יומני אלפוחרה

תגובות לקטע: על דא ועל הא ועל דימיון  הוספת תגובה חדשה


 (האתר שלי) , 12:05 28/6/2004:

הי שדות,
אני מוכרחה לומר שגם אני שואלת את עצמי בזמן האחרון הכיצד יתכן שכולנו (ברשימה ההולכת וגדלה) נפלאות כל-כך. אני דווקא לא תמיד נפלאה, למשל.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 12:10 28/6/2004:

תודה על התגובה.
אשמח להרחבה.
נפלאה או לא, בנוסף להרגשתך טמונה גם במה שאת משדרת לאחרים, לא?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 12:16 28/6/2004:

לא הבנתי את המשפט האחרון.
לאיזה כיוון אתה רוצה שארחיב?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 12:22 28/6/2004:
לכל אשר את רוצה להבהיר לי.

אתם ניפלאים (לא רק נשים) משום מה שאתם משדרים אליי. גם כשאת לא מרגישה ניפלא החוויה שאת מעבירה יכולה ללמד הרבה חיובי עלייך כאדם.
ובהתאם אני מגיב בחיבוק, בניפלא וגם באני אוהב אותך. זה מה שהצלחת לעורר בי.
כן, אני יודע שאנשים נרתעים מזה, לא מוכנים לקבל.
אך כבר ממזמן למדתי שקבלה היא שריר די מנוון אצל רובנו.
אני את שלי עושה ואומר בכנות מוחלטת.
כך שאין לי רשימה גדלה והולכת של ניפלאים.
יש לי תגובה למה שאני קורא, מגיע אליי ויוצא ממני.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 12:31 28/6/2004:
שריר הקבלה הוא אכן שריר מנוון - אהבתי את הדימוי. החיים מלמדים להתייחס בחשדנות לכמות גדושה מדי של אהבה - שמא מניפולציה עומדת מאחוריה. קשה הדבר במיוחד לאנשים אינדיבידואליסטים כמוני - להיות חלק מגל אהבה המוני.
אני את האהבה שלי מחלקת במשורה למיוחדים ביותר - אחרת איך הם ירגישו מיוחדים?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 12:46 28/6/2004:

זו הנחה שאת חיה לאורה, שאנשים מרגישים מיוחדים אם תחלקי את אהבתך במשורה.
לכל אחד יש הנחות קיומיות כאלה.
אהבה פנים רבות לה.
ואנו למדנו בחיים ציניים אלה שסובבים אותנו להסתיר פנינו ממנה.
אמרת "אהבתי את הדימוי". באמת אהבת? האם זו אהבה? ובכל זאת כתבת "אהבתי".

אם הייתי מניפולטיבי, האם הייתי מפזר את "הכרזותיי" ברוב הבלוגים שאני מבקר? אולי, אם אני מניפולטיבי טיפש.
אך ממזמן פשוט החלטתי להיות נאמן לעצמי.
אני איטי, אך לבסוף אני לומד מי לא מקבל את תגובותיי המחבקות.

לא יודע מה זה אינדיבידואליסט. אין אנשים כאלה באמת. את יכולה לחשוב כך על עצמך, לחוש כך, אך אם תבחני את חייך תראי כי את אינדיבידואליסטית בכמה תחומים ובאחרים לא. האם אדם סגור ומופנם הוא אינדיבידואליסט?
האם אדם שחי בחור בהרים בדרום ספרד הוא כזה?
מילים מחביאות מאחריהן עולם עמוק הרבה יותר מאוסף האותיות המרכיבות אותן.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 13:47 28/6/2004:

אני נהנית מהדיון המתפתח כאן.
אני רוצה להבהיר שכוונתי ב"משורה" היא למספר האנשים שאני בוחרת להעניק להם ולא לעצם היכולת שלי להעניק אהבה. אנשים אלה זוכים לאהבה בכמוית אדירות. היכולת למצוא אהבה לכל אדם באשר הוא היא יכולת נדירה ומעוררת הערכה.
המשפט "רק אהבה מביאה אהבה" הוא משפט שאני אוהבת אבל עדיין עובדת על יישומו בניסיון לראות באדם את הטוב ואת הראוי לאהבה.
באשר לקבלה - יש בי חשדנות ראשונית עד שאני משתכנעת בכנות כוונות.
במקרה שלך - השתכנעתי. אני קוראת אותך ויודעת את המקום ממנו אתה בא ומכירה בצורך שלך לתת ולקבל אהבה.
חוץ מזה - דארלינגיים יש רק אחת....:))))



הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 14:10 28/6/2004:

קיבלתי את התיקון למשורה. אכן ניתן היה להבין מהניסוח שלך את שתי המשמעויות.
מעניין, לא?

אבל החשדנות דרלינג היא המנוונת את השריר ההוא. את מספיק בוגרת ומנוסה וחכמה כדי לדעת לקבל ואם יש צורך אז להגיף את הדלת.

ואני שמח שהשתכנעת שאצלי אין משחקים ואני מתכוון למה שאני כותב.
דרלינגיים יש רק אחת ללא ספק.
ודרלינג שיודעת לשוחח ולהקשיה ושוב לשוחח יש גמכן רק אחת.

והנה זכית במיקבץ של דרלינגיים...
מה שמלמד ללא ספק כמה אני מעריך ומכבד ומוקיר אותך:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 14:26 28/6/2004:
כדי להשיב לך הערכה כנה, אצטט לך את פלוטינוס:
"הכל יכולים לראות את היופי שבדברים אבל לא כולם מתפעלים במידה שווה. המיטיב לחוש את היופי אוהב אהבה אמיתית".

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 17:16 28/6/2004:

דרלינגיים,
חשבתי לי תמיד, איך זה שפלוטינוס לא הוזכר אף פעם בדיונים כאלה ואחרים פה בישרא.
המישפט שהבאת הוא ניפלא, באמת ניפלא.
רק לי יש בעיה עם התפיסה הזו, בהיכרות כתביו של האיש שכתב אותו. או יותר נכון, ניכתב על-ידי תלמידיו.
כי הוא כיוון את אל היופי הפנימי ופסל את העולם החיצוני כטפל וכמעט לא חשוב. ואני, כמו שניתן להכיר מהבלוג הזה וגם מהדיון שלנו כאן, ראוה את היופי והאהבה כדו-שיח המתחיל עם הפנימיות שלי ונמשך אל העולם הסובב אותי. ומהעולם הסובב אותי חוזר ומעצים ומעשיר את עולמי הפנימי.

אני נוטה הרבה יותר לאמץ לחיקי את ו"אהבת לרעך כמוך", כי במישנתו של פלוטינוס יש משום הסגפנות, מה שבאמת קרה להולכים אחריו ולו עצמו כמובן.
אני תמיד מוסיף את ו"אהבת..." למשפט שציטטתי בפוסט הקודם שלי:"כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם".

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 20:30 28/6/2004:
מהיכרותי עם דברי פלוטינוס הוא מחשיב מאד את החיבור של היופי הפנימי עם היופי החיצוני - ממש כמוך. דבר הופך יפה מתוך חיבור עם הנשמה. הוא בעצם מדבר על האלוהי כיופי האולטימטיבי.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 09:05 29/6/2004:

דרלינגיים,
עתה אני יודע למה התכוונת ששלחת לי את אמירתו של פלוטינוס.
ואני מאוד מודה לך.
זו מחמאה גדולה!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 09:24 29/6/2004:

זו היתה כוונתי.
יום נפלא לך, יקירי

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

מקוקו (האתר שלי) , 12:39 28/6/2004:

יקר לי
בתור אחת בקבוצת הנפלאות רוצה להגיד לך
שממש, אבל ממש לא איכפת לי כמה אחרות נפלאות בעיניך.
לא מרגישה צורך בבעלות עליך.
מזמינה שתכתוב לי כל יום שאני נפלאה.
כל יום שאתה מחבק.
כל יום שאתה אוהב.
בתגובות המצומצמות שלך אלי לא חשתי בזיוף. כשיש מה להגיד, אתה כותב לעומק. כשאין, רק חיוך, זה נקרא נימוס, התייחסות, קשר.
אתה עוד יותר נפלא בעיני אם אתה מצליח לחשוב שכולם נפלאים. ואולי זאת גדולתך בעינינו (בכל אופן בעיני)
אז מבחינתי...........חופשי.
אני דורשת בלעדיות רק מהבעל ומהאהוב.... וגם זה בערבון מוגבל.
חיבוק (למרות שאני מחלקת חיבוקים לעוד כמה...)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 12:49 28/6/2004:

תודה מקוקו.
אני מאוד שמח לשמוע את מילותייך.

אל חשש, אני אמשיך כי כך אני.
כך טוב לי.
כך אני מרגיש מהבטן שלי.
זוכרת כמה חשובה לי הבטן?:))

חיבושון:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

אמל"ש (האתר שלי) , 12:46 28/6/2004:
שדות המקסים שלי.
תגובה שכזאת, כמו של איילה, באה מחוסר. כשאני מרגישה בצד, ורואה איך כולם מתחבקים וחם להם, אני לא מאמינה שזה אמיתי, שזה אפשרי, כי לי כל כך קר. הרי זה לא שהענקת לה חיבוק והיא דחתה אותו, היא התרגזה על החיבוקים והאהבה שאתה מחלק לאחרים, על הדביקות לכאורה.

שדות, אין מצב שבו כולם יבינו אותך או יאמינו לך. גם אם אתה קר וגם אם אתה חם. לי יש נטיה דומה לשלך להביע את ההתלהבות שלי בקולי קולות, אבל היא באה הישר מהלב, בדיוק כמו שלך. יש אנשים עם הרגלי הבעה אחרים, לא תמיד הם יבינו אותך. זה לא אומר שאתה מה שהם מפרשים, מה שהם חושבים. זה רק אומר שככה הם רואים אותך.

זה לא נעים, כי כולנו רוצים שיאהבו ויקבלו אותנו כמו שאנחנו, אבל זה בלתי נמנע. כשנכחתי הרבה בפורום אחר, מקום הרבה יותר קר וציני מהחלקים שאנחנו מכירים בישרא, קיבלתי קיטונות של ביקורת על הנחמדות הלא אמינה שלי, במיוחד כשהיא השתנתה בלי אזהרה למתקפה ,כשדברים לא מצאו חן בעיני. אנשים לא האמינו לי שאני מתכוונת למה שאמרתי והאשימו אותי בזיוף ובצביעות וכמובן: בחנפנות, איך לא.
מאוד נפגעתי, אבל בסופו של דבר הנצחון שלי היה שסרבתי להשתנות

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

אמל"ש (האתר שלי) , 12:48 28/6/2004:
אוהבת אותך מאוד ומחבקת אותך בדיוק כמו שאתה. אל תשתנה. (כאילו שזאת אופציה בכלל.:-))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 12:51 28/6/2004:
לא מ. יקירתי, זו לא אופצה בכלל.
זה קרקע הצמיחה והבריאה שלי:))

תודה לך ואת הרי יודעת כמה אני אוהב אותך:))

[את רואה, אני לא משתנה ונשאר בחיים גם אחרי שאני אומר מילה נדושה שכזו:))]

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

אמלש (האתר שלי) , 14:58 28/6/2004:

מה זאת אומרת נשאר בחיים? אחרי אמירה שכזאת אנחנו חיים יותר, לא?
:-)
איזה משפט יפה כתבה לך דארלינג. אימצתי.
:-)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 17:19 28/6/2004:

יקירה לי,
לשון לצון מחזקת את האמירה, לא?
תקראי את תגובתי לדרלינג למישפט היפה באמת שהיא כתבה לי.

:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 12:58 28/6/2004:

אין לי כל בעיה עם התגובה שלה. ראיתי עוד כמה תגובות שלה לאחרים...
גם אם יאמר לי אדם שכן איכפת לי ממנו שדי, נימאסתי עליו עם התגובות שלי האלה.
גם אז לא אשנה מדרכיי. לא הכל נושא פרי כמו שכתבתי בפוסט.
הרי את עולמי אני חי וזאת דרכי להודות על החיים הניפלאים האלה שיש לי. שיש לכל אחד ואחד. כן, יש והחיים לא מחייכים אלינו. שקשה לנו בטירוף. אך עדיין יש בנו חיים ואת הדבר הזה איני שוכח אף פעם ומנסה להזכיר לאחרים.

מי שיתקיף אותי על אהבה ונחמדות מבטל את זמנו לריק.
דומה למי שיתקיף אותי על הרגל הנגררת שלי.
היא שלי ואני לא מוותר עליה גם בחסר שהיא מציינת כל רגע בחיי. אך היא גם מדגישה כלכך את כל היש שיש בי.

תודה עמוקה על התגובה הזו יקירתי. תודה!
חיוקיים:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

אמלש (האתר שלי) , 14:57 28/6/2004:

כמה שווה להשקיע בתגובות אליך שכן אתה מגיב ומאיר את הלב כיפליים!
שימחת את לבי שדות יקר.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 17:20 28/6/2004:

כיף לי עם חברה כמוך.
ממש:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 11:23 29/6/2004:

השארתי לך תגובה חדשה בפוסט על יצחק שדה שמשום מה פספסתי.


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 16:11 29/6/2004:

לא איכפת לך שנחזיר אותו להיות פנחס שדה, נכון?
יצחק שדה כבודו במקומו מונח.

הרגיז אותך הפנחס הזה ממש:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 13:04 28/6/2004:
אהבתי את ההדמייה שעשית על האהבה, אבל רציתי למצוא מילה אחרת מהמילה "וירוס" שיש לה משמעות שלילית בחיינו (הווירטואליים והמוחשיים כאחד), ולא מצאתי...
אז וירוס ישאר...
ונחליט שישנם גם ווירוסים טובים (כמו שישנן כנראה , פצצות שלא מכאיבות...:))).

כשתינוק מגיע הבית לאחר לידתו, אחד הדברים הראשונים שאומרים לאמא שלו הוא: אל תפנקי אותו יותר מדי, אל תגשי/תחבקי/תגעי/תנשקי יותר מדי, ומשם אנחנו למדים שיש "יותר מדי אהבה" ושזה לא דבר טוב, מכאן כנראה באה גם החשדנות המסויימת למי שלא חושש לאהוב ולהראות את אהבתו בכל מקום ודרך אפשריים...
והרי אהבה הוא דבר שלעולם לא נוכל לשבוע ממנו...:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 13:13 28/6/2004:

היי יקירתי (מותר?),
זה טוב דווקא לדעת שיש וירוסים טובים, בדומה לחיידקים מועילים.
אהבתי את התייחסותך לאהבת האם לתינוקה. אני תמיד הרהרתי, אם התינוק מורעף בכלכך הרבה אהבה אז, מאיפה החסר הזה שלנו בחיים?
אולי כי אנו חוששים מלבטא אהבה אפילו לעולל שלנו. כי יותר מידי אהבה תזיק.
מחיי אני יכול להעיד כי אין מצב של יותר מידי אהבה. אין שובע מאהבה. כי אהבה מזינה ומצמיחה ובוראת.
ואני ממש גאה וטוב לי שאני נחשד ב"חטא" האהבה. איזה יופי לי!

חיבושוןמודה:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

רוח ים (האתר שלי) , 13:11 28/6/2004:
"מגיעים אלינו הבייתה אנשים.
כדי לבקש עצה.
כדי לבקש סיוע.
סתם כדי לשבת ולהירגע.
סתם, כי הקפה כאן חם וטעים.

דמיינו שהם נדבקים כאן בוירוס מיסתורי.
דמיינו שהם מתחילים לחייך.
דמיינו אותי מחבק אותם.
דמיינו את האהבה שאני שם בכל חיבוק.
דמיינו כמה הם ניפלאים בעיניי.
דמיינו שהם רואים שאני אוהב את כולם.
דמיינו כי הם חוזרים הנה שוב ושוב ושוב."

זה בדיוק המקום שלי... (רק השורה הראשונה צריכה להיות - מגיעים אלי אנשים)
עכשיו עוד יותר יודעת את המשותף.
נתראה בודאי באחת ההצטלבויות
המון חיבוקים ואהבה :)))


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 13:16 28/6/2004:

היי יקירתי,
כל כך שמח על ביקורך הבוקר כאן.
הקפה כבר מגיע:)

שמח לשמוע שאנו באותה המפלגה.
שמח מאוד!

ולא חששת לשלוח לי חיבוקים ואהבה:))

חיבושוניםשלאהבה:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

רוח ים (האתר שלי) , 13:32 28/6/2004:
שמחה על הקפה, תודה, באמת חסר לי משהו להתעורר הבוקר.
ודאי שאנחנו באותה מפלגה, ובסוף בלי שנרגיש אפילו נצליח לסחוף אחד או שניים לאהבה הפשוטה הזו.
לא מצליחה להגיע לאחרונה, יותר מדי ענייני חוסר אהבה ועבודת יתר באימפריה שלי. מפצה בקפה שלך...
גיליתי שהלב שלך משחק. אני מקווה שבתחום הנורמאלי :)) כאן יותר מדי אהבה אכן יכולה להיות מסוכנת, אז מחבקת בזהירות ומבקשת שתשמור על קצב אחיד ואנרגטי.
הולכת לכתוב משהו לעצמי, אתה מוזמן לבקר אחר כך.
להתראות בסרט :)))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 13:58 28/6/2004:

זה קפה משובח מניקרגואה...
תמיד את מוזמנת:))

לוואי על כולם לב אוהב ושמח כשלי יקירתי.
חיבוקייך מתקבלים פה ברצון ובאהבה.

הייתי בסרט והתרגשתי:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 13:43 28/6/2004:
גם לי לפעמים קשה עם אהבה כל כך זמינה, זורמת...
לכן אני בורחת מחבורות החיבוקים למינהם.
אבל יש מקומות בהם אני מרגישה שזה אמיתי.
ואחד מהם זה כאן בסלון שלך

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 14:00 28/6/2004:

זה השריר יקירתי. את צריכה לעשות ג’וגינג לשריר הקבלה.
הוא קיים, רק דורש כושר.

תודה לך יעלה שאצלי את חשה טוב.
כי את אורחת מאוד רצוייה כאן:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 14:05 28/6/2004:
כן. אני אתאמן.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 17:21 28/6/2004:



הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 17:56 28/6/2004:
וואו, כמה אהבה יש פה. לקח לי שעות למצוא את הסמיילי שלך...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 18:02 28/6/2004:

יש רייטינג לאהבה...
תחי האהבה:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 13:45 28/6/2004:
היי יקירי ((:
אני חושבת שאולי היא טועה, וגם אם לא, זה תמיד נחמד לשמוע מילים טובות (במיוחד בימים פחות טובים).
נעים לדעת שאתה פה ושאנחנו יכולים לדבר (ולפעמים גם לא פה).
אף פעם לא חשבתי לעקוב אחרי מישהו (מעניין למה היא עשתה את זה).
אבל זו לא הנקודה
לי אתה טוב בדיוק כמו שאתה ((:

אוהבת
הדר

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 14:04 28/6/2004:

היא ממש לא מעניינת אותי. תגובתה הביאה אותי להרהור על מהות התגובות שלי. והבנתי לעצמי שאני "בסדר".
הכל מראה לחיים.

שמח שאת "מסתדרת" עם אותי כמו שאני.
מאוד שמח.

[אני אגיע גם לענות לך...]

חיבושוןמרגיע:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 14:41 28/6/2004:
לפעמים כל מה שאנחנו צריכים זה שמישהו יפנה את תשומת ליבנו לדברים שאנחנו עושים.
לא קרה שום דבר.

אגב, מחר אני מתחילה לעבוד ((:
(הרגע הודיעו לי שהתקבלתי לעבודה)
ואני יכולה להיות עכשיו הרבה יותר רגועה
(ממש הקלה).

~חיבוקים חמים~

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 17:22 28/6/2004:

איזה יופי.
אוףףף, כמה שאני שמח...

מזל טוב

חיבושונים:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 17:25 28/6/2004:

תודה ((:
ירדה לי אבן ענקית מהלב כשהודיעו לי...
זה פשוט עשה לי את היום

אגב, קיבלת את המייל ששלחתי אליך אתמול?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 17:54 28/6/2004:

שמח בשבילך המון המון יקירה,
קיבלתי את המייל ואענה היום...
סבלנות, זוכרת?:))

חיבוקשמח:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 18:02 28/6/2004:
סבלנות יש לי (אני עובדת על עניין הסבלנות הרבה לאחרונה)
פשוט לא ידעתי אם קיבלת אותו זה הכל...

אוהבת
הדר

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 14:12 28/6/2004:
גררררררר על ישרא פעם שלישית מוחק את התגובה
שדות יקרי את איש נפלא אוהב ואהוב זה עבורךhttp://www.riversongs.com/Flas/anlove.html
ולגם אמא ובן זוגה ה רבה שנות קסומות של אהבה
http://www.riversongs.com/Flash/aniv.html עם המון אהבה שלגיה
אגב כולם מוזמנים לשולחן הכיבודים שפתחתי אצלי לכבוד נוי

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 15:34 28/6/2004:
תודה ליידיסנו יקרה!!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 17:24 28/6/2004:

תודה יקירה על מילותייך החמות.
אני אגיע בכדי לטעום ולשמוח:))

חיבוקיאחה"צ:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 22:49 28/6/2004:
היי שדות
יש מסיבה גם לאמא אצלי עם מוסיקה וריקודים מוזמן גם לשם רוצה לרקוד איתך רקוד חיבוק נשיקה שלגיה

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 09:06 29/6/2004:

לא היה ישרא מחו"ל, כך שלא יכולתי להגיע:)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 09:23 29/6/2004:
גררררררר על ישרא היתה לי גם בעיה איתם חחחחחחח
אבל המסיבה ממשיכה ואתה כמובן מוזמן תמיד
חיבוקי בקר עם המון אהבה לחברי שדות הנפלא משלגיה

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 14:27 28/6/2004:

מכיוון שאני קראתי גם את "חרונך"
ודווקא בהקשר אליי ולשרון
אני מוצאת שאנחנו (ואני מעיזה לחבר אותנו ביחד)
מאמינים שיש דרך נאותה לומר גם דברים שליליים
שאין צורך להתערב אלא אם נתבקשה דעתנו
או נעשה עוול...
אני מאמינה גדולה בפרגון
מאמינה בטוב וברע כחלקים בלתי נפרדים מהשלם
ולכן, כל כך קל לי לשפוט את האחרים
(עדיין לומדת לא לשפוט את עצמי:-))
אין אחד הראוי יותר או פחות לאהבתי
וכמה טוב הדבר שעם כל אחד או אחת ניתן ליצור קשר היחודי איתו/ה...

לדמיין אהבה...
מי יתן ונדע אותה:-)

חיבוקים אח אהוב
המשך לשורר לי אהבה:-)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 17:28 28/6/2004:

אחות יקרה לי,
את זוכרת את "חרוני" עדיין.
גם הוא ניתן אז בטפטוף עדין משהו, לא?

תודה לך על המילים החכמות והעדינות.
כן, עם כל אחד הקשר הייחודי. אהבתי. (שימי לב! השתמשתי בשורש א.ה.ב:))

אני אמשיך בשירי אהבתי כי היא מעניקה לי חיים ומקווה שגם לאחרים...

מחבקךבחום:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 15:10 28/6/2004:
צחוק גדול צחקתי שקראתי את מה שהאיילה הזאת כתבה לך
צחוק גדול
יש אנשים שממש מבזבזים את האנרגיה שלהם
על לספור כמה פעמים אתה מחבק אנשים אחרים ? או כמה פעמים ביום אמרת יקירתי לאחות וחברה?
אם זו משימתה בישרא
"לחשוף"
שתחשוף
אתה אחשלי היקר באדם תמשיך בשלך
אל תיתן לאף מלעיז להסית אותך
אם היא רק הייתה יודעת איזו נשמה יש בך
כמה צניעות וטוב לב.
די מספיק לעסוק בה
מצטרף לברכות לאשה המופלאה ובן זוגה ליום נישואיהם
הרבה אוהב אותך
קיבלת את המייל אני מניח

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 17:36 28/6/2004:

אחי יקירי,
כמה חום ואהבה אתה מקרין,
אני מקווה שאמצא ראוי לה.
אתה מציף אותי.
תודה!!

לא טליק, לא כתבתי את הפוסט כי איילה הרגיזה אותי.
באמת שלא הרגיזה.
אלא גרמה לי לשאול את עצמי האם אני חנפן ומניפולטיבי שכזה?
מין מראה כזו...

והרהוריי הפרטיים הביאו אותי לשתף את חבריי כאן בנושא המחמאות ובניפלאוּת שאני רואה פה בבני האדם בישרא, ובהתאם מביע את תחושותיי כלפיהם.
לא מפחד ולא ירא.
כי כל תגובותיי באות מאהבת האדם באשר הוא אדם.

כן ברכות לאישה המופלאה גמאמא.
אוףףף, כמה אני אוהב אותה!!
אתם שומעים?
את שומעת גמאמא?
אני אוהב אותך.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 18:42 28/6/2004:

הבנתי מאיזה מקום כתבת את הפוסט
זה אני שלא התאפקתי...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 22:49 28/6/2004:

אני שומעת ומחייכת חיוך כ"כ רחב שאני בטוחה שאם תסתכל טוב בטח תראה אותו דרך המסך!!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 09:08 29/6/2004:

כזה חיוך שעדיין נמצא כאן.
תודה יקירה!
חיבושלישון:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 15:31 28/6/2004:
לכבוד יום הנישואים וחגיגותיו לא הגעתי לפה עד עכשיו, וראה איזו הפתעה חיכתה לי...
אתה מרשה לי לא להתייחס לאיילה ואפילו לא לתגובתה של דרלינג , אומר לסיכום כל הנושא כולו כי אני מסכימה איתך במשפט "אין יותר מידי אהבה" וזה בעצם אומר הכל.

תודה לך חבר יקר על איחוליך. על המילים החמות ועל החיבוקים והאהבה לאורך כל הכרותינו.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 16:49 28/6/2004:

ואת כבר חזרת הביתה?

מזל -טוב לך יקרה.

ונכון שאנחנו אוהבות את החיבוקים של שדות?
שלא יפסיק לעולם.
שלא יחליף לנו דיסק:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 16:50 28/6/2004:
פעמיים?

שדות, נא להשתמש בתכונות הפרו..

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 17:58 28/6/2004:

למה? זה נעים לי פעמיים.
מחר יום שלישי, לא?

חיבוקים:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 17:58 28/6/2004:

למה? זה נעים לי פעמיים.
מחר יום שלישי, לא?

חיבוקים:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 16:49 28/6/2004:

ואת כבר חזרת הביתה?

מזל -טוב לך יקרה.

ונכון שאנחנו אוהבות את החיבוקים של שדות?
שלא יפסיק לעולם.
שלא יחליף לנו דיסק:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 17:40 28/6/2004:

מחבק אותך חזקחזק שלא ייגמר לעולם:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 22:51 28/6/2004:
חזרתי ויצאתי וחזרתי שוב... יום עמוס וכייפי, יום חופש זוגי.
והחיבוקים של שדות לא יפסקו לעולם אין לי בזה ספק!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 17:39 28/6/2004:

תודה שבאת לכאן היום יקירתי.
אני פשוט מתמלא ממך יומיום ומכיר תודה לך שאת חברה שלי.
ידביד, זוכרת?:))

וכאן בפינה צנועה זו של ישרא, רציתי לאחל לך המשך דרך מוצלחת.
חיבושוניםמהבטן:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 16:40 28/6/2004:

יקירי
שמחה שאתה חלק מחיי
כל מילה שלך מגיעה היישר לליבי
למרות ששריר הקבלה שלי לא בשיאו
אבל אתה עוזר לי לאמן אותו

אתה כל כך צודק שזו בעיה של שריר הקבלה
כשלא יכולתי לקבל הכל נראה לי מזויף
וכבר ראיתי את תגובתה של איילה הזועפת לעוד מישהו
כנראה שקשה לה
בוא נשלח לה אנרגיות של אהבה
אולי השריר שלה ישתחרר

נשיקות


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 17:44 28/6/2004:

הי יקירתי היפה,
תמיד מתרחב ליבי כשאני קורא אותך.
תודה על המילים החמות והמאמינות האלה.

הלוואי על כולם שריר קבלה מפותח כשלך.
את מופת ודוגמא עבורי איזה דרך מסוגל אדם לעשות.
אם רק יקבל את עצמו ואת סביבתו.

חיבושוניאחה"צ:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 20:42 28/6/2004:
פתאום נזכרתי בתקרית שהיתה לנו על רקע שריר הקבלה, זוכרת?
הרי זה בדיוק היה העניין. היה לך קשה לקבל את מחמאותי...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 19:46 29/6/2004:
לגמרי
אצלנו בבית היו נותנים רק כשרצו משהו זה לא היה מהלב
ולקח לי הרבה זמן ללמוד שזה יכול להיות גם אחרת

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 20:02 29/6/2004:

ועכשיו את מבינה?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 23:51 29/6/2004:

דרלינגיות השתיים,
כל כך מהנה לי ונעים לי להריח את שהותך כאן...
נוגעת פה,
מרפרפת שם.
איזה כיף!!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 00:01 30/6/2004:

מרחפת סביבך ומפזרת אבק כוכבים...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 00:04 30/6/2004:

ומחייכת אותי...
תודה!

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 16:59 28/6/2004:

שדות דארלינג מתוק יקר אהוב וחביב

נהנתי מכל מילה בפוסט.
קודם כל באמת דאגתי אתמול...אבל כבר הבארת לנו אתמול..
ולעניין המחמאות. אוה המחמאות ומילות החיבה.. אז כבר אמרתי לגמאמא, אל תחליף דיסק. גמני עוקבת אחריך בבלוגים שונים, אבל המעקב שלי אחריך נובע רק משום שאני רוצה לקרוא עוד קצת מפנינך שמופנות כלפי, או כלפי כל אדם אחר אבל תמיד תמיד מלאות חן.
אפשר להסתכל על זה כסכריניות וחנפנות [גמני חנפנית!] ואפשר להסתכל על זה שפשוט יש לך הרבה מקום בלב.
ובחרת להיות בן אדם שמח ומפרגן במקום נרגן וחסר לב..

אני אוהבת אותך כמו שאתה.
ישרא, מאז שהצטרפת, קיבל פנים חדשות של שמחה ואחווה.
וכשאנחנו משתוללים עם המילים, אנחנו מספיק חכמים לדעת שיש בזה גם קורטוב של הומור, מה שעושה את זה עוד יותר יפה.
ערבטובמלאאהבה:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 17:47 28/6/2004:

אהובה לי את נוי,
כל כך מחממות מילותייך.
דמעות של שימחה הוצפתי כשקראתי.

אני מקווה שאגיע באמת למדרגה הזו של הרבה מקום בלב.
אך אני מתאמן ומתקרב יומיום.

אל חשש, הדיסק נישאר במקומו.
אולי אעלה קצת את הווליום, בהתאם לצורך, אך המנגינה לעולם נישארת:))

חיבושניאהבה:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 17:07 28/6/2004:

ומתוך האהבה שאתה כותב עליה
ומתוך האהבה הזאת שאתה מעניק לכולנו סיפרתי עליך לזוגתי
הכל סיפרתי
ופעם ראשונה מאז שאני באיזשהוא פורום של אינטרנט
ופעם ראשונה בכלל היא יכולה הייתה לתרגם בראשה איך יחסים וירטואלים הופכים ליחסים אמיתיים בין בני אדם
כי בסופו של דבר בכל קצה של קשר וירטואלי
יש מישהו
עם לב.
יש אדם.
יש אהבה.
שהיא ממש לא וירטואלית
גם כשהיא עוברת באמצעים וירטואלים בתקשורת וירטואלית
בסופו של החוט יושב מישהו
שמקשיב לך
שאתה מקשיב לו
שאיכפת לו ממך
שלך איכפת ממנו
שאתם יודעים שאתם חשובים אחד לשני

איך נספר את כל זה לאיילה הזאת?

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 17:51 28/6/2004:

כשהמערכות סגורות, אין עם מי לדבר.
לכן, נעזוב אותה במקומה.

ואתה טליק, בסוף אני עוד אאמין במה שאתה מרעיף עליי:))

יקר אתה לי וכל מה שכתבתי לך אתמול בא בדיוק מהמקום שאתה מדבר עליו.
קראתי את שני המיילים ואשיב...
תודה אחי שלי.

מחבק אותך על כל האהבה הזאת.
ואנא מסור לזוגתך חיבוק ממני:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 18:45 28/6/2004:

תאמין אחי תאמין
כי זה מאותו מקום שאהבה שלך מגיעה
בשבילי אתה מורה דרך

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 09:25 29/6/2004:

תודה אחלי:))
אני אשתדל להאמין...

[חזר הקשר גם לחו"ל... עד לפעם הבאה]

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 18:10 28/6/2004:
My friend

I don’t and never doubted your love to other people here
Personally, I have a problem with large groups, and I even wrote about it. I sometimes feel lately that I don’t really belong here anymore, and part of it is related to the excess of honey running around.
I care about a lot of the people here, yet I’m not the type to around hugging all the time. And as you noticed I can give and receive a lot of love. But, it bothers me, and I feel like an outsider again.
So basically what I’m saying is, you do what you feel. I believe you, and I believe that your way is good for you, but I’m not sure where I fit in anymore.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 09:15 29/6/2004:

היי מוס,
כבר דיברנו על זה כשהיית בגרמניה.
נראה לי שדווקא היום קשה לי להסכים איתך, משום מה שהתרחש כאן בפוסט הזה.
משום שלאהבה יש הרבה פנים.
משום שאיכות האנשים שמגיעים הנה הם יותר מאשר התגודדות מפריעה.
יותר מאשר מסיבה רועשת.

מוס יקירי, אני אדם שקט מטבעי שלא מצטרף להיתגודדויות.
מה שקרה כאן, מוכיח לי שלפעמים אכן חשוב להיות עם "ההמון".

חוצמזה שאני אוהב אותך, ויודע כמה האהבה מכילה אותך ואתה מכיל אהבה.

חזורמהרחברי:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

המכושפת , 17:30 29/6/2004:

אתה הטרובדור שלנו והאהבה שלך אלינו מוסיפה טעם נפלא לאהבתנו.
תודה לך.

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 17:48 29/6/2004:

חיבוקים מכושפת.
שיעבור מהר מהר:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 18:28 29/6/2004:
I wrote a response and it was erased

What I was saying, is that I have a problem with spreading my love like that. Like in real life, I have few good friends and loved ones,.
I feel lately, that the fact that everyone keeps hugging eachother, prevents people from saying things that might be uncomfortable to hear.
This I think cause us to loose some of the effect that you can have here. To hear some other opinions.

Have a wonderful evening my friend


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 20:01 29/6/2004:

מעניין מה שאתה כותב. אני הרי קראתי לך מוס המחבק (לפני ששיניתי למוס המסוקס...)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 21:06 29/6/2004:
I hug

It’s just hugging the masses I find difficult

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 23:47 29/6/2004:
הבנתי מוס את דבריך.
ושאתה תדע כי אני כזה משום מה שעברתי בשנים האחרונות.
יש בי כל כך הרבה ורוצה להעניק גם לאחרים.
אם זה גורם לאנשים להתייחס אליי באפן חד מימדי, זו ממש לא הבעייה שלי.
אתה הרי יודע שאין לי בעייה להביע דיעה על כל דבר ובכל מיני טונים. ובהתאם אני גם יודע לשמוע, להאזין ולהקשיב לקשת רחבה של תגובות.
אני הוא רק אני, אין לי אני אחר ידידי יקירי.

חיבוקחם:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

sol , 21:49 28/6/2004:

נעים לי להגיעה לכאן ולהרגיש מחובקת
המילים שלך נשפחות אלי כמו דליים של אהבה
וטוב לי עם זה.
חיבוק ממני

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 09:17 29/6/2004:

הי יקירה,
תודה לך סול.
אני יודע את הרגשתך ושמח מאוד עליה.

חיבוקיים:))

[הגיע המייל וחייך אותי מאוד:))]

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

sol , 17:35 29/6/2004:

מבטיחה להמשיך לחייך אותך מדי פעם...
:-)

חיבוק

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 00:30 29/6/2004:
מלבי"ם על ירמיה פרק כג פסוק טו -
" חנופה - שהוא זיוף שאומר בפיו הפך מה שבלבו"
כמו שאמרה נוי, אם זה בא מהלב, באמת, אז זוהי לא חנופה, אלא אהבת הבריות!



הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 09:18 29/6/2004:

הי מוקו,
וכמובן שאין לי אלא להסכים.
כי אוהב בריות אני!

יומאהבה:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 02:53 29/6/2004:

אוסף של אהבה, שדות. אני מצטרף לדבר הנפלא שזורם כאן, מודה שיש אהבה גם בינינו.
מסקרנת איילה. מי היא ומה היא שראתה את מה שראתה.

אמנם איננו מכירים זמן רב ובוודאי שלא עשיתי מחקר על תגובותיך אבל בכל מקום בו מצאתי אותך מגיב - אהבתי את תגובתך.

גם לי אין בעיה לאהוב עוד ועוד. כשמכירים אדם ואת כישוריו זו בשבילי אפשרות לאהבה.
כל פעם שאני מוצא נשמה נוספת שמעבירה בי צמרמורות של הנאה - יש סבירות שתהיה כאן אהבה.

אין כל כך הרבה מילים בעברית לענין הזה אז מהר מאד אפשר להגיד "אוהב אותך" למרות שיש כאן קונוטציה רומנטית. זה מה שיש לנו בעברית.

אז גם אם לא אמרתי לך עדיין שאני אוהב אותך - צמרמורת של הנאה מקיומך כבר יש לי.

מבין ערפילי הכאב של יום שני האהוב.....


הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 09:22 29/6/2004:

אתה לא רק מצלם ניפלא עמית,
אתה גם מצייר את המילים יפה ונעים.
מאוד אהבתי את ההתנסחות ומה שזורם מהדברים שלך.

כן הצמרמורת אומרת הכול.
גם הבטן.

מכאיבים היו הימים האחרונים ומקווה שכולנו נזכור...

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 07:36 29/6/2004:
זהו שדות נפלא שלנו, עלו עליך ועכשיו אתה לא יכול לקרוא לאף אחד נפלאה תנסה לעבור לנהדרת :)
וכן אני בעד, בדיוק מהסיבה שמנית, זה מדבק, זה מעלה חיוך ומחמם את הלב.
אל תשכח להחליף דיסק... :)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 09:23 29/6/2004:

מאמא נהדרת,
ראית כמה אני ממושמע?:))
אני אמשיך עם דיסק משופר, אני מקווה.
:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 02:13 30/6/2004:

אני גם מהחשדנים, הספקנים, שרירי הקבלה שלי רפויים עד מאד.
אז למדתי משהו מהפוסט, אנסה להפנים :)

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 09:47 30/6/2004:
תודה לך ת’מאכוס,
אני ממש שמח שהצלחתי להעביר מסר שכזה.
יומשקט:))

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 16:40 23/8/2009:
האהבה היא אמיתית וזה ניכר.
אדם אוהב הוא אדם אוהב. אני רואה איך אתה מוציא פה מאנשים מאופקים (גם גברים) תגובות חמות יותר מהרגיל אצלם, מעצם היותך כזה.
קשה להכיל שפע ולכן זה מתויג לעתים כזיוף. גם לי כבר קראו חנפנית.
ודבר אחר וכואב יותר הוא שאותה איילה אולי רצתה לחוש מיוחדת, ומאוד מפחיד מישהו שאוהב את כולן (ואולי לכן לא שמה לב שלא רק את כולן אלא גם את כולם).
אני יכולה להזדהות עם הכאב והפחד, אבל לא עם המסקנה שלה, כיוון שהאמת שבך ברורה כשמש (או זורחת כירח...).

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה

 (האתר שלי) , 12:58 14/9/2009:
אפילו שכבר עבר זמן,
אני ממש מודה לך על המילים.
יש במילים שלך עטיפה מרגיעה {}

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

 (האתר שלי) , 05:51 15/9/2009:
כל כך שמחה שיש בהן! {}

הוסף תגובה לתגובה  קישור ישיר לתגובה  ^

הוספת תגובה חדשה:

סוג תגובה:

 שם:
 email:
 
(או מספר הבלוג)   האתר שלי:
  מצב רוח: ריק                           בחר: ריק קול סבבי אה? סטנדרטי אוף עצוב עצבני
קוד אבטחה:
במשלוח התגובה אני מאשר/ת כי ידוע לי שהאחריות לתוכן התגובה היא עליי ולא על האתר ישרא-בלוג ומנהליו.  
שלח