אז ככה באמת נראים החיים האמיתיים שאחרי התואר. דירה שכורה רק לעצמי, אוטו מהעבודה ומשכורת מכובדת.
העיר הגדולה קוראת לי, עכשיו נראה לאן ממשיכים מכאן.
אוגי, 41, תל אביב.
טבעות:
« טבעת בודדה. » ±
« צהוב/ה » ±
| מיקרו אוגי |
| שכנים |
NineLives
Suki da yo
מקליין
צבובה
אראמיס
בימבה
יובל
פ(י)לו
סימבה
האחת
| הקוראים האחרונים |
אמילי1212
Pillow
Violetsunרוג_Kaia Girlשמחת זקנתיLIL_WHO
Suga Mamaקמיל ה
Yuval's Studio.
ארכיון:
חיפוש טקסט בקטעים:
1/2018
|
31 |
פסטיבל 2010 – סיכום מהיר של היום השני | |
|
תגיות:
|
2 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע
|
13 |
פסטיבל 2010 – סיכום מהיר של היום הראשון | |
|
תגיות:
|
ולפינת ה-WTF הלא קשורה – אתלטיקו מדריד לקחה את הליגה האירופאית. כאילו, WTF?!
3 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע
|
10 |
פסטי-wat? | |
|
תגיות:
|
קשה לשים את האצבע למה אני לא מתרגש לקראת פסטיבל הסטודנט שאמור להתרחש כאן השבוע (אצלנו זה פסטיבל, לא יום הסטודנט). נכון שזו כבר שנה חמישית שלי כאן, אבל הייתי מצפה לאיזה משהו רגע לפני האירוע הגדול ביותר שהאגודה מארגנת השנה, זה שנחשב גולת הכותרת שלה. אולי הבעיה היא באמנים שהביאו השנה, עם תחושה שהרשימה נעה בין מחזור לדברים לא מרתקים במיוחד. ביום הראשון יש את מרסדס בנד, עברי לידר וברי סחרוף, שכולם הופיעו בפסטיבל מתישהו (אני לא זוכר שנה שסחרוף לא הופיע בצורה כזו או אחרת בטכניון). כמשהו חדש, הוסיפו גם את משה פרץ כדובדבן מיוחד לאירוע (נשמר כ"הפתעה" עד אתמול), דבר שגרם ללא מעט אנשים להרים גבות ולתהות מאיפה זה הגיע. יצא ככה שהיום הראשון בכלל לא מלהיב והוא רק שידור חוזר של דברים שכבר היו, שרובם לא ממש הוציאו דברים חדשים שגם באמת תפסו. אם רציתי לברוח מהבמה המרכזית לבמה האלטרנטיבית, שם השתלט המטאל על הבמה לגמרי. בשנה הראשונה שלי אינפקטד מאשרום עלו לבמה באמצע היום הראשון וגרמו לי לברוח לבמה האלטרנטיבית כדי להיתקל בפעם הראשונה בדפנה והעוגיות שסגרו שם ערב של להקות צעירות. זה היה אלטרנטיבי במלוא מובן המילה והכיר לי את הלהקה המצוינת הזו. כל הלהקות שיהיו השנה הן בעיקר להקות מטאל, שזה סגנון שאני פחות מתחבר אליו. אני מכיר טוב את האנשים שאחראים שם על המתחם ואני יודע כמה הם השקיעו בשביל להביא את הלהקות האלו, אבל הייתי רוצה משהו אחר. אולי חלק מחוסר ההתרגשות היא גם העובדה שהפסטיבל השנה משותף יחד עם האגודה של האוניברסיטה. בפעם הראשונה הפסטיבל הזה מאבד חלק מהייחודיות שלו לטכניון ומערב בתוכו עוד גורמים. נכון שהשיקולים כאן היו כלכליים נטו (או כמו ששמעתי התבטאות של אישיות מסוימת ש"חיסלנו מתחרה") ואין כמעט התערבות של אנשי חיפה בכל ההפקה של האירוע, אבל זה יוצר תחושה אחרת באוויר. זה אולי נשמע קצת אליטיסטי, אבל כל זה משפיע על האופי של האירוע וקצת מעמעם את הזוהר שהיה לו בשנים הקודמות. ואולי בעצם כאן הבעיה, בגלל ההיכרות שלי עם מה שהולך מאחורי הקלעים. האגודה היום זה לא מה שהיה פעם, זה כבר לא הארגון המתוקתק והיעיל שהיה קודם. יש הרבה דברים שמתנהלים לא בצורה הנכונה, גורמים מסוימים שרואים רק את הפסטיבל לנגד עיניהם ושוכחים שהאגודה מתעסקת בעוד הרבה דברים אחרים כמו ענייני אקדמיה ועזרה לסטודנטים. עושה רושם שהכל מופנה להצלחת הפסטיבל, שהוא הדבר שהכי מקדם את האגודה ומכניס לה כסף ושכל השאר בעדיפות שנייה, אם בכלל. יש לא מעט אנשים טובים באגודה, שבאמת עושים ורוצים לתרום למען הסטודנטים (כי זו מטרת העל של האגודה ולא להכניס כסף), אבל משהו מסריח שם והסירחון בא מלמעלה וזה קצת עצוב לראות את זה מהצד. אני כבר לא אזנק פנימה בשביל להציל, אני עכשיו רק רוצה לסיים את התואר. ואולי בכל זאת צריך ללכת וליהנות. בסופו של דבר זה הפסטיבל האחרון שלי כאן.
גם מסיבת הבריכה לא מבריקה השנה, כשהביאו להופעה שם את ההרכב MAZE שאף אחד לא שמע עליו. הסיבה היחידה ללכת לשם היא שזה יהיה בקאנטרי החדש בנשר, שאולי שווה לבדוק אותו. הדבר היחידי שימנע ממני ללכת לשם יהיו בפעם הראשונה תרגילי בית שיכריחו אותי לשבת עליהם ולסיים אותם (וכמובן תלוי אם יהיה לי עם מי ללכת, לבד זה לא כיף). היום השני נשמע קצת יותר מבטיח עם הופעה של תיסלם בתחילת הערב (שזה כנראה יהיה ההיי-לייט בשבילי לכל האירוע) ואחר כך הופעה של שלמה ארצי (שגם הופיע לפני שלוש שנים, ומאז הוציא דיסק אחד שלא תפס הרבה) ובסוף שב"ק ס';, שגם אליהם אני פחות מתחבר (עדיף דג נחש).
2 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע
הדף הבא
דפים: 1 2 3 4
אוגי 2011, כל הזכויות שמורות
29,378
כניסות