחה.

נמשיך מאוחר יותר...

זיו