מתחילים לראות בית. הקירות כבר צבועים, רוב הריצוף במקומו. אוטוטו יותקנו כל האביזרים, שזה שם של קבלנים לאוסף של אסלות, כיורים, ארונות, מראות, מפסקים, שקעים וידיות. המטבח המיוחל כבר מוכן, ועד לסוף השבוע גם יגיע וגם יותקן (שלב ראשון, לא להתרגש יותר מדי).

אני משוטטת לי בין החדרים, סופגת אבק ומדמיינת. פה תעמוד המיטה. כאן השידות. פה אני אניח אגרטל יפה שיתאים לספה החדשה. פה אכין לעצמי כוס תה חם, פה אקח ספר ואשב לקרוא אותו. דרך החלון הגדול תנשוב רוח קרירה ורעננה כשאשקה את האדניות הירוקות.  אני מדמיינת את חדרי הילדים, את חדר העבודה. אני מדמיינת אותנו מחובקים בערב, צופים ביחד בטלוויזיה, או סתם יושבים זה לצד זו, קוראים ספר או עובדים.

קר בבית שלי. אין דלתות עדיין, הן בצביעה אצל הנגר. אם רצינו להיות בטוחים כמה כיווני אוויר יש בו, הגיע השיפוץ הזה ואחרי שלושה שבועות במהלכם הוא פתוח משלושה כיוונים, הבית קפוא לגמרי. אני מתעטפת בצעיף החם ומדמיינת את הקיץ, כשזה יגיע. אנחנו יושבים בגינה, הילדים רוכבים על אופניים ומשחקים עם הכלב, ואנחנו מסתכלים על הנוף. הנוף שלנו.

מעולם לא חשתי ערגה כזו, לבית.

כבר חודשיים וחצי אנחנו משפצים. שיפוץ עמוק, כמו שהקבלן שלי אוהב לקרוא לזה. זה אומר שמזיזים חדרים, הורסים קירות, מעבירים מחדש חשמל ומים, מרצפים, צובעים, פותחים, סוגרים...

בינתיים, מה עושה משפחה בת ארבע נפשות שאין לה בית? גרה אצל אמא שלי. כולנו ביחד, בחדר אחד. אינטימי. שמח. צפוף. עד כמה שהתאמצנו לארוז את הכל ולהשאר עם כמה שפחות מטלטלין, עדיין יש לא מעט חפצים, בגדים, צעצועים, ספרים ומיטות.

ויש גם כמה דברים שאין בחדר. פרטיות למשל. על אינטימיות בכלל אין מה לדבר. אני שואלת את עצמי, מה קורה במשפחות שחיות ככה כל הזמן? אנחנו מסתדרים כי ברור לנו שמדובר בסידור זמני. בעוד חודשיים (אינשאללה) יסתיים השיפוץ ואנחנו נעבור לבית גדול, מרווח ונוח, שם תהיה לי כל הפרטיות שאחפש והסקס יוכל לחזור לחיי הזוגיות שלנו. אבל מה עושים בעל ואישה שחיים כל הזמן בלי חדר שינה משל עצמם? אני תוהה.

מה שהכי חסר לי, זו פרטיות. אני חייבת לציין שאמא שלי פשוט נפלאה, ויוצאת מגדרה כדי לתת לנו תחושה מירבית של פרטיות. אבל זה לא מספיק. הערב למשל, הייתי מאוד עייפה ורציתי להכנס מוקדם למיטה. אבל מה שאני צריכה זה להיות בחדר לבדי, עם הספר שלי, ושקט. להכנס למיטה, כששני הילדים מפטפטים במיטות לידי, זה לא בדיוק זה.

רוצה שקט.