(האתר שלי)
, 15:15 3/7/2005:
זה נורא יפה. גם לי יש חבר ילדות שאנחנו בקשר הדוק עד היום. וכשאני אומרת חבר ילדות אני יכולה לספר לך שהאמהות שלנו היו עושות לנו אמבטיית שמש ביחד.
מוזר שאת לא יכולה להכנס לביקור. גם פנסאית טענה שהיא לא מצליחה להכנס עם האקספלורר אבל מצליחה להכנס עם נוויגיטור אחר (אבל זה בטח מעצבן).
אין לי מושג! מה בדיוק קורה כא מנסה?
טוב, אולי בגלל שלא נכנסת מזמן, אז את לא יודעת שלאחר שהתחלתי לספר את סיפור פגישי עם אברום, בקשתי מכולם שיצטרפו. אז עכשיו גם את!
דוויניו זה דוד? כי האתר שלו פשוט להחריד (במובן החיובי של המילה) ואני לא יכולה לדמיין מה ימנע ממך כניסה.
חוצמזה רוצה לחזק- פנטזיות וחלומות, ברגע שמגשימים אותן/ם, הם מיד מפסיקים להיות כאלה. ולמציאות יש דרכים נסתרות לצבוע אותם בגוונים משל עצמה. בחיי שלפעמים היא לגמרי לא מבינה למה אני מתכוונת..
(האתר שלי)
, 12:16 2/7/2005:
מתוק!!
הזכרת לי את הפוסט שלי בנושא, גם אני התחלתי אז באהבה של הגן וגם אצלי זה היה א’, ואח"כ המשכתי עם א’-פים בלי סוף. בעצם עם סוף , א’ האחרון .
:-)
(האתר שלי)
, 13:20 2/7/2005:
את הקטע של להתאהב בפרא ולרצות לביית אותו אני מכיר היטב. את הקטע של להתאהב בחנון - לא, אולי בגלל שזה התפקיד שאני משחק. אבל שמחתי לשמוע שהוא הפך לגבר חסון וכל זה. יש תקווה!
מחכה להמשך...
(האתר שלי)
, 15:16 3/7/2005:
האמת היא שתמיד התנדנדתי בין השניים.
אני מאד אוהבת לפלפים, במיוחד עם עיגולדים.
ואם יש להם זנב סוס, אני בכלל מאבדת את העשתונות.
(האתר שלי)
, 15:45 3/7/2005:
כי, נדמה לי שכתבו את זה פה למעלה, את היית יושבת לקרוא פוסט של חמישה עמודים?
וכותבת אותם גם בבת אחת?
(חוץ מזה, האמת,שעד שכולם פה אמרו, בכלל לא הייתי בטוחה שבכלל אמור להיות המשך).
אמא של יואבי - אמא מספיק טובה (האתר שלי)
, 19:29 3/7/2005:
א. תתפלאי, אבל שיא הקריאה שלי עומד על מעל 5 עמודים (אמנם לא של פוסטים, אבל זה נראה לי די אותה שיטה).
ב. חלילה לכתוב אותם בבת אחת. לכתוב ב- וורד בהמשכים, ולפרסם כשגומרים.
(ג. בבקשה, בבקשה תמשיכי)
אמא של יואבי - אמא מספיק טובה (האתר שלי)
, 22:42 3/7/2005:
חוץ מזה, אני דואגת שעצבנתי אותך. אז רק כדי להבהיר, הסיבה שהייתי רוצה שתכתבי את הכל בבת אחת זה בגלל שאת כותבת יפה ומעניין...
, 13:51 3/7/2005:
תמיד ידעתי שבקיבוצים עושים חיים.
כשהייתי בכיתה ג’ בער, באתי לבקר את בת דודה שלי, והיא בדיוק היתה במקלחות המשותפות. אלוהים, איך שקינאתי בבנים שם.
(האתר שלי)
, 15:49 3/7/2005:
כל פעם שאני מספרת לג’סטיס ריכולי קיבוץ (ההיא מתגרשת כי בעלה בגד בה עם החברה הטובה שלה וכאלו) הוא רוצה שנחזור לקיבוץ.
אין מה לומר, יש שם אקשן.
אם כי - בררר, מקלחת משותפת. וכשאני הגעתי זה כבר היה רק בנות לחוד, ועדיין טראומטי לנצח.
המכבסה
תגובות לקטע: אהבה במחשכים הוספת תגובה חדשה
אני רואה שגם את בשיטת הסלמי.
מתי תקום האמיצה שתכתוב פוסט בן 10,000 מילה ותפרסם הכל במכה?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
הא, נכון! כולנו פרסמנו בפרקים!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
בטח. טיפת מקוריות אין כאן. אני אפילו יכולה לנחש את הסוף.
סתם.סתם. רוצים המשך.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
יופי באמת.
יושבת בחורה ומשקיעה
בשש בבקור וכותהת את סיפור חייה שלושים שנה אחורה ומה היא מקבלת בתמורה?!
לא מקורית?!!!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ציפיה קיבלת.
המון ציפיה.
ולמרות שבשעה הזו הייתי מעדיפה ציפית וציפה, נדמה לי שגם ציפיה היא גמול נאה לעמל.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ציפית? כרית?
פעם היה לי כזה.
כשעוד היה חושך בחוץ.
בסדר בסדר יאללה יאללה.
טוב
צריך לארוז את הילדים ולנסוע לפיקניק משפחתי-חברתי עם... אחיו של א’ ואולי אפילו א’ ואשתו ועוד מי ששרד מחבורת הקיבוץ.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אותו א’???
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
בחיי שכן.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
זה נורא יפה. גם לי יש חבר ילדות שאנחנו בקשר הדוק עד היום. וכשאני אומרת חבר ילדות אני יכולה לספר לך שהאמהות שלנו היו עושות לנו אמבטיית שמש ביחד.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כן, הה? מדהים שיש אנשים שהולכים איתך כל כך הרבה שנים. הם הולכים ומתמעטים, אבל בכל זאת, זה כיף, לרוב.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אין בעיה.
אני מוכנה להרים את הכפפה.
רק שחוששתני שזה לא יקח 10,000 מילה.
:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אינציקלופדיה?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
עכשיו תצטרכי כמובן לה... בסבלנות ולחכות ולראות...
אני מבטיחה שזה יהיה מהר.
יחסית...
:)))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ולא יכאב?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
למי?
סתאאאאאאאאאם
:)))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מחכה.
כן.
גם.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
עכשיו את יכולה לראות...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
פוסט מקסים ומבטיח לבאות!
מוזר שאת לא יכולה להכנס לביקור. גם פנסאית טענה שהיא לא מצליחה להכנס עם האקספלורר אבל מצליחה להכנס עם נוויגיטור אחר (אבל זה בטח מעצבן).
אין לי מושג! מה בדיוק קורה כא מנסה?
טוב, אולי בגלל שלא נכנסת מזמן, אז את לא יודעת שלאחר שהתחלתי לספר את סיפור פגישי עם אברום, בקשתי מכולם שיצטרפו. אז עכשיו גם את!
דוויניו זה דוד? כי האתר שלו פשוט להחריד (במובן החיובי של המילה) ואני לא יכולה לדמיין מה ימנע ממך כניסה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אני לוחצת ולוחצת והדף נפתח ונשאר לבן ומעצבן.
ניסיתי כבר כמה דרכי גישה וזה לא עובד
אני אנסה לשאול את היריב.
נ"ב- תודה!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כתוב מקסים, מחכה להמשך!
חוצמזה רוצה לחזק- פנטזיות וחלומות, ברגע שמגשימים אותן/ם, הם מיד מפסיקים להיות כאלה. ולמציאות יש דרכים נסתרות לצבוע אותם בגוונים משל עצמה. בחיי שלפעמים היא לגמרי לא מבינה למה אני מתכוונת..
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
כפרה עליך!
אני מסכימה איתך מאד בקשר למציאות.
אם כי יצוין לזכותה שלפעמים היא מוסיפה בקטנה דברים כאלו מקסימים שהפנטזיה הכי פרועה לא היתה מצליחה להעלות בדעתה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
גם זה כמובן נכון מאוד. מוכנה להגיד לא מעט שבחים בזכות המציאות.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
יפה אמרת.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כבר מגיל כל כך צעיר היית חזק בעניינים?
מחכה בסבלנות להמשך
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
האמת שעוד לפני זה היה לי חבר בגיל שנתיים,
אבל את זה אני לא יכולה לזכור בעצמי.
אם כי יש תמונות להוכחה.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
כבר מגיל צעיר הייתי כל כך פעילה....?
לא יאומן
’צמעי, השמים כנראה הם באמת הגבול....
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מתוק!!
הזכרת לי את הפוסט שלי בנושא, גם אני התחלתי אז באהבה של הגן וגם אצלי זה היה א’, ואח"כ המשכתי עם א’-פים בלי סוף. בעצם עם סוף , א’ האחרון .
:-)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
רגע,
למה אני לא קיבלתי פוסט כזה?
זה היה לאחרונה?
)-:
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הו לא, זה היה מזמן.
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=21400&blogcode=829328
והשני:
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=21400&blogcode=831558
תהני.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
איי שור ווויל.
איזה כיף.
נראה לי שזה לפני תקופתי.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
עכשיו גם אליך לא נותנים לי להכנס, שיט!
אני אנסח מכתב נזעם ליריב.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מה זה????. לזה לא נשתוק!!!
תנסי להכנס דרך הקישור האתר שלי, משם זה עובד?
(אם הצלחת להכנס תעשי חיפוש טקסט "האהבות שלי")
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
את הקטע של להתאהב בפרא ולרצות לביית אותו אני מכיר היטב. את הקטע של להתאהב בחנון - לא, אולי בגלל שזה התפקיד שאני משחק. אבל שמחתי לשמוע שהוא הפך לגבר חסון וכל זה. יש תקווה!
מחכה להמשך...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
האמת היא שתמיד התנדנדתי בין השניים.
אני מאד אוהבת לפלפים, במיוחד עם עיגולדים.
ואם יש להם זנב סוס, אני בכלל מאבדת את העשתונות.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
טוב, אם במקרה את מוצאת אז שלחי לי איזה עשתון
בתודה מראש,
אני
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
נו נתת לנו הקדמה כזו
ועכשיו נישאר עם טעם של עוד
לא טוב המתח ודחיית הסיפוקים בשבילי
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
איך שקראתי את התגובה הזו נתקע המחשב
תאמין לי שאני מבינה בסף תסכול נמוך.
אני אנסה להמשיך מהר ככל האפשר, בסדר אני איתך?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אחלה
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
שוב להפנות את הטענות לשצה? למה לעשות המשכים למה?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
כי, נדמה לי שכתבו את זה פה למעלה, את היית יושבת לקרוא פוסט של חמישה עמודים?
וכותבת אותם גם בבת אחת?
(חוץ מזה, האמת,שעד שכולם פה אמרו, בכלל לא הייתי בטוחה שבכלל אמור להיות המשך).
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
א. תתפלאי, אבל שיא הקריאה שלי עומד על מעל 5 עמודים (אמנם לא של פוסטים, אבל זה נראה לי די אותה שיטה).
ב. חלילה לכתוב אותם בבת אחת. לכתוב ב- וורד בהמשכים, ולפרסם כשגומרים.
(ג. בבקשה, בבקשה תמשיכי)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
חוץ מזה, אני דואגת שעצבנתי אותך. אז רק כדי להבהיר, הסיבה שהייתי רוצה שתכתבי את הכל בבת אחת זה בגלל שאת כותבת יפה ומעניין...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מפיתום עצבנת אותי??...
מצחיקה אחת
אבל תודה.
(אני אבל מודה, קשה לי עם פוסטים ארוכים. לקרוא וגם לכתוב).
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ועכשיו אני במתח.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
ממה? אמרתי הכל (סתתאאםם)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
תמיד ידעתי שבקיבוצים עושים חיים.
כשהייתי בכיתה ג’ בער, באתי לבקר את בת דודה שלי, והיא בדיוק היתה במקלחות המשותפות. אלוהים, איך שקינאתי בבנים שם.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
כל פעם שאני מספרת לג’סטיס ריכולי קיבוץ (ההיא מתגרשת כי בעלה בגד בה עם החברה הטובה שלה וכאלו) הוא רוצה שנחזור לקיבוץ.
אין מה לומר, יש שם אקשן.
אם כי - בררר, מקלחת משותפת. וכשאני הגעתי זה כבר היה רק בנות לחוד, ועדיין טראומטי לנצח.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
רגע, לא הבנתי כלום. יהיה המשך או לא?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
מסתמן שכן.
אף פעם לא הייתי חזקה מול לחץ קיבוצי.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
בגד בשתי חברותיו איתך?
כנראה שאילוף הפרא לא צלח כל-כך... (או שמא כן?)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אכן, לא ממש הצלחתי. אבל אישתו כן.
כרס, קרחת קטנה ושני ילדים חמודים מאד.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
או קיי-אז גם את בשיטת"להשאירנו עם תאותנו(לסיום)בידנו"
מצפה להמשך.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
לא השארתי דווקא פאנץ’ ליין לפעם הבאה, כמו שאחרים עושים, יצויין לזכותי.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
אני עוד אחת שרוצה את ההמשך- ומהר!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
שניה, שניה,
עוד לא סגרתי על הפורמט -
אם אני אמשיך ככה אחד אחד, זה יקח נצח.
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
ואם כך היית אז, אני מצפה לשמוע על ההמשך...
:))
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
הרמת גבה רבת משמעות...
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
את המשמעות, אני הקורא מחפש וגם מוצא...
את, יקירתי, רק תמשיכי להקרין מעצמך להנאתי:))
(אני במצברוח נהנתן:)
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
מפתיע איך הדברים שממש רצינו כילדים מוכיחים את עצמם כזיונים מחורבנים. לא?!
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה
אתה חושב שהכל?
אני חשבתי שזה ספציפי לא’?
הוסף תגובה לתגובה קישור ישיר לתגובה ^
הוספת תגובה חדשה: