12/2004
חולמת אותו בלילות של חורף
אני חולמת אותו בלילות של חורף.
ידיים מלטפות, שפתיים מרפרפות על צוואר,
רוך וחיספוס, עיניים יפות.
אצבע מטיילת, משרטטת קוי מתאר עדינים,
כמו משיכת מכחול, כמו נשיפה.
מילים נלחשות באוזן. מילים קרובות שיוצרות מציאות.
ואסור לתת להן לגווע.
מבוכה, ומגע, גלים של עונג שאין להם שובר.
שתיקה שנדחסו בה כל המילים שבעולם, מילים
ששותקות ולא מצליחות לבטא.
ושלווה שעוטפת, ונשיקה על עפעף, וחיבוק מלא כוונות.
חולמת אותו בלילות של חורף, ולא רוצה שהחלום יתגשם.
לא איתו.