תקופה רעה

היום הזה הוא פשוט סיוט.

החום המזויע הזה, ההרגשה, המצב שלי, הלימודים, כל זה פשוט שלילי בצורה קיצונית.

אני עם כאב ראש מטורף, דיכאון, עומס בלימודים, וזה רק ממשיך..

אני לא בתקופה טובה ובלי כוח להמשיך להיות אופטימי בכוח ולחכות שזה פשוט יעבור.

אני מתכוון לחזור לפסיכיאטר ולקבל שוב טיפול תרופתי.

גם אם אתמכר לזה, כל עוד זה יחסוך לי את מה שאני עובר עכשיו, או לפחות חלק מזה(כי שום דבר לא מושלם), אני אהיה מרוצה.

מאז הפוסט האחרון, הספקתי לראות בלייב את הורקור, פאנום פיין, מאטריסייד וסיק איירוני, ללכת להגרלה על גיטרה ולהפסיד, להכנס לדיכאון, לצאת ממנו, לחזור אליו שוב, ולעשות 2 שיעורי נהיגה.

להופעה של הורקור, מטריסייד ופאנטום היתה לי בעיה להגיע, אז במקום להגיע עם ג'ונס(הסולן של הורקור) בשעה 2 למועדון, שזה 7 שעות לפני ההופעה, הגעתי עם דור(הסולן של פאנטום פיין) ב4.   עזרתי ללהקות לסחוב את הציוד במקום לשבת כמו בול עץ, בשביל תעסוקה.. גם קיבלתי חולצה חח

ראיתי תסאונדצ'ק, נתתי את דעתי האישית, היתה לי שם שיחת נפש קטנה עם ג'ונס, ויצא לי גם להכיר את המתופף של מאטריסייד, שהוא גם המתופף של סיק איירוני.

הלשנתי על דייבדום, שהוא אח של המתופף של הורקור, הוא לא הגיע להופעה בגלל זיון חח

ההופעה של סיק איירוני הייתה מאוד מאוד מאכזבת, בגלל הסאונד בעיקר.

הסאונדמן שלהם, שאמור להיות תותח על, עשה עבודה מחורבנת, המגבר של הגיטריסט כל הזמן פידבק, והיה המון בלגאן במוזיקה שלהם, לא במובן הטוב והגיעו מקסימום 100 איש להופעה שהתקיימה בקולטורה, שזה קצת מביש לדעתי..

נסעתי עם ירין לר"ג, למרום.

הייתה שם הגרלה על גיטרת ESP LTD, עשרים דיסקים בחינם, או מולטי אפקט לגיטרה.

ירין רצה לקנות עורות לתופים, אז הסתדר לשתינו.

נסעתי בלי שום צפייה לזכות.

נכנסנו לחנות ואמרו לנו שאין כרגע מי שיעזור לירין עם העורות, אז שיחזור אחרי ההגרלה.

בהגרלה, אני וירין לקנו מספר, אני הייתי מס' 51, וירין היה מס' 53.

מספר 70 ומשו זכה ב20 דיסקים, שזה לא ממש מעניין, מספר 54 זכה במולטי אפקט לגיטרה, ומס' 50 זכה בגיטרה.

אז שוב, לא הלכתי עם ציפייה לזכות, אבל המספר הזוכה היה ככ קרוב למספר שלי שזה הציק חח

חזרנו אחרי ההגרלה לחנות, ואמרו לנו ששוב אין מתופף שיכול לעזור לירין עם העורות לתופים, ושבכלל סגרו את הקופה.

באסה קצת, אבל בקטנה..

הלכתי עם מצב רוח רע, האמת, וחזרתי עם מצב רוח טוב (:

היום היה לי שיעור הנהיגה השני שלי.

אני נוהג בסדר אני חושב.

אחרי הכל, זו לא פעם ראשונה שאני נוהג.

יש על מה לעבוד:

העצירה עם הקלאץ', החלפת ההילוכים, וההשתלבות בכביש.

המורה שלי מפחד ממני חחחחחח

אני מאיץ מהר ועוצר מאוחר, אני גם פונה מהר לפעמים, הוא מפחד מזה חחחחח

"תוריד תוריד את הרגל מהגז.. לאט לאט.. אתה לא ממהר"

היה לי קטע מצחיק בשיעור אנגלית האחרון שהייתי בו..

כשהגעתי לשיעור באיחור של 15 שעה(למדנו רק אני והיא אחד על אחד), ראיתי שהמורה בודקת מבחן של תלמידה מהשיכבה שלי, שערערה על הציון שלה.

אז כשהיא הניחה את המבחן, סיפרתי לה שזו בחורה שאני דלוק עליה כבר חודשיים בערך.

ואז היא ענתה, כן.. ילדה יפה.. לבנה לבנה, העיניים הכחולות שלה מטריפות.

ואני הוספתי.. שמעי היא גם ג'ינג'ית חחחח זה לוקח את הכל.

במשך השיעור אמרתי לה שאנלא מרוכז וקשה לי ללמוד.

היא שאלה: חושב עליה?

עניתי בשלילה, אבל אמרתי שיש לה חבר אז זה יהיה בזבוז זמן בשבילי.

היא ענתה לי: חבר זה לא קיר!!!!!!!!!!!!!! תלוי מי מחזר יותר טוב!!

נגנבתי עליה

היא בת פאקינג 50+

היא פאקינג סבתא! והיא אומרת לי שחבר זה לא קיר!?

חחחחחחחח

אני מוזמן ליום חמישי הקרוב לשיחה עם המנהלת על המשך תפקודי בבית הספר.

זה מצחיק קצת, כי אני תלמיד למופת, רק מאחר בשעה כל בוקר. :)

טוב נראה לי שהצלחתי להזכר בכל הדברים המרכזיים שקרו לי בשבוע האחרון חחחח

ערב טוב :)

מחווה לנירוונה, להקה חדשה בדרך, בקרוב שוכר דירה ועוד.

איזה כיף..

עכשיו חזרתי הביתה מהבצפר.

האמת, בבצפר היה סיוט, סבל, עצבים, אני כמעט קפצתי שם על מישהוא כדי להרוג אותו והייתי ממש על הסף.

בקושי יכלתי לשלוט בעצמי מעצבים, אבל מאוחר יותר, כשהלכתי לזולה לעשן, בשלב מסוים, תוך אולי 10 שניות, נהיה חושך והגיעה רוח מטורפת, לשניה היה טפטוף קל ולאחר מכן מבול.

ברור שנכנסתי לכיתה, אבל החושך הזה באמצע היום.. הרוח הקרה שלמרות זאת לא הקפיאה אותי, זה היה פשוט כיף.

חזרתי הביתה ברגל, לא שהיה גשם שחזק במיוחד או משהוא כזה, אבל גשם.

בדרך שמעתי את HIMSA, שהיא כבר המון זמן בין הלהקות האהובות עלי.

הקול המחריש של הסולן, הסולואים המטורפים, הדאבל באס המתמשך של התופים, והגשם, האפרוריות..

אני הלכתי עם הראש מורם ובאנרגיות טובות כל הדרך.

הולך להכין קפה ואז אמשיך..

אוקיי, אז למרות הפתיחה החיובית של הפוסט, אני בתקופה לא שמחה במיוחד.

טעם הדברים עדיין תפל.

האוכל אמנם משביע אותי והמים מרווים, אבל אני לא נהנה, אני לא נהנה ממה שאני אוכל או שותה.

גם כשאני אוכל דברים מתוקים כמו שוקולד, או עוגות, אני לא מרגיש את המתיקות בפה, או את החשק להמשיך לאכול את זה.

אני לא מרגיש מסופק מדברים, גם אם זה שניה אחרי שעשיתי משהוא שאמור לספק.

זה כולל אוכל, חברים, מין, לדפוק תראש, סיגריות, שינה, מוזיקה, תכניות טלויזיה שתמיד אהבתי, סרטים, נגינה בגיטרה ועוד דברים שבטח עליהם לא חשבתי.

אז היום ואלנטיינס דיי..

מה התכניות שלכם?

אני כנראה אנסע להופעה עם חברים וכבר אמצא שם מישהיא, או שתיים(או שלוש:)

תהנו, בכל מקרה.

משמח אותי לכתוב פה עכשיו, כי הכתיבה עכשיו כן עושה לי טוב.

האמת שאני ממש צריך לחרבן וזה מפריע להתרכז בתחושה הטובה, אבל אממ טוב בעצם אני אלך לחרבן חחח

אחח..

חח זה מזכיר לי איזו פעם שמישהוא שקרא אצלי אמר לי שאני רושם את הדברים הכי דפוקים שהוא קרא)

אוקיי, בקיצור, יש חדשות טובות (: (כמה שאני מגעיל.. חחחחח)

אני וירין, חבר טוב שלי, סיכמנו שאנחנו שוכרים ביחד יח' דיור עם 2 חדרים, לא כולל סלון.

לפי התכנון, עוד חודשיים אני והוא כבר נהיה מחוץ לבית.

אנחנו רוצים להשאר בתוך יבנה, לגור ביחד, לצאת מהבית, להיות אחראים על עצמנו.

היום אני מחפש עבודה יותר ממה שחיפשתי אי פעם, מסמן מודעות בעיתונים ומתקשר..

בפעם האחרונה שהייתי אצל ירין, לפני יומיים, חיפשנו בעיתונים ובאתר YAD2 דירות, אבל לא התקשרנו כי השעה הייתה מאוחרת.

קבענו להתקשר אתמול, אבל אמרתי לו שאני אצא ובלי כוונה נרדמתי.

אחרי 3-4 שעות שלא הגעתי ולא עניתי לטלפונים, הוא דאג לי.

אחי, אפילו אימא שלי לא דואגת לי ככה. 3> :)

מעריך את זה..

בקיצור, ברגע שהוא יחזור מהעבודה אני אקפוץ אליו ונעשה טלפונים.

אני חשבתי שברגע שאני אספר לאימא שלי, היא לא תקבל את זה, או תבקש שאני אשאר, אבל היא אמרה שהיא בעד!

אני לא יודע אם להעלב כי היא רוצה שאני אצא מהבית, או לשמוח כי היא לטובתי חח

בנוסף לזה, כמו שכתבתי פה בעבר(אני די בטוח)

אנחנו מקימים הרכב ביחד, ואנחנו עובדים כרגע על חומר.

אנחנו לא צריכים כרגע ליריקה, אבל בכל זאת כתבתי שיר אחד.

במשך יומיים, בזמן בצפר, כל פעם שעלה לי משפט לראש פשוט כתבתי אותו.

השיר מספר על פסיכופט בודד עם בעיות בשליטה עצמית, שמאוהב בבחורה שלא רוצה אותו, לכן הדרך היחידה שלו להיות איתה בלי שתתנגד היא להרוג אותה.

בשיר יש הרבה תיאורים כמו אונס, נקרופיליה, הקרבה, פציעה עצמית ועוד.

ניסיתי לקחת את זה לצד הכי חולני שיכלתי לחשוב עליו ואני חושב שהצלחתי.

אני אכתוב כאן את הליריקס רק אם ירין ודייבדום(שאמור להיות הגיטריסט השני) ישללו את זה, או אחרי שנעשה דמו לשיר שאנחנו עובדים עליו עכשיו.

השיר הבא שאני מתכוון לכתוב יהיה בעצם מכתב התאבדות שיספר בעיקר על ייאוש, יגון, בדידות, התעללות ועוד.

לפני יומיים התקשרתי לסולן להקת Phantom Pain ושאלתי אותו אם הוא רוצה להיות סולן, אבל הוא אמר שהוא עסוק כרגע עם הלהקה שלו והעבודה, ככה שאין לו זמן, אבל שישמח להתארח על הבמה בהופעה.

חסרים לנו מתופף, קלידן, וסולן.

אנחנו לא ממש לחוצים וממהרים עם זה, בגלל שאנחנו קודם כל רוצים לכתוב את החומר שלנו ואח"כ למצוא נגנים.

אנחנו 2 גיטריסטים ובאסיסט(ירין - שבעצם מתופף שרצה לקחת את תפקיד הבאס בהרכב הזה)

כבר התחלנו לחשוב על שמות והאמת שעלו כמה רעיונות לא רעים, אבל אם עד שנופיע\נקליט דמו לא נחשוב על שם שנאהב יותר, נשתמש, לדעתי, בשם הכי טוב מהשמות שעלו עד עכשיו, שהוא מזכיר את שם להקת Job for a cowboy.

ולמרות שכמו שכתבתי, יהיו קלידים, לא לדאוג, אנחנו לא הולכים לנגן פאוור מטאל חח, אנחנו רוצים רק סינטיסייזר שתפקידו העיקרי יהיה לעבות את הסאונד.

אנחנו מושפעים מלהקות כמו the faceless, job for a cowboy, black dahlia murder, all shall perish

אני אישית גם מושפע לאחרונה מבלאק מטאל, ומלהקת psycroptic.

סו.. וויש אס לאק.

ברגע שיהיה לנו חומר לעלות ולהופיע איתו, אני ארים טלפון לג'ונס ואבקש לחמם את הורקור בהופעות שיזדמנו.

ואתקשר למפיק של מטאליסט הפקות ואבקש ממנו לארגן לנו הופעות עם להקות.

אני אדבר גם עם סולן פאנטום פיין כמובן, ואני מניח שנעלה להופיע עם להקת Your First Deadly Sin, כי ירין הוא המתופף שלהם.

לאחרונה התחלתי ללמוד סולמות ואקורדים על הגיטרה.

לנגנים שבינכם, זה בטח נשמע הזוי שאני וחברים מקימים הרכב אבל אנלא יודע סולמות חח

זה בגלל שאנחנו עובדים עם טאבים.

עד עכשיו למדתי את הסולם הפנטטוני בשני היפוכים שונים, ואת שבעת האקורדים הבסיסיים.

אני מצד אחד מתבאס על זה, כי זה הופך את כל עניין הנגינה לעניין טכני, אבל מצד שני, זה נשמע מעולה ויכול לפתח מיומנות מטורפת, ככה שדבר אחד מחפה על אחר.

אני חייב על זה תודה למאור, שהוא במקרה האח הגדול של ירין חח.

אני חבר של שתיהם.

מאור הוא גם הבאסיסט של להקת סרניטי, שעליה תקראו עכשיו.

ב7.3 יש מחווה לנירוונה כמו שכבר כתבתי יותר מפעם אחת בעבר.

אני עוזר ללהקת סרניטי, שיבצעו את המחווה, ולמי שמעוניין בפרטים נוספים, או כרטיסים, המספר שלי: 0542214438

ואם כבר נכנסתם למייספייס של להקת סרניטי, השיר שאני ממליץ עליו הוא inspire me (:

וסתם תמונה של איזו גרופית של סרניטי שאהבתי

תהנו בואלטיינז..

ת"א, ערב שישי, חלומות ומחווה לנירוונה.

ערב שישי(כבר לילה) ונתקעתי בבית.

לא חיפשתי יותר מידי אנשים לראות כי לא היה לי הרבה חשק.

אני יושב פה עכשיו, קצת דיכאון, מרגיש קצת חנון כזה.. מעביר את הערב והלילה מול המחשב, מעשן ושותה הרבה קפה.

אתמול נסעתי לת"א.

ירין אמר לי לפני יומיים שהוא רוצה לקנות מצילה חדשה ואמרתי לעצמי שזו יכולה להיות הזדמנות טובה לטייל קצת, ולקנות מתלה לגיטרה, כי נמאס לי לראות אותה שוכבת על המיטה.

עדיף שהמכוערת תדגמן לי על הקיר.

ירין בסוף לא קנה את המצילה כי נסענו די מאוחר, והספקנו לבקר רק בכלי זמר ולא יצא לו לראות מצילות אחרות בחנויות אחרות.

מאור, חבר שלי וגם אח שלי ירין, הקפיץ אותנו לת"א, גם הוא היה צריך לנסוע לשם, הייתה לו חזרה עם הלהקה (Serenity - שבקרוב עושים מחווה לפנטרה - יהיו פרטים מאוחר יותר)

נסענו עם פלורה, היא ירדה איתנו(איתי ועם ירין), קנינו את מה שרצינו וגם ראינו את הרובו גיבסון החדשה שיצאה(גיטרה שמכוונת את עצמה), צחקנו עם השומרים של הסנטר שירדו אחד על השני, ריכלנו על איזה קוקסינל שכנראה מנסה להיות קשוח(או קשוחה?) בשלב מסוים דולי(הגירטיסט של ת'יי:סווארם - לשעבר הורקור) ומתן (הגיריסט של בצפר) עברו לידנו, אמרתי שלום לדולי ומשם המשכנו לחזרה של סרינטי. הבני זונות תותחים..

לא אהבתי את הסולן, אבל כנראה שהוא "מספק את הסחורה"..

בשלב מסוים יצאתי לקנות בירות וראיתי את מאור. זה מאור אחר, לא הבאסיסט של סרניטי, מאור שהיה ביבנה ועבר לת"א(מסתבר..) לפני חצי שנה, אמרתי שלום והמשכו לדרכנו.

אח"כ אני וירין תפסנו אוטובוס לעזריאלי, שם פגשנו את בר, חברה שלו, וחזרנו הביתה.

הרגשתי סתם נספח בגלל כל הפוצי מוצי, אבל חפיף..

אז הגיטרה עכשיו על הקיר, ונחמד לי.

אני גם אביא בקרוב סטאנד, שיהיה גם על הריצפה.

אני לא מאלה שחולמים.

אני מאלה שהולכים לישון בלילה, וקמים בבוקר עם האנחה וחלק שחור בסרט שנקרא "זיכרון".

הלילה חלמתי, חלום ארוך, אחד כשזה שלא נראה לי שאני אשקח מתישהוא בזמן הקרוב.

זה היה באילת, היו שם הרבה אנשים מהשכבה שלי, הרבה פאנקיסטים שאני לא מכיר, ועוד קצת אנשים שלא מהשכבה שלי.

לא אספר מה היה שם, אבל זה העלה בי נק' למחשבה..

אני כותב באותה נימה של הפוסט האחרון = Once Again,

זה שלפני הידיעה על בצפר(שתיים למטה)

מצב רוח ירוד..

היום יש לי בגרות בהיסטוריה, וויש מי לאק.

המגן שלי יהיה ממש על סף העובר, ככה שזה על הפנים..

אני ממש ממש ממש מקווה לעבור את הבחינה הזו כי זה סיוט.

עברו כמעט שלושה שבועות אני חושב, ואני ואימא שלי עדיין באותו נתק שהיה.

אין עוד שום דבר לחדש לכם..

רק מחווה לנירוונה בבראבי למי שרוצה.

המחווה של SERENITY.

הם יופיעו ב7.3.08 בבארבי ת"א.

במוקדמות הכרטיס יעלה 40, ו50 בקופות.

מקווה לראות אתכם שם :)

ידיעה על להקת בצפר

הופעת השקה לאבלום החדש של להקת בצפר בחודש הבא. :)

איתם יופיעו Your First Deadly Sin.

שנה חדשה, ביקורות, ועוד.

אנחנו, בני האדם, מאז ומתמיד חיפשנו את התשובה לשאלה "איך נוצרנו".

נכון להיום, לפי ספירה חפיפה שעשיתי, יש כמה סיפורי בריאה שמספרים על בריאת האדם, ועוד כמה סיפורי בריאה על בריאת העולם.

בואו נתחיל בסיפור המוכר, סיפור בראשית.

בפרק א' בספר יש סיפור בריאה אחד, ובפרק ב' עוד סיפור בריאה אחר לגמרי.

פרשנים הסבירו שישנם שני סיפורים בגלל שאת התנ"ך לא כתב אדם אחד, אלא כמה, שהיו בעלי דיעות שונים(משהוא שמראה על חוסר הנוכחות של ה').

בפרק א' נכתב כי האדם נברא בצילו של ה'.   ה' ברא את הזכר והנקבה ביחד, מצילו.

בפרק ב', נכתב כי האדם נברא מהעפר, ולאחר בריאתו, הרדים אותו ה', לקח לו צלע מצלעותיו, ובעזרתה ברא את האישה(ששמה "אישה" נלקח מתוך השם "איש", שנברא לפניה - עוד סיבה לחוסר השוויון בין המינים באותה תקופה).

נכון להיום, תיאוריה שאני לא זוכר את שמו של המפתח, מתבססת על כך שבאנו מן הקופים. אבולוציה. בתיאוריה זו אני מאמין, נשמעת לי הכי הגיונית. השאלה היא מאין הגיעו הקופים? ומאין הגיעו אלה שהיו לפני הקופים?

ועוד, מעניין איך נוצר עולמנו, אז הנה לכם עוד שלושה תיאוריות:

התיאוריה הראשונה שמתבססת על הכתוב בתנ"ך חכמה מאד. בריאה שנעשתה בהיגיון(בהנחה שה' קיים), שיטתיות, ותכנון.

ביום הראשון ברא ה' את נוחכות האור.

ביום השני ברא ה' את הרקיע(השמים).

ביום השלישי ברא ה' את המים, היבשה, והצמחייה שחיה על היבשה\מים.

-

ביום הרביעי ברא ה' את המאורות.(מה שמאיר עלינו את האור. השמש, הירח, הכוכבים)

ביום החמישי ברא ה' את העופות.

ביום השישי ברא ה' את האדם, ואז את החיות, כי לא טוב לאדם בהיותו לבד.

מסתתר כאן משהוא יפה שסביר להניח שלא שמתם לב אליו, אלא אם כן למדתם עליו.

החפיפה בין הסעיפים.

חילקתי את הימים לשתי קבוצות, ושימו לב שכל סעיף בקבוצה אחת, חופף לסעיף בקבוצה השניה. ז"א:

ביום הראשון ברא ה' את האור וביום הרביעי ברא ה' את המאורות, שמשמשים כלי לאור.

ביום השני נברא הרקיע וביום החמישי ברא ה' את העופות.

ביום השלישי נבראו המים, היבשה, והצמחייה וביום השישי נבראו האדם והחיות, אשר חיים על היבשה, שותים מהמים, וניזונים מהצמחייה.

החפיפה הזו יפה, כי לא ברורה לעין, אבל עדיין לא אמיתית לדעתי.

הסיפור השני מתבסס על "אנומה אליש", סיפור הבריאה הבבלי(את החלק הזה יאהבו המטאליסטים כי יראו פה שמות מוכרים.):

הסיפור הזה מסופר כי בורא העולם הוא האל מורדוך (Marduk, כן חבר'ה, כן..)

"החומר הקדמון שממנו נברא העולם ומלואו, היה לפי מיתוס זה, האל אפסו (Apsu) מי התהום המתוקים, ובת זוגו תיאמת (Ti'amat) מי התהום המלוחים.

מן הזוג הזה של אלי הטבע נולדו ונתרבו אלפי האלים הקטנים והגדולים.

יום אחד קמה תיאמת על צאצאיה, האלים הצעירים, ואיימה להשמידם, אז המליכו עליהם, האלים, את מרדוך, והטילו עליו להלחם בתיאמת ובכוחות התוהו המפלצתיים שלה.

מרדוך הרג את תיאמת, חתך את גווייתה לשניים ומשני חלקי גופתה ברא את הרקיע ממעל, ואת הארץ(או יסודותיה) מתחת. אח"כ ברא מרדוך את מאורות השמים, ורק אח"כ את בני האדם."

"מרדוך ותיאמת יוצאים לקרב. מרדוך שולח רוח רעה שנכנסת לפיה של תיאמת. תיאמת פתחה את פיה ע"מ לבלוע את מרדוך, אך הוא ירד חץ לגרונה והרגה."

"קרבו זה אל זה תיאמת, והחכם באלים, מרדוך, נפתלו בקרב הביניים, במלחמה נלפתו, פרש האדון רשתו והקיפה.

שלח אל מול פניה את אימחולו, שומר עוקביו, הרוח הרעה, פתחה תיאמת את פיה ע"מ לבלעו, הרוחת העזות הטעינו כרסה(נפחו את ביטנה), ויפתח קרבה פיה פערה(ע"מ להקיא אותם החוצה) ומרדוך ירה את החץ.  פילח כרסה, ביתק את קרבה, בקע ליבה, לכדה, ונפשה בלע. גויתה השליך, ועליה דרך."

עוד תיאוריה, היא המפץ הגדול, עליה תוכלו לקרוא כאן, כי אני לא מתכוון להמשיך לכתוב כ"כ הרבה.

אני מצאתי את הנושא מעניין למרות חוסר אמונתי בכל עובדה שלא הוחכה מדעית, מקווה שגם אתם.

אתמול ניגנתי עם מורה לגיטרה פעם ראשונה בחיים שלי.

חבר שלי בא אלי, ובתכנון היה שהוא יעבור אל המורה בבוא הזמן בשביל לקחת את השיעור.

אז ישבנו והעברנו את הזמן, וכשהזמן ללכת לשיעור הגיע, הוא הזמין אותי להצטרף.

המורה שלו הוא מורה ששמעתי עליו הרבה טוב מהרבה אנשים, אז אמרתי לעצמי שלא יזיק לבוא ולראות שיעור.

יריב החמיא לי ליד המורה, חח, אמר לו שאני מנגן ומהר.

מיד הורדתי פרופיל ואמרתי למורה שיריב מגזים..

המורה צחקק לו ואמר שבסוף השיעור נג'מג'ם קצת, אני והוא.

אז השיעור התחיל, הם ניגנו, וזה היה מתסכל כי יריב עדיין בשלבי למידה התחלתיים, הוא עדיין לא יודע לנגן חלק, כמו שצריך.

אז השיעור נגמר בסופו של דבר, והמורה נתן לי את הגיטרה, ביקש שאני אנגן לו משהוא.

ניגנתי לו את- Job For A Cowboy ואת- The Faceless, והוא התפלה לגלות שיש להקות כבדות שהוא לא מכיר חחחח

אנחנו כבר לא בעידן Slayer :)

אז המורה החמיא לי, ואמר שזה ממש מרשים שהגעתי לרמה הזו לבד, בלי לימוד של אף אחד.

הוא אמר שאני צריך ללמוד עם מורה סולמות, אקורדים, טכניקות, וכ'ו, ואז אני אוכל להיות ממש ב"טופ", ודאג להדגיש שהוא לא אומר את זה בשביל שאני אבוא אליו חחחח

משיחה קצרה הגענו לזה שאני רוצה לקנות Jackson, ושהוא מוכר Gibson מסוימת שהוא שם לה את הפיקאפ של הגיטריסט סטיב ואי.

ממש את הפיקאפ שבו סטיב ואי משתמש.. המבאקר.

אני משקיע בלימודים בזמן האחרון.

לצערי בקרוב אפתור את בעיית המחויבות האישית שאותה אני מורח עוד מכיתה י', אני הולך להשלמות בהיסטוריה ב', כי נכשלתי ביחידה הזו.

אני עושה השלמות למת' 03, כי גם ביח' זו נכשלתי.

ותגבור לאנגלית 5 יח'.

יוצא לי שבסוף היום, כשכולם הולכים הביתה, אני נשאר.

אתמול נשארתי 3 שעות לתגבור בהיסטוריה, היום שעה לאנגלית, מחר עוד שעתיים לאנגלית, מחרותיים עוד שעתיים לאנגלית, ביום שאח"כ עוד כמה שעות היסטוריה, ולגבי מת' אנלא בטוח מתי אני אתחיל ללמוד.

זה מספיק קשה, מפרך, ומתסכל גם בלי המספרים.

אני מקווה שיהיו לנו הקלות בבגרויות בגלל השביתה :\

ועכשיו הזכרתי לעצמי, בגלל השביתה בוטל לנו חופש פורים, שזה לא ככ מזיז לי, ותאריך סיום הלימודים נדחה בשבועיים או קצת יותר, בגלל השביתה.

גם זה לא מזיז לי, כי מבגרות לבגרות החומר הולך ונעלם, וזה לא כמו כל השנים עד כיתה י' שלמדתי עד היום האחרון, אלא עד הבגרות האחרונה, שתוגש עוד לפני תאריך הסיום.

אנחנו מתחילים ממש ממש בקרוב את ההכנות לקראת מסיבת הסיום, הנשף, וספר המחזור.

אנחנו הולכים לעשות תמונה כיתתית, שכבתית, פרטית, לתת עוד תמונות שיש לנו בבית, וכל דבר שיוסיף.

כמה נחמד שאני חמוד, ואני שומר ציטוטים של ילדים מהכיתה עוד מכיתה ט'! (שד"א כתובים כאן ברשימות בבלוג, למי שלא שם לב, או לא עיין.)

רציתי לסכם את שנת 2007.

שנה מחורבנת האמת, אבל זה רק בהסתכלות כללית אחורה לחיי היום יום שלי.

בכל מקרה, לא סיכום כזה רציתי לתת.

במוזיקה:

השנה יצאו אלבומים מעולים ללהקות מעולות!

Poison the well איכזבו באלבום החדש השנה. יש שם ריפים חמודים מאוד, אבל במבט כללי על האלבום הוא עשוי חרא. זה מפתיע כי הם סוףסוף נכנסו ללייבל טוב. כנראה שהיה חרא תקציב. הסאונד על הפנים, הכלים מתחברים אחד עם השני בצורה כזו שלא יוצאת מוזיקה, אלא אקורדים צורמים, כאילו הם להקה מתחילה.

Poison The Well - Letter Thing

לעומת זאת, Himsa הפציצו השנה. יש להם אלבום מעולה! מוזיקאים אדירים, הפקה מעולה של האלבום, אחלה סאונד, הווליום של התופים לפעמים נראה לי נמוך, אבל זה לא נותן לעובדה שכל שאר הדברים הכי קטנים באלבום עשויים בצורה מעולה.

Himsa - Big Timber

בנוסף, Job For A Cowboy פתחו לעצמם מליון דלתות להצלחה עם האלבום האחרון שלהם.

אלבום ברוטאל\פרוג ענק.

הביצועים של הנגנים טובים כלכך, הסאונד טוב כלכך, וכל הכלים מתחברים יפה אחד עם השני, משהוא שהיה מתפקשש לא קצת באלבום DOOM, הראשון שלהם.

האלבום החדש נטול פיגסקווילס וכמעט בלי ברייקים, ובכל זאת, הוא לא רק מעולה, הוא הרבה הרבה טוב יותר מקודם.

בסרטים:

אתמול ראיתי את הסרט "אני אגדה" של וויל סמית'.

השחקן הזה פשוט מעולה.. זה קודם כל.

הסרט הוא אימה\מתח מ-ע-ו-ל-ה!!!

אין לי כח לתקצירים, פשוט תראו אותו! הוא מעולה!

אתמול נסעתי לגן יבנה.

מאור אסף אותי ואת פלורה(שהשם שלה משתנה לכלורע) ויצאנו לדרכנו.

אז בעצם סרניטי הופיעו, הלהקה של מאור.

אני ופלורה ישבנו השתכרנו, דיברנו, היה נחמד.

חיכינו 5 שעות במצטבר, אני חושב..

כי הופיעו שם חלק מ"כוכבי" "כוכב נולד" איציק טולדנו או משו בסגנון, לא יודע..

בכל מקרה, מאור והלהקה שלו שעשו תבלאנס רצו לעלות אחרונים משום מה.. וככה היה.

בקיצור, הם תותחים.

מנגנים רוק שקשה להגדיר. הייתי אומר 80-90. כזה ששומעים בו את הווייט סטרייפס, טיפה נירוונה(אולי, אלא סגרוע ל זה), דה סטרוקס קצת, קצת אינדי, כאלה..

היה נחמד.

בסילבסטר לא עשיתי כלום..

הייתי צריך ללכת להופעה של שליחי הבלוז, לנסוע עם חברים לאשדוד, ועוד משהוא שאנלא אכתוב פה חח

בסוף ויתרתי על הכל כי לא היה לי מצב רוח..

חפיף.

טוב אני עף לבצפר, מצטער על האורך חחחח

חייכו, אתם בטלויזיה. קנדה, המוסד, ועוד..

נכתב ב7.12.07

לפני שתתחילו לקרוא, שבו בצורה נוחה ותירגעו.

ועכשיו תדמיינו:

אתם יושבים בנינוחות על סירה, עיניים עצומות, רעש של גלים עדינים ברקע, אוויר נעים מלא בחמצן נושב עליכם, מלטף את הפנים, מענג ומרגיע בכל נשימה, נירוונה, תחושת רוגע שכזו.

הטמפ' עומדת על 14 מעלות, השמיים אפורים במלואם, אתם  לא לבושים יותר מידי, ולא קר.

הזמן עוצר, הסירה מתנענת בעדינות בגלל הגלים, בצדדים אתם מוקפים באיים וצמחייה חיה ירוקה במלואה.

על ענפי העצים, מתורצצים להם סנאים, על החוף תוכלו לעיתים נדירות לראות מוס ששותה ממי האגם הצלולים, או דוב שמנסה לתפוס דגים.

אין רעשים ברקע, אין הפרעות, אין הסחות. כל הדאגות נעלמות.

אני כלכך מתגעגע לסיטואציה הזו.

הלוואי שיכלתי רק לעצום את העיניים, ולגלות שאני שוב בקנדה כשאני פותח אותן.

הנה תמונות, רק כדי להזכר:

סאם, אחי הקטן, משחק ב"הארי פוטר", ואני עם הכלב מאחורה:

 כל האחים משחקים על החוף.

אחותי הקטנה, קורי, קברה אצ הכלב בחול:

אני עם כל האחים:

בבוקר, כשקמנו לדייג:

נכתב ב9.12.07, בשעה 08:21

זה כמו קוקאין.

לקחתי פעם אחת, ואני לא מסוגל לחכות לפעם הבאה.

אני רוצה את זה.

יש סימן שאלה על האם "אני צריך את זה".

אני מקווה בשביל עצמי שלא :)

נכתב ב8.12.07, בסביבות השעה 5-6 בבוקר.

אתמול, או שזה היה שלשום, נרשמתי לתפקיד בטלויזיה.

זה יכול להיות בערוץ10, ערוץ2, סדרה חדשה של יאס, או של הוט, יכול להיות בקשת, יכול להיות ברשת, אני עדיין לא יודע.

ראיתי את הפרסומת, נרשמתי, עכשיו אני פשוט מחכה לטלפון.

אני לא מצפה לכלום עד שאשמע שהעגילים לא יהיו בעיה.. למדתי את זה מנסיונות קודמים בכל מיני מקומות.

יכלתי להרשם בתור שחקן, דוגמן, זמר, וכ'ו, אבל לצערי אין לי את הקישורים האלה.

כל מה שהיה לי לסמן שהיה רלוונטי זה ניצבות, ו"אחר".

אל תטרחו לרשום לי בתגובות שזה מעפאן, זה כסף בנזונה. ליום צילומים אני אמור לקבל 200-300 שקל.

הניצבים שנמצאים ברקע, לפחות בכל הסדרות הישראליות, נראים פשוט מטומטמים. בורים חסרי השכלה שמחוברים לחוטים, ורק ככה ההפקה מזיזה אותם.

מקווה שיצא לי מזה משהוא.

עכשיו, אם אני זוכר נכון זה יוצא כמעט 3 או 4 ק"מ לכל כיוון.

אני צריך ללכת עד לYellow כדי לקנות סיגריות.

אני לא מאמין שאני עושה את זה, אבל לא אחזיק בלי סיגריות.

הנני כאן, שוב.

הספקתי לעשן כבר רבע קופסא בלי להרגיש את הסיגריה בכלל.

אני שוב בדיכאון.

בכל פעם שאני קם, ובחוץ אין אור שמש, אני נכנס לדיכאון.

בנוסף לזה, היום לא יצאתי, ולא ראיתי אף אחד.

אבל הנה משהוא שגורם לי לחייך קצת, סמסים מהאייסיקיו עם שארלוט:

לסיום, סתם שיר שאהבתי:

It means nothing If I haven’t got you

חשבתם שנגמר הפוסט?

חח

לא! אני אכביד עליכם עוד!(האמת שגם אני חשבתי שהוא יגמר שם..)

לפני יומיים-שלוש או יותר, אני כבר לא זוכר, הייתי במוסד.

ב"מחווה לפנטרה".

פיטי, הדביל הגמור הזה, שאירגן שיופיו בדיוק 30 להקות בהופעה הזו, שאמורה להערך בין 12 ל15 שעות, נתן לכל הלהקות הקטנות והמעפנות לעלות להרבה זמן על הבמה, וללהקות הגדולות יותר כמו Betzefer, Dissonant, WHORECORE, Matricide, Phantom Pain, לא היה זמן!

ולא, זה לא נגמר פה, היינו ככ קצרים בזמן שההפקה ביטלה את ההופעה של Dissonant ו- Matricide, שאותם אני מאוד אוהב.

וגם בזה זה לא נגמר.

המחווה עצמה לפנטרה לא הייתה.

אבל ראיתי את חברים שלי מופיעים.

חברים מפאנטום, קפילאריס, הורקור, עוד איזו להקה שאת השם שלה אני לא זוכר, ובטוח שחכתי כמה..

היום הזה היה מטורף.

איבדתי שם את הפלאפון של אימא שלי.

אתם יודעים, את הפלאפון שלי איבדתי, וכן! מאז לא קניתי חדש.

פשוט לוקח לאימא שלי את המכשיר כשאני יוצא.

בקיצור, איבדתי אותו, והרגשתי חרא כי לא היה נעים לי בכלל.

ביקשתי מאיוול חיים, הבאסיסט של הורקור, שגם איתו יש לי הכרות,  שיתן לי לעלות על הבמה להודיע על פלאפון שנגנב.

בנחמדותו הוא הסכים.

באמצע הופעה של פאקין יוסלס איידי עליתי על הבמה, הלהקה פשוט פינתה לי את הדרך למיקרופון, שם ביקשתי בנחמדות שאם מוצאים את הפלאפון, שיעבירו לסאונדמאן, או למישהוא מההפקה.

יש לי חבר מההפקה, שד"א, גם סולן להקת Sky Stand Still, שנכח שם בבמה ושמע את דברי.

מיד כשירדתי הוא ניגש אלי, והודיע שיש במקום מאבטחים של ימ"מ, ודיבר על בדיקות גופניות לאנשים בשביל המכשיר שלי חחח

לא היה צורך, כי המכשיר נמצא מיד אח"כ.

סרטים מצוירים היו לי שם..