זיכרון #2

- בוקר טוב!
- מה השעה?
- שתים עשרה ועשרה.
- השתגעת? אתה אמור להתקשר להעיר אותי בשתיים, לא בשתים עשרה. תן לי לישון!
- אני יודע, אבל לא הצלחתי להתאפק. כל יום אני מתאפק עד שתיים, היום זה היה מוגזם.
- מה קרה היום?
- אני מתגעגע.
- ואתמול?
- גם.
- נו?
- לא יודע, היום ספרתי את הדקות והרגשתי שאם אני לא מעיר אותך עכשיו אני משתגע.
- טוב, הערת אותי ולא תשתגע. עכשיו תן לי לישון.
- גיליתי שזה לא עוזר.
- מה?
- הערתי אותך, ואני עדיין משתגע.
- טוב, נו, משוגע. תן לי לישון!
- מתי אני יכול לראות אותך?
- תן לי עשר דקות.שמור   בטל

[ זכרונות ~ 15/1/2006, 20:34]
הצג תגובות כאן | 0 הפניות | לינק ישיר לקטע | הוספה למומלצים

כאן הכניסה לזרים מותרת, והכניסה למכרים אסורה.

יעלי כותבת

אין לי שום עניין
להיות מה שאינני.
רוצה לחיות -
פשוט לחיות,
הכי פשוט שיש.
להיות אני,
ועם מה שבא ממני.
בלי לחשוב -
רע או טוב,
בלי להתבייש.
(עוזי חיטמן)

היו ימים

הוסף מסר

תמצאו כאן

כתבה אותי

כשיהיה לי כסף מיותר

התחלפו ליד המיטה

דברים שתמיד צריך מהם עוד