סופ"ש, תחיל"ש, הרבה הרבה מוזיקה, חברים ועוד

לסיכום השבוע-שבועיים האחרונים ב"חופש" שלי:

סופ"ש היה מעולה..

ישבנו כמה חברים על איזה ספסל בפס, ליד הבית של ירין והשתכרנו.

לא שתיתי הרבה, אבל ביחס למה ששתיתי השתכרתי מאוד חחח גם ירין.

בכל מקרה, מהשבוע שעבר אני ואלנע התחלנו לכתוב קצת ראפ.

את חלק מהאנשים זה מפתיע, בגלל תדמית המטאליסט שלי, והעובדה שאני בעצם לא באמת שומע ראפ (רק כמה אמנים מאוד ספציפיים פעם בכמה חודשים).

ירין, שהוא המתופף, קיבל את המעמסה של לכתוב ביט וככה עשה.

כשסיים, שלח לי אותו, אני הוספתי לזה בייס ליין וגיטרה, וזה נשמע די טוב.

את הביט נעביר מהגיטר פרו לקובץ MIDI, הקובץ יישלח אל חבר טוב שלי הביתה, שם קובץ ה-MIDI יעבור עריכה ומאסטרינג בקיובייס, ואז בתור שכבה אחרונה, נקליט את הווקאלס(השירה).

אני קצת בהתלבטות איפה להקליט את השיר.

יש לי שלושה אפשרויות:

אלבינו - שאני יודע עד כמה הוא מנוסה בקיובייס.

דולב - שאני יודע שיש לו כרטיס קול יותר טוב ממה שיש לאלבינו.

חבר של ג'ינו - שג'ינו יקשר אותי אליו, שמוכר ביטים ומקליט למחייה, רק שאנחנו נעשה את זה בלי תשלום.

(ג'ינו זה מי שהרים את הרייב Drum&Base ב11 לחודש בת"א. אני חושב שסיפרתי על זה..)

בונסף לזה, יש לי חבר, אמן טראנס "עולה" שהתכנון שלנו הוא לעבוד בשיתוף.(אצלו אולי נקליט את הראפ סינגל. שמו בישראל הוא אלבינו\dj lizax)

התפקיד שלי כמובן יהיה גיטריסט וסביר להניח שאני והוא נעשה גם ווקאלס ביחד.

המוזיקה נשמעת מצוין.

מחר אחרי הצו שיש לי אני אלך אליו, אז נקליט גיטרות, נכתוב גם סולו גיטרה שלי וסביר להניח שגם נקליט אותו מחר.

אולי אפילו נעשה את זה היום אם יהיה לי זמן..

הנה לכם טעימה מהחומר שלו, לחצו כאן.

את הגיטרות ששומעים שם כרגע הוא עשה, אבל אנחנו נקליט מחדש את ליין הגיטרה ואני אנגן.

השיר העדכני ביותר במייספייס, הוא הראשון ברשימה.

השיר המומלץ ביותר, הוא השני.

ועוד משהוא..

אני חשבתי עם ירין, ומסתבר שגם סולן הלהקה חשב על זה, שאכנס בתור גיטריסט מחליף לגיטריסט ה"ראשי" של להקת Your First Deadly Sin

הדבר כמובן אומר שאני צריך להשקיע המון זמן בנגינה וכתיבה, אבל בלי לחשוב פעמיים אני מקבל את זה על עצמי.

בעיה אחת - צריך להחליף גיטרה.

זו דרישה אחת שאני צריך לעמוד בה, וכרגע אני במשא ומתן עם אבא שלי בקנה לגבי זה חחח

יש לי בבנק 1,200 שקל שמורים, בהם אני אקנה מולטי אפקט מנורות.

למען האמת, לא נראה לי שירין ממש מבסוט מהרעיון ואני לא בטוח למה..

אולי לדעתו אני לא יכול להרים את הלהקה לאנשהו?

קורס מתמטיקה מתקדם בסדר.. אתמול עשיתי מבחן עם שאלות בגרות ואני חושב שציון שואף לסביבות 90.

אני די בטוח שאם אמשיך ככה, אעבור את מבחן הבגרות.

רק שיש משהוא שאני צריך להתמודד איתו, שבגללו  כרגע אני בבית כותב לכם ולא לומד - לקום מוקדם.

אתמול לא הלכתי לפול פארטי עם חברים שלי רק בשביל לא להפסיד יום לימודים, רק שכמו טמבל לא קמתי היום בבוקר בכל מקרה ופיספסתי את ההסעה לבית הספר.

אני מאשים בזה את דוד שלי ואת אימא שלי. חחח

למקרה שמישהוא מכיר את הלהקה "שליחי הבלוז", שעושים קאברים לפינק פלויד, לד זפלין, דיפ פרפל וכ'ו, הם חברים טובים של דוד שלי, אז יש לנו כניסה לכל הופעה שלהם.

אתמול היינו בפאב באשדוד שבו הם הופיעו - לורנס.

ההופעה הייתה נחמדה, רק שהיה צפוף שם מידי.. המקום קטן.

שתיתי לי שם בירות בלי להגביל את עצמי, אני לא ספרתי בדיוק כמה שתיתי.

כשחזרנו ליבנה ביקשתי מאימא שלי שתוריד אותי בויסוצקי, שם נפגשתי עם שירלי, שמרית ועדי.

חשבתי שאשתה עוד קצת עם שירלי, אז אמרתי לה שתלך להביא את הבירות שהיו לה, אבל אז הסתבר לי שהן היו צריכות ללכת כי עדי צריכה לקום לעבודה בבוקר.

חזרתי לי הביתה עם בירה וסיגריה ביד, הולך בזיגזג ברחוב ופוגש בחבר שלי מהשכבה.

ישבתי איתו קצת, נגנבתי על איך שכבר חברים מהשכבה שלי מתגייסים וכל זה..

המשכתי הביתה, והחלטתי שאני רוצה לעשן עוד סיגריה בגנ"ש מאחורי הבית שלי, אז הלכתי לספסל, ואז הסתבר לי שיינת ובג היו שם עם עוד 2 אנשים.

יינת הזמינה אותי לשבת איתם קצת, ישבתי איתם עד שסיימתי תבירה, ועליתי הביתה בערך בשעה 3.

זה מסביר למה לא קמתי לקורס היום.

בשבוע שעבר שלי קפצה לביקור מאשדוד.

היה נחמד.. ישבנו, קילקלנו אותה קצת..

בשלב מסוים אני השתבזתי כי קיבלתי כאב ראש מטורף משום מקום.

אלה התמונות הכי פחות גרועות(שלי לא תהיה צלמת חחח):

(קאמל):

עד הפוסט הבא:

אולי לשם שינוי, כשאסיים עם קורס מתמטיקה אתחיל לחיות ויהיו לי את הדברים שאני כבר הרבה זמן רוצה.

ביום יב' - מחזור כ"ז

זהו.

קיבלתי תעודה של 12 שנות לימוד.

יש סיכוי שאפילו אקבל תעודת בגרות..

ואולי גם לא אצתרך להשלים הרבה בשביל זה.

מקווה שהמצב שלי בלימודים מספיק טוב בשביל לא לעבור חיים קשים וללמוד את מה שאני ארצה ללמוד בעתיד.

אז שלשום הייתה מסיבת הסיום שלנו.

ההפקה לא הייתה משהוא בכלל, אבל זה היה מספיק מושקע..

אני הייתי אמור להופיע, אבל אחרי שראיתי את חבר שלי יום אחד, והוא אמר לי שהחזרה בוטלה, לא הגעתי ויום אח"כ סיפרו לי שלקחו לי את התפקיד בגלל זה.

בנוסף לזה, הייתי אמור לנגן על הבמה.

שיר שאני, ונטורה, וחזוט כתבנו.

עברנו כלכך הרבה עם השיר הזה..

ניגנתי עם כיוויות באצבעות, ניגנתי עם אצבע אחרי שנסגרה עליה חלון(עכשיו יש אינפקציה), הלכתי בשמש מהבית שלי לבית של חזוט לעשות חזרות(לא קרוב בכלל), השקעתי שעות בבית בכתיבת ליינים לגיטרות, אבל כל פעם מחדש היינו צריכים לשנות את זה, וכל פעם מחדש זה עוד כמה שעות.

דחיתי נסיעה לת"א, קניתי את הכרטיס לפסיטבל אנת'ם במחיר יותר יקר בגלל זה ועוד ועוד!

שלשום, כמה שעות לפני ההופעה, שהייתי בטוח שאנחנו הולכים לנגן את זה עוד פעם אחת אחרונה, כדי להיות בטוחים שיש לנו את זה, חזוט וונטורה ביטלו לי.

לא הייתי על הבמה :\

לא נראיתי כחלק מהשכבה.

הייתי כלכך עצבני, וזה ביאס לי את כל המסיבה, אבל זה עבר.. אז אני לא צריך להתעסק בזה יותר.

אחרי המסיבה, כולם קפצו למים, היה מעולה!

הבצפר שלי, היה פעם תיכון אחד ענק, שחולק ל2 תיכונים והגדילו קצת כל אחד מהם.

תיכון האורן - הבצפר שלי.

תיכון האלון - התיכון המקביל.

מאז הפיצול הזה, יש "מלחמה" בין בתי הספר. כל שנה במסיבת הסיום כל בצפר מנסה לקרוע ולהשפיל את השני בירידות, ולתת שואו יותר טוב על הבמה.

השנה עשינו את זה בגדול! האכלנו אותם בחרא השנה.

מיד לאחר המסיבה, הייתה לכולם שעה להתארגן, להתקלח, לאכול, ולהיות במגדל, לחכות להסעות לאפטר פארטי!

היה אפטר עד 5-6 בבוקר.

(כמעט) כל השכבה במועדון אחד, אלכוהול חופשי, היה טוב.

יש תמונות

הבחורה השמאלית זו גפן, מישהיא שאני דלוק עליה כבר די הרבה זמן.. אבל יש לה חבר חח :\

זה בורלא.. מישהוא שאני אוהב (:

אני ואלבינו

זו שוב גפן

וילנר ודורון - עוד שני אנשים מהשכבה שאני אוהב.

מה אפשר להגיד על תמונה כזו.. זה תוצר של 12 שנות לימוד חח

אני ודולב, חבר טוב טוב שלי שכבר לא איתנו בשכבה, אבל הוא היה חלק (שימו לב לחולצה!!! מחזור כ"ז!)

הימני הוא אמסילי, הבנאדם הכי מצחיק מתוך כל 120 הילדים שיש לי בשכבה

אני

השמאלי הוא ונטורה, מי שהייתי אמור לנגן איתו.

בסוף, כמעט כל מי שהגיע למסיבה הצטלמו ביחד (גם אני שם, אבל לא תמצאו אותי חחח - אני השלישי משמאל, רק בראש בולט)

קיבלתי גם ספר מחזור כבר, וכל השיט הזה.

שם יש את הטלפונים של כולם..

אני אשמור על קשר עם הרבה אנשים.

טוב, אז אני מאחר לשיעור אזחרות.

ב7.7 אסיים עם זה, בנתיים צריך לסבול את זה.

Cold Contagious

כלכך הרבה זמן לא עדכנתי פוסט, זה מפתיע.

מפתיע בגלל שלא ידעתי שאני שקוע כלכך עמוק בלימודים.

בכל מקרה, לפי המצב העדכני, נשאר לי לעשות את הבגרות באזרחות, חיבור, מועד ב' במת' 03 כי בבגרות קיבלתי 5 סופי, מועד ב' באנגלית בשביל לשפר ציון ולסיים את המחויבות האישית.

כן, נשמע אילו רק התחלתי את השנה.. ולחשוב שאני אמור לסיים בעוד שבועיים.

היום יש לי חופש.

היום אני לא לומד, אני לא עובד, אבל תמיד יהיה משהוא שיתיש אותי ויגרום לי להיות עייף יותר ליום הבא.

מהסתבכות עם המשטרה - ועד להסתבכות עם בחורות.

היום בלילה חלמתי על מישהיא שהבטחתי לעצמי שאחתוך ממנה.

בחלום היא אמרה שהתגעגע ושאני עדיין מצחיק אותה..

אם יכלתי לחזור לחלום הייתי נותן לה כאפה חח

אז דיברתי על זה שהלימודים כמעט נגמרו וזה מעלה לי לראש את המחשב שנשאר לי שבוע לסיים להלחין שיר ולעבוד על דינמיקה עם ארבעת הגיטריסטים האחרים.

לשמחתי את העבודה והחזרות כבר התחלנו לפני כמה ימים.

לקחנו את השיר של ברי סחרוף - בצהרי היום, ושינינו אותו כמעט לגמרי. לחן ומילים.

יצא די נחמד אני חושב.

כרגע אני יושב לי בנוח, עם הנסקפה והסיגריה של הבוקר.

רק קמתי ואני כבר כותב חח

הא, זה מזכיר לי ששלחתי לישרא-בלוג מייל עם חיבור קצר שלי.

כל הכותבים שקוראים כאן אמורים לדעת למה, אלא אם כן כמות החשיש בגוף מתמלאת מחדש באופן יום-יומי.

אז בשביל אלה שלא כותבים, ואלה שמעשנים: כל כותב קיבל הודעה מישרא על כך שהם מחפשים צוות של כתבים.

כל מי שמעוניין, התבקש לכתוב חיבור בן 250 עד 350 מילים על נושאים מסוימים שהם נתנו.

לצערי היה לי קשה, לפחות באותו רגע, להתחבר לנושאים שנתנו, אז כתבתי על אחד הנושאים בדרך עקיפה.

כתבתי על תרבות, רק לא על טלויזיה, סרטים וכ'ו שהם ביקשו, אלא על משחקי מחשב אלימים.

היה לי קצת מידע סטטיסטי על כך שמחקרים מוחיכים כי המשחקים האלימים(לדוגמא, GTA, Assassin's Creed, NFS,Crysis, וכ'ו) גורמים לנערים וילדים להיות אלימים, ולעומת זאת באותו זמן מחקרים אחרים הראו ההפך.

ברור לי שרוב האנשים לא יתחברו לכתבה שכזו, אבל אני מקווה שישרא הסתכלו על היכולת והשפה, יותר מעל השאר.

ניסיתי קודם כל להראות את הרמה שאליה אני יכול להגיע, למרות שמבנה החיבור שלי יצא חרא.

נחתה עלי שביזות מטורפת כרגע.

אז אסיים עם סיפור קצר שהיה לי, ואגלה לכם מהי הדרך הכי מקורית להתחיל עם בחורה בפאב!

לקחת קצת תירס, כזה ששלא התפוצץ לפופקורן, מהצלחת הקטנה שהבארמן הגיש לכם עם הבירה.

לקחת שלושה פלאפונים, שלכם, ושל שני החברים שיושבים לידכם.

את הפלאפון הרביעי, קחו לבחורה שיושבת לידכם על הבאר ומקמו גם אותו ליד התירס.

תגידו לה שאתם מנסים לעשות פופקורן מהקרינה של הטלפונים, ובקשו ממנה לחייג את המספר שלה מהפלאפון שלכם

חחחחחחחח

רק תדאגו שחבר שלה לא יהיה לידה.

יום טוב (:

יום רע בתקופה טובה.

אני לא יודע למה, הצורך בבלוג ירד וכמעט נעלם.

אולי כי אני כבר כמעט לא בדיכאון.

אני זוכר את התקופה בה הייתי כותב כל יום.

נכון להיום זה *אולי* פעמיים בחודש.

אל דאגה, אני לא מתכוון לסגור את הבלוג (:

הוא איתי יותר מידי זמן.

ד"א, אני חושב שלא יצא לי לכתוב על זה כאן, היה לי יום הולדת 18 החודש :)

ב6 לחודש.

לא עשיתי משהוא מיוחד.

את ה"חגיגה" ליום ההולדת דחיתי ליום שישי, כי תכננו לצאת לסאבליים(פאב בת"א - למי שלא מכיר).

אז באותו יום התקשרתי לפלורה כדי שנשב.

איתה היו יינת, נעמה ומיטל.

ישבתי איתם, ופלורה שאלה "תגיד, מתי יום ההולדת שלך? עוד שבועיים לא?"

התסכלתי על הפלאפון ואמרתי "עוד 20 דק'."

היא הייתה בשוק חחחחח

אז קנינו בספונטניות בירות, הן שרו לי מזל טוב, נחמד מצידן. חחחח

הייתה לי עוד "ישיבת מזל טוב" שכזו, אבל אני לא מצליח להזכר עם מי. חחחח

אז יום שישי הגיע, ויצאנו לסאבליים, שם היה ממש טוב.

שתיתי כמו חזיר, התחילו איתי 3 מלצריות, זה היה מצחיק.

אחת יבנאית לשעבר.

היא באה אלי כי כשהיה שיר של שבק'ס פשוט עליתי על המושב וצעקתי "אללה יבנהההההה" כמו אידיוט.

אבל מה זה אכפת לך כשאתה שיכור... חחחחח

היום הייתי בתל השומר.

זה היה זימון מס' מליון שלי, והפעם - לפסיכיאטר.

חיכיתי 3 שעות בתור, בשביל שיחה של 10 דק', ש10 דק' אחריה, נאמר לי שהפסיכיאטר המליץ לי על פתור מצה"ל.

מה זה אומר?

סעיף נפשי 21.

מה זה אומר?

שאני לא אוכל לקחת משכנתא בעתיד, שישללו לי את הרישיון..

לא מתקבל.

למזלי יש לי זימון לועדה בעוד חודש ואז תהיה ההזדמנות האחרונה שלי לנסות ולשכנע את צה"ל הזמדיין שאני כן כשיר לשרת.

בגדול הכל הולך בסדר, חוץ מהלימודים, שקשים לי בטירוף.

הרישיון מתקרב, סיום הלימודים מתקרב, החופשה לקנדה מתקרבת.. זה מעולה.

אני רק מקווה להצליח בלימודים, שלא אצתרך להוציא הרבה כסף בעתיד על השלמת היח' החסרות.

שישי האחרון הייתה ללהקת Serenity, של מאור, חבר שלי, הופעה בבלום באר בת"א, כל מי שלא הגיע הפסיד, למרות שהסאונד לא היה איכותי במיוחד חחח

I'll never forget waking up in Baltimore
My palms full of sweat
Clearly you've had your revenge
For the night I spit right in your face
You will never forget and I will never forget
Every waking moment I spend wishing you were dead
Just fucking die
It must of been his brand new hand pentagram
Or the fact that he fucks
Iron City girls, no condom, on the rag
Just so you know
The next time your suck his dick
Your tasting the blood of a Pirates fan
Tell me how much lower can you go in life?
You fucking bitch
I'm so over it
I'm fucking over it
I'm not over it
I'm never over it
What a perfect romance, a plague on both your houses

רגעים שמחים, שבת טובה והרבה מוזיקה.

כרגע..

כרגע מדהים.

וזה מוזר בגלל שקמתי מסיוט מטורף.

חלמתי שהכניסו אותי לכלא. אני לא זוכר על מה, אבל אני בחיים לא הייתי אונס, גונב, או משהוא כזה, אז סביר להניח שעל שיגעון ורצח, אם לא סידרתי.

הייתה לי חופשה הביתה, ובאו אלי 20-30 אנשים, ולא רציתי לחזור, ולא שמתי לב לזמן אז באו, כבלו אותי.. זה היה מלווה בהרבה בכי.

אבל הנה אני, מבסוט :) חחחח

אתמול קיבלתי טלפון ממאור, שהזמין אותי לשבת עם חברה שלו, אמילי.

הוא בא להקפיץ אותי, עברנו ביילו, קנינו בירות, סיגריות, חטיפים, והלכנו אליו הביתה.

ישבנו, צחקנו, שתינו, עישנו, שיחקנו באיזה משחק קלפים חמוד שמאור לימד אותנו והיה ממש נחמד.

אחרי זה עברתי לשבת עם ירין, כשאני ההפך הגמור מסאחי, צוחק, מפליץ, מעשן, רוקד ושר להנאתי לצלילי סולג'ה בוי..

אחרי זה כתבנו קצת מוזיקה, ויש לנו דברים חדשים יפים ממה שאני מצליח לזכור.

בקיצור, היה לי ממש כיף אתמול.

בנוסף לזה, לפני כמה ימים, קיבלתי הצעה מחבר שלי, שמרים אירוע גדול שש אמורים להופיע גדולי המטאליסטים בארץ(תקבלו פרטים כשאוכל לפרסם) להופיע.

הוא מאוד רוצה להיות הסולן שלנו, וזה אומר שאנחנו צריכים לסיים לכתוב את החומר לפני ההופעה. אם נצליח, זה יהיה מדהים, אבל אני לא בונה על זה.

עכשיו, צהרי מוצ"ש, ממש לא מזמן קמתי.

צחצחתי שיניים, הכנתי לי נסקפה, סיגריה וכרגע אני שומע את האלבום Reanimation של ליקין פארק.

אל תופתעו חבר'ה, רק אתמול אמרתי לירין שאני FAN של לינקין פארק, קורן וגרופי של ג'וב פור א קואובוי ולאמב אוף גאד חח.

בקיצור, האוירה בחדר שלי מרגיעה, כייפית, עם ריח טוב וקצת הרבה זבל ובגדים זרוקים בסביבה שלי, אבל בקטנה חחחח

ירין ומאור הזמינו אותי לברביקיו עם המשפחה שלהם היום בצהריים, אבל אני די בטוח שאיחרתי בגלל שקמתי מאוחר.

אני תכף אתקשר לירין.

אתם יודעים, שמתי לב שהאנשים שאני מסתובב איתם ביומיום חולקים חלק גדול בפוסטים שלי.

כשהייתי מסתובב עם הידידות, שמעתם עליבן הרבה.

והיום זה ירין ומאור, האחים. חח

אם יצטרפו אנשים שאני חולק איתם את היומיום שלי, תשמעו גם עליהם.

שורה תחתונה - עכשיו אני התחלתי לראות את זה שאני כותב על האנשים האלה בבירור.

עכשיו.. עכשיו היה מתאים לי לקחת את חברה שלי, להכנס לרכב ולנסוע לברביקיו עם ירין ומאור, לשתות 2-3 בירות, לשבת בכיף עם מוזיקה בגינה, ולחזור הביתה אחה"צ.

אבל!

אין לי חברה, ועדיין אין לי רישיון. חחחחחח

אז..

האמת שבחודשיים האחרונים אני רוצה חברה.

הקביעות הזו של בחורה אחת מאוד חסרה לי, ולא התקפת ציצים מכל מיני ערים בארץ.

הא, סביר להניח שכתבתי את זה כבר, אבל אני לא בטוח ובגלל זה אכתוב את זה.

התחלתי ללמוד נהיגה.

לא מזמן האמת, עשיתי סה"כ 5 שיעורים.

המורה כל הזמן מבקש ממני לשים את 2 הידיים על ההגה, לא להאיץ מהר, ולא לעצור מאוחר.

הוא מפחד ממני חחחחחח

אבל הוא אמר: אתה נוהג טוב, אין לך בעיה בנהיגה, רק תקשיב לי אם אתה רוצה לעבור טסט במינימום שיעורים.

בנתיים אני פשוט נוהג והוא יושב שם ואומר לי מה לעשות P: חחח

אני צריך לשאול אותו לגבי רישיון בינלאומי, אני הרי נוסע לקנדה לתקופה של כמה חודשים באוגוסט.

זה באסה לעזוב את החברים בארץ כי אני חושב שהרבה זמן, אולי מאז תקופת הביה"ס היסודי, לא הייתה לי תקופה יפה שממש נהניתי ממנה עם חברים, אבל יש לאדם, הבן של קלי, חברה של אבא שלי, בר מיצווה, ועושים טיול לקריביים, ואבא שלי גר בקנדה, ודודים שלי גרי בניו יורק..

אני צריך להיות שם.   אני גם רוצה להיות שם, זה לא שאני נוסע בגלל שאני צריך, אבל השורה התחתונה היא שבאסה לעזוב את החברים.

מה שטוב - בקנדה יהיו לי שיחות חינם לבזק\HOT, אז אני אוכל להציק למי שאני רוצה כמה שאני רוצה P:

אני כ"כ מתגעגע לטבע של קנדה.

ליערות, לאגמים, לדייג, לבדידות על איים, לנסיעות המרגיעות, להופעות הגדולות(סדר גודל של 40,000 איש, אם מישהוא זוכר את הקטע שהיה לי עם בחורה כשמגעל מסתכל עלינו מתחרמנים למוות באמצע הופעה של מרילין מאנסון), לטים הוריסון, הקפה וניל האהוב עלי, לבחורות השוות שיש שם, לחברים שהכרתי שם, לאחים הקטנים שלי שם, לבית של אבא שלי, לטלויזיה במרתף, למקרר הבירות והוודקה..

שתהיה שבת מעולה! :)

ורק כי בא לי, הנה התקפת תמונות של הבלוגר, יו טיובר, מייספייסר, גיטריסט שמציק בלא להפסיק לכתוב אף פעם P:

רגעים שמחים:

בקנדה, בדרך הביתה.

בהופעה של מאנסון.

קורי, אחותי הקנדית.

שיכור אצל ירין.

הדייג בקנדה.

מטאל, הופעות, תמונות על במת הבארבי ת"א, ועוד..

הרבה זמן לא עידכנתי..

יותר מידי זמן כי אני לא זוכר מה כתבתי פה בפעם האחרונה..

מה שבטוח לא כתבתי זה על המחווה לנירוונה של חברים שלי.

חבר'ה, מי שלא בא, הפסיד את אחת ההופעות היותר מהנות שהוא יכל לחוות (:

אני הייתי הבאקליינר של הלהקה.

למי שלא יודע מהזה באקליינר, אני כיוונתי להם גיטרות ספייר, למקרה שלגיטרה אחת נקרע מיתר.

בזמן שהם לוקחים את הגיטרה הספייר, אני מחליף מהר מיתר לגיטרה המקורית, ומיד עם סיום השיר מחזיר אותה לנגן שניגן עליה.

בנוסף, חיברתי את האפקטים למגברים, את הגיטרות לאפקטים, תליתי תפאורה(ירין עזר לי), וכ'ו וכ'ו וכ'ו.

ההופעה התנהלה מעולה!

היו פאקים.. כמו לדוגמא שגיטרת הבאס של מאור, חבר שלי, נפלה לו והתעקם לו מפתח בגיטרה!

הוא נתן עם הגיטרה מכות למצילות והיא מלאה סימנים עכשיו.

כשהיא נפלה לו היא גם יצאה מכיוון ואישהוא באמצע השיר הוא הצליח להחזיר אותה לכיוון.

בחלק האקוסטי שעשו, הגיטרה פידבקה בצורה מטורפת בגלל שהסאונד מן החרא לא היה בעמדה שלו כל ההופעה.

אבל כל הפאקים האלה הם בעצם הכי נירוונה שיש...

היה שם בלגאן מטורף, אנשים עלו על הבמה, אני הייתי אמור להוריד אותם, אבל נתתי להם.. זה מוסיף עוד בלגאן.

יש המון תמונות, אבל מאור, הבאסיסט, צריך לצרוב לי אותן.

ד"א, בסוף ההופעה שברו גיטרה P:

היה שם מטורף..

(מצד שמאל של הבמה, מול הבאקסטייג') מימין לשמאל: אני, מאור, טל.

לפני ההופעה, מאחורי הבארבי.

שוב, לפני ההופעה, מאחורי הבארבי.

אני וטל לפני הסטייג'דייב השלישי שעשינו!

בדיוק לפני הקפיצה!

סביר להניח שזה לפני הסטייג'דייב..

אין לי מה לומר להגנתי..

מחמם את הקהל לקראת ההדרן!

הסטייג'דייב האחרון שעשינו.

יש סיפור קצר מאחורי זה.

טל אמר לי: רואה את המכוערת הזו עם המשקפיים?

אני: נו?

טל: קופצים עליה.

אז כמו שאתם רואים פה, טל בדיוק נופל עליה, ואני? לא רואים מה קרה לי אח"כ..

טל המניאק נפל עליה, ואני נפלתי על גב על הריצפה! :(

אין לי מושג מה פשר החיוך השטני שיש לשתינו על הפנים.. לא הייתה בחורה ערומה על הבמה.

שוב לפני סטייג'דייב..

היום בערב תהיה ההופעה של ירין.

שהוא במקרה האח הקטן של מאור.

הם אחים מוזקאים שכאלה.

שניהם מנגנים על כלים שונים, אבל שניהם טובים במה שהם עושים.

אז גם היום אני אהיה באקליינר.

מקווה שיהיו תמונות (:

אני רציתי לעדכן לפני שבוע, אבל לא הספקתי בגלל שהיה לי טיול שנתי אחרון לאילת.

בכללי היה שם טוב.

אני לא אוהב את אילת בגלל החום וחוסר הלחות, אבל נורא.

הלכנו בנגב במסלולים שונים, שזה בעצם היה לטייל במדבר עם אבנים בתוך הנעליים במשך 4-5-6 שעות.

אבל החלק של להיות עם החברים זה מה שעושה את כל הטיול בעצם, והיה הרבה מזה לשמחתי!

ביום השני, שזה הלילה האחרון שהיה לנו שם, ישבתי עם ידידה שלי, והיא דיברה על זה שכל שנה עושים לשכבת יב' איזו מתיחה בטיול ושמעניין מה יעשו לנו.

אני חשבתי לעצמי, מה הם כבר יכולים לעשות? להגיד "נשארים עוד יום!" או משהוא בסגנון?

רבע שעה אחרי זה, אני הולך לחדר שלי, ורואה שם אנשים מחדר אחר שדיברו עם אנשים מהחדר שלי.

אחד מהם, סטניסלב, היה נראה עצבני, שאלתי אותו מה קרה, הוא אמר שכלום.

אחרי כמה דק' שהם מתלחששים אני כבר התעצבנתי וצעקתי עליהם שיגידו לי מה קורה.

אז איליה ודני אמרו "יש וודקה, רוצה לשתות?"

אני: ברור..

חחח

אחרי כמה דק', הלכנו אליהם לחדר, הבאנו עוד אנשים מהחדר שלי, ככה שבעצם שתי חדרים שתו ביחד, ובאו עוד 2 בחורות מהשכבה.

ישבנו משהוא כמו חצי שעה בלי לשתות ובלי לעשות כלום, כשמי שהביא את הוודקה היה כל הזמן לחוץ וחשב איך להחביא את זה אם ייכנסו המורות.

אחרי רבע שעה שאנחנו יושבים, שאלתי, נו? מה נסגר? לא רוצים לשתות?

אז ענו לי "הולכים להביא כוסות וזפיבון(ערבוב)"

אז חיכיתי עוד.

הזמן עבר, ובשלב מסוים, שנשאר רק להביא את הזפיבון, כולם ישבו על המיטות וצחקו, וחבר שלי ישב עם הבקבוק וודקה ביד שלו.

הדלת הייתה פתוחה משום מה, ורכזת השכבה וסגנית המנהלת של בית הספר פשוט נכנסו פנימה.

בהתחלה הן לא שמו לב אבל בשלב מסוים הן קלטו.

המורות אמרו "כל מה שבחדר הזה אורז תיקים והולך הביתה! והילדים יטופלו!"

כולם התעצבנו כי לא שתינו בכלל.

והתחילו לתרץ למורות "לאאאא קניתי את זה לאימא שלי" או "לא התכוונו לשתות את זה בכלללל"

שום דבר לא עבד על המורות, אז התחילו להפיל את האשמות אחד על השני.

"החדר של סטניסלב הביא את זה, זה סטניסלב!"

ואז הקפקזי התעצבן, בחיים שלי לא ראיתי אותו ככה.. ממש ערס שמתפרץ החוצה.

בשלב מסוים אותו בנאדם אמר את זה גם עלי, ואני קמתי עליו ורציתי להרוג אותו.

מיד כשזה קרה בר בא אלי מאחורה ואמר לי "בוא בוא רותם, אל תתעצבן תרגע אחי, בוא נשמע מטאל".

אני רציתי לתת לו אגרוף ולמרוח לו תמוח על הקיר.

מה מטאל עכשיו?!?

המורות אמרו שיקחו 5 דק' בחוץ, ושמישהוא יקח על עצמו את האשמה, אם לא, כולם הולכים הביתה.

אחרי 5 דק' המורות אמרו "לא מגיעים להחלטה? טוב לפחות בואו נשתה.."

וסגנית המנהלת פשוט שולקת מהוודקה!

אני עמדתי בשוק.

ואז היא אמרה, יש כוסות?

ואז כולם התחילו לצחוק, אבל אני הייתי עדיין בהלם.

ומסתבר שחבר שלי צילם הכל, חוץ מאת הקטעים בהם אני וסטס(סטניסלב) התעצבנו.

אבל מה שמוקלט יוקרן באשכול הפיס בגדול לכל השכבה.

אני מדהים את עצמי כל פעם מחדש.

אני כרגע שומע את השיר SIX של CHIMAIRA, שיר שאני יודע לנגן.

תוך כדי, מדבר עם בחורה וכותב לכם.

האהבה שלי להרמוניה של הכלים בשיר, זה מדהים.

כל הכלים מתחברי כ"כ יפה, הסולמות, הדיסטורשן, הבאס.

ד"א התחלתי להתשמש ב-iTunes בתור נגן!

באמת שאין על המוצרים של אפל.

אתמול הייתי בחזרה של Your First Deadly Sin, הלהקה שירין מתופף בה.

בקיצור, הסולן שלהם הגיע מאוחר, אז הם ניגנו בלי סולן, ככה שהמיקרופון היה פנוי בשבילי :)

ירין תמיד רצה לשמוע איך אני שר, אז זה הזמין אותי לצעוק למיקרופון.

תמיד חשבתי שאני ממש גרוע בתור סולן.

ירין אומר שאני בסדר אבל שאני מתאים ללהקת הארדקור.

מתאים ללהקת הארדקור? אולי. בסדר? לא נראה לי.. חח

אבל זה כן משהוא שהייתי רוצה לפתח.

אחד החלומות שלי זה להיות סולן ללהקה כמו Nirvana, Alice In Chains, או אפילו להקות כמו Hinder, Theory Of A Deadman, וכ'ו.

אח"כ כבר להיות סולן מטאל.

אני גם רוצה לתופף, אבל לא לפני שאני אוציא אלבום מוצלח בתור גיטריסט :)

מה אתם אומרים, כתבתי יותר מידי? חחח

נסיים בזה שאני בסכנת העפה מבית הספר.

הייתה אסיפת הורים עם המנהלת שבה התעצבנתי וצעקתי על המחנכת שלי, המנהלת ואימא שלי שהיתה שם, וקיללתי אותן.

אמרתי למנהלת, אני מאחר.

תשלימי עם האיחורים שלי, או שתעיפי אותי לקיבינימאט.

היא היתה בהלם חח

והיא מאלה שתמיד יש להם מה להגיד על כל דבר..

כנראה שהבצפר חושב שלהעיף אותי זה לא רעיון ככ גרוע.

בכללי אני בסדר גמור.

במיוחד כרגע, יש לי מצב רוח טוב :)

מבטיח שהעדכון הבא יהיה רציני יותר, ולא אחרי שלושה שבועות.