| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2005
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 2/2005
הזיתים של אוּנגה
אתמול התחלתם להגיע.
אחד אחד הגעתם.
מביאים מתנות ולצידן שאלות פרושות.
הבוקר התיישבנו כולנו לשוחח עם קפה של בוקר.
ראשון הגעתי אני.
מלא נבוכוּת מהכינוס המוזר הזה.
בדלת היכרתי אותך, שדות הקטן מביא ריח אורנים של פעם.
את הדלת לשדות הנער פתח האריה הכחול שבטוח עדיין שכאן ביתו.
לקראת צהריים שמענו את השאגה המוכרת ומהחלון קיפץ לו בשובבות ראויה לגילו אישטבן, שעדיין מניף חרב לפלח רוחות וסערות.
הערב ירד וכל אחד פנה לחדרו.
כשנותרתי לבדי זרח אור בחלון.
היא גם הגיעה הגבירה הקסומה.
לאחר החיבוק ותחושת הרכות נשארתי לבדי.
הפעם בשקט.
זימנתי אתכם והרי יש לכם חיים משלכם.
מה כלכך חשוב היום דווקא ששווה להעיר אתכם?
ערב חג שכזה שאני חוגג כל שנה.
השנה אני חוגג ממקומות חדשים שבוקעים ממני.
השנה לראשונה חזרתי להכין זיתים.
הזיתים של אוּנגה.
רציתי שתטעמו מהם.
זו הרי סיבה ראוייה.
כי אלה זיתים שמרכזים את כל טוב החורף שבי.
אשר טעמם המר-מלוח מעיר את האביב שבי.
כמו זרעים שחרחרים הם בוקעים משדותיי.
בחורף שלפני חמש שנים החלטנו להכין זיתים.
אוּנגה ואני.
בדרך עתיקה מאוד.
זיתים ומלח.
בתוך חבית גדולה היא שטפה את הזיתים במים רותחים.
להסיר את האבק ומעט מרירות עודפת שחבויה בזיתים שחורים.
על תחתית חבית העץ פרסתי שיכבת מלח גס.
על המלח פיזרה אוּנגה שיכבה של זיתים שחורים ומבריקים.
הוספנו פלפל אנגלי, שברי עלי דפנה, הרבה חתיכות שום וגרגרי כוסברה.
כיסיתי שוב בשיכבה של מלח-ים גס.
וכך לסירוגין אוּנגה מפזרת שיכבת זיתים ואנו מוסיפים תבלינים ומכסים במלח הגס.
כשסיימנו, כיסינו במכסה ועליו הנחנו אבנים כבדות שילחצו על כל הכבודה המלוחה.
אוּנגה נסעה לביתה ואני נשארתי עם הזיתים ומגע שפתיה המתוק.
לאחר שחלפו עשרה ימים פתחתי את החבית וערבבתי עם כף עץ ארוכה את הזיתים עם הנוזלים שהצטברו בתחתית החבית.
שוב כך לאחר עשרה ימים נוספים.
בתום כחודש פתחתי את החבית והפרדתי בין המלח לזיתים.
לאט ובאהבה.
כי הרי סודות של 7000 שנים טמונים בזיתים במלח.
אין כטעם המריר-מלוח-ומתיקות טבעית שבוקעת מהזיתים המקומטים האלה.
מחר חג ואתם מוזמנים לטעום מהזיתים שלי.
בכל זאת, לראשונה בחמש שנים הכנתי אותם.
גם לכבודכם,
באהבה ו- Care
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
