אז ככה באמת נראים החיים האמיתיים שאחרי התואר.
דירה שכורה רק לעצמי, אוטו מהעבודה ומשכורת מכובדת.
העיר הגדולה קוראת לי, עכשיו נראה לאן ממשיכים מכאן.
אוגי, 41, תל אביב.
טבעות:
« טבעת בודדה. » ± « צהוב/ה » ±
ארכיון:
חיפוש טקסט בקטעים:
|
|
1/2018
קטעים
בקטגוריה: 1000
בספטמבר שנה שעברה הגעתי לטכניון לייעוץ בשביל המערכת שלי ואחר כך קצת הסתובבתי לראות את הסביבה שאני עומד לחיות בה בזמן הקרוב. אז הגעתי לאיזור המעונות שידעתי שאני אמור לקבל וצילמתי לדוגמא את אחד הביתנים.
הדבר שלא ידעתי אז הוא שחודש וחצי אחר כך אני אקבל מפתח לאותו ביתן ממש. כשהגיע היום המיוחל נפגשתי לראשונה עם א', השותף שלי, ונכנסנו לחדר. מצבו לא היה מזהיר במיוחד. הקירות היו כמעט שחורים ומלאים בכתובות בערבית. כבר באותו שבוע א' הגיע עם אבא שלו והם צבעו את החדר וככה היה לנו חדר לבן לגמריי, ומוכן לפתיחת שנה (בתמונות: כתובת בערבית ומבט לשולחן שלי לפני הצביעה).
אין הרבה מה להגיד על מעונות תחתון בטכניון, המכונים באופן רשמי רבקין (או רפקין, תלוי את מי שואלים) ובאופן לא רשמי עזה, ולא ניכנס לסיבות למה קוראים ככה למקום. החדר קטן, מתאים לשני אנשים (והחדר שלנו איכלס גם שלושה בשנים עברו), השירותים והמקלחת במסדרון וככה גם המטבחון (הכיריים החשמליות נעלמו להן במהלך השנה).
בחזרה לחדר. לאט לאט גרמנו לו להיראות כמו בית. זה התחיל עם הפוסטרים של שר המלחמה שמצאנו תלוי לו בקמפוס ואחד נחמד של הסימפסונז שקיבלתי מאחותי ליום הולדת. משמאל הארון שלי ומימין הדלת החוצה.
הדבר הראשון שרואה מי שנכנס לחדר זה את שוקי החתול על הלוח המגנטי המחיק, עם אינסוף תזכורות שנרשמו עליו וגם הקדשות שנרשמו, בעיקר זו שרשמה המיוחדת שנתנה לי אותו במתנה, ורשומה באמצע (למה שוקי? ככה כתוב לו על הקולר. נשבע!).
על הקיר מעל המיטה אפשר למצוא תמונות של מים, של פייט קלאב וגם משהו שיזכיר לי את החדר שלי בבית.
החלק התחתון של החדר (יש מדרגות) היה ברובו שייך לשותף שלי עם הארון הענקי (שהשתלטתי לו על המגירות עם האוכל והקופסאות לאוכל שלי), המיטה שלו ושם גם היה המקרר שלנו, יחד עם המיקרו והקומקום. מה שצריך בשביל לשרוד ולהכין ארוחות סטודנטים (התמונות צולמו הרבה אחרי שהוא עזב, אבל הוא השאיר חלק מהדברים שלו, כולל התמונות שתלויות שם, שאין לי קשר אליהן).
רואים כמובן שיש לו שני שולחנות. אני השתלטתי על אחד מהם לצורך ארוחות למיניהן, או כשרציתי לשבת ולעשות שיעורים איתו או שראינו סרטים שם למטה במחשב שלי. והנה הנוף שראינו מהחלון הגדול שלנו למטה, שהיינו יכולים לצאת ממנו, אבל לא לנעול אותו מבחוץ.
וככה זה נגמר. אתמול (שני) ארזתי את כל הדברים שלי, מופתע שיש לי כל כך הרבה דברים, העמסתי הכל על האוטו שהגיע במיוחד מהבית ונפרדתי לשלום מהחדר, מותיר אותו לדיירי הסביבה...
שלום לך עזה. לשנה הבאה (שזה, אגב, כבר בסוף החודש) בקנדה הבנויה...
והערה קטנטונת לסיום: זה הפוסט ה-350 שלי, לא פחות ולא יותר...שמור בטל
הוסף
תגובה
הצג תגובות כאן
0 הפניות לכאן
קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של
og211 ב-13/10/2006 01:25
אז נסענו היום לחיפה. בסוף החלטתי לא להזדכות על החדר ולשמור עליו בלי לשבור את הראש עם כל הבלגן של הזיכוי, שכולל פינוי כללי של החדר וניקוי שלו, דבר שאין ממש כוח עכשיו, במיוחד שאחר כך אני חוזר אליו. לא מוכן להיות מטורטר. הייתי צריך קצת חומר לימוד, להחזיר חלק מהבגדים הביתה ולעשות קצת ניקוי, בעיקר של האוכל שנרקב לו במקרר. כשיצאנו מתל אביב הכל נראה אותו הדבר. ביום רגיל, ככל שמתקדמים צפונה מספר המכוניות שממשיכות על כביש החוף פוחת, אבל הבוקר זה היה שונה לגמריי. כמעט ולא היו מכוניות...
בכניסה לחיפה מקדם את המעטים שמגיעים שלט ענקי, פטריוטי מתמיד
מתחילים לטפס למעלה, במעלה דרך פרויד. בדרך כלל מאמצע העליה ועד למרכז חורב מתחילים לזחול. הבוקר מגיעים לרמזור למעלה בלי שום בעיה. יש אנשים ברחוב, יש מכוניות אבל יש שלט שמזכיר את המצב הנוכחי...
והנה כבר בשערי הטכניון
בפנים אנחנו מגלים שהביתן (וגם החדר, בתמונה מבחוץ) עדיין עומד על תילו
הפסטורליה מסביב, שמזכירה ימי שבת, מטעה. בכלל, השקט הרבה יותר חזק, פרט למישהו מהביתן ממול שחייב לשים מוזיקה (ערבית) רועשת. נו טוב, ככה זה שאתה לבד כאן...
רק הלוח המחיק (מציץ לו שם שוקי של סימפ...) מסגיר את מה שלא קרה או יקרה...
אחרי שסיימתי לארוז את החומר שהשארתי מאחור (הלימודי!), קצת בגדים לקחת לכביסה ולזרוק את האוכל שהרקיב במקרר, עזבנו את האיזור. את הדרך החוצה עשינו דרך העיר התחתית ובת גלים, האיזורים שספגו את עיקר הפגיעות. בסיבוב הקצר לא רואים את הפגיעות. העיר התמלאה באנשים, בשדרות העצמאות יש פקק קטן, התנועה ערה, אבל רק בית אחד ברחוב נהלל מספר מה עבר על העיר בשבועיים וחצי האחרונים
להתראות חיפה. נתראה, בתקווה, בסוף החודש...
(ואף מילה על דפש מוד)שמור בטל
הוסף
תגובה
הצג תגובות כאן
0 הפניות לכאן
קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של
og211 ב-10/8/2006 09:14
הדרך הכי טובה להירגע משבוע קשה עם בוחן בחדו"א:
חוף ים
בירה צוננת
שקיעה מרשימה (התמונה הרבה פחות...)
מוזיקה טובה ברקע
והחברה הכי הכי טובה...
יש רגעים שפשוט שווים הכל...
[חוף הכרמל, 30.5.06]
Notes to self
- איך זה שעד שיש הופעה טובה בצהרי יום ד' (תערובת אסקוט!) תוקעים שיעור השלמה (ושומעים את "החדר האינטימי שלי בזמן שהמתרגל מסתבך עם החבורות שלו...)?
- נכון שהייתה שעת חלון, אבל זה לא אומר שצריך לנצל אותה לשכב על הדשא בשמש עם חצי ליטר בירה. אחר כך מתפלאים למה המוח נוזל החוץ בסוף ההרצאה בקומבינטוריקה? (בעצם, המוח היה נוזל גם בלי הבירה...)
שמור בטל
הוסף
תגובה
הצג תגובות כאן
0 הפניות לכאן
קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של
og211 ב-7/6/2006 16:40
הדף הבא דפים: 1 2 3 4
|